מסכים עם יובל, מאוד ילדותי מצד שני הצדדים, אבל מצד שני אנחנו לא יכולים לשפוט אף אחד מהם עם כל האמוציות שיש לכדורגלן, תוך כדי משחק ובטח במעמדים כאלו.
וברשותכם, אני אסיט חזרה את הדיון לגמר שנערך אתמול בוומבלי. אני אתחיל דווקא עם דורטמונד. זה נראה היה טוב. אפילו מצוין. לא העליתי על דעתי שדווקא דורטמונד תשלוט במשחק ותגיע להרבה מצבים מסוכנים. באיירן נראתה חסרת ישע, קפואה במקום. דורטמונד ניצלה את זה אבל לא מספיק. הבורוסנים היו חייבים להשיג שער ב30 הדקות הראשונות. החמצות כמו של קובה מתוך הרחבה או הבעיטות מרחוק של לבנדובסקי ורויס (זה כרגע מה שאני זוכר, סביר שהיו עוד) לא יכולות להתקבל. כאן אמנם מגיע ח"ח גדול לנוייר, ובכל זאת אני חושב שאם באיירן הצליחה לעמוד איתנה מול הבליץ של דורטמונד בפתיחת המשחק אז כנראה שבאמת הגיע לה לקחת את זה. המשחקים בין השתיים העונה, וגם בעונה שעברה, תמיד היו שקולים למדי. שתי קבוצות חזקות שמכירות אחת את השנייה ובדרך כלל יכולת אישית הייתה זו שהביאה את הערך המוסף ואת הניצחון. ודווקא אתמול, אולי בגלל המעמד, אולי בגלל הלחץ, דורטמונד לא הצליחה לייצר מעצמה שום דבר אחרי שליש משחק. ופה למעשה התהפכו היוצרות ובאיירן לקחה את השליטה. אישית אני הייתי בטוח שאנחנו הולכים להארכה, אבל להגנה של דורטמונד היו תכניות אחרות, כנראה. כתבתי במהלך המשחק שאני לא מבין לאן נעלם פישצ'ק ושאני רואה את סובוטיץ' יותר מדי בצד ימין לבד. היו המון חורים והמון אי-הבנות בהגנה הצהובה שעלתה לדורטמונד בהפסד. המהלך של השער השני הוא לא יותר מעצוב ורובן הוא האיש הכי אבסורדי שאפשר היה לחשוב עליו כמי שימקם את עצמו במקום הנכון כדי לקחת את הכדור התועה ולגלגל חלש את הכדור לרשת. אני לא יודע אם המשחק הזה הוא ניצחון של באיירן או הפסד של דורטמונד. אני נוטה לאופציה הראשונה בעקבות המחצית השנייה. כשסובוטיץ' הציל את הכדור של מולר מהקו הייתי בטוח שאנחנו הולכים להארכה (והיינו רק בדקה ה71 כמדומני) אבל כשדורטמונד התחילה ללכת אחורה היה ברור שהשער באוויר. ואם לא ב90 דקות אז בהארכה. בסופו של דבר אני חושב שלדורטמונד לא הגיע לנצח במשחק הזה ובאיירן זכתה בצדק, גם על המחצית שנתנה וגם כל העונה, בכל זאת, עונה כמו העונה הזו לא רואים כל יום. אולי בעצם אנחנו צריכים להתחיל להתרגל. מי שאכזב אותי אצל באיירן היה בעיקר מולר. ראיתי אותו דווקא כמי שיכול להפוך את המשחק הזה ולהביא את השינוי החיובי במידה ובאיירן תגמגם במקצת, וצר לי, אבל הוא לא הגיע אתמול לוומבלי. אז נכון, היה לו מצב גדול והחמצה קורצת במיוחד, אבל זה לא משקף את כל 90 דקות שלו. ציפיתי לראות יותר גם מאלאבה בהתקפה וגם מדאנטה, שנתן משחק לא איי-איי-איי (כמעט ריסק לרויס את האשכים עם הפנדל הזה). ולסיום. אני מקווה שהגמר הזה מהווה את ההתחלה של עידן חדש בכדורגל האירופאי. כזה שבולטות בו קבוצות הבונדסליגה שתגענה רחוק ככל האפשר בשני המפעלים של אופ"א. עכשיו כשגווארדיולה מגיע לבאיירן אני לא יודע לאן באיירן עוד יכולה לשאוף, מן הסתם לשמירה על התארים ולהשתלטות על המפעל, אבל זה הולך להיות מעניין גם בגזרה המקומית, לראות איך הקבוצות ה"גדולות" יותר מנסות להילחם בבאיירן, בתקווה להצלחה מירבית. ועוד דבר קטן ליורגן קלופ - באמת היית מעדיף להפסיד 0:5 בגמר? עזוב אותך, לך תנוח. יש לך עונה חדשה על הראש, וסגל חדש לבנות. זה עדיף על אמירות שטותיות.
חבורה של גברים.זה רק מראה את האחדות שיש בקבוצה ואיך כולם ישר חשבו על רובן אחרי הנצחון.סובוטיץ' הוא שחקן מגעיל שכל אחד שעוקב אחריו יגיד את זה.הוא הלך לצעוק בפנים של שחקן ברגע הכי קשה שלו.אז אתמול זאת הייתה סגירת מעגל וצוחק מי שצוחק אחרון. אחת התמונות הכי משמחות מאמש.
כל הכבוד לסובוטיץ'. צעק עליו בצדק. רמאים צריכים להיענש וזה שהוא נחנק בפנדל זה יפה, אבל לא מספיק. אני גם לא רואה מצידם של שחקני באיירן פסול בכך שהם החזירו לסובוטיץ' בגלל עניין האחדות הקבוצתית, אבל אני מצדיק יותר את התגובה של סובוטיץ' עצמו אחרי הרמאות של ההולנדי.
הגיע לרובן הצעקות בפנים כי הוא צוללן למרות שאני גם חושב שהיה מגע גם בלי ההגזמה של רובן.גם לסובוטיץ' היה מגיע החגיגות בפנים כי הוא פשוט שחקן מגעיל.תראו איזה כבוד השחקנים של באיירן ודורטמונד נותנים אחד לשני ותראו את סובוטיץ' שפשוט מגעיל כל פעם מחדש.
