אשמח לצפות בסרטון מיוטיוב שמתאר את המתרחש בפאב כלשהו (בגרמניה או אנגליה, לא משנה) באותם רגעים שדרוגבה כבש את שער הניצחון. כמה שיותר אטרף יותר טוב.
גם אני לא מבין על מה לעזאזל אנשים מתלוננים...היה אחלה גמר עם לא מעט מצבים..צ'לסי עשו את שלהם ומברוק על הזכיה שלהם בגביע, איפה שראיתי את המשחק היה פשוט טירוף סביב המשחק (אנשים שבאמת אוהבים כדורגל ולא ישראלי מצוי שאם זה לא קלאסיקו אין לו מושג מה זה) ונהנו לראות את בן דוד שלי חוגג זכיה ראשונה בצ'מפיונס באיירן קבוצה יותר טובה, מה לעשות, אבל עדיין הם האשמים היחידים להפסד אתמול, הגביע היה אצלהם ביד כבר שלוש פעמים וכל פעם הם זרקו את זה בחזרה לאנגלים מברוק לצ'לסי על זכיה מדהימה ומרגשת בעונה מלאת תהפוכות http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx
מזל טוב לאלופת אירופה החדשה, צ'לסי נכנסת לרשימת הגדולות דווקא בעונה שהייתה נראית אבודה. אין כמו ליגת האלופות, באמת שהייתי מוותר על האליפות המרשימה של ריאל וכל דבר אחד בשביל הגביע הזה. שאפו לדי-מתאו, שאפו לוותיקים. באיירן מנגד מסיימת עונה בצורה מאכזבת לחלוטין, ספק אם היינקס יישאר. שחקני המפתח הגיעו לרגעי האמת סחוטים וחלשים כמו שקרה בריאל, כמו שקרה ביונייטד, כמו שקרה במילאן, כמו שקרה בבארסה. רוב הזמן היה גמר מאוד משעמם - צ'לסי עם כדורגל על גבול המביש לעתים, באיירן מאוד עייפה ולא מעניינת אבל בועטת יותר לשער - לפחות המשחק הוכרע בפנדלים. בדיעבד, היינקס עשה טעות חמורה כשויתר על מולר - מדובר גם בפנדליסט טוב, והכנסתו של ואן-בויטן לא עזרה לשמור על היתרון(כמה זמן היה צריך להחזיק מעמד, עוד עשר דקות?), לא מתאים לקבוצה גרמנית. ואז בא דרוגבה הגדול. האמת די זילזלתי בדי-מתאו כשראיתי את טורס על עמדת החילופים, חשבתי שאין סיכוי. כשריברי נפצע הגביע בכלל חמק לבאיירן מהידיים, שלא נדבר על הפנדל. לא היה אכפת לי שרובן החמיץ את הפנדל בעיקר משום שאם כבר סבלנו את המשחק הזה והגענו להארכה - לפחות נישאר עד הפנדלים. ההחמצות של מאטה ואוליץ' היו ברורות, ומעניין אם רובן ביקש מיוזמתו לא לקחת חלק בדו-קרב. מדברים על קאן מול ולנסיה(01') על המופע של קסיאס הילד מול לברקוזן(02'), דודק מול מילאן(05') ובהחלט יש מקום גם לפטר צ'ך. אני זוכר איך לפני חצי שנה צ'לסי ספגה חמישה שערים בבית מול ארסנל והשוער היה אשם פחות או יותר בכולם. צ'ך סיים את העונה נפלא והוכיח שהוא עדיין אחד מהתותחים. איי, מה נאמר ומה נגיד על אריאן רובן. תווית הלוזר תשב עליו חזק עכשיו, מעניין מה בקנבאואר מילמל לעצמו באותו רגע. לא נעים, שחקן שבעבר חיבבתי. הגבול בין "ווינר" ל"לוזר" הוא כל-כך דק ובכל-מקרה אני מאמין שרובן עוד יזכה לעוד הזדמנויות לשנות את דעת הקהל, זו לא הפעם האחרונה שהוא מגיע למעמד כזה. אני שוב אגיד שלדעתי הוא שחקן נהדר ועדיף מבחינתו גם אם ישחק מידי פעם בכנף שמאל. לדעתי אגב עונה לא רעה בכלל של הצ'מפיונס-ליג.
אולי צ'לסי שיחקה כדורגל מכוער, בונקריסטי, כזה שלא אוהבים לראות... אפשר עוד להמשיך ולגנות את השיטה, אבל אף אחד לא יקח ממנה את האופי. אני מתקשה לראות קבוצה בעולם, כל קבוצה, שבמצב של פיגור 2-0 ב10 שחקנים הייתה מצליחה להשוות ולהעפיל ע"ח בארסה. כמו כן המהפך מול נאפולי, והשער המאוחר של באיירן שלא שבר את הקבוצה. קבוצה עם אופי פלדה, ורק על זה מגיע לקבוצה לזכות!
קודם כל מותר לאנשים שאוהבים כדורגל לא לאהוב את צורת המשחק של צ'לסי. לא כל אחד מתחבר לסגנון של להתבנקר מהחימום אתה אוהב את זה? לבריאות. באותה שיטה היא הדיחה את ברצלונה, ואתמול את באיירן שאפו על הזכייה באלופות, אבל לבקר את הסגנון של צ'לסי זה דבר לגיטימי לחלוטין
אם השיטה והסגנון הם להיות יותר טובים בשני משחקי הנוק-אאוט, אז כן, בדיוק כך צ'לסי הדיחה את ברצלונה. אתמול לבאיירן היה כל יתרון אפשרי חוץ מבמנטליות, שם הגרמנים כשלו וזה מה שהוביל לדו-קרב בבעיטות עונשין ובסופו של דבר הכשיל אותם.
קראתי אתמול שאני צריך להתבייש בקבוצה שלי. בקבוצה שדרסה את ולנסיה כשהעפלה לנוקאאוט היתה על הכף. שחזרה מהקבר מול נאפולי. שעשתה את נס כל הניסים בקאמפ נואו. שחזרה מפיגור 1-0 בדקה ה-83 במגרשה של היריבה בגמר ליגת האלופות. ששרדה פנדל בהארכה. שניצחה למרות פיגור מוקדם בבעיטות ההכרעה. שזכתה בתואר החשוב ביותר בפעם הראשונה. מי שכתב או חשב דבר כזה, בפשטות, לא יודע מה זה להיות אוהד כדורגל. אוהדי פלייסטיישן. הגנה, התקפה, טיקי-טאקה, פיפי-קקה, בונקר, גועל, מגיע, לא מגיע... כמה אתם יכולים לקשקש. למי אכפת? למי זה משנה? המשחק הזה קיים בשביל אותן שניות, המאושרות בחיי. ומי שלא מבין את זה לא מבין אהדת כדורגל מהי. תנחומיי הכנים לשחקני ואוהדי באיירן, גם החבר'ה כאן. מי כמונו יודע מה זה להפסיד את התואר האירופי בפנדל האחרון. קבוצה נפלאה, יריבה ראויה, ואני מקווה שגם יום חגכם יגיע בקרוב. התואר הזה מגיע ללאמפרד, דרוגבה, צ'ך, טרי, אסיין, קול. מגיע למי שעוד היה תמים במפגש מול מונאקו ב-2004. מגיע למי שכאב את ההפסד לליברפול ב-2005, את הפנדלים של 2007, ההחלקה של טרי ב-2008, המופע של אוברבו ב-2009. מגיע למי שהיה שם בתקופה שהעפלה לגביע אופ"א היתה פסגת שאיפותינו. מגיע למי שראה את הקבוצה שלו בליגה השניה, למי שראה את הקבוצה שלו פושטת רגל, למי שדבק בקבוצה במהלך חמישים שנים שחונות, למי שבשבילו זכיה בליגת האלופות היא לא שנה כן-שנה לא (עלק להתבייש), למי שראה את הקבוצה שלו מגיעה לבלומפילד ומפסידה להפועל תל אביב. צ'לסי אלופת אירופה, ומי שזה עושה לו כאב בטן שיילך לשלשל. אה, כן - טוטנהאם - פחחח.
http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/goodpost.Xxx כמו שאמרו פה, חלק מאוהדי ברצלונה בדיון הזה התגלו כאנשים הפתטיים בפורום. עלק להתבייש... זה שלא כל הקבוצות משחקות באותו הסגנון כמו הקבוצה שאתם אוהדים לא אומר שמישהו צריך להתבייש בזכייה של קבוצה שהעיפה אתכם מהמפעל בבית שלכם.
אני אחזור על עצמי שוב, שיטה וסגנון הם עניין של טעם ולכן הזכייה של צ'לסי זוכה לביקורת רבה, כמו אינטר לפני שנתיים בשונה מאינטר, צ'לסי גם התבנקרה בגמר. אני לא חושב שהקבוצה הטובה יותר זכתה אתמול, ואני גם לא חושב שהקבוצה העדיפה בחצי הגמר בארסה-צ'לסי המשיכה לגמר
מי קבע שהזוכה בליגת האלופות חייבת להיות הקבוצה הטובה ביבשת, או אפילו להתעלות על יריבותיה במפגשים הישירים?
לא ראיתי בונקר כמו שאתה מגדיר אותו. צ'לסי כן ניסו ליזום, פשוט באיירן לחצו מעולה ושלטו במשחק. הגרמנים כן הגיעו להמון מצבים, ויכלו להגיע לעוד יותר אם היו קצת יותר תכליתיים. לא ראיתי התגוננות מי יודע מה (כמו שהיה בקאמפ נואו). שתדע, הרבה מאוד אנשים מעדיפים כדורגל תכליתי מאשר 500 מסירות במשחק ש-400 מהם אפילו לא מנסות להיות מסוכנות. לא פעם השתעממתי במשחקים של ברצלונה הגדולה (שאין ספק שהיא מהגדולות ביותר).
כדורגל זה לא רק כמה שערים והחזקת כדור,לא רק מסי או רונאלדו. צאו מהבועה. כדורגל זה סיפור,זו הצגה,סקט מתח ארוך ולא נגמר מלא בטרגדיות ושמחות מטורפות. צ'לסי של העונה הוא סיפור מתח נפלא מלא באקשן והצלחה נגד כל הסיכויים.סרט הוליוודי ממש. באיירן לעומתה היא סיפור טרגדיה נוראי,עושה הכל נכון וכשזה בבית שלה מפשלת. איך אפשר לטעון שזה לא ערב ענק(לא גדול,ענק!) לכדורגל? ההצגה,הדרמה,המתח והסיפורים משני הצדדים אתמול הפכו את הערב הזה לאחד הגמרים היותר טובים,יותר טוב מבארסה-מנצ'סטר שאולי התהדר בכדורגל נטו אבל היה חסר כל סיפור צבע,דרמה ומתח. אין לי דבר נגד בארסה,גם לא נגד מסי או רונאלדו,ובטח שלא נגד כדורגל התקפי. אבל מי שחושב שהוא רואה כדורגל בגלל הטיקי-טאקה הוא בלבלן ביצים. כדורגל זה הסיפור,זה האנשים,זה הדרמה,ההצלחה והטרגדיה. מסי הוא סיפור ענק בהתהוות והדו-קרב שלו עם רונאלדו הוא הסיבה להנאה.השערים והכדורגל הם חשובים.אבל כולנו מחפשים את העלילה שמעבר ולא רק את ההתקפה או הבונקר.
יש לו כנראה קטע עם שערים של צ'לסי שלא ידענו עליהם http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_dance.Xxx בכל מקרה, פרשן מאוד איכותי. מצטער שבחרתי להדליק את הטלויזיה בגמר הזה במקום את המחשב.
אולי באיירן קבוצה טובה יותר מצ'לסי, ואולי היא תנצח ב-7 מתוך 10 המשחקים שהם ישחקו האחת נגד השנייה, אבל מה כל זה קשור למשחק גמר אחד שהצד המנטלי, הטקטיקה והלכידות הקבוצתית משחקים תפקיד הרבה יותר חשוב מיכולות אישיות וקבוצתיות שהוצגו במשך כל העונה? הקבוצה שהיתה טובה יותר אתמול זכתה, בדיוק כמו שהקבוצה שהיתה הטובה ביותר בצמד המפגשים בחצי הגמר המשיכה עד הסוף. איך בדיוק קבוצה שמפסידה בחוץ ולא מצליחה לנצח בגומלין בבית נחשבת ליותר טובה? אם היא היתה יותר טובה, מה מנע ממנה לנצח? האם זה כדורגל או משהו שלא קשור למשחק? כי אני יכול להביא לך דוגמה לקבוצה טובה יותר שמודחת בגלל משהו שלא קשור לכדורגל - צ'לסי-ברצלונה 2009.
