אוהדי ברצלונה תמיד היו הכי נוראים. צ'לסי באה היום כאנדרדוג ועשתה את שלה ומי שלא מכבד את זה הוא טמבל. בעטנו היום 35 בפעמים לשער, ספגנו בסיום, החמצנו פנדל בהארכה והפסדנו בפנדלים וכל זה עוד בבית.... אין יותר כואב מזה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/sad.Xxx
איזה שטויות יש כאן לאנשים, תפסיקו לבכות כבר, צ'לסי משחקת על אדי הדלק האחרונים שלה בסגל המזדקן הזה ורואים את התוצאה בליגה העונה. הם עשו מה שיכלו כדי לקחת גביע, וזה לא שהם מנעו מבאיירן להגיע למצבים, הם הגיעו למצבים והגרמנים לא ידעו לקחת. אפשר רק להאשים את באיירן על כך שהם לא היו מסוגלים לקחת את מה שצ'לסי נתנה להם. אלופה זאת אלופה, והיא אלופה ראויה גם אם היא לא שיחקה הכי טוב. אומר את האמת שממש לא נהנתי מהכדורגל של צ'לסי בחצי וגמר, אבל אני מעדיף את זה על הפיפי קקה של ברצלונה בכל רגע נתון.
אבל באיירן כבשה בסוף ולא ידעה לשמור על שער נקי. זה לא שצ'לסי הבקיעו מהתקפה מתפרצת. קבוצה טובה צריכה לדעת לפצח בונקר, ואת האמת לא ראיתי שהיה בונקר בכל מובן המילה, אמנם צ'לסי צופפו את ההגנה וניסו ליזום אבל באיירן הייתה הרבה יותר טובה במיוחד במחצית הראשונה. תבואו בטענות להגנה של באיירן. במיוחד לבאוטינג (תודה על מתנת הפנדל מול דורטמונד) שלא ידע לקחת את דרוגבה בקרן.
כל דבר שאני אכתוב עכשיו לא יסביר מה אני מרגיש עכשיו... אבל במילה אחת- מושלם. אולי הרגע הכי מאושר שחוויתי בחיי הקצרים. זה היה כתוב, זה פשוט היה כתוב בכוכבים. הקבוצה הזאת פשוט כל כך מיוחדת שאין לי עוד מילים.... זה היה שווה הכל. למפארד, טרי, דרוגבה, קול, צ'ך, אסיין, כל הקבוצה הזאת- זהו זה, הם עשו את זה. זה לא נקלט, כי לומר את האמת זה היה נראה שהם כבר לא יעשו את זה, אחרי כל כך הרבה כישלונות כואבים, חוסר מזל, שופטים, כבר לא חשבתי שזה יקרה. האופי הלא הגיוני של הקבוצה הזאת לא מתבטא רק במה שעשתה בקמפיין אלופות הזה, זה מתבטא לאורך כל העידן הזה של אברמוביץ'. להרים את הראש אחרי כל שברון לב, הפנדלים ב2008- להפסיד בצורה הכי כואבת שיש ולחזור למפעל הזה ולתת את הנשמה מול הקבוצה הטובה בעולם... לאכול את הגול של אינייסטה בצורה הכי כואבת שיש בדקה האחרונה, ולהרים את הראש שוב ולזכות בדאבל... ולהמשיך להאמין שאפשר לעשות את זה ביום מין הימים. אחרי כל הכשלונות רגע אחרון האלה, היה אפשר לומר עלינו "לוזרים", זה אפילו התחיל לחלחל באוהדים שיש לנו איזשהו מחסום במפעל הזה, אבל השחקנים שלנו הם מזן אחר. פשוט מזן אחר. דידייה דרוגבה- איש מיוחד, תודה לך. כל מילה מיותרת. הפנדל הזה, הפנדל הזה.. חשבתי שאני מת. דרוגבה, אחרי שיצא הלוזר הגדול של אליפות אפריקה רק לפני כמה חודשים, כמה שלא יכלתי לשאת את זה אם הוא היה מחטיא... אבל הוא פשוט ווינר מדהים, אחד הגדולים שראיתי. משחקים אדירים גם ללמפארד במרכז המגרש, לואיז וקהיל- מדהימים, מיקל- תתכוננו לזה- איש המשחק. איש המשחק (בזמן החוקי כמובן...). נתן תצוגה א-לה קלוד מקללה, פשוט ככה. לא חשבתי שאני אהיה כל כך מרוצה מהשחקן הזה. ברטרנד נתן משחק ענק, שיתק את רובן. פטר צ'ך- מדהים מדהים מדהים. שום דבר לא יעזור עכשיו, אבל תנחומיי הבאמת כנים לבאיירן ואוהדיה. רובן, אוי רובן... כאב לי עליו כל כך. שלא ייגמר הרגע הזה. ואני חייב- טוטנהאם! איזה כיף לשגר אותם לאירופית, והאמת אני הרבה יותר נהנה מההרגשה שארסנל, שמהאליפות שלהם מנסה לסיים לפנינו, עשתה את זה סוף סוף העונה, אבל מה לעשות? קדימה למוקדמות! קארמה חברים. PRIDE OF FUCKING LONDON.
איזה דרך עברה צ'לסי עד לגמר הזה. ולנסיה, נאפולי, בנפיקה, ברצלונה, באיירן מינכן. האם זה לא אחד הקמפיינים המפתיעים והגדולים ביותר של זוכה בליגת האלופות? מגיע לוותיקים של צ'לסי לטעום את טעם הניצחון בשלהי הקריירה. מהגול של איבאנוביץ', למיירלש, לטורס, לדרוגבה, להחמצה של רובן. פשוט ענק!
כל הדיבורים האלה על הכסף של צ'לסי ומנצ'סטר סיטי. אלה פני העולם, פני הכדורגל. מי שלא רוצה של יצפה בכדורגל. אפשר לחשוב שמישה מכוון לכם אקדח לרקה. אני שמח בשביל למפארד, שאיפה-שהוא יש לי סימפטיה מסוימת כלפיו. כל השאר שייחנקו http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
לא שאני מזדהה עם היבבות בהודעה שציטטת, אבל מדוע הגישה שלו, שלפיה הדרך חשובה מהתוצאות, פחות לגיטימית מהגישה ההפוכה?
לא. אם צ'לסי תתחרה על איזושהי קטגורייה בדפי ההיסטוריה של ליגת האלופות זה על הזוכה החלשה ביותר בתולדות המפעל. כל מי שראה העונה ליגה אנגלית ולא מסתמך רק על העובדה היבשה שהם ניצחו את ברצלונה, יודע שצ'לסי קבוצת כדורגל לא טובה. הם גם הוכיחו את זה היום, והיה להם המון מזל. אבל גם לארסנל לצורך העניין היה מזל נגד מילאן בבית, ואנחנו לא ידענו לעשות מזה משהו מדהים, בניגוד לצ'לסי. על זה מגיע להם שאפו. אבל קמפיין גדול או כל סופרלטיב אחר זה לא היה. נהנו ממזל, וניצלו את זה כדי לקחת אליפות אירופה. פה זה נגמר. אין ספק של-underachivers כמו ארסנל דבר כזה לא יכול לקרות.
גם אני שמעתי כבר לא מעט דיבורים ודיונים על כך שהינה, הכסף הגדול ניצח. כל קבוצת צמרת חייבת תקציב - גם ברצלונה וגם מנצ'סטר יונייטד, וגם באיירן מינכן. בנוסף, אפשר לחשוב שצ'לסי דרסו את הירבות - הם עשו את זה עם סגל מזדקן והמון המון הקרבה ולחימה. סיטי זכו באליפות, בצדק, אבל גם - רק על הפרש שערים מהירבה הפצועה. הדיבורים על הכסף עוד רחוקים, עוד מעט גם נכנס הפייר-פליי ואני כן מאמין שנמשיך לראות את המועדונים הגדולים זוכים בתארים. צ'לסי נכנסה למועדון הזה, של הקבוצות הגדולות. ככה עושים היסטוריה.
צ'לסי ניצחה את באיירן בכלים שלה ועל כן מגיע לה את מירב המחמאות ומירב הברכות על הזכיה הזאת, הם אל אשמים שבארסה ובאיירן החמיצו כמו חמורים, צ'לסי נתנה כל מה שיש לה וזכתה בצדק בגביע האלופות. וכמה מגיע לרביעיה הזאת: צ'ך, למפארד, דרוגבה, אשלי קול לזכות בגביע, מזל טוב לבלוז, מגיע לכם
היא לא. וכותב את זה אדם שהקבוצה שלו הרבה לפני ברצלונה שמה את הדרך לפני התוצאה. אבל אפילו אוהדי באיירן, המתוסכלים ביותר ביקום עכשיו, מפרגנים. כל אדם נורמלי, ואפשר לאהוב את הדרך שצ'לסי זכתה ואפשר שלא, מפרגנים. רק הם, כמובן, חלוצי הכדורגל היפה והטהור, לא מסוגלים לתת פעם אחת מילה אחת טובה למישהו שלא חושב בדיוק כמוהם. אני סולד מכדורגל הגנתי, אני לא אוהב לראות את זה והקבוצה שלי מעולם לא שיחקה משחק מבוקר, לא נגד ריאל מדריד בברנבאו לא נגד דה חרפאשחאפ בבית. ובגלל זה אני אוהב אותה. אבל זה לא אומר שאני לא מסוגל להעריך משהו אחר.
תקראו את מה שהבחור הנ"ל כתב ותפנימו. כל מי שמתלונן על כדורגל משעמם, הגנתי, גרוע - מה שזה לא יהיה. אתם לא מבינים. אתם לא מבינים. אתם לא מבינים. אפשר לטעון שכדורגל זה בידור להמונים ושאותם המונים נמצאים גבוה יותר בסדר העדיפויות מאשר האוהדים עצמם, אבל הם פשוט לא. ההמונים "איבדו" שעה וחצי של בידור שבעוד שבוע יבוא משחק שיפצה על זה והם כבר ישכחו את השעה וחצי שאותם איבדו לכדורגל המשעמם והאנטי. 100 מיליון התעצבנו שהקבוצה המבדרת יותר הפסידה. לכו תספרו את זה אבל לאותו בחור שהרגע חווה את הרגע הכי מרגש בחיים הקצרים שלו (ציטוט שלו). זה הטרייד-אוף הכי משתלם בעולם. מבחינתי - בדיוק בשביל זה קיים הכדורגל - הרגעים הגדולים האלה. הרבה יותר מאשר בשביל הבידור השבועי שהוא בעצם בונוס שבא והולך שבוע-כן-שבוע-לא.
בסופו של דבר ספורט תחרותי = תארים, וזהו. לאוהדים של סיטי מעניין את הביצה השמאלית שכל הקבוצה שלהם מפוצצת בשכירי חרב, ולחבר'ה של צ'לסי עוד פחות מעניין סגנון המשחק שהם הציגו. תארים, תארים ושוב תארים. הדרך היא בונוס. מי שעושה את זה בדרך של ברצלונה או בורוסיה דורטמונד, זה אחלה של בונוס. אבל מי שמציב את הדברים האלה כסטנדרט הוא מטומטם.
