https://as01.epimg.net/futbol/imagenes/2018/05/01/champions/1525209011_035015_1525209045_noticia_normal.Xxx לחץ דם גבוה. לפני כל משחק אתה זורם עם זידאן והמילה החדשה לשלבי הנוק-אאוט - “אנחנו הולכים לסבול”, אתה מבין שזה יהיה קשה ובסוף זה קשה פי כמה. אחרי הגומלין נגד יובה והמשחק הערב, פעמיים בברנבאו - מרגיש שירדו לי 40 שנה מהחיים. אולי בגלל התזונה והאימונים והבריאות נותרו לו עשר שנים לחיות, מקווה לנצל את הזמן ובתור התחלה שניקח עוד גביע אירופה. הולך לישון עכשיו כמו שצריך אחרי חצי התקף לב, מרגיש כאילו אני רצתי 90 דק’. איך אומר שמש בספיחס? ‘הלב שלי עושה גורו-גורו’. זה ריאל מדריד קלאסי לספוג אחרי שתי דקות. דיסוננס עצום בין השמחה הענקית מההעפלה לגמר לבין הסירחון עם היכולת שהפגנו וככה אין סיכוי נגד ליברפול. צריך לנוח עד אז. גם אנחנו וגם הקבוצה. בדרך-כלל אני מרחיב, מפרשן, הפעם אני אהיה יותר קצר, אני מרגיש שאני גמור. שיחקנו קטסטרופה בצמד המשחקים, באמת גנבנו. משהו לא אבד, קשה לי להסביר מה. לא חושב שזה הזמן בו זידאן היה צריך לעשות מה שעשה אבל אחרי כל-כך הרבה ‘בינגו’ בהחלטות - מותר לו ליפול. אבל זה לא רק קובא במקום קאסמירו ואפילו לא לוקאס. שחקן לוקח יוזמה ולוחץ אבל אין לנו משחק הגנה, לעולם, וכל כדור עומק הופך לחצי שער. ההתקפה לא תיפקדה להוציא מהלך אחד - שער השיוויון של בנזמה. 81 שניות עם 21 מסירות ואז מרסלו שם לו את הכדור על הראש. כנראה שרק ככה מגיעים לגמר - בדם, יזע ודמעות ועם גיבורים בלתי-צפויים. קיילור החתול היה ענק, תמיד היה מרגש, תמיד חיבבתי אותו, הבעיה היא היציבות. כל הקבוצה כמעט עשתה במכנסיים אבל הוא היה נפלא, נפלא, נפלא? והגיבור השני: קאריםלכל החיים. היה מצוין גם מעבר לשני השערים, אבל פעם בשנתיים זה לא מספיק. מקווה מאוד שזו הייתה מתנת הפרידה שלו ושל בייל. וכמו תמיד, לסיום, משפט-שניים של אוהד בטירוף, כדי להמשיך לדרבן את עצמי. ולמרות המשחק הגרוע היום - אנחנו ריאל מדריד. המפעל הוכיח שוב למה בכל פעם הוא מרגש מחדש. זהו, עכשיו צריך לנוח, עד הגמר הזה. החלום עדיין בחיים. תודה אלוהים. תודה. El Madrid Nunca Muere #APorLa13
בדרך כלל אני בז לגורמים שמנתחים ספורט על סמך סטטיסטיקות וקלישאות, אבל הפעם אחרוג לצד הזה כי רק ככה אפשר בכלל לגשת למה שהקבוצה הזו עושה בצ׳מפיונס בעונות האחרונות. פריז, יובה (X2), באיירן (X2), אתלטיקו (X2), סיטי, נאפולי. אלו כל הקבוצות האיכותיות שריאל עברה בשלבים המכריעים של האלופות. חלק מהן ניצחנו באופן מוחץ ומרשים (יובה בקארדיף ובטורינו, פריז בחוץ, אתלטיקו בברנבאו); חלק עברנו בקרבות מתישים ושקולים שהוכרעו על הדברים הקטנים (באיירן בשני המפגשים, אתלטיקו בגמר); וחלק מהמפגשים צלחנו בניגוד לרוח המשחק, אפילו כשהכל הלך הפוך (יובה ופריז בברנבאו). בסוף תמיד עברנו. תמיד ניצחנו. לא מכיר אף קבוצה בעשורים האחרונים שהצליחה לנצח ב100 אחוז מהמפגשים שורת קבוצות איכותיות כל כך, במשך זמן רב כל כך. אפילו כשמביאים בחשבון קבוצות באמת היסטוריות (בארסה של פפ למשל הגיעה לגמר שנה כן-שנה לא, וקבוצות הצליחו להדיח אותה עם סגנון משחק ספציפי). לא מכיר אף מאמן בהיסטוריה שהגיע לשלושה גמרים רצופים, ועוד כשבאמתחתו פאקינג אפילו לא שנתיים וחצי באימון בוגרים. אז איך אפשר לתלות את העובדות האלה במזל בלבד?!
הדחה מבאסת, כל הכבוד לריאל על העלייה, אבל אחרי המשחק היום אני משוכנע שעם סגל מלא באיירן לא נופלת מריאל. אם ללא נוייר, בואטנג, וידאל, רובן וקומאן באיירן הייתה דומיננטית יותר בשני המשחקים ומה שמנע ממנה לעלות זה נאיביות, חוסר מזל וטעויות לא מחויבות לחלוטין של שני שחקני ספסל בימים כתיקונם (ראפיניה ללא רגל שמאל ואולרייך), אני חושב שבבאיירן יכולים להיות גאים שנתנו פייט. מולר ולבנדובסקי - אכזבה גדולה. ריברי חסר תכל'ס לחלוטין. זולה, קימיש וטוליסו - תענוג, שחקני העתיד של באיירן.
כל מי שמדבר על מזל בלבד הוא אידיוט, לא פחות ולא יותר. בשנה הראשונה ההגרלות היו נוחות אבל זה לא בשליטתינו. בגמר היינו עדיפים על אתלטיקו וריאל היא הקבוצה היחידה אגב שבאופן עקבי העיפה אותה - בכל שנה! בארסה הודחה מולה פעמיים בשלב הזה וגם באיירן מינכן לדוגמא. צמד המשחקים האלה נגד באיירן - עוד פרק מדהים ביריבות ההיסטורית הזו ובליגת האלופות בכלל - זו הפעם הראשונה שריאל של זידאן עולה שלא בצדק, היא גנבה את הכרטיס לחצי הגמר. גם אני כתבתי שהקבוצה הזו לפחות מבחינת התוצאות עושה דברים בלתי-נשכחיים. מול פאריס אגב היינו פשוט...יותר מנוסים ומשופשפים. לא הייתה טיילת ברחבה כמו הערב. אם היינקס מוציא את חאמס מה זה קשור לתחת של זידאן? אולי המחשבה הייתה מעין שלושה בלמים כשאלבה וקימיך חצאי קשרים, גם אופצייה. חאמס רשם החמצת ענק אבל היה נפלא, הציג את הרפרטואר שלו, לא חגג את השער וזה היה צפוי ומעבר לכך הוציא כדור החוצה בדקה קריטית, ספורטאי מדהים בעיניי, ריספקט עצום. מולר קצת נאבד בכנף ולבאנדובסקי היה גרוע, בגרמניה ייקטלו אותו מחר. אני מלא ריספקט לבאיירן כקבוצה, כמועדון, מחבב אותם בגרמניה עוד מימי אוליבר קאן אבל ההתעסקות בשיפוט היא מביכה, בעיקר מצד וידאל שמצייץ. בלי סוף. זה אולי מתאים לאוהדים מהאולטראס אבל לא לשחקן. גם הריצה של מולר אחרי כל דבר ברחבה. אגב, חשוב לזכור: בשנה שעברה במצב של 1:0 לבאיירן בגרמניה - היא קיבלה פנדל אחרי שקרבחאל הדף עם החזה(!!!) את הבעיטה של ריברי, ו'העולם שותק'. למזלינו וידאל בעט מעל השמיים, אבל אם לא? 2:0 והמשחק הוכרע. אני כן אומר שהשופט עזר לריאל בברנבאו אבל מעניין שעל זה לא מדברים בכלל.
איזה אופי? ומה למען השם עשיתם הכי טוב? זה לא שראינו איזה מפגן הגנתי מדהים או עקיצות יוצאת דופן במתפרצות. באיירן פשוט החמיצה בלי הכרה וגם נתנה לכם במצטבר שני שערים לא מחויבים למציאות באדיבות אולרייך וראפיניה. זאת לא בושה להודות שהקבוצה העדיפה הודחה הלילה. לגביי זידאן - אני רחוק מאוד מלהסכים שזו הקבוצה הכי טובה שהייתה לריאל, גם זכייה שלישית בצ'מפיונס לא תשנה את דעתי לגביי האיש שעומד על הקווים, והסיבה שאוהדי ליברפול חוששים נעוצה בכך שגם ביום גרוע כמו היום תמיד יהיו לכם תשע נשמות.
אף אחד לא אומר שהכל מזל, חלאס עם האיש קש הזה, זה מביך. ריאל ווינרית, קבוצה עם אופי וכמות בלתי נגמרת של נסיון במעמדים האלה, קבוצה שאני פשוט לא אהמר נגדה בחיים בגמר. כל זה לא סותר את זה שיש שם גם תחת והרבה ממנו, תחושה שמה שצריך לקרות כדי שהיא תנצח איכשהוא יקרה גם כשריאל בעצמה לא תורמת לזה שום דבר. טעויות הזויות של היריבה, החמצות, טעויות שיפוט (אף אחד לא מדבר על פנדל ב200% שהגיע לבאיירן היום וצוות שיפוט עיוור שלא ראה את זה, או בחר להתעלם), מה שלא יהיה. אוהדי ריאל בעצמם אומרים שהיכולת לא מרשימה והאיכות המקצועית נטו היא לא באמת הסיבה שהיא נמצאת בגמר, אז למה כשמישהו מבחוץ אומר את זה אתם בוחרים להיעלב ולהכנס למגננה? לא ברור.
תמשיך לקוות. שמעת את שגיא כהן אתמול עושה מזידאן גאון על האמון בבנזמה. אתה חושב שרק הוא חושב ככה? זידאן כבר מספר לאישתו בלילה על ההישג הגדול שלו ואיך אף אחד חוץ ממנו לא האמין בבחור.
הקבוצה הכי טובה של ריאל? לא יודע, קשה לי לענות על זה. אני חושב שבעיקרון אנחנו הכי מאוזנים. זה דיון מעניין, גם אם משווים לעונת הדסימה או עונת המוריניו(2012) וגם אם מדברים על עידן הגלאקטיקוס ששם הרגשתי שאנחנו באים לשחק את הכדורגל שלנו ופשוט 'לשיר' עם הכדור. מאמן שרחוק משחק אחד מלזכות 3 פעמים בצ'מפיונס הוא לא בינוני. ויש גבול כמה מאמן יכול להשפיע גם אם הוא טעה טקטית אתמול. לא מנתחים מאמן לפי משחק כזה או אחר. הוא 'החיה' את כריסטיאנו, הוא קידם שחקנים צעירים, הוא משלב את כולם(ועזבו אתכם מסבאיוס ואלה - זה לא זה). אם מה שיש למבקרים להגיד זה 'תחת' ו-'בנזמה' כשזידאן בינתיים מוביל אותנו לתארים - או.קיי, הכל בסדר, טודו-בום. באיירן מדברת הרבה על הפנדל, ברוך השם, גם מרסלו הודה. אנשים מדברים על מה שנוח להם. הרי לא בא לכם בטוב לדבר על שער חוקי של איסקו שנפסל במצב של 1:0, הרי אם היה 1:1 אז יובה מעבירה את הזמן ומנסה לנצח בשביל הכבוד ולא חולמת אפילו על הכרטיס לחצי הגמר. לגבי העונה שעברה, הפנדל שוידאל קיבל והחמיץ - אף-אחד לא מדבר על זה. היינו חלשים מאוד בצמד המשחקים, אבל גם לנו היו החמצות - נגד יובה בברנבאו, זה בחיים לא משחק ששווה 3:0 לאורחת, אנחנו בטורינו היינו הרבה יותר דומיננטיים מהם. הקבוצה העדיפה הודחה, כתבתי את זה, גנבנו את חצי הגמר ואני לא ציני.
רק אני בדעה שעם יריבות אמיתיות בליגה באיירן, פ.ס.ז' ויובנטוס(עם כל הכבוד לנאפולי) עם סיכויים גדולים יותר להדיח את ריאל ובאופן כללי להגיע רחוק יותר במפעל? אז אמנם הן אונסות את הליגות שלהן שנה לאחר שנה, זוללות תארים מקומיים ושותות כוכבים ליריבות אבל נזקקות להרים את הרמה הרגילה שלהן אולי 5-6 פעמים בעונה במקרה הטוב ואז שאתה מתמודדות נגד קבוצה כמו ריאל זה לא מספיק.
מזל או לא, תחת או לא, אף אחד לא מדבר על העובדה שלבאיירן לא הגיע לעלות מצמד המפגשים הזה. לא מחמיצים כ"כ הרבה במעמדים כאלה, לא נותנים שתי מתנות לקבוצה כמו ריאל, לא מוציאים כדור בדקה ה-90 כשיש שחקן של ריאל על הדשא ולא עם פגיעת ראש, לא מקבלים שתי חתיכות מפאקינג בנזמה. התצוגה הכי לא גרמנית שראיתי מקבוצה גרמנית ומגיע להם לראות את הגמר מהבית. למרות מה שנאמר, מאוד (מאוד) התרשמתי מטוליסו, זולה ותיאגו. באיירן מינכן מפוצצת בכישרון והם בהחלט יכולים לזכות בטורניר בשנים הבאות.
קודם כל אני מזכיר לך שהדחנו את ריאל בעונה שלא היתה לנו שום תחרות. העונה דווקא יש לנו תחרות קשה, הרבה יותר מאצל שאר הליגות הבכירות, ועדיין הודחנו על ידם(באמצעות פנדל מאד שנוי במחלוקת) אז אני לא מבין מה אתה רוצה להגיד פה?
ואז יבואו האנגלופילים(וואו, מונח שעבר מאייסוקר כבר איזה 5 שנים נראה לי) ויגידו שהתחרות הקשה באנגליה שוחקת את הקבוצות שבאות גמורות למפעלים האירופאיים כולל הלו"ז המטורף בכריסמס, כאילו ריאל אשתקד, בניגוד לעונה שהיא מינואר משחקת באמת רק פעם בשבוע - לא רצה בשתי חזיתות מול בארסה(וכן, צריך סגל לזה). בחלוקה גסה: פאריס - חסרת ניסיון -עדיין ועם נחיתות במאמן| יובה - פחות טובה מבשנים עברו| באיירן - באמת נפלו בקטנה. באיירן כבר מזמן לא קבוצה גרמנית טיפוסית, ממש מזמן. זה לא היה ככה מאז הקבוצה של היצפלד לדעתי. מתבססים נטו על התקפה. אבל כן, עשו טעויות די מביכות מאחורה, ומקדימה - לבאנדובסקי היה רע.
באיירן היא הזונה של ריאל, איך שלא נסתכל על זה. לעוף 3 פעמים רצוף מול אותה קבוצה זה כבר מראה על סוג של מגמה. באיירן היא פשוט לוזרית שרואה את ריאל ומחרבנת במכנסיים. נדמה לי שלא אגזים אם אומר גם שכל הקמפיין הזה בצ'מפיונס באיירן לא הרשימה, ובעצם זחלה לחצי הגמר. עכשים עם קובאץ' ואולי עזיבה של לבנדובסקי אני מניח שגם זה לא יקרה.
