אבל הצגתי דוגמה ספציפית לגבי ברצלונה. בעונה כזו היא הייתה מוחלפת. אני טוען בין היתר שהליגות המקומיות וליגת האלופות צריכות להיות independent . אין קשר ביניהם. ליברפול יכולה לקחת 3 שנים רצוף את הליגה האנגלית אבל לבזות את ליגת האלופות. זה גם עובד הפוך. אם למשל סמפדוריה פתאום קונה במליארדים את מסי, רונאלדו, ניימאר ואמבפה, זה לא אומר שתוך עונה היא תהיה בשמינייה. היא צריכה לטפס בלידות מעונה לעונה לפני שהיא, על פי הטענה שלך, לא תצא מהשמינייה הזו.
זה בדיוק העניין. הדרך היחידה היא ע"י משקיע סעודי. ואז שהיא תבזבז 2-3 עונות בשביל להשתחל לליגה הגדולה.
גם לשחק בליגה השנייה באירופה עבור קבוצה כמו לייפציג זה יהיה תענוג. לא קרה כבר 15 שנה ולא יקרה גם בעוד הרבה שנים גם בפורמט הנוכחי שקבוצה שהיא לא אחת מהמועמדות הברורות תזכה בצ'מפיונס, אז זה ממש לא עבדה גדולה שקבוצות 9-15 בטיבן תשחקנה בליגה השנייה שהיא עדיין יוקרתית לפחות כמו להגיע לשמינית גמר ליגת האלופות.
רק שנה שעברה טוטנהאם הגיעו לגמר האלופות, אז אני לא מבין את הקביעה שלך. בנוסף מסע כמו של אייאקס לצורך העניין הוא סופר מרגש בשביל האוהדים שלהם למרות שלא זכו, ובעיניי גם יותר מרגש את רוב מוחלט של האוהדים הנייטרלים מאשר זכייה של פאריס או באיירן(שוב, לצורך העניין).
טוטנהם היא הפיינליסטית הכי גרועה שהייתה כבר הרבה שנים, זו הדוגמה הכי קיצונית וגם היא לא זכתה. חוץ מזה שהיא תעודת עניות לפורמט מבחינתי, קבוצה שהעפילה פעם אחרי פעם על שערי חוץ שזה חוק דפוק לגמרי ומצאה את עצמה איכשהו בגמר. הקביעה שלי מתבססת על העובדה שבערך מ2006 תמיד אחת מ8 הפייבוריטיות זכתה. (כן לדעתי חד משמעית צ'לסי הייתה אחת מ8 הפייבוריטיות). אין מה לעשות אפילו בפורמט שמעודד מקריות יש עדיין הרבה משמעות לאיכות, הסיכוי שקבוצה תבוא משום מקום ותזכה הוא קטן מאוד אפילו בפורמט המוכחי ואפסי במיילא בפורמט של ליגה.
אני תמיד חשבתי על פורמט בו בשלב הבתים רק המקום הראשון עולה לשלב הבא, והמקום השני יורד במקום השלישי לליגה האירופית. ככה כולן לוקחות ברצינות את שלב הבתים. משלב הבתים יישארו 8, שיתמודדו בשלב בתים שני, כמו פעם, גם מספר המשחקים, 6, שווה ערך למספר המשחקים בשמינית+רבע+חצי. שתי הראשונות משני הבתים יעלו לגמר. זה לא הכי מושלם אבל זה מעלה את הרמה בשלב הבתים, מעלה את הרמה בליגה האירופית, מחזיר את הכיף של שלב בתים שני, ומתוך כל זה יוצאות שתיים לגמר. החיסרון זה שיש סיכוי נמוך יותר להפתעות. אם כי, אחרי הכל, אני מעדיף את הפורמט מונדיאל שקיבלנו השנה, עם קצת שינויים קוסמטיים נטולי לחץ קורונה.
במארקה בדקו כמה כל קבוצה באירופה הייתה צריכה לשלם עבור זכייה במפעל, כלומר כמה כסף היא השקיעה בקיץ: https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2020/08/21/15980198768739.Xxx ברצלונה מודל 2005/06 היא יוצאת דופן, מארק ואן בומל הגיע בין היתר בחינם מפ.ס.וו איינדהובן. ליברפול של יורגן קלופ מוליכה את הרשימה עם הרכישות שלה ב-2018/19, ואן דייק ואליסון במוקד. ריאל מדריד של הדסימה שנייה עם 175.5 מיליון יורו (גארת' בייל, איסקו, אסייר ייראמנדי), ברצלונה של הטרבל שלישית. פ.ס.ז' דווקא בקיץ צנוע של בסה"כ 95 מיליון יורו. באיירן מינכן השקיעה 143.5 מיליון יורו הקיץ, קצת קשה לזכור אבל לוקאס הרננדס הוא שחקן הרכש היקר בתולדותיה וגם בנג'מין פבאר כמובן הצטרף.
