גם הקלאסיקו השני של ריאל מדריד

ריאל מדריד - ברצלונה

http://en.lionelmessi.org/media/3/20061022-barca-vs-madrid.Xxx

זהות האלופה כבר ידועה והמשחק שסומן מראש כקרב ראש בראש על האליפות, לא ייקבע את זהות האלופה. למרות זאת, כאשר ריאל מדריד וברצלונה נפגשות, המשחק מקבל תפנית אחרת. אווירה, מלחמה, כדורגל טוב ובעיקר הנאה צפויים לנו מתשעים הדקות האלו. ריאל מדריד תעלה לכר הדשא לנוכח מחיאות הכפיים של שחקני ברצלונה, כפי שאוהדים חלמו. האוהדים חולמים לנצח את הקטלונים פעם שנייה ולהרחיק אותם עוד יותר מהמקום השני. בעוד בריאל רק קנבארו ייעדר(גוטי החלים מפציעתו והיינצה בסגל בעקבות ביטול הכרטיס הצהוב שלו), ברצלונה תיאלץ להסתדר ללא חצי הרכב, אבל היא עדיין מסוכנת מאוד. עוד פחות מ24 שעות זה מגיע. נכון שקשה להתאפק?

ריאל מדריד זכתה רשמית באליפות השנייה ברציפות(דבר שלא קרה למועדון 18 שנה!) וה31 בתולדותיה לאחר ניצחון גדול 2-1 באוססונה. ריאל הזכירה את האופי האדיר של הקבוצה במחזורי הסיום של השנה שעברה, ולמרות שפיגרה 1-0 בדקה ה-82 והייתה עם עשרה שחקנים, היא הצליחה להשוות ואף לנצח את המשחק בדקה התשעים. השחקנים והצוות המקצועי חגגו בסיבלס בייחד עם חצי מליון המדרידיסטות עד השעות הקטנות של הלילה. "היינו הכי טובים ובפער עצום מכל השאר", סיכם הקפטן ראול שחגג אליפות שישית. הנשיא ראמון קאלדרון היה מאוד מרוצה אך גם הצהיר שהכוונות בעונה הבאה הן גבוהות יותר – זכייה בליגת האלופות. "אני מאוד גאה בשחקנים שהפכו פיגור בעשרה שחקנים ולא נשברו. הקבוצה צעירה והיא תשתבח כמו יין טוב. בעונה הבאה המטרה היא לזכות בכל התארים והכי חשוב – ליגת האלופות". הצוות המקצועי יודע שלסגל דרוש חיזוק בדמות חלוץ, וריאל מדריד פועלת במלוא המרץ כדי להחתים את דויד ויאה מוולנסיה.

בתקשורת מקשקשים שישנו סיכוי ששוסטר יספסל את קסיאס עד לתום העונה על מנת לתת דקות לשוער המשנה – דודק ולעזור לאיקר לזכות בתואר זאמורה ראשון בקריירה. ריאל חששה להגיע למשחק עם הגנה מפוררת, אך בצעד מפתיע מאוד, ועדת התחרויות של הליגה ביטלה את הכרטיס הצהוב שספג היינצה בגין נגיעת היד שלו שגרמה לפנדל לטובת אוססונה, וכתוצאה מכך הארגנטינאי יוכל לשחק בסופר-קלאסיקו וייפתח בהרכב. בניגוד אליו, פאביו קנבארו שספג שני צהובים נגד אוססונה והורחק, ייעדר. לשוסטר ישנן שתי אופציות במרכז ההגנה: להסיט את ראמוס למרכז ולפתוח עם מיגל טורס כמגן ימני, או להסיט את היינצה למרכז ולשחק עם מרסלו בצד שמאל. בקישור לא צפויים שינויים, על אף החלמתו של גוטי מהפציעה וכניסתו לסגל. הספרדי מקווה להשתלב בהרכב בכל-זאת ואמר:"אומנם זכינו באליפות, אבל יש לנו מבחן נגד ברצלונה והברנבאו יידרוש מאיתנו רק ניצחון". מהמדו דיארה ימשיך לקבל קרדיט בקישור האחורי. ההתלבטות של שוסטר היא לגבי העמדה בחוד לצידו של ראול. גונזלו היגואין שכבש את שער האליפות וכבש גם בשני משחקים לפניכן כאשר נכנס כמחליף(ראסינג ובילבאו), או רוביניו שנראה חלש מאוד בשבועות האחרונים. בצעד מאוד מפתיע, החליט ברנד שוסטר לנפות מהסגל את חאבייר סביולה, למרות שהארגנטינאי כשיר במאת האחוזים. עוד שאלה מעניינת היא האם רוד ואן ניסטלרוי שחזר לסגל של ריאל מדריד במשחק נגד אוססונה ביום ראשון, ייזכה למספר דקות לקראת הסיום. המאמן שוסטר הטריף את השחקנים לפני המשחק ואמר להם:"נשאר לנו רק עוד דבר אחד לעשות העונה - לנצח את ברצלונה בשביל הקהל שלנו"

http://www.realmadrid.co.il/spaw/season0708/clasico1_1.Xxx
שחקני ריאל חוגגים בסיבלס

ריאל מדריד – הסגל המלא:
קסיאס, דודק;
ראמוס, פפה, היינצה, מיגל טורס, מרסלו;
דיארה, גאגו, סניידר, גוטי, דרנתה, רוביניו, רובן, בפטיסטה;
ראול, ואן ניסטלרוי, היגואין;

הרכב משוער: קסיאס; טורס, פפה, ראמוס, היינצה; דיארה, גאגו, סניידר, רובן; היגואין וראול

בצל ההתעסקות בסופר-קלאסיקו, משחק שיכול לקבוע למשל האם ברצלונה תסיים את העונה במקום השלישי ותצטרך לעבור סיבוב מוקדמות מיותר בדרך לליגת האלופות, בברצלונה החלו להזיז עניינים לקראת העונה הבאה. ביום שני, לאחר המון שמות שעלו בתקשורת כמועמדים להחליף את רייקארד, החליטה הנהלת ברצלונה לקחת צעד אמיץ מאוד – גוארדיולה יהיה זה שייקבל את הצ'אנס הגדול להחזיר את ברצלונה להיות הקבוצה הטובה באירופה. מלבד הרצון להרוס את החגיגה של הקהל בברנבאו ולא לאפשר לריאל לנצח אותה פעמיים, ברצלונה תרצה להשיב לעצמה את כבוד העצמי שלה, שייפגע קצת בתחילת המשחק, כאשר כנהוג בספורט, הם יעמוד בשורה ויימחאו כפיים לאלופה ריאל מדריד. פויול לא אוהב את הרעיון, אבל הצהיר שיעשה זאת:"כקטלוני אני סולד מהרעיון הזה, אך כספורטאי צריך לכבד אותם, הם לקחו אליפות בצדק", הוא אמר. כמובן שהקטלונים גם יירצו לסיים את העידן של רייקארד בצורה יפה. בתקופתו של רייקארד על הקווים, ברצלונה הצליחה לנצח את ריאל מדריד שלוש פעמים(פעמיים בברנבאו!), אך בארבעת המפגשים האחרונים היא לא הצליחה לעשות זאת.

עם כן, יממה לפני שהודיעו רשמית על סיום עידן רייקארד בברצלונה, הביסה הקבוצה 6-0 את וולנסיה בתצוגת כדורגל נהדרת שאולי העניקה פיצוי לקהל שסבל רבות העונה, בעיקר בתקופה האחרונה(השישייה קטעה בעצם רצף של חמישה משחקים ללא ניצחון). אבל, היו שני דברים שהעיבו על השמחה. ראשית, ברצלונה עדיין במרחק של 4 נקודות מויאריאל השנייה בטבלה. שנית, היא רייקארד ייאלץ להכין את חניכיו לקרב עם סגל חסר מאוד. סמואל אטו ודקו, שהיו מצויים בסכנת צהובים לקראת הקלאסיקו, לא יכול להתאפק, ספגו את הצהוב וייעדרו מהמשחק, כמו גם אינייסטה ומיליטו הפצועים. הארגנטינאי נפצע בצורה חמורה, הוא קרע את הרצועה הצולבת בברך וייעדר לא פחות מחצי שנה מהמגרשים. רונאלדיניו הנשכח בינתיים, פצוע גם הוא ומחוץ לסגל של רייקארד. אטו דחה את השאלות המציקות של התקשורת בעצבים, כאשר נשאל האם הצהוב היה בכוונה. "אני לא עושה דברים כאלה וכולם יודעים את זה, תפסיקו!" הוא אמר בזעם. התקשורת לעומת זאת טוענת, שאטו, שצעק לפני שלוש שנים "מדריד זבלים, ברצלונה אלופה", רצה לחסוך מעצמו את ההשפלה בפני הקהל העוין. הקשר יא יא טורה יישחק למרות שאינו כשיר במאת האחוזים כבר תקופה ארוכה ויחליף את דקו. גודיונסן ייפתח בהרכב וגם צ'אבי, ויסיט את מארקז לעמדת הבלם במקום טורהאם. בוז'אן שנכנס כמחליף נגד וולנסיה וכבש צמד, יחליף את סמואל אטו.

http://www.marca.com/ficheros/marca/imagenes/bojan_hildebrand040508_ES.Xxx
בוז'אן. יחליף את אטו.

ברצלונה – הסגל המלא:
ואלדז, פינטו;
זאמברוטה, אבידאל, סילביניו, אולגר, פויול, טורהאם;
מארקז, טורה, צ'אבי, גודיונסן, אדמילסון;
מסי, בוז'אן, אזקארו, ג'ובאני דוס-סאנטוס, הנרי;

הרכב משוער: וואלדז; זאמברוטה, פויול, מארקז, אבידאל;טורה, גודיונסן, צ'אבי; מסי, בוז'אן והנרי
------------------------------------------------------

לקראת המשחק - דברי האוהדים


הצד המדרידאי\דור(Sergio Ramos) - החגיגה האמיתית

ההתרגשות בעיצומה, הראש לא מפסיק לחשוב, האליפות אמנם הושגה, אבל מעל הכל, ויש אף שיגידו יותר מכל תואר כזה או אחר – הסופר-קלאסיקו. כאוהד כדורגל יחסית צעיר, הספקתי לטעום קצת מהפגשים החמים בין השניים. עוד כשהייתי יותר קטן, בסביבות גיל ה-8-9, צפיתי יחדיו עם אבי בסופר-קלאסיקו, לא הייתי מבין מה, כמה ואיך, אבל באוויר, תמיד הייתה תחושה מיוחדת. לראות את הברסאים במדי הבלאו-גרנה, מול החבורה בלבן, עושה לי משהו מיוחד, גם כשלא הבנתי כלום, תמיד הייתה תחושה מיוחדת שכמותה אין - ס-ו-פ-ר - ק-ל-א-ס-י-ק-ו - !

אז חגיגות האליפות כבר הסתיימו, רחבת הסיבלס עליה התקיימו החגיגות הגדולות מתרוקנת, וביום רביעי, כל חגיגות האליפות עושות לרגע סיבוב הצידה, ודבר אחד עומד על הפרק החשוב – ניצחון על ברצלונה בפעם השניה ברציפות. לא יהיה מתוק מזה לסיים את העונה בצורה הזו. מדריד לא באה לשחק על כלום בניגוד ליריבה, אבל זה מעבר לשלוש נקודות, זה הכבוד, השואו והרצון להרגיש עליונות ב90 דקות בודדות על היריב הכי שנוא שלך. ברצלונה אמנם נחותה, בהרבה אפשר לומר מריאל מדריד בכל הנוגע לעונה הנוכחית. אבל ברגע שהשופט ייתן את הספתח למשחק בשריקתו הראשונה, כל המחשבות יעופו באוויר, ורק דבר אחד ישחק תפקיד – הכבוד, והיום שאחרי. לקהל ראש בטח ובטח שאי אפשר, אולם ברצלונה נתונה בלחצים מכל עבר, אבל ברגע שתראה מולה את היריב המושבע שלה, כלום לא יעלה בראשם של שחקניה אלא רק לאכול את הדשא. אני מכיר כמה וכמה אוהדי ברצלונה שמדברים איתי ביום יום וכשאני פותח עימם בשיחה, הם תמיד מדגישים לי שלא חשובה להם האליפות כבר, אלא מאותו הפסד בקאמפ, הם מחכים לרגע הזה, לראות את קבוצתם האהודה נוקמת. ניצחון על ריאל מדריד, ימתיק יותר מכל את הגלולה המרה שלהם וייתן תחושת נקם גדולה. אישית, דבריהם אכן ראויים ונכונים. אני מניח שכל אוהד בארסה, למרות אובדן האליפות הפעם השנייה ברציפות, ירגיש בלבו(במידה ותנצח בארסה)תחושת נקם גדולה שלמעשה תחפר על העונה הגרועה.
אנחנו המדרידיסטות, בוודאי שלא היינו רוצים לתת ליריב השנוא את ההרגשה הזו.

ניתנה לנו כאן הזדמנות פז להוסיף תוספת ממתיקה לאליפות- משחק בביתנו, מול היריבה המושבעת. הפסד, ישאיר תחושה רעה, כמו כל הפסד לקאטלונים, בעיקר בסיטואציה הנוכחית, כאשר ברצלונה תחפש את נקמתה, ותנסה להוסיף נקודה קטנה ושחורה לאליפות המתוקה שלנו. כי כפי שהזכרתי קודם לכן, האמנם הוא שאנו האלופים, ושום דבר לא ישנה זאת, אבל הכבוד, אחח הכבוד שמשחק כאן את התפקיד הראשי ביותר במערכה. זה הולך להיות גדול, כמו בכל שנה, אולם הפעם, בעיקר לאור התפנית המיוחדת והשונה שיגיעו שתי הקבוצות, המשחק עשוי להיות מיוחד מהרגיל.

כן, אנחנו לעומת היריב, מגיעים בראש נקי. את שלנו עשינו, ברצלונה את שלה עוד לא. ישנם סיכויים שהיא אף תאבד את המקום השלישי בו היא כעת נמצאת. אבל יהיה זה תמוהה מצדי לומר שהדבר מקנה לנו יתרון. כאן, אין פייבורטית. למשחק חוקים משלו, או שבעצם אין בו חוקים לקלאסיקו.

כשירותו של גוטי למשחק עדיין אינה ברורה לקראת המשחק. על כן, במידה וגוטי לא יהיה כשיר, מבחינה אישית האישית, הייתי רוצה ששוסטר איך שאומרים "יתפרע" קצת. מערך קלאסי של 4-4-2 שיכלול את רובן ורוביניו באגפים, סניידר וגאגו באמצע, קפיטן וסביולה\גונזו בחוד ההתקפה, יעשה לי השבוע. יש לנו ארסנל לא קטן של סוללת כישרונות. פציעות ועוד כמה בעיות מסביב מנעו מהסוללה לפעול יחדיו, אולי הגיע הזמן כבר לראות את כולם יחדיו, אולי הגיע הזמן ששוסטר ינצל את המצב?. אבל, ואבל גדול, למרות זאת, אינני חושב שהמלך הנ"ל יצא לפועל. אני מניח שמול מרכז השדה הברסאי, שוסטר ירצה הרבה כוח, מה שאומר על פי דעתי, שדיארה יפתח בהרכב לצד גאגו וסניידר שישחק בין המרכז שדה לאגף הימני. עוד סיבה היא, שגם החלק היותר אחורי של המגרש, לא בסגל המלא – קאנברו מורחק בעקבות האדום שקיבל במשחק האליפות מול אוסאסונה וגם היינצה מורחק בשל צבירת צהובים. היעדרותם של השניים, שולחת את שני המגנים שעל הספסל להרכב – מרסלו וטורס. (לא יהיה כל-כך נעים לראות את מרסלו במאצ'אפ מול מסי, אה?. מרסלו יהיה חייב לקבל הרבה מאוד עזרה מגאגו והקשר שישחק לצידו. יהיה מביש לראות אותו נלחם לבדו מול הארגנטינאי)
האופציה הראשונה היא תאורטית בלבד. במצב בו גוטי ימצא כשיר לפתוח, אז אני מקווה שיועדף על פני דיארה בהרכב.
יהיה נמד לראות את רוד מקבל גם דקות. אבל הכל תלוי באיך שהדברים יתפתחו על הדשא.

אני סבור במלוא האחוזים שזהו המערך שיעלה שוסטר כאשר ישנה התלבטות קשה מאוד על ההרכב בחלק ההתקפי של המגרש – רובן שנותן בשבועיים האחרונים תצוגות מצוינות, ראוי לשחק לאור כשירותו וכושרו לאחרונה; היגוואין גם הוא ראוי להזדמנות לאחר שהרשים בשבועות האחרונים ומוכיח לכולנו עד כמה הוא כישרון עצום; סביולה שמראה רעב גדול, גם מועמד ריאלי להרכב אך לדעתי אחרון בהיררכיה למשחק; ורובסון, שבתקופה לא טובה, אבל האיש שהתעלה יותר מכל השאר העונה. אז רובן וראול בוודאות בהרכב, ועכשיו השאלה היא, מי הוא החבר השלישי שישחק שיזכה לפתוח בסופר-קלאסיקו? או שמא שוסטר יפתיע אותי ויעלה במערך סופר התקפי שיכלול את כל הסוללה ההתקפית על המגרש? את זה אנחנו עוד נראה.

http://www.realmadrid.co.il/spaw/season0708/bilbao5.Xxx
רובן. ראוי לשחק.

--------------------------------

הצד הקטלוני \ ירדן(xavi 6) - שוב חוזר הניגון הזה...המיוחד הזה...

שוב, שוב ושוב. מזה אנחנו חיים, מהמשחקים האלה שחוזרים על עצמם, את אותם השמות של המועדונים שחולקים כ"כ הרבה אוהדים מרחבי העולם. ושוב, כמו ניגון מיוחד שחוזר פעם בכמה שנים,הוא מחייה אותנו מחדש לחיים. הסצנה הדרמטית הזאת והמותחת, הכמה ימים לפני, לא אוכלים ולא שותים, כרגיל עושים חרם על כל העולם, וכרגיל הטקס חוזר על עצמו. אותו טקס, פעמיים בכל שנה. מה מיוחד הפעם? לא משהו שאוהדי ברסה לא חוו לעולם, יותר גרוע מבעבר-לא יכול להיות. לכן, הצהרה קטנה, ואולי גדולה-אנחנו לא מפחדים, אף פעם לא פחדנו.

כן, לא מתביישים ולא מפחדים-אנחנו יודעים מה אנחנו ומי אנחנו. לצענו הרב אנחנו גם יודעים מה יש לנו בכיסאות בקהל, קהל של אוהדים מפונקים שלהזיע ולמחוא כפיים אינם יודעים, אבל בלהניף את העיתונים הלבנים הם כבר מומחים. לא משהו שברסה לא רגילה אליו בשנים האחרונות, וזה כנראה מה שחסר לה בשנתיים האלה-הלב, הלב האמיתי של הקבוצה, וזה הקהל שהפך את ברסה למה שהיא. הוא הפך את ברסה ליותר מסתם מועדון, ובלעדיו-ברסה היא סתם עוד מועדון. אחרי ההדחה במצ'סטר מרגליו של הג'ינג'י הבלתי נגמר, ברסה הרימה את הראש. אפילו השחקנים הרגישו טוב כשהם ראו שיש קהל, אבל הם שוב ראו שהוא בא למשחקים האלה, החד פעמיים. לא נורא, הם עברו דברים קשים, כמו "לאבד" בת(הנרי), לעבור (לא סופית) לקבוצה שהם לא רוצים לשחק עימה (רונלדיניו) וגם להיפצע ולבכות כאילו זאת הפעם הראשונה (מסי). אז הפסד מול ריאל, יהיה הדבר האחרון שישבור את החברה האלה. אז ת'כלס? מספרים ונתונים? ככה-איניסטה, מיליטו, אטו ודקו לא יהיו בביב, כאשר מארקז מתנדנד ולא ברור כמה צהובים יש לו. אליהם מתווסף כמובן רונלדיניו. על מי יש לסמוך? אחד ויחיד-מסי. אכן, כמה שזה כואב, אבל ככה זה נכון, מסי הוא השחקן שיכול לעשות משהו בביב, ולדעתי מול הקאנטרה שיסתובבו שם-מסי הוא מעל כולם. מעל טורס ומעל מרסלו, ובאמת בלי לנסות לזלזל למר פפה וסרחיו-הכל תלוי במסי מבחינה התקפית. הם לא השחקנים שיכולים לעצור אותו בשיאו. ספק אם יש שחקנים שיכולים לעצור, אבל ספק יותר גדול הוא האם מסי יגיע למשחק. מסי תמיד אהב את הברנבאו ותמיד הציג שם יכולת מדהימה, גם כשפתח בתור ילד בן 18 שרואה את זידאן מולו ועובר אותו כאילו הוא לא קיים. הוא גם לא חשש כשקרלוס נצמד וידע להפיל אותו לקרקע, וגם קנבארו למד טריק אחד או שניים מהילדון, כאשר קסיאס כבר ילד מוכה לידו. כל הגנת ריאל יודעת מי זה מסי, ומסי יודע מי זאת הגנת ריאל, בימיוחד כשלה יחסרו שני שחקנים חשובים-קנבארו והיינצה, חברו לנבחרת של מסי. אל מסי מתווסף עוד ילד קאנטרה, שכ"כ דומה למסי. בויאן, הילד ששבר את השיא של ראול בכיבוש שערים בעונת בכורה, אשר כבר כבר צמד מול ולנסיה ונכנס דקה 66.
אז הנה, זה בקצרה מה שאוהד ברסה טיפוסי יחשוב עליו. מסי, ובויאן. שתי דברים טובים ונעימים בהגנה הנוראית הזאת. מי יחסר? לדעתי התשובה תטעה אותכם. רונלדיניו. הילד שבכה וצעק על אחיו שהוא אינו רוצה לעבור למילאן, הילד ששתק כאשר הצוות של ברסה זייף לו ולדקו פציעה, הילד ששתק שכולם הספידו אותו. כן, רונלדיניו לא היה סמל, רונלדיניו עצלן ולא מיקצוען, אבל רונלדיניו בכל ליבו אוהב את ברסה, ואז זה אי אפשר יהיה לקחת ממנו. האהבה שלו, אהבה מסוג שונה, לא כמו של צ'אבי או של פויול ורחוקה להיות דומה לשל אוליגר, תהיה מאוד חסרה בברנבאו. אותה אהבה שדחקה לצד את כל הנשמה ב3-0 לפני כשנתיים, לא תהיה שם שוב. תהיה הנשמה והלחימה של צ'אבי ופויול, ואולי זה לא יספיק. אולי זה לא יספיק. כי כשרון ברגליים זה דבר חשוב בשביל לכבוד גולים, היום בברסה אין שחקן שעונה לשם לואיס אנריקה שיתן את הגול עם כל הלב והנשמה ועם הכישרון. זה כבר לא קיים בברסה מהרגע שרונלדיניו נחת בקאמפ, וזה לא באשמתו כלל. זה היה תהליך שהיה צריך לקרות. הלב נמצא בהגנה, והכישרון בהתקפה. לא להפך, ודווקא מבחינה הישגית זה הלך מאוד טוב. עכשיו אין לנו את לוצ'ו שיבוא לדחוק ולהיתגרות במדרידיסטים המיוזעים והמגעילים בברנבאו, וגם אין איזה מוטה שיעשה בלגאן וילד מכות עם זידאן, אבל יש לנו את צ'אבי, את מסי, את ואלדז, את פויול, את בויאן. אותם שחקנים שנושמים בברסה מהיום שחלמו, אותם ילדים שכל חייהם ברסה היא המרכז, אותם הילדים שנושמים בברסה וכל עתידם זה ברסה. הילדים שהעבר, ההוווה והעתיד הוא דבר אחד-ברסה. בישבילם ברסה היא יותר מסתם מועדון, ושהאוהדים ימשיכו לנופף דברים, יאכלו את הנקניק וילכו הביתה להתלונן. נקווה שישארו שם ולא יבואו לביב, כי כשיש את האוהדים האמיתיים על המגרש-אנחנו לא פוחדים להגיד, אנחנו לא פוחדים!

בלי הדברים שהכי חסרים, בלי רונלדיניו, בלי לוצ'ו, בלי איניסטה, בלי האוהדים, בלי תואר, בלי גביעים, אנחנו עולים למגרש אחד מול האלופים. הראש מורם למעלה, והוא בחיים לא ירד בשום מגרש-כי ביום שנרקין ראש, ברסה תיפול. אז בקאלסיקו הזה, יותר מכולם, דבר אחד אני רוצה להגיד- שום דבר, אבל שום דבר לא יוריד מאיתנו את הגאווה, אנחנו אוהדי ברסה ואנחנו גאים בזה יותר מאי פעם. גם ממקום שלישי, גם ממקום רביעי וגם ממקום חמישי. סה"כ כל אוהדי ברסה אוהדי שוברת לבבות גדולה, אנחנו רגילים לאכזבות ומתאהבים בקבוצה הזאת מאכזבה לאכזבה.

הפעם לא 100%Anti Madridista, אלא 100%Cule ,
Barca, T'estim molt !!!
http://img293.imageshack.us/img293/5871/05wf7.Xxx
"כן, תסתכלו עלינו, תמשיכו. אנחנו עדיין פה, עם ראש למעלה ויד על הלב. רק על הלב"

------------------------------------------------

סטט' קלה

מפגשי עבר -
מפגשי הליגה:
סה"כ - 67 נצחונות לריאל, 59 לבארסה, 28 תוצאת תיקו
בברנבאו - 49 נצחונות לריאל מדריד, 14 נצחונות לבארסה, 14 תוצאות תיקו
בקאמפ נואו - 45 נצחונות לבארסה, 18 לריאל מדריד, 14 תוצאות תיקו
סה"כ המפגשים:
93 ניצחונות לבארסה, 84 למדריד, 48 תוצאות תיקו. הפרש שערים 395-378 לזכותה של בארסה.
כובשי שערים בסגל הנוכחי:
ריאל מדריד: לראול 10 כיבושים, לרוד 3, סרחיו ראמוס עם שער אחד.
ברצלונה: לרונאלדיניו 4 כיבושים, לליאו מסי וסמואל אטו - 3, צ'אבי 2.
משחקים בשנות ה-2000:
5 נצחונות לריאל, 4 ניצחונות לבארסה, 6 תוצאות תיקו
הפרש שערים: 19-18 לזכותה של בארסה.

סטט' 08\2007:
ריאל מדריד
מאזן ביתי(מספר 1 בליגה): 17 משחקים; 15 נצחונות, 2 הפסדים
המבקיע המצטיין בליגה- ראול גונזאלס(17 שערים)
ברצלונה
מאזן חוץ(מספר 10 בליגה): 4 נצחונות, 8 תיקו, 5 הפסדים
המבקיע המצטיין בליגה - סמואל אטו(14 שערים)

* הצצה לפרוייקט המיוחד שנעשה לקראת הקלאסיקו הקודם...

 

כמה נחמד לקבל מחיאות כפיים מהקטלונים בתחילת המשחק. ניצחון היום יכול לסגור את העונה שלנו בצורה מושלמת. לא רק שנשלים צמד ניצחונות על ברצלונה(דבר שלא קרה למעלה מ-20 שנה), אלא גם נרחיק אותם מהמקום השני ואני תמיד אוהב לנצח עוד משחקים - להשיג עוד נקודות, להבקיע עוד שערים(כמובן שגול של ראול הכי חשוב לי היום). למרות שהמשחק אצלינו וברצלונה מגיעה בהרכב חסר מאוד, אני לא פוסל אותם, למשחקים האלו יש חוקים משלהם. המשחק הזה נראה מראש כל-כך חד צדדי ונראה ניצחון בטוח שלנו, אבל זה מטעה, בדר"כ במקרים כאלו יש תוצאה הפוכה. לא נעים לדמיין מפגש בין מסי למרסלו, שחייב לקבל עזרה מגאגו וסניידר. תיירי הנרי גם זכור לי לשלילה מהפעם הקודמת שהוא פגש אותנו(הסלאלום האדיר בשמינית גמר ליגת האלופות, 06\2005) והוא היה פנטסטי במשחק האחרון. אני הייתי רוצה לראות את גוטי בכל-זאת. המשחק שלנו בייחד איתו הרבה יותר מסודר והסטט' שמספרת שניצחנו את כל המשחקים בלעדיו, כולל את הקלאסיקו הראשון, מאוד משקרת. מה ששוסטר עושה לסביולה פשוט לא אנושי, אני יודע כמה היה חשוב לארגנטינאי לשחק במשחק כזה. בכל אופן, אני מבסוט מזה שהיגואין ייקבל צ'אנס. אני תמיד טענתי שיש משהו גדול בשחקן הזה ושיכולת הסיום שלו תשתפר. איש המפתח שלי במשחק הזה הוא אריאן רובן. אשמח מאוד אם רוביניו וואן ניסטלרוי ייקבלו דקות גם הם.
האללה מדריד!

 

כל הכבוד לכל החברה פה שלקחו חלק בהכנת הפריביו , יצא מדהים http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx

מה שתמיד אהבתי בקלאסיקו הספרדי הוא העובדה שבד"כ המשחק פתוח ומעניין והקבוצות לא באות להרוג את המשחק מהפחד להפסיד כמו שאנו רואים שקורה בהרבה משחקים בעלי מטען ויריבות כזאת גדולה וארוכת שנים.

היגוואין לפני סביולה...מממ...אולי אני לא עוקב מספיק אבל נשמע לי מאוד מוזר

 

שאתה מציג את זה ככה זה פחות מוזר , כמו שאמרתי אני לא עוקב אחרי ריאל מדריד יותר מדי ולכן אני לא מודע ליכולת של כל אחד מהשניים מלבד מה שכתוב בעיתונים בארגנטינה.
פשוט מלבד היכולות הפיזיות ממה שאני חושב סביולה עולה עליו בהכל בפער עצום לדעתי.