http://a8.sphotos.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-snc7/302437_10150498968869408_784729407_11475841_294700219_n.Xxx אולי לא מקורי אבל קורע. :aaarofl:
לא נמאס לך לשקר ולעוות את המציאות? למה אתה מזכיר את ההרוגים הפלסטינים ולא את ההרוגים הישראלים? לאיזה ויתורים כואבים הרשות מוכנה בדיוק? האם היה זה כוח שאילץ את ישראל לעצור את הבנייה בהתנחלויות או לשחרר אסירים פלסטינים כמחווה לאבו-מאזן? אין ספק, ישראל מעדיפה ארגונים כמו החמאס ( http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/bduh.Xxx ) ובגלל זה היא הייתה עסוקה בכל שנות קיומה לנסות ולחזק את הארגון הפחות קיצוני כדי שאולי יהיה פה סיכוי לשלום.
תכלס: העיסקה בוצעב. שליט בבית, כמו גם 1027 מחבלים-רוצחים. הביטחון האישי שלנו לא תלוי בנו, אלא ברצון המשוחררים להמשיך בדרך-הטרור, ומצד שני ביכולת "בחורינו הטובים" בים, ביבשה, ובאוויר, לסכל את כוונותיהם/רצונותיהם. חג סוכות/שמחת-תורה שמח! אין לי מה להוסיף יותר בדיון הזה.
יש לי שאלה שדי מעניינת אותי... מי הוא בעיניך איש שלום אמיתי? נניח ויש מישהו שרוצה שלום אמיתי, מדינה פלסטינית לפי גבולות 67', מתנגד לטרור ובעד משא ומתן שכולל התגמשויות פה ושם, אבל מנגד לא מוכן להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית, האם הוא נחשב בעיניך לאיש שלום?
אני חושב שענית לעצמך: איך אפשר לבקש נסיגה משטחי יו"ש, פינוי המתיישבים מצד אחד, ולא להכיר בישראל? זה נקרא שלום?
פה אתה נכנס לויכוח האם קיים כזה דבר שנקרא לאום יהודי. בעיניי הוא המצאה כמו הלאום הפלסטיני. חוץ מזה, גם אם הגדרת המדינה היא כמדינת הלאום היהודי, אי אפשר להפריד את זה מהשייכות הדתית, ואת זה רואים עכשיו בחיי היום יום בישראל.
1. באיזו זכות פלסטין יכולה להחליט עבור ישראל אם היא מדינה יהודית או לא? האם שלום נותן לה את הזכות להחליט עבור ישראל בענייניה הפנימיים? 2. ישראל היא מדינה יהודית, מפני שכך הוכרזה, ומפני שעובדתית כ 80 אחוז מתושביה נמנים על הדת היהודית. ועדיין זה לא מפריע לאף בן דת אחרת לחיות כאן. האם מדינת-ישראל אוסרת עליך להקים מסגד ( כפוף לאישור בניה )? האם מדינת-ישראל אוסרת עליך להתפלל 5 פעמים ביום על שטיח כשפניך מופנות למכה? האם מדינת-ישראל אוסרת עליך לצום בראמאדאן? האם מדינת-ישראל אוסרת עליך לחגוג בעיד אל-פיטר/אל אדחא/ לילאת אל-קאדר? האם מדינת-ישראל אוסרת על קיום בתי הדין השרעים? על חתונות/גירושין ע"פ מצוות האיסלאם? האם הקוראן הוא ספר אסור? התשובות לכל שאלותיי ידועות: לא. לא ולא. אני יודע מה אתה רוצה לשאול, אז אני עונה לך מראש: אין לי שום כוונה לבקש מערבי, מוסלמי או נוצרי, דרוזי או צ'רקסי, לשיר את התיקווה, אין לי שום כוונה לדרוש או אפילו לבקש ממנו לשיר "נפש יהודי הומיה", כי אני מכבד את זכויות המיעוט במדינה. אבל אני כן דורש ממנו לכבד את שירתנו שלנו, היהודים, ע"י כך שפשוט ישתקו 3 דקות, זה הכל. זה קשה? אני גם לא מבקש אפילו שיתלו בכפרים שרוב אולוסייתם ערבים את דגלי ישראל, למעט מוסדות השילטון, כמו עירייה, תחנת-משטרה, מכבי אש, וכדומה. אני כן דורש שלא יתלו ביישובים הללו דגלי פלסטין, איראן, עיראק, וכדומה. כמו שיהודי יכול לחיות במדינה שאופייה נוצרי כמו ארה"ב, כך מוסלמי/נוצרי/דרוזי/צ'רקסי יכול לחיות במדינת-ישראל. ואם תרצה לסכם את כל הפוסט שלי בשתי מילים: זוהי הדמוקרטיה. ורק הערה קטנה: האם יהודי באיראן יכול לחיות באותה חופשיות כמוך? בסוריה? במצרים?
לשאלתך ותמיהתך.להלן חלק ממגילת העצמאות של העם היהודי בביתו הלאומי ארץ ישראל. כמחצית ממגילת העצמאות מוקדשת להצגת הבסיס ההיסטורי, המוסרי והמשפטי לחידוש העצמאות היהודית בארץ ישראל ולהקמתה של מדינת ישראל. להלן העובדות ההיסטוריות, מהעבר הרחוק והקרוב, המפורטות בחלק זה של המגילה: ארץ-ישראל היא המקום בו קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית ובה קיים ממלכה עשירה בתרבות. על אדמת ארץ-ישראל גובש ונכתב "ספר הספרים הנצחי" (כלשון ההכרזה) - התנ"ך. לפיכך לעם היהודי קשר הדוק אל חלקת האדמה הזו. העם היהודי הוגלה מארצו בכוח הזרוע, בניגוד מוחלט לרצונו. גם לאחר הגליה זו והתפזרותו של העם היהודי בגלויות השונות, לא שכח את שייכותו לא"י ולא חדל מלהתפלל ומלקוות לשוב אליה ולחדש בתוכה את חירותו המדינית, משך אלפיים שנה. בדורות האחרונים התרחשה שיבה המונית של יהודים אל ארץ-ישראל, במסגרתה חלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו את השפה העברית, בנו כפרים וערים, הקימו יישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, ולמעשה חידשו את הקיום היהודי החברתי, התרבותי והלאומי בארץ-ישראל. ההתיישבות היהודית המחודשת הביאה את ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ, והינה שוחרת שלום. בניין הבית הלאומי היהודי בארץ-ישראל הינו עובדה קיימת, שאינה ניתנת לביטול. בשנת תרנ"ז (1897) התכנס הקונגרס הציוני לקריאתו של בנימין זאב הרצל, והכריז על זכותו של העם היהודי לתקומה לאומית בארצו. קונגרס בזל נתן תוקף משפטי מודרני לזכות זו, וכן היווה הצהרת כוונות. זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מתאריך 2 בנובמבר 1917, ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בינלאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי. השואה, בה נרצחו מיליונים מיהודי אירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על ידי חידוש המדינה היהודית בא"י. ההכרזה קובעת כי על מדינה זו להיות פתוחה בפני כל יהודי ולהעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות זכויות בתוך משפחת העמים. במלחמת העולם השנייה תרם היישוב העברי בארץ את מלוא חלקו למאבק האומות שוחרות השלום כנגד הנאצים, ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי הרוויח את הזכות לקחת חלק בייסודה של ברית האומות המאוחדות. ולבסוף, ניצבת החלטת האו"ם שנתקבלה בכ"ט בנובמבר 1947 ומחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל. הכרה זו בזכות העם היהודי להקים את מדינתו, אינה ניתנת להפקעה. החלטת האו"ם אינה מקור הזכות אלא הכרה בזכות הקיימת ממילא. זכותו של העם היהודי למדינה, מוצגת בהכרזת העצמאות כזכותו הטבעית של העם היהודי, להיות ככל עם ועם, עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית. זכות זו אינה מנומקת. לעומת זאת, קביעת ארץ ישראל דווקא כמקום בו זכאי העם היהודי לממש את זכותו, זוכה להנמקה נרחבת, הן של עצם הקשר ההדוק של העם לארץ ישראל והן לגבי מניעת טענת "התיישנות" של הקשר ההיסטורי. [עריכה] הכרזת העצמאותהחלק השני של מגילת העצמאות הוא ההכרזה "על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל, היא מדינת ישראל." חלק זה הינו המשך ישיר של החלק הראשון: לאחר שהובא הבסיס ההיסטורי, המוסרי והמשפטי להקמת המדינה בארץ ישראל, מכריזה מועצת העם על הקמת המדינה ונקבע שמה של המדינה - "מדינת ישראל".
חיים, אני אתחיל מהסוף, אמרתי את זה המון פעמים, ישראל לא צריכה להשוות את עצמה למדינות כמו איראן או כל מדינה ערבית, עם כל ההסתייגויות שלי מהשלטון בישראל ייקח לשלטונות באיראן וברוב מדינות ערב שנות אור עד שיתקרבו לישראל בעניין הזה. הבעייה שלי עם "המדינה היהודית" היא לא בניית מסגדים או כנסיות, הבעייה שלי היא אחרת, אחרת לגמרי. מן הסתם, כל בן אדם שפוי לא יצפה מערבי לשיר את התקווה או לנפנף בדגל ישראל, כי שניהם אינם מייצגים אותו, ואם אותו בחור ערבי או צ'רקסי (בקיצור, בן מיעוט) עושה את זה, הוא בעיניי טמבל, אהבל וחנפן. אני אישית (ואני מדבר רק על עצמי), לא מאמין כל כך בלאום ובוודאי גם לא בדת, לכן אנשים כמוני הם לא הבעייה העיקרית (למרות שאני מתנגד להגדרת המדינה כמדינה יהודית). הבעייה היא אנשים לאומנים מהצד הערבי, הם לא יקבלו את זה שהם חיים במדינה שהדגל, ההמנון וערכיה אינם מייצגים אותם. אתה יכול בוודאי לשאול: אז למה הם לא עוברים למדינת פלסטין העתידית או למדינה ערבית אחרת? התשובה היא: הם בחיים לא יוותרו על האדמה ששייכת להם, ולכן הם יעדיפו להישאר במקומם ולעשות את הכל כדי לקבל מדינה שתייצג אותם ואת ערכיהם, והפיתרון היחידי מבחינתם זה מדינה דו-לאומית. התפסיה של אותם אנשים היא שונה משלך, את יהודי ארה"ב הם תופסים כמהגרים, ומי שמהגר למדינה מסויימת אין לו זכות לבקש שהמדינה תמציא לו דגל חדש או המנון חדש, אבל בוודאי שיש לו את הזכות שאותה מדינה תיתן לו חופש דתי וגם חופש בחיי יום יום. מנגד, הערבים תופסים את עצמם כבני המקום הזה, בעיניהם הם לא מהגרים, לכן יש להם את הזכות המלאה לדרוש מדינה שתייצג אותם ואת הערכים שלהם. וכמובן, אין צורך להרחיב על זכות/תביעת השיבה שהיא אחת הסיבות העיקריות שמונעת מהפלסטינים בשטחים או מהפלסטינים בישראל להכיר במדינה כמדינה יהודית.
אני מכיר לא מאת רוסים, אוקראינים, מולדבים, לטבים, טטרים ועוד הרבה בני מעוטים שכן שרים התקווה, מנפנפים בגדל ישראל וכו' - והם ממש, אבל ממש לא טמבלים, אהבלים וחנפנים. ואין להם שום בעיה עם זה שישראל - מדינת היהודים.
