גביע המדינה 2018/2019 - בפעם הרביעית: בני יהודה מחזיקת הגביע!

היא היתה משמעותית פחות טובה מאשר נתניה ועוד 15- אבל לבטל בגלל זה דור שחקנים שכולל את שלום תקווה, רוני לוי, יגאל מנחם, פודי חלפון, ודוד פיזנטי(אפילו שהגיע מהנוער של הפועל חדרה הוא לגמרי כמו שחקן בית...)- זה כמו לבטל את בני יהודה של רביבו, מזרחי וקודריצקי כקבוצה ענקית.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

היא לקחה 2 אליפויות ב 3 שנים.
איך אפשר להגיד על דור כזה שהוא לא מוצלח?
עצם זה שהוא כולל את שפיגלר, גזל וסרוסי הוא מוצלח. כל ילד יודע להגיד שמי שהפך את מכבי נתניה מסתם מועדון למועדון גדול זה שפיגלר.
והקבוצה הכי מלהיבה היתה של 1983- עשור אחרי.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

פודי חלפון ופיזנטי רחוקים מתקווה ורוני לוי, התחילו באמצע שנות ה-70. בהקבלה להיום במכבי הם עבור המכנסים כמו דור פרץ לעומת דור מיכה.
יגאל מנחם לא בלבל הזה לדעתי. היה שחקן נחמד.

חיים רביבו גם לא גדל בבני יהודה.

 

3 פעמים מלך השערים של הליגה(תוך כדי שהוא מספק לא מעט בישולים) מלך השערים של הנבחרת, כולל שני שערים היסטורים במיוחד, שתי עונות עם דאבל פיגרס בצרפת(באחת הוא עשה את זה ב-13 משחקים!) ולקינוח שיחק עם פלה בניו יורק קוסמוס. כמה חבל לי שלא יצא לי לראות את האגדה הזאת בזמן אמת.

 

אגב הוא הכדורגלן היחיד שנתן רביעיה בנבחרת(נגד ארה"ב). ערן זהבי היה קרוב החמצה אחת מלהשוות את זה נגד אוסטריה.

 

אתה מערבב. אני נותן לך דוגמה לא׳ ואתה לוקח אותה לג׳. מזל שלא סיפרת לנו שקודריצקי לא גדל בבני יהודה.

יגאל מנחם ועוד איך ב level הגבוה ביותר של חלוצי ישראל. זה נקטע כי הוא חזר בתשובה. חלוץ ענק גם בפרספקטיבה של ילד וגם בראייה לאחור כשאני רואה אותו היום בסרטונים.
שלום תקווה, יגאל מנחם, שמעון מנחם, רוני לוי, רונן גבאי, אבישי ז׳אנו, פיזנטי(על אדי הדלק), אלעד קורן ושי הולצמן- שחלקם זכו באליפות עם מכבי חיפה(רוני לוי לדעתי עשה את זה גם עם בני יהודה)- ללא הכסף של שחר, ענייני דת, ויציאות לחו״ל היו הדור שהיה מוביל את מכבי נתניה לזכיה באליפות עשור שלישי ברציפות. לא רואה שום סיבה שזה לא היה קורה. בטח שגם מחלקת הנוער היתה טובה ויצרה את אבי תקווה(ליגיונר בשוויץ ושחקן סופר כשרוני), אסי דומב(זכה באליפות עם בית״ר ובגביע עם הפועל) ועוד.
כל מה שצריך זה היה להביא שני זרים ברמה של אובארוב, פולוקארוב, צ׳אנוב, גרשנייב, וטארטיאק- זרים שהעלו כאן את הרמה משמעותית באלופות של אותה תקופה.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

שוב, לרגע לא מזלזל בתוצרי מחלקת הנוער הנתנייתית לדורותיה (שגם נפגעו בעקבות טוברוק). זה מועדון גדול, החמישי בגודלו בארץ למרות ההצלחה האחרונה של באר שבע. אני פשוט לא חושב שזה נחשב לדור שחקנים, שחקני בית, גדול ברמה כה ראויה לציון (שוב, פיזנטי וחלפון מבחינתי שייכים למכנסים), ולא מספיק טוב בשביל אליפות. המנחמים לא היו כאלה גדולים בעיני, גם רונן גבאי ובטח שלא אלעד קורן שאני יכול לקבל כפספוס כי הפציעות גמרו אותו.
אלה שחקנים שלי אישית מזכירים ברמתם את חיים חג'ג' - יכולים להתבלט בקבוצות מצוינות לצד שחקנים טובים, אבל בפני עצמם הם לא כאלה גדולים.

לדעתי הסגנות ההיא להפועל, עם מאבק אליפות עיקש, היא המקסימום שנתניה יכלה באותה תקופה. לא יכולתם להתחרות במכבי תל אביב ומכבי חיפה של תחילת שנות ה-90 גם איתם, אבל קבוצות היסטריות ולא רק בגלל הזרים.

 

בכל דור גדול יש שחקנים משלימים ושחקנים מובילים. זה נכון כמעט לכל קבוצת כדורגל בעולם. לפעמים זה פשוט להיות במקום הנכון בזמן הנכון.

בהפועל חיפה נניח היה ברור שג׳ובאני רוסו לקח חבורה די בינונית(כמובן שכבודם של טלקר, גרייב ורב״ש במקומם, ואפילו של לירון בסיס ואורן ניסים) לאליפות.

אפילו על בני לם מישהו אמר לי שהוא היה שחקן משלים שדוהר כשהעגלה נוסעת- אבל כשהיא לא הוא לא זה שיסיע אותה לעומת גריאני שכן.

אני אישית חושב שהרכב עם בלדב, פולוקארוב, ירון בן דוב, אלעד קורן, שמעון מנחם, רוני לוי, אבישי ז׳אנו, שלום תקווה, גרשנייב, יגאל מנחם ושי הולצמן ואם תיתן לי פייר פייט הייתי מוסיף את איווניר כשחקן רכש(כי גם במכבי חיפה, מכבי ת״א ובית״ר היו שחקני רכש בשנים האלה) ומחליף את גרשנייב ושם את קודריצקי על חשבון גרשנייב כזר שני- זו לגמרי קבוצה לאליפות באמצע שנות ה 90.
בפועל שלום תקווה היה בחו״ל, יגאל מנחם פרש, רוני לוי, אלעד קורן, אבישי ז׳אנו ושי הולצמן עזבו למכבי חיפה, המועדון נכנס למשבר כלכלי, הלך לפירוק וירדנו ליגה עם כל מיני עגלות שויקו חדד הביא לכאן.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

לא אמרתי שאתה מזלזל.
בסדר גודל של מועדון פריפריאלי(היום פחות אבל בטח נחשב כזה בשנות הזוהר שלו- אם אני לא טועה אנחנו המועדון הראשון מחוץ לגוש דן שזכה באליפות) שהוא לא מכבי והפועל ת״א ההישגים מרשימים מאוד בכל הנוגע לייצור שחקנים-
מלכי שערים.
שחקני עונה.
שחקני נבחרת.
שחקנים שיצאו לחו״ל.
וקבוצה אחת הסטורית שע״י לא מעט אנשים קיבלה את התואר- הקבוצה הכי גדולה שהיתה כאן. כל מי שאובייקטיבי בערך טוען את זה.
שמעתי לא מעט את המשפט ״אם לא אנחנו אז מכבי נתניה״. גם אם תשאל את שלום אביטן, אלי אוחנה, אייל ברקוביץ, שייע פינבנגוים, משה סיני, ויקי פרץ ובני טבק- מניח שמכולם תקבל את התשובה הזו.

מה שהצית את כל הדיון הזה זו השוואה שלך בין מכבי חיפה למכבי נתניה עם אמירה מאוד מקוממת ש״שם ידעו למנף ואצלכם היה רק דור אחד שבגלל גישה לא נכונה לא מונף״. כאילו מה שהיה חסר כדי שמכבי נתניה תהפוך למנצ׳סטר יונייטד של ישראל זה איזה יועץ ווינריות.

אז בוא תסביר לי איך אפשר לנטרל את התרומה של יעקב שחר ל״מינוף״ של מכבי חיפה וכמה דורות של שחקני בית נטו יכלו לקחת אותם לאליפויות. רק להזכיר- לפני שכסף הפך לגורם משמעותי כל כך בכדורגל הישראלי- מכבי חיפה היתה עם 3-4 אליפויות. בית״ר עם 2-3 בעוד נתניה עם 5 ודומיננטיות שהיתה שווה 7-8.

עד שהכסף הגדול הגיע להפועל ת״א- היא יכלה רק לחלום על אליפות ואנחנו רואים איפה היא מאז שאין שם כסף גדול.

אנחנו רואים איפה בית״ר בלי כסף גדול(ולפעמים גם עם...).
ראינו מול העיניים איך כסף הופך את ק״ש ובעיקר ב״ש למפלצות, וראינו איפה יאמר שם את מכבי נתניה עם השקעה מאוד לא משתוללת.

אז כן, כסף הוא לא תנאי מספיק אבל הוא תנאי הכרחי כבר עשור שלישי- וגורם מכריע שמעצב את טבלת הכדורגל הישראלי באופן מאוד בולט.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

לא מבין איך סטה כאן הנושא מברכות זכייה לבני יהודה וניחום לחברים מנתניה להשוואות פח של "למי יש יותר גדול" וכו'...אם צריך נושאי סיקור מחזור וגביע ינעלו לאחר יום-יומיים לאחר המשחק אם זה ימשיך במגמה הזו.
זה מוציא את כל החשק להיכנס ולרשום משו אז תסלחו לי @orimor2212 @Telkiyski @עידן444

 

אני בסך הכל ניסיתי לנחם פה את אוהדי נתניה בזה שיש להם קבוצה שהם נהנים ממנה כבר שנתיים, ואז אורימור קרא לניחומים אלה "חרטה בפיתה", "גישה לוזרית", "תואר זה הכל" ועוד שלל סיפורים שכאילו מעידים על הגישה המאוד מאוד ווינרית שמאפיינית רק יחידי סגולה ממכבי ת"א כמובן.

משם זה התגלגל, כטבעו של דיון פה בפורום.

 

אני נגד דיכוי דיונים- בטח בפורום הישראלי שלהרגשתי לא מרכז תשומת לב כמו פורומים אחרים כאן(כמו האנגלי למשל) גם כך.
אני יודע שיש אנשים שסטייה מהנושא מאוד מרגיזה אותם וצריך למצוא את האיזון איכשהו.


Sent from my iPhone using Tapatalk

 

אני עם עידן, דווקא התפתח כאן דיון מעניין (התחיל פחות טוב ופחות מכבד, אבל בשלב מסוים הפך למאוד מעניין).
מה עדיף? שהדיון היה שוקע אחרי יומיים כשגמר הגביע נשכח?

ובנוגע לדיון שהתפתח כאן, החוויה היא חשובה מאוד, אבל בסוף התארים הם מה שהופכים עונות לבלתי נשכחות.
אין לי ספק שההבדל בין זכייה בגביע לאי זכייה היא ההבדל בין עונה שאוהדי נתניה היו זוכרים כל החיים לעונה שתשכח עוד כמה שנים.
בלי תארים אפשר לזכור רגעים מסוימים או משחקים מסוימים או ניצחונות גדולים (כמו שהיה לנו למשל בתקופת לופא ז"ל) אבל עונה כעונה נחרטת כשלוקחים תואר.
וכמובן שמשנות ה-90 הכסף נכנס למשוואה ושינה את כל מה שידענו קודם.

אם נקח את זה למקום שלנו, ב-97 לקחנו מקום שלישי (הפרש שערים ממקום שני) וגביע עם אלי גוטמן על הקווים, שלושה זרים מצוינים בדמות סולב הבלם, ג'ואבני רוסו וסיעד חלילוביץ' (שהיה טוב יותר מרוסו, רק בשביל להבין עד כמה הוא היה איכותי), בסיס טוב מאוד של שחקני בית (גדי חזות הנפלא בעמדת המגן הימני, שאול סמדג'ה שוער, שרון בכניק בלם, שמעון ביטון מגן שמאלי, סתיו אלימלך ודודו חפר באמצע, אורן סגרון שהיה הג'וקר מהספסל, ובסגל הרחב היה גם את שרון אביטן, אלון ריף ואילן ועקנין), ושחקני רכש נקודתיים (שי הולצמן, לירון בסיס, אבי פרץ שהפך לשוער הראשון אחרי שסמדג'ה שבר את הרגל בתחילת העונה).
עונה לאחר מכן היו אמורים להצטרף לקבוצה המצוינת הזאת שחקני מחלקת הנוער רמי אליהו (שבנוער שיחק חלוץ והעמיד מספרים נפלאים, הוא הוסט לעמדת המגן הימני בעקבות העזיבה של גדי חזות) ובעיקר אחד בשם יוסי בניון (שבעונת הבכורה בבוגרים שלנו כבש 15 ובישל עוד כמו דו ספרתית של שערים).
לחשוב על גוטמן על הקווים, עם ההגנה החזקה שהייתה לנו אז (ספגנו 25 שערים כל העונה), ועם חלילוביץ' ורוסו ובניון והולצמן בקישור/ההתקפה, ואולי עוד שחקנים שהיו מגיעים, קבוצה ששווה אליפות או לפחות מאבק על אליפות בשנים הבאות.
אבל אז הגיע הכסף הגדול (או לפחות ככה חשבנו כשהסתכלנו עליו) של רובי שפירא ז"ל, שלקח מאיתנו את גוטמן המאמן, ואת רוסו, ואפילו את בסיס ואבי פרץ השוער, והביא במקום זה את האליפות להפועל חיפה כמה שנים לאחר מכן.
היום הכסף עושה הבדל עצום, בטח לאורך זמן, בטח בהתנהלות נכונה. אבל גם בהתנהלות לא נכונה, כשיש הרבה כסף אז הנפילה היא פחות גדולה, ואם יש כסף ברמות של מכבי תל אביב, אז בשלב מסוים זה יתחבר.

 

אני זוכר שהפועל לקחה את הגביע ב2012 עם ניצחון בדקה ה-90 על מכבי חיפה בר"ג (איגיבור). עם הבלגאן של טוטו תמוז וטביב אחרי המשחק בראיונות.

ועדיין כל העונה הזו זכורה לרעה עם מחאת טביבי (ET GO HOME), הבלגאן והשכונה שהלכה בקבוצה באותה עונה (המשחק ההוא בחיפה ששחקנים נסעו באוטובוס וניצחו 4-1 ועוד כל מיני).

אז כן, אין מה להשוות באמת בין הפועל ת"א של עד אותה תקופה לבין נתניה, בטח כשזה גביע שלישי רצוף, ועדיין.

 

אגב, צחי טיאר חביב הפורום- טוען בדיוק מה שאורימור כעת ברדיו.

מכבי נתניה חזרה לצמרת. מקום 2-4 זו צמרת.

הגעתם לגמר גביע. מול קבוצה ברמה שלכם.
גם מקצועית.
גם תקציבית.
אתם צריכים לקחת את זה.
לא עשיתם את זה? נכשלתם!
אין לא נורא.
אין פעם הבאה.
נכשלתם!


Sent from my iPhone using Tapatalk