א. לפנמה אולי חסרים מספר שחקני מפתח, אבל אצל מכסיקו חסר סגל שלם(!) מה שנותן לפנמה יתרון מסויים, ההרכב שלהם ברובו רץ ביחד כבר כל מוקדמות המונדיאל. ב. הארכה. בקונקאקא"ף מנסים לשמור על מראית עין של מקצוענות. ג. בהמשך ל"מקצוענות" ו"מראית עין", אחרי הפתיחת רגליים של ההונדורנים מול טרינידד שהובילה להדחה של האיטי המסכנה, אני מאחל להם רק רע באופן כללי והדחה משפילה וכואבת מול קוסטה ריקה באופן ספציפי.
אז עשינו את העבודה מול אל סלבדור, אפילו בצורה מרשימה בסופו של דבר, אבל ההגנה שלנו עדיין בעייתית ואני אהיה הרבה יותר רגוע כשגונזאלס יחליף את גודסון המגושם במרכז ההגנה. מצד אחד הסלבדורים הגיעו ליותר מידי הזדמנויות מסוכנות מולנו, אבל מצד שני היינו צריכים לסיים את המשחק הזה עם עשרה שערים לפחות, כל כך הרבה החמצות מזעזעות במשחק אחד לא ראיתי כבר הרבה זמן. יאללה לחצי הגמר. דונובן יחגוג הופעה 150 בנבחרת, בתקווה שעם עליה לגמר.
אני מאוכזב מקוסטה ריקה, אבל כנראה את בשביל להדיח את ההונדורנים הנוכלים צריך תותחים קצת יותר כבדים. אני מצפה מלנדון לחגוג אצ הופעתו ה-150 עם ניצחון גדול על הנבלות. Justice for Haiti!
זכינו ללילה נהדר בצפון אמריקה, שני חצאי הגמר של גביע הזהב אתמול בארלינגטון לא אכזבו, גם מבחינת הכדורגל וגם מבחינת התוצאות והעולות לגמר, שיערך ביום ראשון בשיקאגו. זה התחיל עם המפגש בין ארה"ב להונדורס. לנדון דונובן חגג הופעה 150 בנבחרת בסטייל כמו שרק הוא יודע. אחרי קצת יותר מעשר דקות של משחק הוא בישל לאדי ג'ונסון את השער הראשון, וכרבע שעה אח"כ הוא גם כבש שער דונובני טיפוסי, כאשר מול שוער הוא עצר כדור על החזה וגילגל פנימה. קצת יותר מחמש דקות לתוך המחצית השנייה הונדורס צימקה מנגיחה של נרי מדינה אחרי כדור חופשי. אבל דקה אח"כ דונובן הוסיף את השני שלו מול שער ריק. דונובן עומד בנבחרת על מאזן של 150 הופעות, 56 שערים ו-54 בישולים! בטורניר הנוכחי הוא מלך השערים עם חמישה כיבושים (ביחד עם חברו לנבחרת כריס וונדולובסקי וגבריאל טורס הפנמי) ומלך הבישולים עם לא פחות משבעה, והוא ללא ספק השחקן המצטיין של הטורניר. בסה"כ אפשר לסכם את גביע הזהב כחזרה מוצלחת של דונובן לנבחרת, והוא בכושר הטוב ביותר שלו זה שנים. לאחר מכן הגיע המשחק שלפחות מבחינה אובייקטיבית הוא המעניין יותר בחצי הגמר, פנמה ומכסיקו נפגשו בשחזור של משחק הפתיחה של הטורניר בו פנמה הפתיעה וניצחה 2-1, וכיאה לשחזור, המשחק הסתיים באותה תוצאה. גם הפעם פנמה עלתה ליתרון מוקדם, כשבלאס פרז הפציץ מקרוב. במחצית הראשונה לואיס מונטס עוד הספיק להשוות, אבל בדיוק כמו במפגש הקודם בין הקבוצות, פנמה ניצחה במחצית השניה, כשרומאן טורס, הבלם והקפטן, נגח פנימה מכדור קרן וניצח את המשחק עבור פנמה. עד הסיום מכסיקו לחצה ותקפה, והחמיצה לא מעט, אבל פנמה שמרה על היתרון והיא עולה לגמר מול ארה"ב, בשחזור של גמר 2005, אותו האמריקאים ניצחו בפנדלים. לשתי הפינליסטיות עוד נגיע, אבל מילה על המאכזבת של הטורניר, מכסיקו. הסגל הבכיר שלה נראה רע כבר בערך שנה שלמה, ולמכסיקנים היו תקוות שהסגל לגביע הזהב, שמתבסס על הנבחרת שזכתה באולימפיאדה לפני שנה, יוכל להביא שינוי לקראת המשחקים הקריטיים בספטמבר. אז גם הדם החדש לא ממש עזר, וכבר אין מנוס מלהאשים את המאמן צ'פו, שייתכן וילך הביתה בעקבות היכולת הלא טובה. אגב, עידן, מכיוון שאני יודע שאתה אוהב קולומביאנים - מלבד טורס, וגבריאל גומז שמשחקים אצלכם בליגה, ועוד כמה לשעברים כמוהם בנחרת פנמה, גם במשחק הראשון היה "קולומביאני" שהרשים - אלה בדוייה, האמריקאי ממוצא קולומביאני, פתח בהרכב, היה מעולה ובישל נהדר את שני השערים של דונובן.
כבוד לפנמים שהצליחו לנצח גם במאני טיים (וגם אם זה ההרכב השני של מכסיקו) ולהעפיל לגמר. אין לי דבר נגד ארה"ב, אבל הייתי שמח לראות פעם אחת אותם חוגגים תואר, באמת שמגיע להם. אפרופו קולומביאנים עמרי, קצת נעלם לי חואן אגודלו. מה איתו באמת? התחיל כהבטחה שאפילו קצת התחילה לממש עצמה בארה"ב ודי נעלם לי מהרדאר.
אגודלו קצת הלך לאיבוד בעונה וקצת בצ'יבאס אחרי הטרייד הטיפשי שלה עם ניו יורק, אבל מאז שהוא הגיע אלינו לפני חודשיים וחצי הוא חזר לכושר הבקעה, השילוב שלו עם פאגונדז (שאני ואליאס הזכרנו אותו בנושא של ה-MLS) עבד נהדר. ואז, כמובן, הוא נפצע בברך בסוף החודש שעבר, והוא אמור לחזור לשחק בתחילת אוגוסט. את הרכבת למונדיאל 2014 הוא פספס, יש יותר מידי חלוצים לפניו, אבל הוא עוד צעיר ואני מניח שבסבב הבא נראה אותו עם תפקיד משמעותי בנבחרת. אין לי שום דבר נגד פנמה (להיפך, יש לי הרבה דברים חיוביים לומר עליהם), אבל הקיץ הזה אמור להגמר, מה לעשות, בדונובן וביזלי מניפים גביע.
אגודלו חייב לשפר את הטיפול שלו בכדור, שהוא לא רע מדי אבל מה שמונע ממנו להתקדם לדעתי. למרות שהוא עדיין לא עשתה את הפריצה הגדולה אחרי הפריצה לתודעה, מוקדם "לוותר" עליו כי יש לו נתונים טובים ושיחזור לשחק באופן קבוע אני מאמין שנראה התקדמות. כבוד לפנמים, לא משנה עם איזה סגל מקסיקו הגיעה זה עדיין תוצאה יפה והופעה יותר ממכובדת בגביע.
אני חושב שבפנמה ראוי לציון במיוחד המשולש פנדו-טורס-צ'ן בהגנה יחד עם גומז הקשר ההגנתי הנהדר. לא סתם הם ספגו רק שלושה שערים, ששניים מהם מול מכסיקו. ללא ספק מדובר בהגנה הטובה בטורניר. לגבי אגודלו - בסה"כ היתה אצלו ירידה ביכולת, דבר הגיוני עבור שחקן שפרץ בגיל מאוד צעיר. הוא רק בן 21, יש לו עוד המון זמן להתפתח. ____________________________________________________________________________________ הגמר אומנם ביום ראשון, אבל אני חושב שאפשר להתחיל לסכם את הטורניר, לפחות מבחינת המצטיינים. אז הנה הבחירות (המשוחדות) שלי: שחקן הטורניר: לנדון דונובן (ארה"ב). חמישה שערים, שבעה בישולים. לא חושב שיש ספק בכלל. חזרה מושלמת מבחינתו למדים הלאומיים לקראת הישורת האחרונה של מוקדמות המונדיאל. חגג 150 הופעות בינלאומיות בחצי הגמר, ועשה את זה בסטייל. תגלית הטורניר: רוברטו צ'ן (פנמה). בקושי בן 19, אבל זה לא הפריע לו ליצור שילוב נהדר עם הקפטן רומאן טורס בהגנה החזקה של פנמה. בלם עם פוטנציאל אדיר, לא אופתע אם בעוד כמה שנים הוא ישחק בקבוצה רצינית באירופה. אכזבת הטורניר: ג'ואל וויקי (מכסיקו). הקפטן של מכסיקו היה אמור להנהיג את הנבחרת ואולי לזכות במקום בסגל לקראת המונדיאל, אבל במקום זה הוא היה החולייה החלשה בהגנה המכסיקנית הרעועה והרבה לטעות. נבחרת הטורניר חיימה פנדו (פנמה, שוער) - פעם שנייה שפנדו מצטיין בדרך לגמר גביע הזהב, הראה שוב שהוא אחד השוערים הטובים בקונקאקא"ף. מייקל פארקהרסט (ארה"ב, מגן ימני) - מעולה הגנתית, אם כי התרומה שלו להתקפה לא גדולה. חזר לתמונת הסגל למונדיאל. רומאן טורס (פנמה, בלם) - עם יציבות, מנהיגות, וכמובן השער שהעלה את פנמה לגמר, טורס הוביל את הקו האחורי של פנמה לטורניר מוצלח. אוסמאן צ'אבז (הונדורס, בלם) - הקפטן ההונדורני הוביל את נבחרתו עד חצי הגמר עם יכולת מעולה בהגנה. ארה"ב היתה הנבחרת היחידה שהצליחה לפרוץ את ההגנה בראשותו. דמרקוס ביזלי (ארה"ב, מגן שמאלי) - הקפטן האמריקאי הציג יכולת גבוהה בהגנה לצד תרומה ניכרת להתקפה, בדרך אולי להניף את גביע הזהב. אנדי נאחאר (הונדורס, קיצוני ימני) - נאחאר היה השחקן ההונדורני המסוכן ביותר, ושערו הראשון בנבחרת, מול קוסטה ריקה, העלה את הונדורס לחצי הגמר. גבריאל גומז (פנמה, קשר הגנתי) - המנהיג של הקישור הפנמני, מהבולטים בשורות הנבחרת. אני בטוח שלשחקני הקישור של מכסיקו יש סיוטים ממנו. מרקו פביאן (מכסיקו, קשר התקפי) - צדיק בסדום, קרן האור היחידה בנבחרת המכסיקנית הנוראית. חוזה פרנסיסקו טורס (ארה"ב, קיצוני שמאלי) - אחד השחקנים הטכניים ביותר בטורניר, "גרינגו" היה מהשחקנים היציבים והבולטים בנבחרת, והיה אחראי על לא מעט התקפות מסוכנות. לנדון דונובן (ארה"ב, חלוץ). גבריאל טורס (פנמה, חלוץ) - מלך השערים של הטורניר ביחד עם דונובן וכריס וונדולובסקי, טורס היה האחראי העיקרי לעלייה המרשימה של פנמה מהמקום הראשון בבית א', כשכבש את שלושת השערים באותו שלב. כבש גם צמד מול קובה ברבע הגמר. פנמה תצטרך אותו ביכולת טובה אם היא רוצה לזכות בגביע ביום ראשון.
טורס אכן נהדר בנבחרת פנמה, אני לא מופתע יותר מדי כי הוא מציג יכולת טובה כבר שנים במסגרת הליגה הקולומביאנית, אבל זה נחמד לראות אותו מצליח גם בנבחרת. צ'ן נראה מצוין במשחק שראיתי את פנמה בו בלט, לא זכור לי כרגע נגמד מי אבל כתבתי את זה איפשהו בדיון פה, נראה אם היכולת תקנה לו מקום במשחקי שנותרו במוקדמות המונדיאל שם עוד לא קיבל הזדמנות. אמנם הוא לא צעיר, אבל גם אריאל מרטינס הקובני הוא סוג של תגלית בשל החשיפה הנמוכה של הנבחרת הקובנית והלא קיימת של הכדורגל המקומי.
אני חושב שחסרונם של הדינוזאורים באלוי ואנריקז בהגנה עושה לא רק טוב, כאשר הוא המנהיג הבלעדי ומסביבו שחקנים לא מנוסים הוא בולט הרבה יותר. גם במהלך ההקס הוא לטעמי היה השחקן הטוב ביותר בהגנה של פנמה. בכלל אני חושב שחומר השחקנים שיהיה לפנמה במוקדמות המונדיאל הבאים יהיה יותר טוב מהדור של באלוי, פרז, טחאדה וכו'. הרבה שחקנים מוכשרים ראיתי אצלהם בטורניר, חוץ ממי שכבר ציינתי יש את קרלוס רודריגז, גודוי, קינטרו, השוער המחליף מחייה, שעושים רושם של שחקנים עם פוטנציאל, וגם את באראהונה וקופר הנהדרים שקיבלו פטור מהטורניר (ובטח מצטערים על כך עכשיו). לפני קצת יותר מחודש כתבתי בדיון מוקדמות המונדיאל שאין לפנמה סיכוי לעלות למונדיאל. אני חוזר בי, לפחות חלקית - המשחק הבא שלהם הוא בספטמבר מול ג'מייקה בבית. אם הם ימשיכו במומנטום מהטורניר וינצחו, הם כנראה יגיעו למשחק בהונדורס עם יתרון של שתי נקודות (בהנחה שהונדורס תפסיד במכסיקו). ביכולת הנוכחית, עם התוספת של השחקנים הבכירים שלא זומנו, ניצחון באסטוצ'ה פתאום נראה הרבה יותר ריאלי. אני חושב שכתבתי עליו לפחות פעמיים פה, הבעיה עם לקרוא לו תגלית היא שהוא חוזר עכשיו לקובה וספק אם נשמע ממנו יותר מדי בעתיד, למרבה הצער. מעולם לא ייחלתי לעריקה של שחקן קובני כמו במקרה שלו...
יש בנבחרת הצעירה שלהם עוד כמה תגליות שכנראה לא נשמע עליהם בזמן הקרוב בשל סיבות שלא קשורות לכדורגל (שני הקשרים המרכזיים היו המועדפים שלי), אבל דברים משתנים ואולי בעתיד הלא רחוק לא רק הגירה מחוץ לאי, או טורניר נבחרות גדול, יוביל לחשיפה של כמה שחקנים מוכשרים שיש בקובה. חוץ מזה, לחולי הכדורגל הכבדים יש אופציה להשיג הקלטות או לצפות בשידורים של משחקי הנבחרת באליפויות השונות בהן היא משתתפת.
גמר גביע הזהב 2013 http://s15.postimg.org/dj4mkolp3/usa.Xxx ארה"ב - פנמה http://s22.postimg.org/6fy4lsgod/panama.Xxx תאריך ושעה: 28.7.2013 (הערב), 23:00 שעון ישראל מיקום: סולדג'ר פילד, שיקאגו שופט: חואל אגייאר (אל סלבדור) ארה"ב הופעה בגמר: תשיעית מספר זכיות: ארבע (1991, 2002, 2005, 2007) משחקיה עד כה בטורניר: בליז (ניצחון 6-1), קובה (ניצחון 4-1), קוסטה ריקה (ניצחון 1-0), אל סלבדור (ניצחון 5-1), הונדורס (ניצחון 3-1) הנבחרת של יורגן קלינסמן נמצאת בכושר נהדר. היא ניצחה עד עתה את כל חמשת משחקיה בטורניר, והאריכה את רצף הניצחונות הכללי שלה ל-10, הארוך ביותר בהיסטוריה של הנבחרת. אחרישלושה ניצחונות קלילים בבית ג', ארה"ב פירקה את אל סלבדור ברבע הגמר וגברה גם על הונדורס בחצי. קלינסמן לא בחל ברוטציות לאורך הטורניר, והרבה לעשות שינויים ממשחק למשחק. למעשה, יש רק שחקן אחד בנבחרת האמריקאית שפתח בכל משחקיה - לנדון דונובן מהגלקסי, האיש ו-150 ההופעות עם יותר מחמישים שערים וחמישים בישולים במדי הנבחרת, שנמצא בכושר נהדר ומוביל את טבלת הכיבושים (עם חמישה, כמו שני שחקנים נוספים) ואת טבלת הבישולים (עם לא פחות משבעה), ולא נראה שיש נבחרת שיכולה לעצור אותו. יחד איתו מנהיג את הנבחרת הקפטן בן דורו דמרקוס ביזלי מפואבלה, שבמדים הלאומיים מאייש בהצלחה את עמדת המגן השמאלי. במהלך רוב הטורניר הקישור הונהג ע"י הקשר ההגנתי הקשוח קייל בקרמן, האיש והראסטות, שמגיע מהקבוצה של עיר הבירה, כאשר בצד שמאל נמצא חוזה פרנסיסקו "גרינגו" טורס מטיגרס המכסיקנית. סביבם התחלפו ביניהם שאר שחקני הקישור. בשער עומד ניק רימאנדו מסולט לייק סיטי, שברוב השנה משמש כשוער השלישי של הנבחרת, ומציג עד כה טורניר טוב עם נתון מדאיג - הוא ספג שער בכל אחד מארבעת משחקיו. בגמר גביע הזהב הראשון ב-1991, שנערך בלוס אנג'לס, הוא היה מביא כדורים. היום הוא סוגר מעגל ופותח בשער הנבחרת. מי שינסה למנוע מרימאנדו לספוג לשם שינוי הוא מאט בזלר, הבלם הנהדר של קנזס סיטי, שהצטרף לנבחרת בתחילת שלב הנוקאאוט. גם עומאר גונזאלס מהגלקסי הצטרף לנבחרת בשלבי הנוקאאוט, אבל בינתיים קלארנס גודסון קיבל את הקרדיט בעמדת הבלם במשחק מול הונדורס. גם בהתקפה הבחירה של קלינסמן לא קלה - כריס וונדולובסקי מסן חוזה כבש חמישה שערים בשלב הבתים, אבל אדי ג'ונסון מסיאטל הצטרף לנבחרת ברבע הגמר, כבש ובישל כמחליף מול אל סלבדור וגם כבש את השער הראשון מול הונדורס. לקלינסמן אולי יש הרבה החלטות לקבל לקראת המשחק, אבל במהלכו הוא פטור מהן - המאמן הגרמני הורחק לקראת סיום המשחק מול הונדורס אחרי שהתעצבן על המשחק האגרסיבי של הונדורס והשיפוט החלש והטיח כדור ברצפה. ואם כבר, אז אנקדוטה: כמו היום, גם ב-2005 ארה"ב ופנמה נפגשו בגמר הטורניר. שלושה ימים קודם לכן, ארה"ב ניצחה בחצי הגמר את מי אם לא הונדורס. במהלך המשחק, המאמן האמריקאי דאז, ברוס ארינה, הורחק לאחר שהתעצבן על השופט, ולא הדריך את קבוצתו בגמר, אותו ארה"ב ניצחה בסופו של דבר בפנדלים. האם ההיסטוריה תחזור על עצמה? בארה"ב, שהזכייה האחרונה שלה היתה ב-2007, בהחלט מקווים שכן. הרכב משוער: ניק רימאנדו; מייקל פארקהרסט, מאט בזלר, קלארנס גודסון (עומאר גונזאלס), דמרקוס ביזלי; ג'ו קורונה (אלחנדרו בדוז'ה), מיקל דיסקרוד (סטיוארט הולדן), חוזה פרנסיסקו טורס; לנדון דונובן, אדי ג'ונסון (כריס וונדולובסקי) http://bloximages.chicago2.vip.townnews.com/yourhoustonnews.com/content/tncms/assets/v3/editorial/6/4e/64e6e3bd-2c14-538d-8c8f-7a473fdd16a4/51ef4141bde26.image.Xxx לנדון דונובן בורח לשחקני הונדורס. יוביל את הנבחרת לעוד תואר? פנמה הופעה בגמר: שנייה (הראשונה ב-2005) מספר זכיות: אפס משחקיה עד כה בטורניר: מכסיקו (ניצחון 2-1), מארטיניק (ניצחון 1-0), קנדה (תיקו 0-0), קובה (ניצחון 6-1), מכסיקו (ניצחון 2-1) הפתעת הטורניר ללא ספק, נבחרת פנמה מגיעה לגמר בעיקר בזכות ההגנה הפנומנלית שלה, שספגה רק שלושה שערים (ושניים מהם מול מכסיקו). אחרי הניצחון על מכסיקו במשחק הפתיחה, פנמה שייטה לה למשחק חוזר מול אל טרי בחצי הגמר, שם היא הוכיחה שלא היה מדובר במקרה חד פעמי כשניצחה את המכסיקנים שוב בתוצאה זהה. את ההגנה המדוברת מנהיגים שניים. הראשון הוא הקפטן האדיר רומאן טורס, שעושה חיל (כך ע"פ עידן ואליאס, לפחות) בליגה הקולומביאנית במדי מיז'ונאריוס, וגם כבש את שער הניצחון בחצי הגמר. השני הוא השוער הותיק חיימה פנדו שעבר הקיץ מהליגה בגוואטמלה לזאת בהונדורס. ב-2005 פנדו נבחר לשוער המצטיין של הטורניר כשהוביל את פנמה לגמר, והוא צפוי לשחזר את ההישג. עוד ראוי לציון ולשבח בהגנה הוא רוברטו צ'ן בן ה-19 מסן פרנסיסקו הפנמית, שמשחק לצד טורס במרכז ההגנה ומציג יכולת נהדרת. בעמדת הקשר ההגנתי נמצא הנציג השני של הליגה הקולומביאנית בנבחרת, גבריאל גומז מג'וניור, שגם הוא חווה טורניר נהדר. אבל לא רק הגנה יש לפנמה, אלא גם התקפה נהדרת, הכוללת את גבריאל טורס מזאמורה הונצואלנית, שכבש חמישה שערים בטורניר כולל צמד במשחק הראשון מול מכסיקו, ובלאס פרז הותיק מדאלאס, שמאזנו עומד על שלושה שערים. נבחרת פנמה מציגה עד כה כדורגל תוסס ומרשים, מפתיע ביחס ליכולת הבינונית שלה במוקדמות המונדיאל. ההישג הטוב ביותר של פנמה בטורניר היה ב-2005, אז היא נעצרה רק בפנדלים בגמר ע"י ארה"ב. אם הדרך של האמריקאים לגמר מזכירה את זו של 2005, אז הדבר נכון גם לגבי פנמה, כאשר אז קולומביה שהתארחה בטורניר היתה זאת שנוצחה על-ידה גם במשחק הראשון בשלב הבתים וגם בחצי הגמר. הפעם הם ינסו לעשות את הצעד הנוסף ולהיות הזוכה הראשונה ממרכז אמריקה בגביע הזהב, אך זאת לא תהיה משימה קלה בכלל. ב-12 המפגשים שנערכו בין שתי הקבוצות, לפנמה יש רק ניצחון אחד (לעומת תשעה נצחונות אמריקאים ושתי תוצאות תיקו). הנצחון הבודד, היה היסטורי לא רק מבחינת פנמה, אלא גם מבחינת ארה"ב - הוא התרחש בשלב הבתים של הטורניר הקודם, והיה ההפסד הראשון (והיחיד, עד כה) של ארה"ב בשלב הבתים בהיסטוריה של גביע הזהב. לאחר מכן שתי הקבוצות נפגשו בחצי הגמר, וארה"ב נקמה בה וניצחה. היום, בשיקאגו, פנמה תנסה להמנע מהגורל הקבוע ולהדהים גם את האמריקאים. הרכב משוער: חיימה פנדו; לאונל פאריס, רומאן טורס, רוברטו צ'ן, קרלוס רודריגז; מארקוס סאנצ'ז, גבריאל גומז, אניבאל גודוי, אלברטו קינטרו; בלאס פרז, גבריאל טורס http://cdn2-b.examiner.com/sites/default/files/styles/image_content_width/hash/a6/79/a679f01d690c61a6b5ef5feb5fe22e2b.Xxx הקפטן רומאן טורס חוגג את שער הניצחון מול מכסיקו עם שותפו הצעיר להגנה צ'ן (משמאל) והחלוץ גבריאל טורס. האם פנמה מסוגלת להפתיע?
מדיין-טולימה, ארה"ב-פנמה....אני חושב שאני אחלק את המסך לחצי היום ב-23:00 http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue.Xxx צפוי להיות משחק מסקרן, היאנקים כמובן פייבוריטים ברורים, גם מבחינה מקצועית וגם בתמיכה הביתית, אבל פנמה הוכיחה שהיא בהחלט יכולה לתת פייט ראוי ואני מקווה שהם אכן יתנו את זה ואולי גם ידהימו את האמריקאים בדרך לתואר סנסציוני.
:aaa025: http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/champions.Xxx משחק חלש באופן מפתיע של שתי הקבוצות, ביחס ליכולת לאורך כל הטורניר, וחבל, אבל הגיע לנו הניצחון וללא ספק היינו הנבחרת הטובה בטורניר. כל הכבוד לפנמה על הופעה נהדרת, אני מקווה בשבילם שהם יצליחו למנף את זה. Vamos U.S.A!
