גביע אלוף האלופים: מהפך ענק מסדר לב"ש תואר ראשון העונה

מליקסון בבית"ר היה שחקן עם דריבל נהדר, הבעיה היא שבית"ר של אותה תקופה הייתה שכונה ובמקום לנסות לגרום לו להפגין את הכישורים שלו קרוב לשער, ניסו לגרום לו להפטר מהדריבל. זה סירס אותו לחלוטין עד שהוא ראה את כל שאר החבר'ה שגדלו איתו והעריצו אותו באימונים עוקפים אותו בסיבוב והופכים לשחקני נבחרת.

 

קצת פחות מסתדר לי שבעונה האחרונה של מליקסון בקבוצה הייתה שכונה, בהתחשב בכך שלואיס פרננדז היה המאמן והוא הוציא את המיטב מכל שחקן שהיה בקבוצה, ובעיקר מהצעירים הישראלים. הסיבה היחידה שמליקסון עזב בכלל היא שהוא הרים את האף ולא היה מרוצה מההצעה שנתנו לו לחידוש חוזה. סביר להניח שאם לא הגרידיות שלו, הוא היה עושה הרבה יותר עם הקריירה שלו מאשר להפוך לשחקן הטוב בישראל בגיל מאוחר.

 

הבעיה של מליקסון רכות נוראית לכן הוא לא החזיק מעמד בליגה טובה. בעצם בגלל זה הוא גם הגיע בזמנו לב"ש בליגה לאומית. ב"ש הרוויחה מכך.

 

כשבן שושן, ברוכיאן ויצחקי חגגו מסביבו בסוף העונה, מליקסון קצת נשאר בצד. העזיבה שלו את בית"ר הייתה חלק מהירידה במעמד שלו מהכוכב הבא של הכדורגל הישראלי לעוד כישרון לא ממומש.

 

אחפש את הנתונים של מליקסון בצרפת, זוכר שהיו פרמטרים שהיה מהבולטים בליגה הצרפתית. לפני הבעיות הכלכליות הם לא הסכימו לשחרר אותו והעריכו אותו מאוד.

 

בולשיט, הוא לא החזיק מעמד בצרפת לא בגלל רכות אלא בגלל שהוא כבר היה בגיל 29 והקבוצה שהוא שיחק בה ירדה 4 ליגות והוא החליט ללכת עם הלב ולחזור לבאר שבע.
הוא הצליח בפולין ובצרפת (היה בין השחקנים הכי טובים בעונה וחצי שלו שם).
מליקסון ממש לא שחקן רך והוא שחקן עם המון עוצמות פיזיות, לא סתם הוא מצליח לעשות ראבונה, זה מצריך טכניקה ועוצמה פיזית רבה.
הבעיה של מליקסון בתחילת הקריירה הייתה בחירת הקבוצות והחוסר בגרות שלו בעניין הזה, אחרי בית"ר הוא הגיע לחיפה וזאת הייתה הטעות הראשונה שלו, הוא גם נפצע והגיע לכפ"ס לקובצה מעולה אבל כנראה רקובה שעד היום לא ברור לי איך היא ירדה ליגה, ולא כל שחקן יכול להגיע בגיל 24 לליגה הלאומית ולהחיות לעצמו את הקריירה, תשאלו את ראובן עובד חיים סילבס וכו'.
מליקסון הצליח בצורה נהדרת, העלה אותנו ליגה וההמשך ידוע = פולין וצרפת.
אז כן בתחילת הקריירה הוא עשה בחירות שגויות, אבל בסופו של דבר שמסתכלים על קריירה של שחקן הוא עשה ועדיין עושה קריירה מעולה.
זהבי לצורך העניין עזב את פלרמו כעוד שחקן, מליקסון עזב את הקבוצה הצרפתית כשחקן חשוב שהסיבה היחידה שהם ויתרו עליו היו הבעיות הכלכליות שלהם שגרמו להם לרדת לליגה הרביעית או השלישית...

 

בבית"ר הוא לא הצליח לא בגלל שכונה אלא כי הכסף הגדול גרם ללואיס פרננדז וכו' להעדיף שחקנים מנוסים על פניו.
אני בטוח שאם היו נותנים לו את הבמה כמו שנתנו ליצחקי לבן שושן ולברוכיאן הוא היה מצליח ואולי הופך לכוכב של בית"ר.
בטח שיותר מברוכיאן או מבן שושן...

 

נתנו לו את הבמה, הוא היה השחקן הבולט ביותר שלנו מבין הצעירים. הוא פשוט זרם עם זה לכיוונים לא נכונים, ובזמן שברוכיאן, יצחקי ובן שושן נשארו צנועים והבינו את מקומם, מליקסון הסתכל על עצמו ככוכב.

מבחינת כישרון נטו, אני חושב שברוכיאן היה הכי מוכשר, כשיצחקי ומליקסון מעט מאחוריו. בן שושן לא בליגה שלהם.

 

ברוכיאן? מוכשר?
תרשה לי לגחך...
ברוכיאן היה טוב רק כי הוא היה האחיין של...
הוא מעולם לא הרשים אותי וגם שהוא כבר עבר לאירופה הוא חזר אחריי כמה חודשים והגיע אלינו והיה נראה כמו הצרות שלי.
כישרון כזה ואבדנו...

 

מי שמגחך זה אני כי אני חושב שההיכרות שלי, כאוהד בית"ר שבה ברוכיאן העביר את מרבית שנות חייו (לא קריירה, חייו), הרבה יותר טובה איתו מאשר אתה.

ברוכיאן היה פנומן ברמה אחרת מבחינת ראיית משחק וטיפול בכדור. כשהוא היה משחק טוב, ולצערי זה לא היה קורה כל כך הרבה, אז בית"ר הייתה מגיעה בקלות ל-5-6 מצבים טובים מול שוער רק בזכותו. אם היה לנו חלוץ חוד נורמלי בעונה של ראובן עטר נגיד, ולא היינו מסתמכים רק על יצחקי המחמיצן ותמוז שהיה בשולי תקופתו בבית"ר ולא היה קרוב להציג יכולת טובה, אני מאמין שהאליפות הייתה אצלנו והיא הייתה רשומה קודם כל על אבירם.
הבעיה שלו הייתה באופי. יש דברים שאני לא יכול לפרט כאן, אבל מי שמכיר את הסיפורים סביבו יודע מה דפק לו את הקריירה ומה מנע ממנו להתקדם לרמות שהוא ראוי להן. הוא לא התנהג בצורה מקצועית לאורך שלבים נרחבים בקריירה, האופי שלו די חלש וזו הסיבה שהוא יזכר ככישרון מפוספס לאורך הקריירה. אם היה לו את האופי המדהים שיש לעמית בן שושן, ברוכיאן היה אחד מהגדולים בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי.

 

השבוע גאדיר חוזר לאימונים עם הקבוצה.

 

ברוכיאן היה כישרון גדול, אבל לא חושב שהוא יכול לעשות את הדברים שמליקסון עושה מבחינה טכנית. מהבחינה הזאת מליקסון, כמו נואקמה, כמה דרגות מעל הליגה כאן, אם מליקסון היה מממש את הכישרון שלו בשלב מוקדם יותר בקרירה, הוא היה עושה קרירה ארוכה יותר ומרשימה יותר בחו"ל.
יודע לפחות על שני מועדונים באירופה (אחד גדול מאוד במדינה שלו ועם מסורת יפה מאוד באירופה ואחד מליגה בכירה מאוד) שהתלהבו מאוד ממליקסון וגיששו לגביו אבל בשיקלול של הגיל היסטוריית הפציעות והמחיר שבאר שבע תבקש עבורו החליטו לא להיכנס עם באר שבע למשא ומתן. אם מליקסון היה שחקן חופשי, הוא היה היום משחק בליגה חזקה הרבה יותר משלנו.

 

מליקסון וברוכיאן שחקנים שונים וכל אחד אדיר בסגנון שלו, אני פשוט חושב שברוכיאן היה ב-50 אחוז יכולת בשיאו, ואם הוא היה משחק עם ביצים ומנהיגות, אז היינו רואים שחקן מדהים, יוצא דופן ממש. אני לא אתפלא אם מה שאמרת נכון כי מליקסון באספקטים של דריבלים, זריזות וטכניקה שחקן ברמה גבוהה מאוד.