וילאנובה כנראה התפעל מהבישולים המרהיבים של סונג, שכוללים צ'יפים מרהיבים על 30 מטר, כדורי עומק נהדרים, יכולת אישית והמון אומץ. הוא בוודאי גם התפעל מהעובדה שסונג יכול, תאורטית, לשחק גם כבלם. זאת למרות שסונג שיחק אולי פעמיים בתפקיד הזה מאז שנת 2009, אבל האובייקטיבים שבינינו יודעים שסביר להניח שיותר קל לשחק כבלם מול חטאפה וגיחון, מאשר מול סטוק ואברטון. האמת? הייתי מהמר על כך שוילאנובה לא באמת עקב אחרי סונג, אלא ראה הרבה תקצירים, קלטות וסטטיסטיקות של הבחור. אם הוא היה עוקב אחריו באמת, סביר להניח שהוא היה מבין כמה אוברייטד הוא. מאז שמת'יו פלאמיני עזב למילאן, אכן יש מחסור בקשרים אחוריים בארסנל וסונג הוא הנהנה הראשי ממנו. אין לו תחליף רציני בסגל, חוץ משחקנים צעירים מלאי מוטיבציה, אך בוסריים מדי. לגבי הדרישות הטקטיות אוסיף ואומר שאלכס סונג נהנה בעונה האחרונה מהעובדה שהעזיבה של ססק פברגאס לא רק שהותירה חלל עצום במרכז השדה של ארסנל, אלא גם גרמה לארסן ונגר להמעיט, לפחות כפי הנראה על המגרש לאורך העונה שעברה, במתן הוראות טקטיות לגבי העמדה בה הקשרים שלו משחקים. כל העניין הזה יצר מצב שמיקל ארטטה, האחראי והצנוע, לקח על עצמו את תפקיד העבודה השחורה שהיה אמור להיות של אלכס סונג, בזמן שהקמרוני טייל על המגרש, ניסה לבשל בוירטואוזיות והפקיר את המשימה ההגנתית שלשמה הוא משחק. בנוסף יש לציין שאלכס סונג עבר שינוי עצום מאז שנת 2009, שנת הפריצה שלו כשחקן הרכב בארסנל; משחקן צנוע, שנלחם ללא רבב ומשאיר את ההתקפה לאלו שזה התפקיד שלהם (אז: נאסרי, פברגאס, ארשבין), וכלל לא עולה לכותרות יותר מדי, הוא הפך, בחלוף הזמן, לשחקן שחצן, חסר אחריות וחסר סבלנות, שמחפש אחר תהילה על המגרש (בישולים) ומחוצה לו (התספורות ההזויות משנה לשנה, הלבוש הנוצץ; שחצנות שהוזכרה לא פעם ע"י שחקנים בחדר ההלבשה שלנו). מן ההפקר, סונג זכה בתהילה הזו, כי הוא לא מעט פעמים הביא את הבישול הגאוני שנתן לארסנל ניצחון, אבל כמו שנאמר כאן - הוא אינו מתאים לשום תפקיד אחר בקישור. זאת, משום שהוא לוקה בחסר בכל מה שקשור למסירות קצרות (ובארסנל בעונה האחרונה, יש לציין, הוא בקושי עשה את זה) ולשטף של משחק. כשמגיע אליו כדור, הוא בדרך כלל מתקדם ומחפש את האופציה לבשל, עם כמה שיותר וירטואוזיות. רכש מיותר של ברצלונה לטעמי ואני בהחלט צופה לו עתיד דומה לזה של האלכס האחרון שעשה את המעבר מצפון לונדון לקטלוניה. אבל למה שאני אתלונן בכלל, 15 מיליון פאונד על שחקן שכל העונה שעברה רק חפרתי בדיון של ארסנל כמה בא לי שיעזוב... http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
ההחתמה של סונג מראה שבתפיסה של ברצלונה היום, מאסצ'ראנו הוא בלם ולא קשר אחורי. הבעיה הגדולה שלי עם התפיסה הזו קשורה לסוגיית כדורי הגובה (שאמורה להתעצם בלי אבידל). נראה מה יהיה. יותר גרוע מקייטה הוא לא יכול להיות. תיקון קטן לגבי משהו שנכתב פה: לא יותר קל לשחק באנגליה, יותר קל לשחק בברצלונה לעומת ארסנל. זה ההבדל האמיתי. מרבית השחקנים של קבוצות כמו סטוק ואברטון, היו נשלחים בספרד לאיבחון התפתחותי עם המלצה לשינוי מקצוע. בליגה הספרדית כל שחקן (חוץ מאלביול) יודע לשחק כדורגל ברמה הבסיסית, בעוד באנגליה 70 אחוז מהשחקנים לא יכולים ללכת וללעוס מסטיק באותו זמן (זו הסיבה שכל שחקן ספרדי שעובר לאנגליה נראה שם הרבה יותר טוב. יכולת טכנית שנתפסת כמובנת מאליה בספרד היא סנצציונית בליגה של דארן גיבסון). לסונג ברמה האישית יהיה קשה לא לשחק מול קבוצות רוגבי ושחקנים שמאבדים כדור שניה אחרי שהם מקבלים אותו, אבל הוא ישחק בקבוצה הרבה יותר טובה מה שכמובן יקל עליו.
מה שאמרתי הוא שיותר קל לשחק כבלם בליגה הספרדית, מאשר לשחק כבלם בליגה האנגלית. יש לי סיבות רבות להצדקת הדעה שלי, כמו למשל העובדה שהרבה יותר קשה לעצור חלוץ טיפוסי של הליגה האנגלית, שזוכה לכדורי אורך שמשחקים על הפיזיות העצומה שלו (אלכס מקליש) או לזריקות חוץ אסטרונומיות (טוני פוליס), מאשר חלוץ בליגה הספרדית, שמול ריאל ובארסה לא באמת זוכה לשום דבר. חוץ מזה, אני טוען שתפקיד הבלם, מול חטאפה וגיחון, במשחק בו ברצלונה מחזיקה ב-80% מהזמן בכדור, הוא ממש כמו תפקיד השוער במצב של 5-0 לקבוצה הביתית...
נכניס את זה לפה: על פי ה"מארקה", לדני אלבס יש רומן עם....בר רפאלי. http://www.tiramillas.net/2012/08/22/deporte/1345627268.html למי של יודע, אלבס נשוי.
AronB, הבעיה היא שלטענה שלך אין שום בסיס. זה בסך הכל עוד טענה מעדות אם תחזור על שקר 1000 פעמים הוא יהפוך להיות אמת. סקיי הפכו את זה לאומנות בדרך שבה הם משווקים את הפרמיירליג. הרי מה בעצם אתה טוען? שיותר קשה להתמודד עם סגנון הכדורגל האנגלי בהשוואה לספרדי. מעבר לכך שזה טיעון שטחי ומכליל- הרי יש קבוצות קטנות בספרד שמשחקות מאד לוחמני וקבוצות שמנסות לשחק טכני באנגליה- זו טענה שאין בה שום הגיון ולא עומדת בשום מבחן סביר של המציאות. נאמר זאת כך..אם כל כך קשה להתמודד עם הסגנון האנגלי, למה נבחרות שמשחקות בסגנון הזה נכשלות כל הזמן (לא רק אנגליה. גם הבריטיות האחרות, אוסטרליה או הנבחרות הסקנדינביות)? אם זה המצב, למה האנגלים חייבים יבוא אינסופי מבחוץ של שחקנים בכדי שהליגה תהיה ברמה טובה? הרי לפי ההגיון הזה, הם היו יכולים להסתפק בנגרים המקומיים. בצורה גאונית ממש, האנגלים הצליחו (ברמה השיווקית) להפוך את המגרעות של הכדורגל שלהם ליתרון. במקום לכתוב "אין לנו כישרון בגרוש", "השחקנים מאבדים כדור מהר מידי", אין להם יכולת טכנית סבירה", "אנחנו משחקים כדורגל מיושן שלא מביא תוצאות", הם הפכו את הניאנדרטליות הזו לאיזשהי מקור לעוצמה וגאווה. והכי הזוי, לביטוי ליתרון איכותי על סגנונות אחרים. אגב, יש בפרמיירליג קבוצה שבנויה על ה"סגנון הספרדי" עוד בצורה יותר קיצונית מרוב הקבוצות קטנות בספרד. העונה אפילו המנג'ר שלה הוא כזה שאימן בקבוצות קטנות בספרד. הרכש שלה הגיע מקבוצות תחתית בספרד. לא יודע, אני לא רואה שהיא מתקשה בפרמיירליג בהשוואה לקבוצות קטנות שמשחקות "כדורגל אנגלי" קלאסי. אין לי בעיה עם העדפה, סגנותית תרבותית או אישית, לליגות וסגנונות כדורגל שונים. זה סובייקטיבי לחלוטין. ובכל זאת, שמשווים סגנונות משחק מבחינה מקצועית, צריך להזכיר שספרד על סגנונה ותרבות הכדוגל שלה, היא אלופת עולם ואירופה המכהנת והנבחרת היחידה בהיסטוריה שזכתה בשלושה טורנירים גדולים ברצף. היא גם אלופת אירופה עד גיל 19 ו21. היא מדינת הכדורגל מספר 1 ויצרנית השחקנים הטובה בעולם היום בלי תחרות. קצת צניעות ביחס אליה לא יזיק, גם אם אתה באופן אישי (ולגטימי לחלוטין) מעדיף סגנון אחר.
וכמה שחקני נבחרת אנגליה משחקים ברידינג או סטוק? ברור זה יחסי למעמד הקבוצה. השחקן הספרדי עולה על המקביל האנגלי בארבע רמות. זה נכון גם לרמת הטופ וזה נכון גם לרמת קבוצות תחתית. שחקנים כמו ג'ו אלן שבאנגליה עולים 15 מיליון פאונד אתה יכול למצוא בליגה השניה בספרד.
ואגב, השאלה שלך מטעה כקנה מידה, מכוון שמספר המקומות בנבחרת מוגבל והתחרות שונה במדינות שונות. נשאל את זה אחרת: נניח השחקנים של אתלטיק בילבאו היו אנגלים. כמה מתוכם היה נכנסים לנבחרת אנגליה, הרכב וסגל (אני כולל פה את מרטינז ויורנטה)? להרכב: יורנטה, מרטינז, מוניאין, איראולה, לדעתי גם אנדר הררה. לסגל: אירייסוס, סוסאטא, דה מרקוס. היחידים שאפשר באמת להתווכח עליהם הם אנדר להרכב ודה מרקוס לסגל. כלומר אנחנו מדברים פה על ארבעה-חמישה שחקני הרכב ושבעה-שמונה שחקני סגל. אפילו בלי מרטינז ויורנטה זו כמות גדולה מאד.
אם כבר מדברים על אוברייטדים ספרדיים. אני עוקב כבר לא מעט זמן אחרי מיונאין. ואני לא מדבר על סרטוני יוטיוב (גם לדאונינג יש סרטון שהוא יורה כדורים מ50 מטר לתוך פחים) אני מדבר על משחקים כאלה ואחרים שעקבתי מאוד מקרוב אחריו. ואין ספק שילד יש כשרון ופוטנציאל. אבל בחייך. איזה הגזמה פראית.
אם נלך על שחקני קבוצות מרכז טבלה שמשחקים בנבחרת, אז יש את לייטון ביינס, פיל ג'גיילקה, דארן בנט, ג'יימס מילנר (פעם) ועד לא מזמן מת'יו אפסון (שמשחק היום... בסטוק http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue.Xxx ). אבל זה לא העניין. העניין הוא יחסי, בעקבות העובדה ששחקן שמתאים לקבוצת תחתית-מרכז טבלה באנגליה, לא יתאים לסגנון הספרדי, או שחקן שנתן יכולת הגנתית טובה בספרד לא סביר שייתן יכולת דומה באנגליה (סקילאצ'י למשל). זה יחסי ולא ענייני להתווכח על הדברים האלו. מה שאמרתי הוא מאוד פשוט - קל יותר לשחק כבלם או כשחקן הגנה בליגה הספרדית, בה קבוצות התחתית ומרכז הטבלה משחקות בסגנונות משחק קשים יותר לתפקוד מולם. חוץ מזה, מן הסתם שקל יותר לשחק כבלם בקבוצה שמחזיקה בכדור כל כך הרבה, כי אז כמה עבודה כבר יש לך? לגבי ג'ו אלן, אל תהיה כל כך בטוח שאפשר למצוא אותו בליגה השנייה בספרד. אנדרייטד מוחלט. חוץ מזה, ציפיתי ממך להיות יותר הגיוני, ולא להזכיר את עניין האינפלציה של מחירי האנגלים. אין למחירים כיום שום קשר לרמה בכל מה שקשור לאנגלים, קארול, הנדרסון ודאונינג הם דוגמה נפלאה לכך.
במסגרת גביע גאמפר המסורתי, בארסה רשמה הפסד לסמפדוריה האיטלקית משער שנכבש ממש בהתחלת המשחק. טיטו העלה הרכב טלאים מחוזק בדויד וויה ואיברהים אפלאיי. מחר, יום חמישי בלילה משחק ראשון בסופר קאפ מול ריאל מדריד בקאמפ נואו. מוריניו כבר התחיל במלחמה הפסיכולוגית, אפילו שמדובר בגביע בלי יותר מדי חשיבות קלאסיקו זה עדיין קלאסיקו
מזגן, אני חושב שיש אי הבנה בינינו. לא טענתי שמוניאין נכנס להרכב של ברזיל 82. טענתי שהוא נכנס להרכב של נבחרת אנגליה 2012, נבחרת שבה שחקנים כמו וולבק או צ'מברליין עולים לעיתים בהרכב, נבחרת שבה שחקן כמו ג'ורדן הנדרסון נחשב למחליף לגטימי ברבע גמר יורו. מוניאין פשוט יותר טוב (היום, לא בעוד שנתיים-שלוש) מכל שחקן אנגלי בתפקיד שלו. אין יותר מה להוסיף בענין הזה. אגב, לדעת רבים (כולל אני) הוא היה צריך להיות בסגל הספרדי ביורו על חשבון מאטה, כלומר מדובר בשחקן מצוין גם בסנדרטים ספרדיים. AronB, ברור שלשחקן הגנה יהיה יותר קשה לתפקד בסגנון שהוא פחות מורגל אליו. אבל זה נכון לשני הכיוונים. ראית את זה בצ'לסי כאשר וילס-בואש שינה את הסגנון שהכניס מוריניו (הגנה צפופה ועמוקה וכדורים ארוכים לדרוגבה) וניסה לשחק על קו הגנה גבוה. שחקנים שנחשבים למוערכים ביותר בכדורגל האנגלי נראו כמו בדיחה. אני לא מבין מאיפה מגיעה הקביעה שהסגנון האנגלי (כלומר כדורים ארוכים והגבהות לרחבה) הוא יותר קשה להתמודדות בהשוואה לסגנונות אחרים באופן כללי. הרי אם זה היה המצב, זה היה אמור לבוא לידי ביטוי בהצלחות גדולות יותר של קבוצות שמשחקות בסגנון הזה. זה לא קורה לא ברמה הבינלאומית ואפילו לא בתוך הפרמיירליג עצמה. ענין מחירי השחקנים בדיוק ממחיש את הנקודה, מכוון שהיצע קטן של כשרונות מעלה את המחיר. זו בדיוק הפאונטה (או לפחות אחת מהן).
