ברסלונה עונת 2014/15:: צ'אבי נפרד עם טרבל ענק!

ניסיון ראשון שלי לכתוב סוג של ״כתבת צבע״, אם אפשר לקרוא לזה כך.

אשמח לקבל פידבקים.

 

אליאס,

קודם כל תודה על הביקורת, מעדיף אותה תמיד על-פני מחמאות.

לא אתייחס נקודתית למה שכתבת, אבל סתם אני רוצה להסביר שהתחלתי לנסות לכתוב הבנתי שזה הרבה יותר קשה ממה שזה נראה לי בהתחלה. אם כמה שאני יכול לכתוב מהר והרבה, אתה מתחיל לשאול את עצמך אם הנושא הזה או ההוא בכלל רלוונטי לנושא המרכזי שלך? או האם אני בטוח במאת האחוזים בטענות שאני מציג? האם אני בדקתי את הדברים הללו מספיק לעומק ויש לי מספיק עובדות להסתמך עליהם? קצת מוזר, זה גרם לי להסתכל על הדברים אחרת, אבל השאלות האלה הם בדיוק הסיבה שבכלל גרמו לי להמשיך לנסות לכתוב. אנחנו רואים יותר מדי אנשים בעיתונות בפרט ובתקשורת בכלל שמזלזלים באופן בוטה בעבודה שלהם ובעוקבים אחריהם.

בדיוק סיימתי לקרוא ספר בשם ״למוח של הימלר קוראים היידריך״ של לורן בינה; לא אכנס לפרטי הספר עצמו שהוא יוצא מן-הכלל בעייני מכל-כך הרבה בחינות, אבל אחד הדברים שמשך אותי היה הקטע האותנטי והמיוחד הזה שהסופר עצמו כותב לאורך כל הרומן הדוקומנטרי-ביוגרפי המורכב שלו איך הוא נאלץ להילחם באמת היסטורית ומהי בעצם האמת למעשה. אומנם זו ספרות ואנחנו בכלל דיברנו על ספורט, אם כי אני תמיד אוכל למצוא קשר בין הדברים, אבל יש כאן רצון שאפתני משהו של הסופר לכתוב את הספר האמין ביותר שהוא יכול. הוא נכנס כאן ממש לסוג של אובססיה. אז אני לא אומר שהייתי אפילו קרוב להגיע למצב שלו, אבל אני כן אומר שחבל שאין לנו יותר אנשים מהסוג הזה בתקשורת, ולא דווקא רק בספורט, שכן האין-תרבות פה מזעזעת. הכול הפך לפופוליסטי כל-כך.

ולפרוטוקול, כתבתי את הדברים כבר לפני יותר משבוע.

 

ציפיתי מהכותרת "חסרי זהות" שיהיה יותר דגש על הפער בין התדמית של המועדון
להתנהלות שלו בשנים האחרונות. ברסה מציגה עצמה כמשהו שונה בנוף של צמרת
הכדורגל האירופאי ובפועל האם זה באמת כך?
על מדיניות הרכש הכושלת כבר נאמר המון, השנה נתקלנו גם במצב שבו הם פוגעים
ברכש אבל מחליטים להיפרד ממנו למרות זאת. אני לא יודע את הסיבות לכל ההחלטות
האלו, אבל זה פשוט לא נתפס ההתנהלות הזו של המועדון.

@Franco איך שלא תהפוך את זה טאטה נכשל
אני יודע שהוא מאמן מצוין אבל גם כאלו יכולים להיכשל.

 

אני חושב שאפשר לסכם את הכל בשתי מילים שציינת בעצמך והמפתח להכל - כשלאפורטה יחזור.

 

עזרה די דחופה מאוהדי בארסה שכאן - אני נוסע למשחק ביום רביעי בצ׳מפיונס ושלחו לי כרטיסים למייל, אפשר להיכנס איתם ישירות לאצטדיון או שצריך להמיר אותם בכרטיסים ״אורגינל״? ויש עליהם ברקוד.

 

אני נסעתי למשחק באמסטרדם עם כרטיסים שהדפסתי במייל ושלשם כך הם יועדו. אתה מדפיס על דפי A4 וכל עוד יש עליהם ברקוד אתה נכנס איתם.

 

הרשתי לעצמי להעביר את הדיון ולהמשיך אותו כאן.
חותמת נוספת על השינוי פאזה בברצלונה ניתן לראות גם בהתנהלות עם יוצאי מחלקת הלה מאסיה. אני לא אומר שכל יוצא מחלקה יהיה מעכשיו כמו צ'אבי, פויול או אינייסטה אבל לוותר על שחקן כמו מונטויה לטובת שכירי חרב כושלים כמו אדריאנו או מת'ייה זה אומר הכל.
כריסטיאן טייו שהושאל לפורטו יימכר במוקדם או מאוחר, וגורל זהה מצפה גם לג'רארד דאולופאו.

 

לא הייתי אומר שיש כאן התנהלות שונה באופן ספציפי עם שחקני הבית כשרק העונה יש לך חבר׳ה צעירים חדשים בסגל כמו: ראפינייה, מוניר ואפילו סנדרו. וכן, אין מה לעשות, זה לא פשוט בכלל לפרוץ להרכב הנוכחי של ברצלונה שהוא אחד האיכותיים באירופה.

הבעיה היא לא דווקא חוסר אמון בשחקני הבית, אלא בעיקר החלטות מקצועיות-ניהוליות לא טובות; ההחלטה לשחרר את תיאגו, התעקשות על שחקנים כמו אלבס ופיקה בהגנה ללא שום בלם אחראי שיעזור להם, ההתעקשות על שחקן כמו פדרו שכבר שנים לא ברור איך הוא עדיין נמצא במעמד שהוא נמצא בברצלונה, ההתעקשות למכור שחקנים חשובים בשביל לבצע החתמות פופוליסטיות וכו׳.

אני דווקא חושב שברצלונה מאוהבת בקטע ה״ביתי״ ולראייה ההחלטה הפופוליסטית למדי להביא את אנריקה כמאמן. אגב, נקודתית לגבי טייו אני אף פעם לא השתכנעתי לגביו, אם כי יכול להיות שהגיע לו לקבל יותר הזדמנויות כל עוד שחקן כמו פדרו עדיין גבוה בהיררכיה של ברצלונה, ולגבי דאולפאו, לא עקבתי אחריו העונה בסביליה, אבל התרשמתי ממה שראיתי ממנו באברטון. יש לבחור כישרון ולא הייתי פוסל את העתיד שלו בברצלונה כל-כך מהר. השאלות לקבוצות כמו אברטון וסביליה נועדו לתת לו יותר דקות משחק - ואין בכך כל רע.

 

פדרו היה צריך להימכר בקיץ בדיוק כמו אלכסיס. השחרור של פברגאס לטובת ראקיטיץ' היה צעד מטופש, ובעיקר ההזנחה בהגנה לטובת כלים התקפיים במשך שנה אחרי שנה הם אלה שהובילו אותנו עד הלום. מת'ייה לא שווה רבע מהמחיר ששולם עליו, ההחתמה של דוגאלס זו בדיחה שעדיין צוחקים עליה בברזיל והחוסר אמון של לוצ'ו במונטויה נראה כמו כל דבר חוץ מסיבות מקצועיות.

 

את ראקיטיץ' ספציפית קשה לשפוט כל עוד הוא נאלץ לסגור את החורים שאלבס יוצר כל משחק, מה שתוקע אותו בעבודות שחורות במקום בהנעת כדור.

בארסה דורכת על כל עקרונות המשחק הבסיסיים שקידמה בשנים האחרונות. מקדשת את הכוכב האינדבדואל על-פני המשחק הקבוצתי, למשל. המשחק האינדבדואלי הזה בא לידי ביטוי באגפים למשל. מעבר לעובדה שפדרו כבר מזמן לא שווה הרכב, הקיצוניים של בארסה עובדים לבד. משחק אגפים בנוי על מגן, קשר וקיצוני שיכולים להניע כדור וליצור משולשים ויתרון מספרי על על ההגנות היריבות, דבר די פשוט בכדורגל, וגם אותו אין. אלבס מפקיר את ההגנה וממלא את היציע בכדורים מהגבהות גרועות, ראקיטיץ' הולך ימינה וסוגר את ההפקרות הזאת ואז לבארסה יש רק שני שחקנים בקישור, דבר שאוטומטית יוצר יתרון מספרי בעמדות הכי חשובות במגרש - קישור - מול יריבות שבאות במשימה לסגור ודברים הופכים לקלים יותר לכל יריבה. אז מול קבוצות קטנות כמו גראנדה זה יעבוד, אבל פ.ס.ז' וריאל יענישו; זה עוד מאפיין בעידן לוצ'ו חסר-הרעיונות. הוא מקובע על אלבס במקום לתת צ'אנס למונטויה, שגם אם לא יהיה עילוי, לבטח יהיה שיפור מעל הברזילאי שבארסה הייתה צריכה לדחוף לפ.ס.ז' בזמנו כשהם עוד רצו אותו.

לואיס אנריקה נפילה. בגדול, הבעיה הכי גדולה של כל מאמן פוסט-עידן גוארדיולה זה הצל, כולם מצפים למאמן שיחזיר את הטיקי-טקה, את הקבוצה הגדולה של אותן שנים, למרות שאלו ציפיות לא ריאליות בעליל ובארסה צריכה לשאוף להיבנות ולחזור להיות קבוצה חזקה, כי כרגע היא לא ממש, לא ביחס לטופ פייב ביבשת. זאת קבוצה עם חוד מדהים, קישור צולע ועייף והגנה גרועה. זה הכל. לוצ'ו לא מצליח לעשות מבארסה יותר מכל סך חלקיה וזה לא שרואים קבוצה בתהליך, קבוצה שבהדרגה הוא יוצק לתבנית-משחק מסוימת משלו, אם זה היה ככה המצב שם עוד היה טוב, אבל זה לא. גם אם היה משחק על מתפרצות זה עוד היה נסלח כי לפחות הייתה שיטה. כרגע זה סתם אסופת שחקנים שעושים תוצאות טובות בגלל יכולת אינדבדואלית של החוד הנהדר שלה. לא יותר.

 

זה ישמע מפתיע אבל את הקלאסיקו האחרון ראיתי רק בתקצירים. אבל בעצם ההצבה של מת'יה בהרכב במקום ג'ורדי אלבה כשגארת' בייל לא משחק זה פשוט להרים מראש דגל לבן. אני לא מזלזל לרגע באיכויות שיש לריאל מדריד, אבל גם עשינו להם חיים די קלים.
לגביי המחדל בהחתמות ושחרורי שחקנים זה על הראש של זוביזארטה. מביאים להתקפה את הסטארים הכי יקרים שיש, אבל בהגנה מחפפים ונאלצים להתפשר. בכסף שהביאו את ורמאלן ומת'יה אפשר ודרוש היה להביא את הומלס בכל מחיר.