שוער נהדר, בנאדם ענק וספורטאי למופת. כבר חודש יש ספקולציות ששוער זר מגיע אם זה קאלה או אניימה או השוער של בוקה ושאיציק בדרך החוצה מהקבוצה. איציק עשה מהלך ענק. במקום שנראה שחזור של מקרה אבוקסיס ושההנהלה תגרום לפרישה, אציק גמר את זה יפה, כמו שצריך וכל הכבוד לא על כך. איציק לא הסכים להיות שוער שני והוא צודק ב-100%. עכשיו אני מקווה שיביאו שוער זר אחר במקומו ושאיציק יקבל תפקיד בכיר בהנהלה. Boazinio, אל תקשקש. קורנפיין שוער נהדר, אחד הטובים בארץ בכל הזמנים. אולי בגלל שהוא בנאדם שקט וצנוע, ושמשום מה הוא לא מקבל צ'אנס בנבחרת מורידים מערכו אבל איציק שוער נהדר. אולי הוא לא ברמה של אוואט או דוידוביץ' אבל איציק כל שנה עושה את שלו, והשנה הוא ספג הכי מעט שערים. אני חושב ששום ושפיגל עשו החלטה נכונה. איציק פרש בשיא וככה צריך. אני לא בטוח שקורנפיין היה נותן את אותה יכולת כמו בעונה שעברה ועוד שהשנה היא משחקת גם באירופה וגם בליגה כמובן. הרגע ראיתי את מסיבת העיתונאים בשידור חוזר, והאוהדים פשוט התנהגו בצורה מגעילה. כאוהד בית"ר התביישתי. מה קשור הנהלה זונה? אם הם היו מבינים בכדורגל הם היו מבינים שההחלטה היא נכונה ושבמקום לקלל את ההנהלה שהיתה בסדר גמור בממקרה הזה, שיתמכו באיציק...
בקהל של בית"ר חמומי המוח הם הרעשנים ואין מה לעשות. אבל שוב אני מבקש בכל לשון של בקשה להתעלם ליום-יומיים מהאוהדים ולהתמקד באיציק קורנפיין, האיש הזה ראוי לכך.
עכשיו מסתמנת לבית"ר בעיה בעניין הקפטן, אני לא יודע מה קורה אם אמסלם (אם הוא ממשיך או לא) אבל במצב שהוא לא על המגרש מי יכול להיות קפטן? גרשון? זנדברג?
אחד מהשניים: יואב זיו או גל אלברמן. חוץ מזה שתאמין לי, סרט הקפטן זה הדבר שהכי פחות מטריד אותי(ואני בטוח שעוד מאות אלפים כמוני) ברגעים אלו, אני עסוק בלעכל את הידיעה שמעכשיו ועד ליום מותי אצטרך להסתכל לשערה של בית"ר ולראות שם מישהו אחר, עם החולצה שלו אבל בלי הפנים שלו, בלי התסרוקת שלו ובלי שהכרוז יקרא את השם הזה: איציק קורנפיין. כואב, כואב ושוב פעם: כואב!
תודה לך איציק קורנפין זה היה בתחילת כיתה ה', בדיוק אחרי שהתחלתי לשחק כדורגל ( התחלתי בסוף כיתה ד' ), אתם יודעים, עם האהבה והמסירות שרק ילד יכול. בגלל הגובה שלי ( תמיד הייתי גבוה ) העמידו אותי בשער, ואני, שרק התחלתי לשחק כדורגל, אמרתי ננסה, במילא לא הכרתי תפקיד אחר. באותה שבת שיחקה באר שבע מול בית"ר י"ם, עוד משחק בליגה, בוסרמיל, אני לא זוכר יותר מידי מהמשחק ( את התוצאה אני בוודאי לא זוכר ) אבל מישהו אחד מהמשחק אני כן זוכר, קראו לו איציק קורונפין. אז נכון, בשנות ה90 היו הרבה שוערים גדולים בליגה ( הימים של אובראוב וגינזבורג, כשאלימלך ודוידוביץ' בדיוק קיבלו את הצאנסים כשוערים ראשונים ) אבל אני הייתי קורנפיין. אתם מכירים את זה, אתה עומד בשער, חבר בועט לך בעיטות, וכל אחד לוקח שחקן. אני תמיד הייתי קורנפיין ( ושמייקל כשהיינו משחקים כ"אירופאים"), החבר שלי תמיד היה מחליף בין שחקן זה או אחר, אבל אני תמיד הייתי קורנפיין. מה שהרבה פעמים לא הסתדר לי, כי כשחבר שלי בחר שחקן באר שבעי ( זה היה לנו כילדים כביכול באר שבע מול בית"ר) וכילד האהבה לב"ש הייתה חזקה מהכל, אז כמעט תמיד לקראת הסוף קורנפיין היה נפצע, השוער השני של בית"ר היה מחליף אותו, ואז באר שבע הייתה כובשת ומנצחת. קורנפיין כילד היה הדמות לחיקוי הכי טובה שיש. השחקן אולי הכי משכיל בליגה הראשונה ב20 שנה האחרונה ( אם אני לא טועה הוא כבר סיים תואר שני לפני לא מעט זמן ), ואחד כזה שהיה נותן הכל, מתאבד על כדורים לעבר הקורות, נותן הצלות מדהימות ובעיקר מנהיג ( בדיוק כמו שמייקל של מנצ'סטר, הקבוצה השנייה שלי תמיד ). אני אפילו זוכר את הצאנס הראשון שקורנפיין קיבל בנבחרת. זה היה מול יוון ברמת גן, כל המגרש ספוג מים, יורד מבול, קורנפיין היה כהרגלו נהדר, אבל חטף גול מבעיטה חופשית של היוונים. במחצית קורנפיין יצא, דוידוביץ' נכנס, ולמעט מקרים ממש יוצאים מהכלל, קורנפיין לא לבש את המדים הלאומים יותר. 5 הופעות היו לו בנבחרת, זה הכל. כילד אני גם זוכר את הויכוחים מי יותר טוב מבין השלושה, הוא אלימלך או דוידוביץ', ויכוחים שתמיד היו באותה תקופה נפלאה של הילדות, ואני תמיד אמרתי קורנפיין, כי קורנפיין זה אני. אני לעולם לא אשכח את ההופעה הראשונה שלי במדי הנבחרת של בית הספר שלי, או במדי הילדים של הפועל באר שבע, ובכולם כמו קורנפיין, מנשק לפני תחילת המשחק את הקורה ימנית, את קורה שמאלית, ואת המשקוף (עד היום כשאני נכנס לשער במשחקים בשכונה אני מנשק את הקורות. בזמנו עשיתי את זה כי זה מה שקורנפיין היה עושה ), וכל התקפה, בשביל הביטחון, אני קורנפיין, ואם אני קורנפיין, אני לא סופג. אולי בגלל קורנפיין יש לי את החיבה הבלתי מוזרת הזאת לבית"ר. אני לעולם לא אשכח את הגמר של בית"ר מול הפועל ת"א, הפועל ת"א הובילה עד דקה 90 1-0, בית"ר השוותה בדקה ה90, הארכה, כחילה בטעות היחידה שלו מחליק, הפועל עושה 2-1. התקפה אחרונה של בית"ר בהארכה, כולם ברחבה של הפועל ת"א, הכדור עולה, וקורנפיין, במספרת ענקית מסדרת לחלוץ ההונגרי של בית"ר ( ברח לי השם, זה לא היה שנדור, פישונט או הולמאי) את ההזדמנות, 2-2. אני גם זוכר איך במשחק האליפות מול בית שאן הוא עשה בדיוק אותו דבר. ואני גם לא אשכח את קורנפיין אחרי הפנדלים באותו משחק ענק. הקהל של הפועל ת"א חוגג, קורנפיין לא מאמין, יש לו דמעות בעינים, הוא לא מסוגל לקבל את ההפסד, הוא בועט בתסכול בשלטי הפרסומת אבל אחרי זה עושה מעשה שמעיד על קורנפיין יותר מכל, מרים את השחקנים מהדשא, אוסף אותם ולוקח אותם להודות לאוהדים. זה היה עבורי איציק קורנפיין. צפיתי בדעיכה שלו בשנים האחרונות, למרות שהוא נשאר שוער טוב אם לא כמו בשנות ה90. הפרישה של קורנפיין היום מסמלת עבורי אולי יותר מתמיד את הדעיכה של הכדורגל הישראלי של פעם, הכדורגל של הסמלים, הנשמה, הכדורגל שהתאהבתי בו כילד. אז תודה לך איציק, תודה. בלעדייך, מי יודע אם האהבה שלי לכדורגל הייתה מתפתחת כמו שהיא היום, פשוט תודה. אני מקווה שיום אחד שלי יהיה ילד ואני אקח אותו לראות משחק כדורגל, גם לו יהיה איציק קורנפיין שהוא יוכל להעריץ ( ואם אפשר הפעם כדי להקל על הענינים שהוא ישחק במדים של באר שבע, מה טוב).
תיקון קטן: השחקן שכבש את ה2:2 מול הפועל לא היה הונגרי, הוא היה אלבני וקראו לו: ויקטור פאצ'ה. וטוב לשמוע מילים חמות על האיש המדהים הזה גם מאוהדי קבוצות אחרות שיודעים להעריך אותו כמו שצריך.
למרות שאני אוהד הפועל באר שבע אין לי ספק מי השוער הישראלי הגדול ביותר שראיתי בחיי וקראו לו איציק קורנפיין. ותודה שהזכרת לי את פאצ'ה, הוא עמד לי על קצה הלשון, אבל ברח לי. וכאן עולה השאלה הפרישה של קורנפיין, שמתחברת לעזיבה של שמוליק ואברם לוי את בית"ר, ואולי פרישה אפשרית של דוד אמסלם, לא לדבר על הפרישה של אורן סגרון והבעיטה שקיבל אלימלך מהפועל ת"א מביאה אותנו לזמנים אחרים בכדורגל. זמנים שסמלים הם מקסימום על מכוניות וחולצות, כמו שטען אלי זינו היושב ראש של הפועל ב"ש. אני מסתכל היום על הקבוצות בישראל, ומתקשה למצוא עוד איציק קורנפיין, שביט אלימלך, אבי נימני, יוסי אבוקסיס או סתיו אלימלך. יכול להיות שזה היה כי הייתי ילד, או כעכשיו אני יותר מפוכח, אבל אין יום שעובר שאני לא מתגעגע לכדורגל של שנות ה90. השנים שבאמת התאהבתי בכדורגל היו השנים הטובות בחיי כאוהד כדורגל, ולמרות ניצוצות פה ושם ( במיוחד מכיוון מנצ'סטר, או אירועים כמו החצי גמר וגמר הגביע של באר שבע בשנות ה2000) אני מתגעגע לשנות ה90. וכאן אני פונה לאוהדים היותר ותיקים בפורום, כאלה שעברתי איתם דרך לא קטנה החל מהפורום הראשון של יוגב ( הפועל אשקלון ), דרך כל מתכונות הפורום ועד היום, האם זה רק אני או שבאמת פעם היה כאן יותר כיף לראות כדורגל ישראלי? האם יקומו לנו סמלים כמו אלה שכרגע פורשים/מופרשים? ומה זה אומר על בית"ר שהתלבטות במי יקח את סמל הקפטן היא בין זיו לזנדברג לגרשון, שלושה אנשים שמיצגים עבורי יותר מכל את מרכז הארץ ולא את התרבות הירושלמית. כולי תקווה שהסמל האחרון שעוד נשאר בבית"ר ( אמסלם ) ימשיך לפחות עוד עונה כשחקן הרכב ויקבל את סרט הקפטן, כי לראות את גרשון או זנדברג לובשים את הקפטן של בית"ר, יעשה אפילו לי, אוהד של אדומים, רע בלב.
דוד אמסלם לא פורש, חתם בקבוצה לעונה נוספת בה יהיה מגן שמאלי מחליף. בקשר לראייה של הכדורגל: תמיד מה שנראה בעבר טוב יותר כי אתה זוכר בזה רק את הטוב ואין מה לעשותה כדורגל הוא כבר לא עניין של נשמה ואהבה והנאה להמונים, הכדורגל הפך במרוצת השנים לעסק כלכלי שבו יותר חשוב למכור חולצות ולהשיג חוזי עתק מאשר לשלב שחקני בית שאוהבים את המועדון, אין מה לעשות נגד זה, לא יקומו עוד קורנפיינים, נימניים, אלימלכים וחרזיים כי הם פשוט גדלו בזמנים אחרים.
המשפט הזה כל כך נכון. לפחות בכדורגל המודרני, (לך תדע מה יהיה עוד עשרות שנים..) אבל היום יהיה נדיר לראות שחקנים כמו קורנפיין ונמני שמוכנים לוותר על כסף בשביל לשחק עבור המועדון בו גדלו. מה גם שהיום בשביל שחקנים ישראליים יהיה קשה להחזיק שחקן מוכשר וצעיר בליגה הישראלית אם יהיו התעניינויות מקבוצות מחו"ל.....
למרות שאיציק לא שיחק בקבוצה שלי הוא תמיד היה אחד השחקנים שכיבדתי בליגה. שיהיה לו בהצלחה בהמשך הדרך. שוער טוב, בנאדם ענק. אין ספק שיתרום לבית"ר רבות כמנכ"ל. בכל זאת, תואר שני במנהל עסקים לא בא בקלות http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/icon_thumright.Xxx
אני רק מקווה שארזי ייתן לו להיות מנכ"ל וייתן לו להשפיע כי אם לא אלי ארזי נמצא בבעיות חמורות מאוד עם הקהל וכשהקהל הבית"רי מסוכסך עם מישהו הוא יודע טוב מאוד איך לסלק אותו. או בקיצור: אם ארזי לא ירצה את איציק בתור מנכ"ל הוא יקבל אותו כיו"ר, על הכיסא שלו, אנחנו זה לא הפועל, בנו יש רגש.
איציק קורנפיין הוא מסוג השחקנים שאי אפשר לשנוא. גם כשהוא משחק נגד הקבוצה שלך ונותן את ההצלות הכי מדהימות, כאלה שאם היה עומד שוער אחר, היית מאחל לו את כל המחלות של העולם, את איציק קורנפיין פשוט אי אפשר לקלל. הוא טוב מדי. הוא נשמה טהורה. אני חושב שצמד השינים טועים כשהם 'מפרישים' אותו. מי שראה את העונה האחרונה של בית"ר ירושלים, ראה שהתרומה של השוער הייתה יותר מלמנוע מהכדורים לחדור פנימה. איציק קורנפיין היה זה שחיבר את השחקנים. אם אני לא טועה, השחקן הכי גדול שלא קיבל הזדמנויות בנבחרת. ואני מתכוון להזדמנות אמיתית. אם יש משהו אחד שגורם לי לשמוח באליפות של בית"ר ירושלים, זה שהאישיות הגדולה הזאת יפרוש כאלוף.
איך זנדברג אמר על איציק בראיון למקומון ירושלמי? "אומרים שאני שחקן העונה אבל שחקן העונה שלי הוא איציק קורנפיין, כשכולם נשברו הוא היחיד שהיה שם כדי לאסוף אותנו חזרה למסלול, הוא ויוסי מזרחי". אני מקווה שהמחליף שלו(אני רוצה את אניימה) יבין שלהחליף את איציק בבית"ר זה לא כמו להחליף שוער אחר במועדון אחר, כי איציק קורנפיין זה בית"ר ובית"ר זה איציק קורנפיין, היא שלו בדיוק כמו שהיא של האוהדים ובדיוק כמו שהיא של אלי, אורי ויוסי כי הוא תרם לא פחות מהם והוא הוכיח אמונים לא פחות מהם.
יום עצוב.. אחד מרגעי השפל מאז שגאידמק הגיע.. אני ידעתי שזה יקרה פשוט ידעתי אפשר לראות הודעות שלי פה אפילו מהימים הראשונים שגאידמק הגיע ולאורך התקופה לגבי איבוד הסמלים והנשמה בבית"ר, פשוט ידעתי שזה יקרה, זה קרה באופן מגמתי.. זה כ"כ עצוב.. מההדחה המבישה של אוחנה הסמל אול הכי גדול בתולדות בית"ר.. פשוט בחוסר כבוד וזילזול.. רכישת שחקנים בלי שום קשר לענף כמו פינטו ופביאני על חשבונם של שחקני בית צעירים כמו בן-שושן ויצחקי.. אברהם לוי הופך לבובה בבית"ר להביא מאמן זר לקבוצה יוסי מזרחי, עוד סמל מפוטר אחרי זכייה באליפות (!) אחרי 9 שנים בלי אליפות בבית"ר ועכשיו, אולי הסמל הגדול ביותר של בית"ר בעשור האחרון, הנשמה של הקבוצה, מנהיג, קפטן, מה לא אמרו עליו.. קורנפיין לא פורש, אלא מועזב אתם יודעים מה.. הוא רצה להישאר והמערכת דחתה אותו, זה מגעיל אותי זאת ממש לא הקבוצה שאני רוצה לראות.. אולי נקנה את בארסה, לשנות את השם זו כבר לא בעיה, במיוחד לא לארקדי.. ונעביר אותה לשחק בליגת על.. יכול להיות נחמד לא? עצוב לי.. עצוב אני לא יודע מה להגיד..
אני לא חושב שבית"ר שגתה כשרצתה לסיים את הרומן המקצועי עם קורנפיין. הייתי מצפה מהאוהדים להעריך את ההנהלה שבמקום לזרוק אותו מהקבוצה לחלוטין נתנה לו תפקיד ניהולי-סמלי כדי לשמור על הזהות של המועדון עם האוהדים. אין מה לעשות , בית"ר שואפת ומכוונת גבוה, ועם כל הכבוד העצום שיש לי לקורנפיין כאדם וכספורטאי, אני לא חושב שבית"ר יכולה לבנות עליו כבסיס שלה בשער. בנתיים בית"ר די מאכזבת מבחינת רכש, שיחררו 3-4 זרים, עד עכשיו רק ספוקלציות. קאלה מתאמן בת"א , עידן טל עדיין לא סגור על עצמו , אז מה יהיה? מישהו יכול לעשות לי סדר במלפפונים שבית"ר חושקת בהם? אני חושב שכל הידיעות והספוקלציות כבר בלבלו אותי לחלוטין.
