בית״ר ירושלים 2014/15: חוזרים לאירופה אחרי 7 שנים

מספרים נהדרים... הממוצעים הכי טוב שלו הם במכבי חיפה, שם הוא מעמיד 10 שערים בממוצע לעונה. אם נוריד את העונה היוצאת מין הכלל שלו תרתי משמע ב-2010, יש לו 22 שערים ב-4 עונות. 22 שערים בפאקינג 4 עונות! מה מספרים נהדרים בזה?

יצחקי לקח יותר תארים משניהם, הוכיח את עצמו בליגת העל הרבה יותר משניהם ונתן יכולת בכמה רמות מעליהם. מה מליקסון עשה בליגת העל? כלום ושום דבר. לשלומי לפחות יש את העונה הגדולה ההיא עם חיפה.

 

אתה רוצה להתעלם מאורח החיים של יצחקי שבמקרה תאם עם ההשמנה והפציעות אז סבבה.
אם אהדת בית"ר אז, כי כנראה אני לא על פי המדד, אז היית זוכר שיצחקי נתן הופעות משוגעות באותה עונה, עם עזורי וטון קאנן, עוד לפני שפרננדז החליט לאמן אותנו. וזה בלי להזכיר את השלושה בישולים מול נצרת, המשחק הגדול ב3-2 על מכבי ת"א בטדי.
מליקסון היה צריך לרדת ברמה כדי להשתפר ככדורגלן, זה לא מעיד נגדו אלא בעדו. יצחקי העדיף לבלות עם אייל גולן בגלינה לפני משחקים ולאכול סטייקים מאשר להתאמן כמו ספורטאי ולכבד את הכשרון הגדול שלו. ארביטמן היה ויישאר דביל גדול, הוא עדיין נתן עונה של 28 שערים ואז החליט לנסות את מזלו בחו"ל, בניגוד ליצחקי הוא אמנם לא הצליח בגדול אבל לא ראה את המחסור בפרחות מחומצנות עם סיליקון בתור משהו שאי אפשר להסתדר בלעדיו ולא חזר עד שלא הבין שזה מוצה, שוב, לא לרעתו אלא לטובתו.

 

בקיצור, כל מה שיש לך נגד יצחקי זו התדמית. אני מבין שאתה גם דוקטור לרפואה שאתה אומר שקריעת הרצועה הצולבת, הפציעה הכי קשה בכדורגל, נבעה מבילוי עם בחורות ואכילה.

זו בדיוק אותה עונה עם פרננדז, כך שאין שום סתירה במה שאמרתי. בשתי העונות שלפניי יצחקי היה שולי ביחס לשלושה האחרים, והמספרים מעידים על כך. הם היו שחקני הרכב, הוא היה בעיקר שחקן ספסל. המשחק נגד מכבי היה ברמת גן דרך אגב, ה-2-3 נגד מכבי בטדי היה עונה לפניי, גם משחק גדול.

 

תודה רבה על האזכור, אם היית טורח לעקוב אחרי סדר המשפטים ולא רק מחפש דרכים לזרוק ידע ארכיוני הייתי מבין שאני יודע בדיוק על איזה משחקים אני מדבר. קשה לי להבין מה המקור להודעות העוינות האלה, אף אחד לא מתחרה איתך על צדק, זה בסך הכל פורום.
ה3-2 בטדי וה3-2 בר"ג שניהם משחקים שונים וגדולים של ברק יצחקי, שניהם לפני שלואיס פרננדז הגיע וכבר אז היה ברור שיצחקי הוא השחקן הכי טוב מבין כל הצעירים.
מליקסון היה המוביל כשעלה לבוגרים, ארביטמן חצי עונה אחרי זה כשהוא עלה, יצחקי עוד משך לילדות בצמות באשקלון. ברוכיאן קיבל כבוד בגלל שהוא שחקן בית ובן שושן זה הייפ שנובע מגול אחד מול הפועל בקרן בדקה 90 וכמה הרמות יפות מהאגף.

וכן, יש לי בעיה עם האופי של יצחקי. איכשהו שחקנים שמנהלים אורח חיים לא מקצועני, נפצעים יותר. פלא גדול. יצחקי לא נפצע פעם אחת, אלא עשרות פעמים בקריירה שלו. בניגוד למליקסון, שהכדורגל הישראלי סירס את הכדרור המדהים שלו, את הכשרון של יצחקי הרס רק ברק יצחקי.

 

מליקסון בצדק מרגיש בבית בהפועל ב״ש, היא הצילה לו את הקריירה בצורה דרסטית. אף אחד לא מצפה שיגיד שהבית שלו זה בית״ר בטח שלא שיחק כאן כבר 9 שנים אבל מאז שעזב בשום ראיון או משחק לא נתן כבוד לקבוצה שנתנה לו במה(ועוד איזה במה לילד מיבנה) בגיל 17 בליגת העל.

לגבי ארבייטמן, אני בדעה שהוא רצה להישאר בבית״ר פשוט איזיקוביץ׳ תפר לו עסקה מאחורי הגב והשפיע עליו לחתום על הטופס. ובואו נזכור שארבייטמן לא העיפרון הכי מחודד בקלמר ובגיל 19 להשפיע על ילד כמוהו זה לא משימה קשה בשביל איש עסקים כמו איזיקוביץ׳. האשמה בשיחרור של ארבייטמן נופלת בעיקר על הניהול הקלוקל של פניג׳ל.

 

מישהו יכול להסביר לי למה הקהל של בית"ר שורק בוז על כל משחק שבו הקבוצה לא מנצחת? כאילו מה, בית"ר אמורה להיות מקום 1 ואני לא יודע? בית"ר קבוצה ששינתה את עצמה לא מעט השנה, יש לה מאמן חדש שבינתיים עובד יפה ולא דרך מקריות או מזל, כי רואים כדורגל אצל בית"ר, סה"כ 3 הפסדים, נכון רק 3 ניצחונות, אבל מתי פעם אחרונה בית"ר סיימה סיבוב בלי להפסיד למכבי, חיפה, הפועל, ק"ש וב"ש? אוהדי בית"ר יכולים להגיד שהקבוצה שלהם שווה מקום 4, סבבה, לא מתווכח עם העובדה שכל הליגה די צמודה (המטרה היא בסופו של דבר להיות בפלייאוף העליון אחרי מחזור 26 לא אחרי מחזור 13), אבל הדרך הזאת שבא משחק אחרי משחק שלא מנצחים שורקים בוז, צועקים ביזיון ותתפטר (שזה הכי הזוי!) בטח לא יקדם את בית"ר קדימה, ואם זה הצורה שהאוהדים מתנהגים בעונה לא רעה בכלל של בית"ר, בטח נוכח השנים האחרונות, אני באמת לא מבין מה אוהדי בית"ר רוצים. גם אם בית"ר נופלת במשחקים ביתיים, אפשר לחשוב זה לא שהם משחקים מול קונוסים, הסתכלתי לרגע על רשימת המשחקים וממה שאני זוכר שראיתי, מול הפועל חיפה, רעננה ואשדוד, זה המשחקים היחידים שוואלה בית"ר היתה באמת מובהקת מעל היריבה. אני ושב שאוהדי בית"ר שופטים את הקבוצה בחומרה רבה מדי, בטח לשלב הזה של העונה.

 

ארבייטמן עזב רק בגלל שמה לעשות מי שהחליט באותה תקופה זה איזיקוביץ' והוא העביר אותו, כל המשחקים של " תשאירו אותי" היו מיותרים כי גם ככה לא הייתה לו מילה בנושא וכמובן לא נשכח שאז ארבייטמן היה בתחילת דרכו ולא יכל להרשות לעצמו לא לשחק במשך שנה.

לעניין יצחקי-מליקסון-ארבייטמן, כמובן שמכל השלושה מי שאני הכי אוהב זה את ברק יצחקי וזה מובן נוכח ההיסטוריה ולכן אני לא אתייחס להשוואות המקצועיות אני רק אומר שלדעתי מה שדפק את ברק באירופה זה העובדה שהוא הגיע לבלגיה כרווק וזה משמעותי כי אין לך את אמא או חברים לחזור אליהם אחרי אימון, אין לך מי שיחזק אותך ברגעים מקצועיים קשים, ולבחור כמו ברק יצחקי זה משמעותי פי כמה כי הוא אוהב את החיים הטובים וזה לגיטימי ומותר לו, בנוסף השכר האסטרונומי שבית"ר הציעה לו והאפשרות להירשם בדפי ההיסטוריה של המועדון שהוא אוהב הפכו את ההחלטה לחזור לקלה מאוד עבורו.

נקודה נוספת בעניין יצחקי היא שאת השחקן הזה קשה מאוד לשבור ואתם תראו את זה שוב כשהוא יחזור לכושר, שחקן גדול.

 

שחקנים מעטים מסוגלים לחזור ליכולת גבוהה אחרי פציעות כאלה. וזה נכון גם לכדורגל באירופה.

 

ברק הצליח לחזור ליכולת גבוהה אחרי כל פציעה שלו ותמיד היה גורם מאוד משמעותי בקבוצות בהן שיחק ולמרות שהפעם זו פציעה שנייה ברצועה הצולבת אין לי ספק שגם הפעם זה יקרה, ואני גם מתפלל לזה.

 

ארבייטמן עם ממוצע של שער כל 2.6 משחקי ליגה, ושוב אם מורידים את העונה הגדולה ההיא יש לו שער כל 3.3 משחקים, ואני כן אתייחס לנתון השני ברצינות כי שוב, למעט אותה עונה שלו הוא מעולם לא התקרב אפילו למספרים האלה. זה נתונים של חלוץ חזק? בליגה של 12 קבוצות בלי נמושות הוא היה פשוט בינוני, וזו המציאות.

אתה יודע מה - מי הצליח יותר מהפועל הגדולה ההיא, שכטר או זהבי?

ומתחן, הדברים שאתה שופך כאן על יצחקי פשוט מעצבנים ומעוותים את המציאות. להגיד שהוא סבל מהפציעות הכי קשוץ רק בגלל אורח חיים אלה שטויות גמורות שעושות עוול לשחקן. גדולים ומקצוענים מיצחקי סבלו מפציעות דומות, פציעות שהן נטו חוסר מזל. ג׳וזפה רוסי, שחקן שחקן שמעולם לא היה בעייתי אלא דווקא חיובי מאוד, סבל מאותו מקרה בדיוק כמו יצחקי. בוא לא נגיד שהיה לו חוסר מזל, נגיד שזה אשמתו. ואני לא מכחיש את אורח החיים של יצחקי, אבל יש גבול.
וה-2-3 ההוא היה משחק גדול של מליקסון אם כבר, לא של יצחקי.

 

בעניין יצחקי, מליקסון וארבייטמן שלושתם מפוספסים, במיוחד בנבחרת שם אף אחד לא הצליח להותיר חותם.

יצחקי היה צריך לעשות קריירה הרבה יותר משמעותית באירופה, שחקן כישרוני כמוהו היה יכול להגיע לספרד או צרפת והוא הסתפק בבלגיה וקפריסין. וכמובן הדבר שהכי מציק בנוגע אליו זה איך הוא הפך מהשחקן הכי רעב על המגרש לשחקן רעב מחוצה לו. מבחור צנוע שקל לאהוב הוא הפך לדביל ובליין.

ארבייטמן נתן הרבה עונות של כלום בליגה שלנו ובאירופה, בתור חלוץ שכבר בגיל 18 היה כוכב בבית״ר והגיע להרכב הנבחרת ציפיתי להרבה יותר, העונה הענקית שלו במכבי חיפה קצת משקרת כי לפניה ואחריה הוא לא נתן הרבה. הפיספוס הגדול שלו הוא כמובן הנבחרת שהייתה משוועת לחלוץ נורמלי במשך לא מעט שנים וארבייטמן לא היה אפילו אופציה כששחקנים כמו גולן, בלילי והולצמן הועדפו על פניו. לעיתים בצדק ולעיתים לא.

מליקסון שהוא המוכשר ביותר מבין שלושתם לטעמי לא הצליח בארץ להיות שחקן משמעותי בקבוצת צמרת בארץ ועד ב״ש הוא היה כישלון חרוץ. נזרק מבית״ר ומכבי חיפה וירד ליגה עם כפ״ס. הוא שיקם את עצמו יפה בבאר שבע ועשה תקופה מצוינת בפולין והגיע עד צרפת אבל כמו יצחקי גם הוא היה צריך להגיע יותר רחוק.

 

מליקסון לא עשה כלום באירופה פרט לאליפות בליגה שוות כוחות לשלנו במקרה הטוב. בעונתו האחרונה בויסלה הוא היה חלש והיה מהגורמים הבכירים לנפילה של הקבוצה
שחקן רך ולא יציב. ארבייטמן שיחק בליגה בלגית מספר שנים ואומנם היה בינוני
עדיין אני מחשיב את הקריירה אירופית שלו למשמעותית יותר ממליקסון.
בכללי ארבייטמן חלוץ די מוגבל אבל יש לו חוש לשערים.

אם יצחקי היה מקצוען הוא היה עושה קריירה משמעותית באירופה, לפחות כמו ברדה. גם הוא סוג של פספוס.