נחמד לפעמים להסתכל על דיונים מהעבר, מאותו הדיון אני לוקח את הדברים שכתבתי לאחר אותו משחק ארור: "קל מאוד לזרוק ולהאשים אבל אני מאמין בפרגי,הוא יודע יותר טוב מכולם שזה לא זה,לפעמים צריך להיזרק לתחתית בכדי לעלות חזרה, עכשיו המבחן הגדול של הגלייזרים,האם יספקו את הכסף לרכש רציני או לא" קל אז היה לערוף ראשים אבל החוכמה ודווקא ברגעים קשים זה לנטרל רגשות,להסתכל לאמת בעיניים ולנסות ולראות את התמונה הגדולה,ביחד עם נסיון והבנה של המשחק ושל איך דברים עובדים בכדורגל וכיום אני יכול לחייך ולכתוב,אמרתי לכם. פרגי אכן ידע יותר טוב מכולם מה שצריך לעשות, הגלייזרים פתחו את הכיס והביאו כסף לשחקני רכש לחיזוק אותו סגל שלא היה מספיק טוב בכדי לזכות באירופה, ומאז אותה תחתית הכיוון היה למעלה,הכי למעלה שיש.
לדייגו פורלאן ממש אין מקום בנבחרת כזאת. בחצי העונה הראשונה שלו, כשהוא רק הגיע והחליף את אנדי קול, הוא היה קטסטסרופה, אבל לאט לאט הוא השתפר והבקיע בכמויות סבירות, כולל נגד ליברפול (עם עזרה מדודק) וצ'לסי בתוספת הזמן. מוריינטס מועמד יותר מתאים, גם הלדר פוסטיגה.
בומסונג הוא גרסה קלה של פורלאן. אני מתכוון להבדלים בין היכולת שהציגו השחקנים באנגליה ומחוץ לה. בומסונג היה מצוין באוקזר ולא רע ביובה(אליה הגיע מניוקאסל), טייטוס ברמבל הוא בלם טיפש ברמות מטורפות, בעוד לבומסונג יש קצת מושג. ברמבל וגארדנר הבחירה שלי.
גם ביובנטוס, האוהדים לא רצו לראות אותו כבר בקבוצה, כי אפילו בסריה ב' הוא לא שיחק בצורה מספקת. לכן, נראה לי שקשה להגדיר את אותה תקופה ביובנטוס תקופה "לא-רעה". הוא אומנם היה בסדר יחסית לסריה ב' אך הוא עשה כל כך הרבה טעויות טיפשיות מול קבוצות חלשות יחסית, שבכלל לא היה לו צ'אנס להישאר שם. הוא באמת היה טוב באוקזר, וזכורה לי גם תקופה חיובית בגלאזגו ריינג'רס, אבל מאז המעבר לו לניוקאסל הוא נתקע במקום תחילה, ואז התדרדר ברמתו ולא מימש את הפוטנציאל שהיה לו. בנוגע לבארמבל - אני מסכים. ואולי לפורלאן לא הגיע להיכנס להרכב אם מסתכלים על כל הקריירה שלו, שהפכה להיות די מוצלחת, ובאמת שיחקו באנגליה חלוצים גרועים ממנו, אך בהתחשב בסכום ששולם עבורו והציפיות הוא היה כל כך חלש.
אני לא חושב שאפשר להכניס את פורלאן לרשימה שכזו, נכון שההתחלה שלו ביונייטד היתה עם בצורת ארוכה אבל לאחר מכן כבש כמות מסויימת כולל כמה שערים חשובים כמו נגד ליברפול או צ'לסי,גם בליגה וגם בגביע הליגה, כן,בסופו של יום יונייטד היתה במה גדולה מדי עבורו אבל איפה פורלאן ואיפה גיבארש למשל או איך שלא קוראים לו,החלוץ הצרפתי ששיחק תקופה קצרה בניוקאסל אחרי שזכה עם צרפת בגביע העולם(בלי תרומה של ממש,למרות היותו שחקן הרכב אז)ונבעט מהג'ורדייז די מהר.
סטפאן גיבארש. כל הסגל של צרפת בערך כבש במונדיאל ההוא והוא ששיחק שם חלוץ הרכב בכל משחק לא כבש אפילו שער אחד.
לא רעה? קשה לי להגיד שראיתי משחקים בסריה ב' אבל אני שמעתי מאוהד יובה שהוא בערך כמו הבומסונג שהיה בניוקאסל. שחקן גרוע נשאר שחקן גרוע. חוץ מזה, שגארדנר היה שחקן מחליף אצלנו וגם זה בקושי, אי אפשר להשוות את זה לצמד הטמבלים מניוקאסל (לשעבר).
THE VERVE הוציאו דיסק חדש. נשמע לא משהו בהאזנה ראשונה. זה השיר שהכי תפס אותי בינתיים. http://www.youtube.com/watch?v=yR67PcuiTV8&feature=related אגב,ראיתי מקודם סרט בשם "66" על ילד יהודי שהבר מצווה שלו נפלה על גמר גביע העולם ב 66. מישהו ראה ? הפאקינג קיטש הזה הצליח להוציא ממני דמעה ברגע שהאבא החליט לטוס למגרש ולהגיע לגול של הירסט בהארכה ולחגיגות. הילד הפך מחנון יהודי עצוב, לחנון יהודי שמח במיוחד !
להקה מעולה, יש להם מוזיקה נהדרת. אגב, הם מוויגאן. אין על ה urban hymns. אחד השירים הגדולים והפחות מוכרים שלהם לדלי, גם אני ראיתי את הסרט, היה שווה לסבול את השעה וחצי רק כדי לראות את החזה של ההיא(לא זוכר את השם, אתה בטח יודע למי אני מתכוון), ורק כדי לראות את הקטע שהם נכנסים למגרש ואת החגיגות.
סתם, סתם להקה, באמת. היו להם סינגלים נחמדים ובעקבות כך Urban Hymns אלבום אוברייטד בטירוף ומשעמם. כל כך לא התרגשתי מהאיחוד שלהם, חשבתי לנסוע לגלסטונברי לפסטיבל השנה וכששמעתי שהמיין איבנטס זה הם וג'יי זי ויתרתי. בהקשר לאמנים בעלי יותר מעוף, איתמר בן כנען שהוא עיתונאי מוזיקה שאני מאוד מעריך בעיקר בגלל שיש לו ביצים לאהוב מוזיקה שנוטים להמעיט בערכה, נתן כתבה נהדרת שאפילו קיבלה שער בעיתון "העיר", הוא פגש את פיט דוהרטי השרוט על מטוס בדרך מפסטיבל מוזיקה באירופה (שאל אותו אם הוא לא יכול להרשות לעצמו לטוס בביזנס, אז דוהרטי השרוט אמר לו "נראה לך שאני מצליח להבדיל ביניהם ממילא?"), אז בהקשר הזה - השיר הבולט מדרכו החדשה מאז הליברטינז, בן כנען נשפך ממנו נורא, אני טיפה יותר תופס מקרל באראט - יוצא אחר של להקת הליברטינז הנפלאה ז"ל.
ממש לא סתם להקה גיא. ריצ'ארד אשקרופט נתפס (ודי בצדק) כגאון מוזקילי ע"י כמה וכמה אמנים בריטים שעבדו איתו, הרבה מתארים אותו כהשפעה אדירה עליהם וכפורץ דרך. גם הטקסטים האיכותיים, גם סאונד טוב, טוב שהם חזרו.
בהחלט. לא מבין איך אפשר לומר שהם סתם. יש להם סאונד מדהים, כ"כ מרגיע ונעים לאוזן, ריצ'ארד אשקרופט ענק!
כל הבוקר אני מסביר לילד את משמעות המשחק מול סנדרלנד אבל עד שהמשחק יתחיל כל מה שהוא רוצה זה קוקאין. http://www.youtube.com/watch?v=qYS732zyYfU איזה בלאגן...
