לד זפלין להקה אדירה, אחת החשובות בתולדות הרוק , ואחת מאבני היסוד של הרוק והרוק הכבד שקיים כבר כמה עשרות שנים. ג'ון בונהאם אחד המתופפים הענקיים ואין על כך עוררין, הסולו שלו במובי דיק עם הידיים על כל מערכת התופים, זה משהו שאף אחד לא יכול לשחזר.
שאני שומע בשיר הזה את השילוב של הקול הנדיר של פלאנט והמנגינות ברקע,אני מצליח להבין למה אנשים לוקחים הרואין. http://www.youtube.com/watch?v=eiAicv-ev5I&feature=related זה לא שיר זה טיול בחללית.
ריף הפתיחה מהטובים שהיו לאלבום רוק. אגב, זה השיר הלא מוכר יחסית שלהם שדיברתי עליו, שווה להחזיק לסולו המחשמל ולאנרגיה המתפרצת של פלאנט המתבגר אז.
3 אוהדי יונייטד נדקרו ברומא. שוב אלימות באיטליה נגד אוהדים אנגליים, ממש כפי שהיה בעבר בטורקיה, וספרד. כמו שאופ"א ידעה להעניש את האנגלים על הייזל (בצדק), כך הגיע הזמן שלפחות נציגה איטלקית, אם לא כל הנציגות האיטלקית, יושעו לאור האלימות הגואה שם.
וזה לא פעם ראשונה שזה קורה, זה היה צפוי, המשטרה הייתה מוכנה עם תגבורת וזה עדין לא עזר. זה לא מכות בין אוהדים, קללות בין המחנות, זה דקירות ושוב פעם, פעם שנייה נגד היונייטד.
הדיווחים מדברים על 7 אוהדי יונייטד שהיו צריכים לקבל טיפול,כנראה 5 בגין דקירה(אני מהמר שזו דקירה מאחור) אחד הנפגעים הוא נער בן 16, בקיצור אין חדש,האיטלקים היו ונשארו פחדנים. בקיצור אין חדש,במשטרה באיטליה לא מסוגלת לעשות הפרדה כמו שצריך גם מחוץ לאצטדיון. ואני מהמר גם שלא יהיה חדש בנוגע לאופ'א שלא תעשה שום דבר בנידון. התחלתי לכתוב כפריילנס פה ושם לגלובס,אתמול בערב כתבתי בדיוק על זה לקראת המשחק, ובין היתר כתבתי טענות של אוהדים מאנגליה,לו המצב היה שונה,שהאוהדים באנגליה היו דוקרים אוהדים אורחים(ואגב,גם אוהדי מידלסברו נדקרו לפני 2 עונות כשביקרו שם במסגרת גביע אופ'א) איך אז היו נראים הדברים?!
העניין הוא שהרקורד האיטלקי מצטבר, ואני לא מדבר על האלימות הגואה בזירות המקומיות שם. היו החזיזים שבגללם פוצצו משחק, המטבע שהושלך על שופט במשחק של רומא, כבר שלוש עונות ברציפות שיש שם אלימות מחוץ למגרשים כלפי אוהדים אורחים, למה כל כך קשה להעניש אותם? למה זה תמיד רדיוסים, במקום פשוט להעיף קבוצות לשנה-שנתיים כדי ללמד את ההתאחדות שם לפעול?
בזירות המקומיות לא חסר, דווקא התייחסתי לעובדה שגם במשחקים בינארציים מסוכן שם. אם תיקח את כל האלימות שם מהשנים האחרונות, בהחלט לא חסרים לך קייסים. חבל שאופ"א המושחתים מעלימים עין.
כמו שצפיתי,מהגארדיין: The United fans knifed reportedly suffered wounds to the backside, a favoured technique used by Roma fans which causes large blood loss but no serious injury
אני לא כל כך בקיא במי שולט במה באופ"א, אני רק יכול להניח שיש לאיטליה כוח רציני שם או שאופ"א חושבת שזה עניין זמני שם בטיפשות. סטרטפורד, אשמח לראות כמה כתבות שלך.
דניס, אפילו אני לא רואה את הכתבות שלי,בשביל זה צריך להיות מנוי או לקנות גלובס. הבנתי שהם הולכים לשפר את אתר אתר הספורט שלהם באינטרנט ואז יהיה אפשר לקרוא את כל הכתבות. עד עכשיו עשיתי 2, שבוע שעבר על המאבק להחזרת יציעי העמידה באנגליה והמלחמה של המועדונים כנגד האוהדים בנוגע לזה (פחות כרטיסים לקבוצות אורחות,זריקה החוצה של אוהדים מהיציע ומשהו חדש שבולטון עשו לאוהדי יונייטד במשחק החוץ לפני שבועיים,דרישה להגיע למשחק מלווים בנוסף לכרטיס המשחק גם עם המנוי האישי או תעודת חבר מועדון בכדי שיהיה אפשר לרשום אוהד שיסרב לשבת(על המנוי יש את שם בעל המנוי או את מספר המנוי)להעביר זאת למועדון ובכך לטרפד בקשות נוספות שלו לכרטיסי חוץ במשך העונה ומכאן לגבי הבעיה של הדבר בנוגע לאוהדים שמשיגים כרטיסים למשחקי חוץ ואינם בעלי מנוי או חברי מועדון) ואתמול כתבה לקראת יונייטד-רומא בנוגע לאלימות סביב המשחק,זה התחבר טוב כי כאמור היתה אלימות אתמול בערב גם כן.
http://www.asoccer.co.il/index.php?showtopic=21271 http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx לעצמי :X
אם לא בשביל זה פתחו את הדיון הזה לא יודע עבור מה - אתמול ראיתי סוף סוף את הסרט : "24Hour Party People" שמבוסס על הספר האוטוביוגרפי של טוני ווילסון ז"ל, סטרטפורד מהפורום המליץ לי על הסרט בזמנו אבל לקח קצת זמן עד שהרגשתי שאפשר לראות אותו, אולי זה מותו של ווילסון לא מזמן שהעיר אותי, בכל אופן אתמול ראיתי את הסרט והיה פשוט מחשמל. מעבר לעובדה שהסרט עצמו נהדר ושנון, העלילה הנפלאה על תקופה כל כך חשובה בהיסטוריה התרבותית של אנגליה, פשוט סרט מהפנט לכל מי שחובב אפילו מעט מתקופת הפאנק/פוסט-פאנק/ניו ווייב, להכין קצת שיעורי בית לפני ופשוט לצפות, כי הסרט פשוט מרתק. כמות המידע שנשפכת שם, שמתווספת לסיפור כבר מעניין מטבעו ועם השנינות האינסופית והתחושה האנגלית, זה פשוט סרט נפלא שמתעד בצורה נהדרת (או כך נראה לפחות) את התקופה שמנצ'סטר הפכה ליותר מסתם עיר תעשייה ולראשונה (ואולי בפעם היחידה) בתולדותיה למרכז תרבותי. מעבר לכך, בעיניי הוא היווה את תמצית המוזיקה מבחינת האנגלים לעומת האמריקאים - אצל האנגלים הרבה יותר רגש, מסירות ומחוייבות למוזיקה עצמה, לחשוב שבאותה תקופה מהות המוזיקה האמריקאית הייתה ראשית ימי ה-MTV והמסחור האינסופי, באנגליה בדיוק סיימו עם הפרוגרסיב ועברו לפאנק ואחרי זה לפוסט פאנק והניו ווייב, על הבוקר שמתי לי קצת New Order כי פשוט הרגשתי כמו נרקומן שצריך סם. 24 שעות אחרי אני כבר מחפש ב-Ebay את ה-DVD והספר. חובה חובה חובה לכל מי שיש לו עניין ולו הקלוש ביותר בתקופה.
