ליאו מסי יהיה כשיר בוודאות, הוא כבר התאמן אימון מלא, ואולי יהיה בסגל כבר במחזור הבא. לגבי מוטה, בספק. יותר משמעותי, אדמילסון שכנראה ויהיה. אני האחרון שיזלזל במילאן, אבל לדעתי בארסה פיבורטיית, אפילו רוב אוהדי מילאן אומרים זאת.
אל תהיה כל-כך בטוח, כי מילאן בהחלט יכולה להפתיע את בארסה ולקחת את גביע אירופה. אני מאמין שהמנצחת בין השתיים תיקח את גביע אירופה. בכל אופן, בארסה היא הפייבוריטית, אבל אני לא הייתי ממהר לצאת בדיבורים כמו שבארסה בטוח תעבור את מילאן, כי היא לא.
מה אתה אומר?! אולי תתן לאנשים לדבר בעד עצמם... ובקשר לפציעות-תחליטו כבר מי מביא מידע אמין,כי אני צריך לרגל פה קצת אחרי הספרדים http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/tongue.Xxx
במשחק הזה אין פיבוריטית, שתי הקבוצות טובות , שתי הקבוצות עם הראש בליגת האלופות וכבר מלפני כמה שבועות נסגר הסיפור שלהם בליגה (ברסה כזוכה , מילאן כשנייה או שלישית) וכל הפנים לליגת האלופות. מילאן עם בעיית פציעות קלה של סטאם(כמה זמן או יעדר?) וברצלונה כמובן עם הרשימה שלא נגמרת (מארקז ומוטה שבספק ,אדמילסון שחוזר לאט לאט ומסי שיחזור שבוע הבא ואת צ'אבי כבר אף אחד לא מחשיב שהוא במקרה הטוב יהיה רק בגמר אם וכאשר..) . אין פייבוריטית במשחק הזה ולא יעזור מה כולם יגידו , אבל מה שבטווח המנצחת פה תיהיה הפיבורריטית גמר.
אני בטוח שבארסה תעלה, כמו שהייתי בטוח שבארסה תעבור את צ'לסי. אני לא מזלזל במילאן, כי איך אפשר לזלזל בקבוצה גדולה כמו מילאן? אבל אני מאמין בבארסה, ומאמין בה שהיא תעלה לגמר. זאת לא שחצנות ולא בטחון מופרז, זה מה שאני חושב שיקרה. וסרגיי, תמשיך לרמוז שאני ליצן, אין בעיה.
מבחינת יכולת אני גם מאמין שאפשר לעבור את מילאן , אבל מבחינת מכת הפציעות שנופלת עלינו אי אפשר לדעת מה יהיה אז בגלל זה אני לא כל כך בטוח שנעלה
ראשית, דעה מורחבת על המשחק. ברצלונה חששה מבנפיקה יותר מדי. בארסה מסוגלת לשים לבנפיקה שער בהזמנה. עם רצון וקמצוץ סבלנות, הגול הופך משאלה של 'אם' ל'מתי'. זה בדיוק מה שקרה בפתיחת המשחק. אמנם ברצלונה לא הרבתה להגיע להזדמנויות, אבל הגול התבשל מהרגע הראשון (או לפחות לאחר 120 שניות מהוססות בפתיחה). בנפיקה איננה קבוצה אשר מסוגלת להתמודד עם לחץ התקפי, בלי ועם כדור כאחד, שברצלונה הפעילה. התוצאות לא איחרו להגיע. ואז החל החשש. ברצלונה, בתור הפייבוריטית הברורה, פחדה להשמיט את היתרון מול קבוצה נחותה כל כך. במקום לפרוץ את הסכר במלוא העוצמה, בארסה נסוגה ואפשרה לבנפיקה לאחות את הסדק. מנקודה זו, בארסה לא הצליחה לשחזר את משחקה ההתקפי, וככל שהשעון התקרב ל- 90, הפחד משער שוויון מקרי רק גבר. לטעמי, מדובר בכשלון של רייקארד. הוא הצליח להכניס בחניכיו את ההתלהבות הדרושה עבור השער הראשון, אבל שכח כנראה שלא מדובר בהארכת שער הזהב. ואלדז, מאז הקטילה הגדולה שלי, שב להיות השוער אותו אני רוצה לראות בין הקורות של ברצלונה. רואים את זה גם על מגני ברצלונה, אשר לא מהססים עוד למסור לעברו. לטעמי, יש לו חלק גדול מאוד בהחמצתו של סימאו, כאשר סגר כמה מהשער שרק יכל. גם בבעיטה של קראגוניס הוא עשה את העבודה היטב, על כדור שהוא לא יכל לראות יותר מ- 10 מטר לפני רגע הפגיעה. מעבר להשמטות וההססנות מול כדורי גובה, מדובר בדיוק באספקט במשחקו אשר הטריד אותי העונה. לא עוד שער בטוח אחרי שההגנה נפרצה, כי יש שוער בשער. אגב, באופן מסקרן, השיפור החל ברגע שואלדז עבר לשחק בחולצה ירוקה (מול ריאל סוסידאד). בלטי אף הוא הצטרף למאמצים לגרום לי לאכול את הכובע. ימים ספורים לאחר שקטלתי את טיפשותו, הוא הפגין משחק מחושב ונקי משטויות. לרוב, לא איבד שחקנים בהגנה, וגם בהתקפה שיחק במחשבה תחילה. באמת שהתרגשתי מתגובתו לשער של אטו. בכל זאת, אני ממשיך לעמוד מאחורי דברי. ראיתי די משחקים טובים של בלטי כדי לדעת שהוא ישוב לסורו. אהבתי מאוד את פויול. הקפטן האהוב שיחק ב- 4 עמדות הגנה, ולפי דעתי מדובר בסיבה המרכזית שג'יו ובלטי נראו כה יציבים. במחצית הראשונה, הוא עשה לפחות 2 תיקולים שקטעו מתפרצת בכל אגף, שלא לדבר על מרכז ההגנה. דווקא כאשר פויול לא היה בהגנה, הגיעה בנפיקה להזדמנות הגדולה ביותר שלה. אינייסטה מתפתח מהר מאוד. לאחר רק כשבוע וחצי בעמדה זרה לו, הוא כבר מתקל באגרסיביות וחוטף כדורים בזכות מלחמה גרידא. הוא מנתב מצויין את המשחק מאחור, ורואים את הבטחון שב אליו. בכל זאת, הוא חסר לי מקדימה, בטח לאור היכולת החלשה של ואן-בומל עם כדור ברגל (עוד בהמשך). בפן ההגנתי, לא הכל ורוד עדיין. אחד מהתכונות העיקריות של קשר אחורי גדול היא היכולת לחסום נתיב מסירה/תנועה, ולעצור בכך התקפה, על ידי תנועה קלה ימינה או שמאלה. אנדרס, בינתיים, משחק על הכדור ישירות, ולכן לא היה שם כדי לחטוף מסירה בהתקפה מתפרצת. הכרטיס הצהוב האופייני של דקו מגיע לרוב במחצית השנייה, או לקראת ההפסקה. כאשר הוא מקבל אותו כה מוקדם, הפורטוגזי נוטה להעלם. זה בדיוק מה שקרה בברנבאו העונה, אז היה דקו המצטיין על המגרש עד לסיכול הממוקד אשר עשה לו השופט בדקה ה- 30. לשמחתנו, הפורטוגזי שב למשחק במחצית השנייה, והיה נפלא בסיוע ההגנתי לאינייסטה. ואן-בומל היה מצויין במחצית הראשונה - אבל רק בלי כדור. אחת מהיכולות החשובות של שחקן תוקף בברצלונה היא היכולת לתת את הנגיעה הקלה והמהירה שתזרים את ההתקפה קדימה. ואן-בומל כשל בכל מימד של כך ביום רביעי. במסירות חסרות רגש, בעצירות כדור מנגיעה שלישית ובעיטות מגושמות, ההולנדי הרס התקפה אחר התקפה שהגיעה לרגליו. אני מסכים עם גדי - הוא היה האיש החופשי של ברצלונה, והיה חייב להפיק יותר. במחצית השנייה כבר נעלם כליל. לא יודע מה איתכם, אני נהנה מלארסון הקיצוני. אין ספק לא מדובר בניצול מקסימלי של יכולתיו, אך הוא טוב יותר מג'יולי גם כך. מה עוד שזה תענוג לראות שחקן בן 34 מתרוצץ אחרי המגן כאשר בצד השני, כאשר שחקן ההתקפה בצד השני מתעצל לרוץ 5 מטר כדי ללחוץ מגן בלי שליטה מלאה בכדור. מה עוד שהיו לו לא מעט נגיעות מוצלחות ששחררו את בלטי ואטו. אהבתי מאוד את התרוצציותיו של אטו בהתחלה, אך לאחר זמן חיכיתי כבר לרגע שבו הוא אשכרה יחשוב לשחק קצת כחלוץ מרכזי. הוא עשה עבודה מצויינת מסביב לרחבה, אבל בתור כובש השערים הראשי אני מצפה שיעמוד מתי פעם בעמדה בה הוא מהווה איום ממשי יותר על השער. לדעתי, הקמרוני הגזים ביום רביעי בתנועתו. ציוניי: לארסון 6.5 - אטו 6.5 - רוני 4.5 ואן-בומל 4.5 - אינייסטה 7 - דקו 6.5 בלטי 7 - אולגר 6.5 - פויול 7.5 - ג'יו 7 ואלדז 7 ------------------------------------------------------ כעת, על העתיד. כתבתי דברים בסוגייה באמצע העונה: אנשים הפכו את ברצלונה לקבוצת הדגל של הכדורגל ההתקפי. לא מדובר כלל ביוזמה של הקטלונים. בארסה רוצה לזכות בתארים ולנצח, איננו ההארגלם-גלובטרוטרס. ובכל זאת, האמונה הרווחת היא שבארסה תצא מגדרה כדי לתת משחק אטרקטיבי, אפילו על חשבון הפסד. זה זיכה את ברצלונה באהדת התקשורת, והקהל הנייטראלי. במקביל, זה גם דחה אנשים רבים, וגרם להם לשנוא את ברצלונה. חברים, אתם מגזימים פה, ובטירוף, אוהדי בארסה ושונאיה כאחד. אז בואו נשחזר את העובדות: המשחק מול בנפיקה היה בינוני לחלוטין. בארסה קבוצה גדולה מאוד. המפגש מול מילאן יהיה שקול. אלעד האטרקטיביות של ברצלונה היא במסירות, ולא בתרגילים של רונאלדיניו. זה מסורתית היה כך, גם בתקופת לוצ'ו-ריבאלדו-קלייברט-יודאס, גם בעידן הדרים טים, וגם לפני כן. כאשר יש מספיק שטח בהגנת היריבה, בארסה תנסה להגיע עם 3-4 מסירות לשער. כאשר אין, בחיים לא. מה אנחנו, אנגלים? כל התקפה היא גול בפוטנציאל, וחבל סתם לבזבז אותה. סבלנות זה הסגנון של ברצלונה. הקטלונים לא ממהרים לשום מקום. אם יקח 30 מסירות לפרצה להווצר בהגנת היריבה, אז שכך יהיה. גם אני הייתי מעדיף את הנעת הכדור הזו 20 מטר קדימה, אבל עדיין מדובר בסגנון הזה אשר הופך את בארסה לקבוצה אטרקטיבית. הכדרורים של השחקנים הטכניים רק הופכים את הארסנל ההתקפי של בארסה לורסיטילי יותר, ומגבירים את התחושה שהמעבר מהתמסרות להזדמנות יכול להתבצע בכל רגע ומכל מקום.
דיברת על ארסנל התקפי, אני הייתי יותר נהנה לראות את ברצלונה עושה את המסירות שלה לעומק כמו כאמור, ארסנל. למרות קבוצה מוכשרת הרבה פחות והגנתית יציבה פחות, ארסנל משחקת לעומק וכל הזמן קדימה, בלי הנעת כדור אינסופית כמו של ברצלונה. בתור אוהד כדורגל נייטרלי (מה שאני כן ברוב משחקיה של ברצלונה), הייתי שמח לראות את דקו מתרכז בהגנה ואת צ'אבי ואינייסטה מקבלים את התפקידים של הקשרים הקדמיים במרכז. בניגוד לדקו, הם משחקים כל הזמן לעומק. התפקיד החדש של אינייסטה מציג תכונות חדשות שלא ידענו שקיימות בו אבל מצד שני, מאז שהוא עבר לשחק קשר אחורי לא ראיתי ממנו את התכונות שגרמו לי לחבב אותו בתור שחקן.
מפתיע. מרבית טענותיהם של אוהדי בארסה לשאבי ואינייסטה (עד לאחרונה) היא שהם מוסרים רק ימינה-שמאלה, בעוד דקו, האיש שלא מפחד מכלום, לוקח את כל המסירות קדימה (וגם איבודי הכדור כתוצאה מכך על עצמו). אלעד, דקו הוא אחד מהשחקנים הכי נועזים בכדורגל. בזכות עשרות בעיטות משום מקום (שחסרות לי לאחרונה), יש לו בשתי עונות שבעה או שמונה שערי ריקושט. הוא מכדרר למרות איטיות מחרידה, הוא מנסה לבשל גם ממצבים של 20-80. בהתאם, הוא מאבד כדורים יותר מכל שחקן אחר בברצלונה, כולל רונאלדיניו. זה לא הסגנון של בארסה. אף פעם לא היה כזה, ואני מקווה שגם לא יהיה כזה. התקפה היא מצרך נדיר ויקר. חבל לבזבז אותה.
בוריס, נהנתי מאוד לקרוא את התגובה שלך. קודם כל, כמו ש-rivaldo אמר, אין פייבוריטית מוחלטת במשחק הזה. שתי הקבוצות טובות ושקולות וקשה לומר שתהיה איזושהי הפתעה אם כל אחת מהן תעפיל לשלב הבא על חשבון יריבתה. בדבר חצי הגמר, אכן, בארסה חששה יותר מדי. ה-first leg (יש לזה שם בעברית?) נגמר ב-0:0 מאוד לא מוצדק. מי שראה אותו יודע שלא תהיה זו הגזמה לומר שאם כל הכדורים שהיו החמצות של מליון אחוז היו נכנסים, היה המשחק נגמר בתוצאה קרובה ל-6:2. למשחק השני, וזה כבר מתחבר לדיון הבית-חוץ בפורום, בארסה הגיעה מודאגת יותר. מה שכן, קשה לומר שבנפיקה, קבוצה חלשה על הנייר בהרבה, באמת נראתה רע כל-כך במשחק הראשון. הפורטוגזים הציגו משחק סגירה ענק ברוב דקות המשחק, שבכל זאת לא מנע מהם לשלוח לעיתים תכופות ארבעה שחקנים להתקפה, שאמנם חסרה תקשורת וסדר, אבל סיכנה את השאר לא פעם. מאוד אהבתי לראות את העמידה הטקטית של בנפיקה בליסבון, אמנם במשחק השני הרוח כבר היתה אחרת. אגב, עם אינייסטה ממש לא הסתדרתי. אני לא פוסל אותו, אבל במשחק האחרון הוא פשוט נראה 'הילוך אחד אחורה' משאר הקבוצה, עדיין מנסה לעכל את הלכי המשחק. מי שכן ממשיך להלהיב אותי, הוא דווקא המנוסה יותר משחקני ההרכב- הנריק לארסון. תקנו אותי אם אני טועה, אבל ההתלהבות של לארסון, שחקן בן 34 שכבר חתם במועדון אחר ובכל זאת רעב ונותן את הנשמה יותר מכל דבר אחר באיצטדיון, היא התלהבות שמגבירה לעיתים את התשוקה בקהל יותר מהלהטוטים של רונאלדיניו...לא?
Ampelmann, כמה דברים. בקשר ללארסון, הוא רוצה ועושה ככל שביכולתו, כדי לסיים את הקריירה האירופאית שלו עם אליפות וליגת האלופות. בכל מקרה, אין דבר יותר מלהיב מהלהטוטים של רונאלדיניו. ומה רע באינייסטה? אה.. ואגב, פירסט לג פירושו בעברית משחק ראשון.
