בארסה ניצחה בברנבאו; ולנסיה סיימה רק בתיקו

נו באמת, אז הצליעה הקשה שלו במשך 15 דקות וההעדרות שלו בשלושת השבועות הבאים זה הכל הצגה? אני חושב שעבירה זו לא הייתה, וגם לא הגיע לפיגו הצהוב השני על זה (אלא על דברים אחרים), אבל הוא ועוד איך נגע בו. בסך הכל, השופט עשה טעויות רבות לזכות שני הצדדים, והיטיב קצת יותר עם בארסה.

 

השופט היה צריך להפעיל שיקול דעת בנושא של פיגו,זאת עבירה של צהוב (אבל היה לו כבר אחד) כי הוא שיחק משחק מסוכן עם הפקקים לכיוונו של פויול,פויול הצליח לברוח הצידה כדי להמנע מפגיע וקפץ גבוה מאוד להראות לשופט כמה זה כואב וחמור,השופט קנה את זה.

אני חושב שדווקא הפציעה של פויול נגרמה מהעבירה החמורה של סולארי,שגלש בצורה מסוכנת מאוד לרגליו של פויול שיצא למתרפצת,פה אולי היה צריך להשלף קצת יותר מצהוב.
http://www.as.com/futbol/imagenes/capturas/2004/abril/25/50.Xxx

אבל כל עוד זה פיגו,אני בכלל לא מרחם על השחקן הזה,מבחינתי,הרחקה לכל החיים הייתה מוצדקת במקרה הזה למרות שזה מוגזם,אבל זה שחקן שאי אפשר לסלוח לו.

ללואיס אנריקה יש חלק מהניצחון במשחק הזה למרות שהוא לא היה פעיל במיוחד,אנריקה יודע מה זה הדרבים האלו,ומיד כשהוא נכנס אתם רואים אותו מוחא כפיים ומעודד את החבר'ה(ומאחוריו ברקע גם פויול עושה את זה),והתקפה אחר כך,אנריקה מחליק ומאבד את הכדור,ושוב מעודד את החברה ,התקפה אחר כך מגיע השער של קלייברט.

 

אני לא מבין אתכם. פיגו פגע בפויול. אמנם זה לא היה אם הפקקים כפי שזה נראה מההתחלה אלא רק עם הצד של הרגל, אבל הכיסוח ועוד איך היה שם. לא מתעופפים ככה סתם. ולצלוע פויול החל אחרי הכניסה של יודאס, לא אחרי זו של סולארי. בכלל, פויול הוא לא אחד שעושה הצגות. מה שפיגו עשה, בין אם זה שווה צהוב או לא, כואב מאוד.

 

לא הייתה שום נגיעה ביניהם, רק משחק מסוכן, פויול ברח ונפגע מהקפיצה שלו עצמו.

 

איזו ליגה נהייתה לנו,4 מחזורים לסיום פתאום הכל פתוח גם בצמרת וגם בתחתית.

הצמרת נראית כך..
1.ולנסיה 71
2. ריאל 70
3.ברצלונה 66
4.דפורטיבו 62

ובתחתית , חתיכת מאבק על 2 הכרטיסים הנותרים לליגה השנייה,מה שאף קבוצה לא רוצה לזכות.

12.אלבסטה 40
13.סוסידאד 40
14.מאיורקה 39
15.סארגוסה 39
16.סנאטאנדר 38
17.ויאדוליד 37
18.אספניול 37
19.סלטה ויגו 36
20.מורוסיה 20

יכול להווצר מצב שסארגוסה 'תזכה' בדאבל,גביע וירידת ליגה.
סלטה ואספניול התעוררו ממש מהקבר,כולנו הספדנו אותם כבר,הכל היה נראה גמור וסגור ופתאום כמה נצחונות והם בחזרה בחיים.

ומה מחכה להן במחזור הקרוב?B]
מחזור 35
בצמרת:

ולנסיה-בטיס
דפורטיבו-ריאל
ברצלונה-אספניול

בתחתית:
אתלטיקו - סלטה
אוסאסונה - סנטאנדר
מורוסיה -ויאדוליד
אלבסטה - סארגוסה
סוסידאד -ו י אריאל

 

וואלה? קרע ברצועה הצולבת ברגל ימין מנפילה על רגל שמאל?

 

תסתכל על זה שוב ותראה שאין שום מגע ביניהם, כנראה שפויול (שבכלל נפל על החלק העליון הקדמי של הגוף) נפגע מהכניסה של סולארי כמה דקות מאוחר יותר.
כמובן שהאשם בהפסד הזה הוא לא השופט אלא קירוש המטומטם שהוציא את זידאן ובעצם הראה לבארסה שהוא מסתפק בתיקו ומוותר על הקישור היצירתי שלו.

 

זה פשוט משגע אותי, איך אפשר לטעון בכלל שלא היה מגע. הצליעה החלה אחרי העבירה הזו. ההתעופפות שלו נראתה כאילו שנכנסו בו חזק (שים לב איך רגל ימין עולה גבוה יותר) והכאבים ניכרו בפניו לא מרגע הכניסה של סולארי, אלא דווקא מהרגע הזה. אני מסכים שהמגע לא היה חזק כפי שזה נראה מהרגע הראשון, אפילו חלש למדי, אני אפילו מסכים שלא מגיע על זה צהוב, אבל מגע ועוד איך היה.

 

כך נראית ריאל מדריד 2004:

http://i.timeinc.net/time/photoessays/oilspill/sunk.Xxx

 

מגע בין פיגו לפויול היה אבל הצהוב השני לא הגיע. שופט יודע שבמעמד כזה ובמשחק כל כך גדול הרחקה אחת (ועוד של פיגו שהחזיק את ריאל על הרגליים) יכולה לגמור את המשחק.
ובאמת לאחר ההרחקה של פיגו ריאל התחילה להתפרק, לא תפקדה בקישור ובהתקפה, זידאן יצא וריאל נשארה ללא מנהיג על המגרש.
מאותו הרגע, ברצלונה הלכו על כל הקופה ולא הפסיקו ללחוץ, גם הניסיונות של ריאל לצאת להתקפות מתפרצות לא צלחו, ראול היה חלש מאוד, בקהאם עוד יותר וריאל קיבלה בראש.
נקווה שההפסד הזה לא גמר את הסיכוי לאליפות שניה ברציפות כי בכל זאת ולנסיה עדיין רק נקודה מעל...

 

לא ראיתי את המשחק מתוך שיקולים אישיים ולכן לא ראיתי את העבירה (או שלא?) אבל ריאל לא יכולה לבוא לשופט בטענות אלא רק לעצמה, וזהו.
מי הוביל את הליגה ב- 11 נקודות, היה בגמר הגביע וברבע גמר ליגת האלופות עם יתרון שני שערים, הפסיד בגמר, הפסיד בליגת האלופות בשערי חוץ וכיום נמצא נקודה מאחורי מי שהיה פעם 11 נקודות ממנו?

 

רקובה, אני יודע שזה לא ממש משנה אבל פשוט צורם לי כל פעם לראות אותך טועה בזה, ריאל הובילה את הליגה בפער שיא של 8 נקודות ולא 11 (יכול להיות שזה היה 11 נקודות ל 24 שעות לפני שולנסיה שיחקה אבל בתום המחזור ההפרש היה 8), לא שזה משנה משהו...

 

דבר 1, אני זה כבוד אמיל ריקלמה http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/smile.Xxx בעיות סיסמא, אני לא בבית http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/dry.Xxx

עכשיו לעיקר

אני לא יודע כמה ממכם ידעו .. טוב אילן בטוח ידע וגם שגיא .. אבל אתמול היתה לי אחת החוויות היותר מדהימות בחיים. ואם נדייק: מדריד, ברנבאו, ריאל-בארסה, יציע מרכזי, שורה ראשונה, על קו האמצע.

אני לא חושב שצריך להגיד הרבה יותר מזה
זה פשוט היה עצום. לאיצטדיון הזה יש עוצמות שלא יאמנו, אקוסטיקה מדהימה, התפאורה היתה פשוט אדירה עם 75,000 אנשים שגודשים את האיצטדיון.

אני עדיין לא מפנים שהייתי מרחק יריקה מפיגו (הייתי צריך לירוק...), 4 מטר מראול ואשכרה הרחתי את הזיעה של רונאלדיניו. קשה לתאר את גודל המעמד

כשאני מדבר על האקוסטיקה אני מתכוון לאיצטדיון של 75 אלף איש, שבו רק יציע קטנטן של בערך 5,000 איש (האולטראס) שר רוקד וקופץ, ומהרעש שהם לבדם עושים אתה בקושי יכול לדבר עם מי שלידך (ואני הייתי ליד קו האמצע, הם מאחורי השער..).
אם ראיתם את המשחק הייתי מתחת לדגל הפריסה עם הסמל של ריאל ביציע שליד הדשא, בשורה הראשונה, הצצתי החוצה, ראיתי את כל הקונפטי והאווירה מסביב .. אין דבר דומה בישראל זה בטוח.

לטובת האולטראס אני חייב להגיד שהם לא הפסיקו לעודד ולדחוף את הקבוצה גם בדקה ה90 כשהכל היה אבוד, לחובת שאר האוהדים היו כמה שמוקים שיצאו מהאיצטדיון אחרי השער.

בתור אוהד בארסה, קיבלתי דחף עצום לתת קפיצה וצעקה ענקית עם השער השני, אבל אחרי מבט קצר מסביב הבנתי שלטובת בריאותי האישית כדאי להתאפק http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/biggrin.Xxx

כל הקטע של הסדר האירופאי די הפליא אותי. נכנסו למגרש שעה לפני (התלהבנו מהמקומות, עשינו בוק לאיצטדיון, הרחנו את הדשא וכו וכו) והוא פשוט היה ריק. עד 15 דקות לפני המשחק האיצטדיון היה יותר מחצי ריק, ורק אז כולם נכנסו, בשקט, ברוגע, בלי בלאגן, ומהר מאד. גם כן חוויה.

עוד חוויות בהמשך

 

ראיתי עכשיו את המשחק במלואו (איזה משחק יא ווראדי), ואם נסתכל על כל המשחק כמקשה אחת אז ריאל היתה ראויה לפחות לתיקו. יום גדול של ויקטור ואלדז מנע מריאל לכבוש לפחות שניים בשעה הראשונה של המשחק. עד לשויון של קלייברט היא שלטה במגרש ביד רמה, אבל הנחישות שלואיס אנריקה הכניס איתו למשחק (הוא וקלייברט נכנסו למשחק דקה לפני השויון) החזירה את בארסה למשחק מהר מאוד. הקטע הסימבולי של המשחק היה שבנגיעה הראשונה של לואיס אנריקה הוא החליק על הישבן לקול צחוקם של כל האוהדים בברנבאו, אבל הוא לא התעצבן, הוא פשוט קם והתחיל למחוא כפיים ודירבן את כל השחקנים לא להישבר, ואכן אחרי דקה הגיע השוייון ממהלך נפלא, אם כי לדעתי ואן ברונהורסט, ששם לקלייברט כדור נגיחה מול שער ריק, היה בנבדל קטן כשהוא קיבל את הכדור.
מאז בארסה המשיכה לאחזו בכדור, אבל לא הצליחה עדיין לאיים שוב על השער. מההרחקה של פיגו (הכניסה היתה פראית מאוד, אבל אני בכלל לא בטוח שהוא נגע בפויול, שהתעופף באויר כדי להתחמק מהתקיול של פיגו) בארסה כבר נראתה מאיימת יותר, וריאל אולי היתה צריכה ליסוג אחורנית מעט יותר ולא להשאיר כמה שחקנים התקפיים שלא עושים הגנה (אגב מישהו ראה את ראול על המגרש? http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/blink.Xxx ) יחד על המגרש. רונאלדיניו קיבל חופש פעולה, התחיל עם הכדרורים המפורסמים, דוידס לא נתן לריאל להתקרב לחצי של בארסה, ומכאן הסוף ידוע: רונאלדיניו נתן צ'יפ מדהים לרחבה, שם צ'אבי עמד לבד ולא בנבדל (ראול בראבו דפק את כל מלכדות הנבדל, ההגנה של ריאל בכלל לא היתה מוכנה למהלך הזה), וצ'אבי הביא נגיעה חכמה מעל איקר היוצא, שראול בראבו (שוב הוא) לא הצליח לנקות מהקו. ריאל היו שבורים לגמרי, ובארסה היו קרובים יותר ל3-1 מאשר ריאל לשויון.

היה משחק גדול, גדול

 

הפריצה של רונאלדניו בסיום המשחק כמעט הסתיימה בשער וזה היה חייב להכנס,וגם מוטה הלך עד הסוף אבל ראה תא קאסיאס והתבלבל וחיפש למסור לקלייברט שהיה מאחור.


אווווייייייי אמיל אני כל כך מקנא בךךךךךךך
כשתחזור ארצה,תביא לנו כמה שיותר תמונות