אפנברג הצלחת לשכנע אותי. כי עם מרטינז היינו עכשיו אלופי אירופה. ומי היה שחקן X התורן ב2009/10 טולאלן או איזה ליצן אחר? בעצם לא משנה היינו זוכים בכל מקרה כי הארנק פתוח לרווחה והמזומנים עפים. הדשא של השכן... והתדמית שלנו באירופה? שני גמרים בשלוש שנים, אולי הפסדנו אבל זה הרבה יותר מאותה ריאל מדריד שמבזבזת שאתה אוהב לפאר.
בואו יסבירו לנו כל חובבי תאוריית הקמצנות איזה שחקן הם היו רוצים להביא ואיך בדיוק הוא לבדו יעשה את העבודה (אם אני לא טועה מסי ורונאלדו שנחשבים לטובים בעולם לא הגיעו אפילו לגמר). ולצורך העניין אני אפילו מוכן שיגידו שאפשר להביא את פלה. דרך אגב, נוייר 30 מליון, גומז 30 מליון, ריברי 25 מליון, רובן 25 מליון. בואטנג כ - 20 מליון. שחקני "דרג" שני גוסטבו טימושצ'וק וכו בסביבות 10 - 15 מליון כל אחד. חלוץ מחליף (מנדזוקיץ') 13 מליון. אשכרה קמצנות נוראית. (ולמי ששכח אינטר וצלסי השקיעו מאות מיליוני יורו 10 ו - 5 שנים בלי להגיע לכלום).
אתה עונה לעצמך, ואן בומל עליו טימו ועליו גוסטבו..אתה שם לב? כל אלו שחקנים נמצאים באותו דרג(לא! וורלד קלס), איזה ערך מוסף יביא מרטינז? הוא פשוט שחקן טוב יותר ב 2 דרגות מגוסטבו זה הכל ולא צריך יותר מזה. מה שמרטינז ידע לעשות גוסטבו לא גם טימו לא וגם ואן בומל לא. יחי ההבד בין שחקן וורלד קלס ל "סוס עבודה" כמו שמכנים אותו כאן.
אפשר לחשוב שמרטינז זה מינימום דה רוסי.40 מיליון יורו על שחקן שכמה שהוא טוב לא שווה חצי מהסכום,ספק אם יש קשר אחורי ששווה את הסכום.לא סתם הקבוצות עם הכסף הגדול אמרו לא לסיפור הזה.
כשדרשו את ואן בומל דיברו על שחקן מדהים שהוא אלוף אירופה. כשדיברו על טימושצ'וק דיברו על מנהיג וקפטן מלידה שלקח על כתפיו את זניט לזכייה בגביע אופ"א. אמרו לא מספיק הביאו את אחד הקשרים האחוריים הטובים בליגה, גוסטבו. אבל זה לא מספיק. אני פשוט חייב להבין על פי אילו קריטריונים אתה מגדיר את מרטינז כוורלד קלאס. בנוסף, עזוב את מה שאתה קורא ברחבי האינטרנט, כמה משחקים נטו ראית של מרטינז שאתה יכול לדבר בכזה בטחון לגבי הוורלד קלאסיות שלו. ושוב אנא תסביר לי מה בדיוק הערך המוסף של מרטינז לעומת השאר? הוא איזה פנומן שלוקח כדור ובועט לחיבור מ-70 מ'? הוא עף באוויר? הוא מתפצל לארבעה מרטינזים שמתורצצים על המגרש? הוא איש גומי שמתארך? הדשא של השכן...
אני מנסה להבהיר פה גישה מסויימת. כן,לא טוב מספיק להביא את השחקנים הכי טובים בליגה כמו שאנחנו עושים כבר שנים. אנחנו לא משחקים בפריימר ליג. ליגה גרמנית זה לא מדד. צריך יותר מזה. כל אחד והדעה שלו.
אז מה הגישה? לשפוך כסף על כל מה שזז? טוב סבבה אז נקנה כל מה שזז, אבל זה לא עובד ככה, נראה לך שנקנה עכשיו שחקנים והכל יתקתק? אנחנו נפרק את אירופה וכל זה שנה אחר שנה? 2 דוגמות: צ'לסי ואינטר, כמעט עשור שהם מבזבזים מאות מיליונים, מביאים שמות מפוצצים. כן זוכים באלופות אבל אינטר הגיע לשיא (שנה אחת!) ועפו במדרון מהר מאוד למטה, בקושי הגיעו לליגה האירופית העונה. וצ'לסי כמעט עשור בשביל גמר עכשיו נראה אם תהיה בכלל המשכיות. אתה רוצה לחכות שנים על שנים תוך בזבוז של מאות מיליונים כדי אולי לזכות בגביע, להרוס את תדמית המועדון (התדמית של צ'לסי ואינטר יותר טובה משל באיירן...) המורשת והנוער. וכל זה בשביל גביע אחד שלא תהיה לו המשכיות? אותם שכירי חרב יעשו את הכסף שלהם, אולי יזכו בתואר אחד וירצו למקום הבא. רק פה שווינשטייגר, לאהם, באדשטובר, מולר, אלבה, קרוס אפסים. אבל רובן מלך.
ממש ממש לא כל מה שזז, יש בבאיירן שחקנים מצויינים ולא צריך להחליף את כולם ולא חצי מהם אבל כשכן שצריך כן לעשות את הרכש הזה, ונראה לי שאחרי שלוש שנים כאלו זה הזמן שצריך.
אז מה הגישה יגאל? שלוש שנים לא ביצענו רכש? אתה אמיתי? רק בחלון העברות הנוכחי הוצאנו כמעט 30 מיליון. בקודם יותר מ-40. ולפני 3 עונות הוצאנו 75 מיליון. אהה לא, במקום לבנות סגל צריך להביא שחקן אחד ב-100 מיליון. אגב, כמה עלה כ. רונאלדו לריאל מדריד? ובכמה אליפויות אירופה הם זכו?
לא שאני מסכים עם מה שאמרת אבל העלת פה נקודה מעניינת.באיירן בתקופת נרלניגר לא חיפשה רחוק מידי והחיזוקים היו בעיקר גרמנים או שחקנים מקומיים.לפעמים זה נחמד ללכת על מקומיים שאולי גם יסתגלו יותר בקלות אך חשוב להרחיב את הראדר של הקבוצה גם מחוץ לגרמניה.
מה אומר לכם אחים שלי, אני שבור לגמרי. אם פה לא אשפוך את הלב אז איפה כן? אתמול חצי לילה לא ישנתי בגלל ההפסד לצ'לסי. מהלכי המשחק חוזרים אליי כמו הלום קרב. איפה אותו יקום מקביל בו דרוגבה לא מגיע לכדור הקרן בדקה ה-88?...כשישבתי ביציע השרופים בארנה בגמר ניגש אליי מבוגר אחרי הגול של מולר ואמר לי "רק עוד 7 דקות". בלב פנימה אמרתי לעצמי "7 דקות בגמר זה הרבה לאוהד באיירן"... המחזאי הנפלא ברטולד ברכט אמר פעם שבחוייה האנושית תמיד יש לאן לרדת. כשחושבים שגרוע יותר לא יכול להיות מופתעים לראות שיכול גם יכול: ב-87 הובלנו על פורטו עד הדקה ה-80 בגמר בווינה וקבלנו שני גולים. על 99 אין בכלל מה לדבר, ב-2001 לקחנו הגביע אחרי שהנשמה יצאה בפנדלים, כאשר החטאנו בעיטות על ימין ועל שמאל ורק קאן הנפלא הביא הגביע. ועכשיו ההפסד הזה...מה עוד צריך לקרות כדי שנרווה נחת? מינכן היתה מלאה במאות אלפי אוהדי הקבוצה, די מתאו אמר שיש מצב שצ'לסי תלביש שחקני נוער כדי למלא את הקאדר מרוב פציעות, עלינו ליתרון בדקה ה-83 מול קבוצה שלא עברה החצי, מה עוד צריך לקרות כדי שנרווה נחת? בפעם הבאה בטח ניקח הגביע ואז יודיעו לנו שלוקחים לנו אותו כי שיתפנו שחקן שסחב צהובים... אני גמור לחלוטין, מה יכול לומר. מסתובב עם דמעה תמידית בזווית העין מאז ה-19/05. רומא היתה הקבוצה האחרונה שהפסידה גמר בבית, ב-84 (גם בפנדלים, גם לקבוצה אנגלית וגם אז 120 דקות נגמרו ב-1:1...) שאלו את מאמנה דאז שאינני זוכר את שמו מה הוא זוכר מ-40 שנות קריירה כשחקן וכמאמן. הוא ענה שאת ההפסד הזה. והשחקן הרומאי שהחמיץ הפנדל האחרון אמר שאת דממת המוות שהיתה באולימפיקו הוא לא ישכח לעולם. הם לא זכו לתקן ולהביא גביע שישכיח זאת, אני מקווה שאנו נזכה לכך במהרה. עבורי אין תרופה אחרת.
כפיר מותר לך להיות מאוכזב, ואני "שמח" שאנחנו סוחבים כולנו דמעה מההפסד הבלתי ניתן לעיכול לצ'לסי, אין ספק שזה היה חייב להיות יומינו הגדול. אבל! מכאן ועד לחפש אשמים, לפנטז על גלאקטיקוס וכאלה לדעתי זה לא נכון. שנה שעברה לא היתה יריבה שעצרה אותך באירופה כולל בית המוות, כולל באזל שהדיחה את יונייטד עם יתרון ביד, כולל מארסיי, ואחרונה חביבה כולל הקבוצה שמחשיבים ממנה הטובה בעולם(לא אני). יש לך 11 לטעמי משלושת ה 11 הכי טובים בעולם(ביחד לא פחות מאף אחת) יש תלכיד, יש ביחד, יש צוות ניהול ואימון מהיציבים והאמינים בעולם אם לא הכי, ויש קהל אדיר זה יבוא, זה יבוא!
אם ריאל מדריד תיקח כמדד את צמד המשחקים שלה נגד באיירן מינכן בחצי גמר הצ'מפיונס אז כנראה מדובר בקבוצה פח ואליפות שהיא בלוף. אם באיירן תיקח כמדד את כל המשחקים שלה נגד דורטמונד בשנתיים האחרונות ובעיקר את גמר הגביע החד-צדדי - כנראה צריך להחליף חצי סגל. יכול להיות שבאיירן תזכה באליפות בעונה הבאה גם אם תמכור שניים-שלושה כוכבים - כי הסגל כן טוב, כי דורטמונד תתחיל להיפרד לאט-לאט משחקני המפתח ומשום שקשה לשמור על רמה גבוהה כזו לאורך זמן. בשורה התחתונה - הסגל של באיירן כן טוב, אבל ההשקעות האדירות של צ'לסי לדוגמא כן הגבירו את הסיכויים שלה לזכות בצ'מפיונס, והיא שנים רבות הייתה 'ליד'(הפירוט: מוריניו עף מול ליברפול אחרי גול שלא היה ופעם אחת בפנדלים, הפסד בגמר ליונייטד בפנדלים, 'נס אינייסטה' ועוד) - בידיוק כמו באיירן שפתחה את הכיס בעונות האחרונות וחזרה למרכז הבמה באירופה. אגב, גם אם מועדון פותח את הכיס בצורה עמוקה - אין זה אומר שחייבת להיות קיצוניות. באיירן יכולה להמשיך לחפש מציאות ולהתחזק גם בשחקני ליגה טובים שיעמיקו את הקאדר. ריאל מדריד החתימה את אוזיל ו-ואן-דר-וארט במחירי מציאה היות והם עמדו לקראת סיום חוזה.
אין מה לעשות אח שלי, הגורל מכה בנו שוב ושוב כאילו הוא מעמיד אותנו למבחן. ב99 הייתי מרוסק לגמרי אך למרות זאת אהבתי לבאיירן רק התעצמה ונתנה לי מוטיבציה להראות לכולם שאנחנו מסוגלים. השנה הגורל הכה בנו שוב. החל מהדקה ה 83 ישבתי וכל שניה שעברה היה נצח בשבילי כי ידעתי. אני פשוט ידעתי בלב עמוק שזה לא הסוף כאילו הגורל מ 99 דופק בדלת ועוד רגע נכנס, ומהרגע שזה קרה ידעתי שלא נחזור, כשקבלנו את הפנדל של רובן ישבתי בשקט ואפילו לא שמחתי, בחיים לא הייתי כל כך בטוח במשהו כמו שהייתי בטוח שרובן הולך להחמיץ. כאילו יש כוח אל טבעי שיעשה הכל בשביל שלא נזכה. אבל אני רוצה להגיד לך משהו. להיות אוהד באיירן מינכן לא כל אחד יכול, זאת הקבוצה הכי מיוחדת בעולם. זאת זכות גדולה להיות אוהד באיירן. יום אחד אנחנו נזכה אין לי ספק בזה וכשזה יקרה, כל תסכול והעצב הזה יתפרץ בשניה אחת ויהפוך לשמחה אדירה ולא יהיה אדם אחד בעולם יותר מאושר מאיתנו. לעולם לא תצעדי לבד באיירן מינכן :aaarse:
http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/goodpost.Xxx בדיוק כך. אחרי השער של מולר לא שמחתי, ואבא שאל אותי למה אז עניתי "כי מדובר בבאיירן. אצל באיירן גם אם מבקיעים שער יתרון בדקה האחרונה לא בטוח שמנצחים. בגלל זה אדחה את השמחה למקרה שנזכה.". ואז הגיע הקרן של צ'לסי וראיתי את דרוגבה מתמקם ברחבה ואמרתי לעצמי "אוי לא..." ושניות ספורות אחר כך הראש שלי היה בין הידיים. אחרי זה ההארכה, הפנדל של רובן, ההחמצות בפנדלים...אלוהים איזה שברון לב זה היה. אבל היום, כשאני מסתכל על באיירן אני רואה שהגענו כבר לשני גמרים בשלוש השנים האחרונות, יש לנו סגל טוב ושחקנים איכותיים ואם נמשיך בדרך שאנחנו הולכים בה - בסוף זה יגיע!
