ג'רמין ג'ונס משאלקה אומר את הדברים הבאים: http://www.bild.de/sport/fussball/jermaine...18352.bild.html הוא אומר שאין כבר פחד מבאיירן. בעבר חששו מקאן, מאפנברג, מירמיס אך כיום אין שם מי שמפחיד היריבה. בשנים האחרונות איבדנו המון מכוח ההרתעה שלנו בליגה, שלא לדבר על הווינריות באירופה. אנו חייבים, ואני רואה שזאמר מכוון לכך, לחזור למקורות, לחזור למה שהיה פעם. לא להתפתות לכל הכדורגל ההתקפי שסוחף את כולם ולחזור לקשיחות, להגנה החזקה והכי חשוב: לאופי הווינרי. זה לא מקרי שהתואר הבינלאומי האחרון של קבוצה/נבחרת גרמנית היה אי שם ב-2001 עם הזכייה של באיירן בצ'מפיונס. משהו לא טוב עובר על הכדורגל שלנו ואני מקווה שנצא לדרך חדשה-ישנה.
אני גם מאחל לחזור למקורות עם 3-4 זרים(ריברי, גוסטאבו הנהדר!, אלאבה, ועוד מי שלא יהיה) מקסימום תראה כמה תארים ניקח, לא ששנה שעברה היינו רחוקים מכל הקופה. תמשיך לגנוב דעת גם בקבוצה, וגם בנבחרת אנחנו משחקים את הכדורגל הכי ראוותני בעולם עם גידול משתלות של שחקני בית מדהימה שלא היתה מאז שנות השבעים שלא יחזרו עם השינויים בעולם הכדורגל. אגב לחזור למקורות שבניהם שנות ה 80, וה 90 שמה היה מיוחד בהן יותר מהעשור האחרון?
אלו דברים ריקים: מה זה "הכדורגל הכי ראוותני בעולם"? מה זה שווה ללא תארים? ברצלונה משחקת ראוותני ולקחה 3 פעמים ב-6 השנים האחרונות את הצ'מפיונס, אנחנו עשינו את זה? מתי הנבחרת זכתה במשהו? ב-96, לפני ששיחקנו "ראוותני". ההגנות שלנו נהיו בדיחה, האופי שלנו נהיה בדיחה. התפרסמנו באיך לבעוט בדלי. מאז 2001 קבוצות/נבחרת גרמניה היו ב-8 גמרים ארופאים/ עולמיים בכל המסגרות. התוצאה: אפס גביעים! ולכן הגיע הזמן להפסיק עם הקשקושים ולחזור לפעם. אנחנו לא צריכים "ראוותני", אנחנו צריכים יעיל והגנתי. אבל כשמפארים פה שחקן בינוני כמו גוסטבו לא פלא שזה המצב. כשאומרים על טימושצ'וק שנתן יופי של משחק בגמר האלופות האחרון כשהיריבה בוחרת לא לעבור החצי ולחכות לפנדלים זו התוצאה. העיקר ששויינשטייגר כבש בברנבאו את הפנדל המכריע, כשכל הלחץ על ריאל עם 80,000 אוהדים על הראש שלהם. כשהוא היה צריך לבעוט פנדל במינכן עם הלחץ עליו ראינו את התוצאה. שיסתכל בקלטת של גמר 2001 איך אפנברג בקור רוח מדהים משחיל 2 פנדלים לקניסארס, אולי ילמד משהו.
כפיר באמת שאני לא יודע למה אתה מחפש כל יום ליפול על שחקן אחר.אני לא יודע מי סיפר לך ששיטה הגנתית נותנת יותר תארים מאשר שיטה התקפית וזה לא מה שיתן לקבוצה גרמנית תואר לא מקומי. הטיעון שלך על שוויני הוא לא מוצדק, שוויני איכזב כי הוא היה חלש במשחק ולא בגלל שהוא החמיץ פנדל.גם גדולים ממנו החמיצו פנדלים ויכולת של שחקן לא קובעים לפי זה שהוא כבש פנדל או לא.וזה מצחיק שפתאום בשבילך לכבוש מול ריאל פנדל מכריע במשחק חוץ זה כלום ולהחמיץ משחק אחרי זה מה שקובע. איכשהו תמיד אתה מצליח למצוא את השלילי בכל שחקן בקבוצה.ככה אתה גם חושב על גומז שכבש כמעט בכל משחק חשוב עד לגמר וכמובן מה שאתה זוכר זה שהוא היה חלש מול צ'לסי השאר כבר לא חשוב.
לדעתי יש 3 סיבות ליכולת החלשה שלו בגמר. קודם כל הוא לא קשר אחורי אמיתי.בגמר מחוסר ברירה הוא נאלץ לשחק בתפקיד שהוא קצת אחורי ממה שהוא רגיל והוא נאלץ גם לעזור המון לטימו על דרוגבה. השנייה היא שהוא עוד לא חזר לכושר מאז הפציעה.ועד שהוא החלים הוא ישר נכנס לחלק החשוב של העונה והוא לא באמת קיבל יותר מידי משחקים "נוחים" לחזור לעצמו. השלישית היא שיש קצת אמת בנוגע לביקורת על שוויני ומשחקים מכריעים.
בתכלס, ג'ונס צודק. באיירן מינכן אמנם תמיד תהיה קבוצה גדולה, חזקה ומועמדת ודאית לאליפות בבונדסליגה, אבל לפגוש אותה היום זה שונה מבעבר ואני מדבר אפילו על העבר הלא רחוק. השנתיים האחרונות, בהן לקחה דורטמונד את האליפות, שינו משהו אצל באיירן, בביטחון שלה וגם ב"שם" שלה. אפשר לסכם את זה בצורה כזו, שאם עד לא מזמן המשחק מול באיירן היה המשחק הכי קשה בליגה לכל קבוצה, היום זה כבר לא ככה. כאוהד שמסתכל על באיירן רק מהצד אני בכיף אשמח שזה יישאר ככה ( http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue.Xxx ), אבל אם הייתי אוהד אז לא הייתי חושב שהמצב בדרך להשתנות וזה כמובן לא מצב אופטימלי. הדעה שלי היא כזאת: ניצחון אחד על דורטמונד ומשהו מתחיל להשתנות. לטובה, כמובן.
תודה רבה אחי. את זה גם אפנברג אמר בראיון ל"בילד" אבל פה עשו ממנו קדוש. גם הנס אמר בזמנו שמתחילה להיגמר לו הסבלנות לגבי שווינשטייגר אבל פה הוא "וורלד קלאס". לגבי ההגנתיות: שתיים משלוש אלופות אירופה האחרונות היו קבוצות הגנתיות במובהק. באיירן היתה קבוצה הגנתית שנים וכך גם הנבחרת, עד למהפכת הכדורגל ההתקפי בגרמניה, שממנה עוד לא ראינו אפילו אוזן של גביע. קבוצה הגנתית לא היתה מודחת לפני שנתיים ע"י אינטר בבית אחרי שהובילה 1:2 ועוד יכלה להרשות לעצמה לספוג גול (את זה סניידר אמר, לא אני). גם קבוצות אחרות לוקות בזה: איזה תואר הביאה ברמן לאחרונה עם כל ההתקפיות שלה? ודורטמונד לפני שנתיים לא עברה את שלב הבתים בליגה הארופית ואשתקד לא עברה את שלב הבתים בליגת האלופות. מה עזרה לה ההתקפיות שלה? אם אתה לא ברצלונה אתה חייב הגנה חזקה כדי להצליח במפעלים הארופאים. מתי היה לנו גרזן מאחור? לא כסחן סתמי כמו ואן בומל או רכיכה כמו טימושצ'וק? מתי היו לנו לאחרונה בלמים בלתי עבירים? עשו לי פה מבאדשטובר בלם המאה כשהוא בינוני-פלוס, לא יותר מזה. שנים שיחקנו עם שני ליצנים בהגנה כדוגמת לוסיו ודמיקליס וזה היה בסדר גמור מבחינת ההנהלה. רביעיות על ימין ועל שמאל קיבלנו בשלבי ההכרעה של המפעלים הארופאים (זניט, ברצלונה, צ'לסי, מילאן). עכשיו מתקמצנים על כסף לגבי מרטינז. אני שוב אומר: לא יודע מה איכויותיו אך אם המאמן מאוד רוצה אותו (והוא רוצה) והחליטו שזו החלטה מקצועית מתאימה לשדרוג החלק האחורי שישכיבו כבר הכסף.
לוסיו "הליצן" היה חלק חשוב מאד באותה בהגנה של אותה אינטר שהגדרת כקבוצת הגנה מעולה. כלומר, הגנה זה לא רק ענין של פרסונל אלא גם של סגנון משחק ואולי קצת גם מצב נפשי של השחקן.
חאבי מארטינז הוא קשר מרכזי מצויין וכך הוא התלבט רוב הזמן. עצם זה שהוא סותם חורים כבלם פעם בכמה משחקים לא אומר דבר והוא בטח לא השחקן שבאיירן מינכן צריכה. באיירן לא אותה קבוצה כמו עם היצפלד, אין לה את הרוע של אפנברג וקאן ומגנים כמו סניול וליזארזו. היא מתבססת על הנק' החזקות שלה שהן קישור התקפי מהרמה הגבוהה ביותר וריבוי שחקנים טכנים בהרכב - הסכנה יכולה להגיע מכל אחד למעשה. זכייה בליגת האלופות טומנת בתוכה גם מזל ועניין של חצאי מצבים, מומנטום משתנה ועוד. באיירן לא אותה קבוצה שספגה ארבע חתיכות מבארסה בקאמפ-נואו ובשלוש העונות האחרונות היא מהקבוצות המצליחות במפעל. אגב, דווקא בעונה בה זניט קירקסה את באיירן - נדמה לי שהגרמנים שברו שיא של אי-ספיגה בבונדסליגה והם גם זכו בדאבל(אכן קרה). לגבי שוונשטייגר - קשר מצויין שהגיע לרגעי ההכרעה של העונה כשהוא לא כשיר במאה אחוז וגם שחוק. לא כל אחד מסוגל לחזור מפציעה למשחק מול ריאל מדריד ולדפוק הצגה. כמוכן, מדובר בקשר 50\50 אם בכלל, הוא לא יכול להחזיק לבד את האמצע. לשוונשטייגר 'אין במה להתבייש' אבל הוא לא עילוי מהרמה המנטאלית כמו צ'אבי או פירלו, ויש מעט שחקנים כאלה. הוא מאוד רוצה, מחוייב, איכותי, אבל לא שחקן שמסוגל לסחוב על הגב.
מתיאס זאמר אומר הדברים הבאים : "We have at Bayern certain considerations that are still in the direction of Javi Martinez, because we believe that it is an excellent player who could very well fit into our profile," עוד לא נאמרה המילה האחרונה בגיזרת מרטינז. מה שכן, ברור שהצוות המקצועי מאוד מעוניין בשחקן. נראה אם הכיס ייפתח.
בנוגע לשאקירי. היה דיבור פה על כך שהוא יתאים לשחק כמספר 10. הוא טוען שלמרות שאת רוב הקריירה שלו הוא משחק באגף ימין הוא מסוגל לשחק גם במרכז. נחיה ונראה. אני עדיין מאמין שקרוס באמצע עדיף, אבל נצטרך לראות את שאקירי בפעולה במרכז. כל הדיבור כאן על שווינשטייגר מגוחך. שוב אני חוזר על אותם משפטים, עפנו במוקדמות של האלופות מול ציריך? ראבק, הפסדנו בגמר! כואב מאוד, מעצבן נורא, אבל פנדל, בעיטה בכדור, איפה הפרופורציות? בגלל זה שחקן אפס? כל המשחק הוא ירד לעזור לטימושצ'וק בכדורי הגובה הארוכים לדרוגבה ופשוט ביטל את משחק השדה של צ'לסי. אבל אין מה לעשות, רק כשאתה מעביר למישהו בין הרגליים ועושה סלטה מעליו ומבקיע גול מחצי מגרש תוך כדי שהכדור מחלק כאפות לשחקני היריבה, אז! אתה תותח. אבל בואו נמשיך בהיגיון הלא רציונלי, איזה באסה שלא רוצים להביא את גרוסו שסיים חוזה ביובנטוס, הבן אדם תותח על! הבקיע את הפנדל המכריע בגמר מונדיאל! וגם ניצח חצי גמר מונדיאל בדקות האחרונות של ההארכה! הנהלה משוגעת. אהה, גם דרוגבה סיים חוזה, באסה שהסינים קפצו עליו לפנינו. באלטי איזה גול הבקיע נגד ארסנל בגמר. אין ספק אחד השחקנים הגדולים שיצא לי לראות בחיי. בגזרת מרטינז. אולי אני מיושן, אבל המחירים הם ללא פרופורציה. בפחות מ-40 מיליון לא נביא אותו (בעקבות סעיף השחרור). בנוסף, כמו שכבר דובר קודם גם אם הוא יותר טוב מכל השחקנים שלנו באותו התפקיד, האם ההבדל הוא כל כך משמעותי? אז הוא יותר טוב, סבבה, בזכותו נזכה בכל התארים? נגיד שיביאו אותו, תג 40 מיליון, ועוד בבונדסליגה, זה טירוף. אכלו פה את גומז בחיים בהתחלה, אפילו כשהבקיע צמד ירדו עליו שהיה יכול להבקיע רביעייה. מסכן יהיה מרטינז, במדינה חדשה, עם שק ציפיות. שחקנים מנוסים ממנו התקשו מנטלית במעברים מתוקשרים וקטנים מזה, מעבר למחיר המופרז, אף אחד לא מבטיח לנו שזאת החתיכה שחסרה לפאזל. צריך לזכור, להגיע לשלבים המאוחרים בליגת האלופות זה לא פשוט, המון משתנים קיימים שחוסמים כל פעם את הדרך. בסופו של דבר זה מסתכם במשחק נתון והמזל. בפעם הראשונה שזכינו בגביע היינו בינוניים במשחק הראשון. השוונו בדקה ה-119 בקושי. למזלנו היה אז משחק חוזר, התפוצצנו על אתלטיקו 0-4. אם אותו הדבר היה קיים בעידננו (אגב, אופ"א רק תרוויח מזה. עוד משחק גמר=עוד כסף) כנראה שהיינו מנצחים את צ'לסי. נאמר שאת המרוץ על מרטינז נפסיד, כי הוא פתאום יחליט שהוא לא רוצה לעזוב, כי החלטנו ש-40 מיליון זה יותר מידי, או כי ברצלונה או כל אחת אחרת שרוצה אותו לקחה אותו לפנינו. אז מה עושים? רצים לקנות מישהו אחר באותה עמדה או שבגלל שזה מרטינז אז חייבים להביא אותו? ירצו אלטרנטיבה? נקודה למחשבה.
משחק אימון קצת יותר רציני מהאחרונים נערך מול נאפולי לעיני כ-3000 צופים בצפון איטליה. אמנם הפסדנו 2-3 והיינו פחות טובים מהאיטלקים. אבל צוות האימון היה מרוצה מאיך שהקבוצה שיחקה לאורך מרבית המשחק. תשעה שחקנים לא היו בסגל, בגלל היורו כמובן, כמו כן הם לא השתתפו כלל במחנה האימונים בטרנטינו (מקום מהמם!). לטעמי קצת חבל שהיינקס לא השתתף ביתר הצעירים ממחלקת הנוער במשחק כמו: וויסר, שמיטץ, מרקוץ ופריסנביכלר ששיחקו בשאר המשחקים דקות רבות. הוא העדיף לבצע רק שלושה חילופים - לא משחק רשמי, ניתן לבצע יותר. ההרכב: סטארקה - ראפינייה (הויבירג, דני בן 17), ואן בויטן, דאנטה, קונטנטו - טימושצ'וק, גוסטבו - רובן, שאקירי, אלבה (קאן) - מנדזוקיץ' (פיזארו). אלבה ספג מכה חזקה ברגל שמאל, יצטרך לעבור בדיקות נוספות. כמה ציטוטים מובחרים מפיו של המאמן:"לא לקחתי חופשה. ישבתי והכנתי ניתוחים מקיפים, השקעתי מאמצים רבים על מנת לנתח את המשחק שלנו, הקבוצה, את העבודה שהצוות המקצועי מבצע, כולל מאמני הכושר והפיזיוטרפיסטים, וכל אחד שקשור לקבוצה. יש לי חזון והתחלנו לעבוד." לגבי מרטינז: "אני יודע שהוא אמר שהוא לא רוצה לעבור לבאיירן, אבל זה גרם לי לחייך. אני מכיר את הנפש הבאסקית, את המנטליות הבאסקית. אני גם יודע מה שחקנים חייבים להגיד לתקשורת. זה דבר אחד, הדבר השני הוא שהמחיר שלו מופרז. וזאת הבעיה, זה יהיה חסר אחריות לשלם 40 מיליון יורו על חאבייר מרטינז. שווי השוק שלו הוא 20-22 מיליון יורו." פרנק ריברי חזר להתאמן, אבל הוא מתאמן במתקן האימונים ולא נסע לאיטליה מכיוון שהיינקס לא רצה שיבוא ליום וחצי של אימונים. עם זאת הוא יצטרף למסע של הקבוצה לסין. היינקס לא שולל מעבר ל 4-4-2. "יש לי שלושה חלוצים, וזאת אפשרות. אך המטרה היא לשחק במערך של שנה שעברה". היינקס החליט - שווינשטייגר ולאהם לא ייסעו עם הקבוצה לסין, ויעברו אימונים כושר אישיים עד שהקבוצה (27 בחודש) תחזור מהמזרח הרחוק שם תשחק שני משחקי אימון, לרשות היינקס יעמוד הסגל המלא למעט הקפטנים. ההחלטה בנוגע לשווינשטייגר התקבלה כבר ביורו. הוא סובל מבעיות בעצב בעקב, למרות שטוענים שהוא החלים לחלוטין מהפציעות בעצם הבריח ובעקב. לגבי לאהם, היינקס פשוט רוצה לתת לבחור מנוחה. מאז עונת 2006/07 הוא לא יורד מ-50 משחקים לעונה (זה כולל נבחרת), לעיתים אפילו יותר מ-60!
