על זה נאמר ניצחון פירוס. אני חושש שזה ניצחון שגמר לנו, לפחות את העונה הזו, אם לא יותר. ומאחז העיניים, ממשיך באחיזת העיניים. חשבתי שיום רביעי זה השיא, אבל לא. כנראה שכל שיא אפשר לשבור. אז זה מתחיל מזה שלוקה טוני שהיה כבר מחוץ לקבוצה או בליגה השלישית פתאום הפך להיות החלוץ מספר אחד שלנו. הוא פותח ולא גומז, הראשון שיוצא זה קלוזה והוא נשאר עד הסוף. (בלי לדבר על זה שטוני פשוט לא מתאים). זה ממשיך עם זה שכשטוני היה פצוע הוא היה צריך לפחות חודש מאז שהחלים ועד שחזר לקבוצה הראשונה, אבל כשמדובר ברובן, מספיקים 3 ימים. זה ממשיך מזה שפרנייץ' שכבר שיחק מגן שמאלי כמה משחקים, כנראה לא היה לטעמו של ואן חאל והוא סופסל לחודש (בערך). והנה הפלא ופלא, כנראה שבחודש הוא למד מה שלא למד בכל חייו והוא מקבל חזרה את חולצת ההרכב. וזה מבלי לדבר על זה שפתאום לאם שוב חוזר ימינה. ואם זה לא מספיק אז שוב משחקים בלי קשר בצד ימין. ומה שהכי יפה זה שלפני שבוע בדיוק טימשוצ'וק (לא) היה הקשר הימני שלנו וככזה היה חלש מאוד. מה עושים? באמצע השבוע נגד בורדו שמים את ואן בומל (לא) להיות קשר ימני וגם זה לא עובד. מה הפיתרון? חזרה לטימושצ'וק. (כל מי שלא מבין מה הבעיה שלנו מוזמן להסתכל שוב על המשחק היום, אבל להסתכל רק על טימשצ'וק המסכן. הבחור, שתופקד כקשר ימני היה בערך 80% מהזמן שלו בעיגול האמצע או ליד. בדיוק התפקיד של קשר אחורי). מולר היה טוב בימין ובאמצע עד היום, בוא נשים אותו בשמאל ואת שוויני שלא ממש מתאים נשים כמס' 10. שוב, והכל כשאין קשר בצד ימין. ויש עוד. יש לנו 4 חלוצים בריאים, שכולם חלוצים מצויינים (כולל טוני בתפקיד ספציפי מאוד שלא ממש מתאים לנו כיום) והם קלוזה, טוני, גומז ומולר. ומי משחק חלוץ בסוף המשחק במקום 3 מהם? ואן בויטן. וגם כאן לא הסוף. יש לנו 3 קשרים התקפיים טובים וטכנים על המגרש (שוויני, רובן ומולר) ומה המאמן אומר לשחקנים. "עזבו אותם, תמסרו מההגנה ישר לראש של החלוצים ברחבת השער". לרגעים חשבתי שחזרתי לילדותי בשנות ה - 70 לראות כדורגל אנגלי. רק בוץ לא היה שם. והכי גרוע, הגול של ואן בויטן. עכשיו ואן חאל בטוח שהוא צודק. למי שראה את המשחק, הראו את התגובה שלו אחרי הגול. איך הוא אומר לנרלינגר "אתה רואה? אמרתי לך" וגם לקהל. יותר מידי פעמים במהלך המשחק הרגשתי כמו באימרה "אם זה לא היה החמור שלי, הייתי צוחק".
אגב, פרייניץ' היה נהדר, נקי מטעויות בהגנה והמגן השני הכי טוב אחרי לאם בקבוצה שלכם בהתקפה העונה. האשמים בגול היו לאם וואן בוייטן, אבל בעיקר לאם אשם. הוא היה על מאייר כל הזמן עד שמאייר ברח לו ולאם לא הצליח לרדוף אחריו.
ל ח ץ ! ! ! זאת המילה שהכי מתארת את מצבה של באיירן בסוף השבוע הזה. לחץ מההפסד לבורדו; לחץ מהתצוגות הגרועות מול פרייבורג וקלן; לחץ מבצורת השערים; לחץ מהמיקום בטבלה; לחץ מאפשרות הדחה מוקדמת מהצ'מפיונס; לחץ מהפציעה של ריברי, אוליץ' ורובן; לחץ מאי התחברות הקבוצה לקראת תחילת נובמבר; לחץ מקושי בהבנת שיטת המשחק של המאמן; לחץ מאפשרות לעוד משחק בית בלי ניצחון; כל הלחץ הזה תירגם את עצמו לכך שלפני הבקעת השער הראשון נגד פרנקפורט היו לבאיירן 6(!) מצבים שבהם היה חסר פחות מגרוש ללירה, ומנגד איינטרכט הבקיעה בבעיטה הראשונה שלה לעבר השער (!) ועוד אחרי שעה שלמה של משחק. והלחץ הזה התפרק ברגע שואן בויטן כבש את השני. ספרתי 8 שחקנים שקפצו עליו מרוב שמחה. מחזה שמתאים יותר לשריקת הסיום של גמר הצ'מפיונס ולא לסתם משחק מול סתם קבוצה. לצערי, אני לא רואה מישהו בצוות המקצועי שיש לו את היכולת לשחרר את השחקנים מנטל הלחץ. כנראה שרק נצחון באמצע השבוע בגביע (שוב) מול פרנקפורט ובשבת בחוץ מול שטוטגרט הלחוצה לא פחות יקלו במשהו.
אתה לא רואה מישהו בצוות המקצועי שיכול להוציא את הקבוצה מהלחץ זה אי אפשר להסתיר התוצאות הגרועות ועד שמנצחים היכולת הלא איי איי גלויים לכבר עם ועדה השאלה מה הלאה?
בלי קישור יצירתי קשה לשחק. זה היה בולט היום ולמרות שעדיין הגעתם למספיק הזדמנויות. מה הלאה? למרות החיסרונות שלכם קיזזתם את הפער מלברקוזן מ 2 המחזורים האחרונים מ 8 נקודות ל 4 נק' בלבד! מה יהיה באמת? http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
דני, עליך אני מתפלא. איך יכול להיות קישור יצירתי כשיש לך בסה"כ 3 שחקנים התקפיים על המגרש ואתה משחק בלי קשר בצד אחד. שיחקנו עם ואן בומל מאחורה וטימושצ'וק רשום כקשר בצד ימין (דרך אגב זה נוסה כבר במשחקי ההכנה לעונה וראינו כולנו, כולל טימשצ'וק וואן חאל שאמרו את זה, שטמיושצ'וק לא מתאים לשחק קשר ימני) אבל למעשה הוא שיחק קשר אחורי מס' 6 באמצע המגרש. אז מבחינה התקפית כדי לשחק עם הכדור היה לנו את שוויני ומולר וקלוזה (טוני לא נחשב בעיניי במשוואה הזו, מכיוון שהוא לא שחקן שמסוגל לשחק עם הכדור (אני חושב שאם יעשו לו שביל משער לשער בלי אף שחקן ויבקשו ממנו לכדרר בריצה מהירה הכדור יברח לו לצדדים) וכל מה שהוא יודע זה להיות חיית רחבה (פעם מצטיינת היום קצת פחות)). וזהו. תוציא את מי שאתה רוצה מהם ושים במקומו את רונאלדו או את מסי או איזה שחקן שתרצה ולא תקבל קישור יצירתי. אז זה מצחיק להגיד שאין עם מי. מספיק היה לשים את מולר בצד ימין וכבר היינו רואים יצירתיות (בטח עם היינו משחקים עם גומז שגם יודע קצת לטפל בכדור יותר מטוני). מעבר לזה, יש לנו מספיק קשרים שישחקו בצד ימין והם הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה (ואני יכול להמשיך עוד) יותר טובים כקשרים ימניים מטימשצ'וק וואן בומל. אלטינטופ, מולר, שוויני, סוסה, באומיוהאן, גרליץ (בלי לדבר על רובן). מספיק שהיינו משחקים מאוזן (כלומר בכל צד קשר) והיינו הרבה יותר יצירתיים ומה שתרצה. כאשר אתה משחק בסה"כ עם 3 שחקנים התקפיים לא תהיה יצירתי בחיים. תוסיף לזה שחקן כמו לאם שגם יעזור להתקפה (וזה הוא עושה רק בצד שמאל) וחלוץ שגם עוזר לשחק ולא רק מחכה לכדורים ברחבה ואז בכלל ניראה הרבה יותר מסוכנים. בכלל קראתי כאן כמה תגובות שהיממו אותי. בואו נעשה סדר. ואן חאל לא עלה עם שני מספרי 6 היום. ואן בומל היה היחידי. טימושצ'וק עלה כקשר ימני. זה שהוא לא יודע לעשות את זה (הוא גם אמר בעצמו) זה כבר עניין אחר. מיקו לא נכנס כדי לשמור על התוצאה. למעשה זה היה חילוף של חלוץ בחלוץ. אמנם מי שנכנס הוא מיקו ומי שיצא הוא טוני, אבל מיקו החליף את ואן בויטן שהחליף את טוני בתפקיד של טוני - כחלוץ. לא הכניסה של רובן עשתה את השינוי במשחק שלנו. דווקא הכניסה של גומז. ולא בגלל שגומז היה כזה גאון או טוב. פשוט גומז נכנס וטימושצ'וק יצא. גומז נכנס לשחק חלוץ שני ליד טוני ואת המקום של טימשצ'וק בצד ימין של הקישור מילא שחקן שגם יודע לשחק כקשר ימני - מולר (עם חילופים עם רובן ושוויני). כך נוצר המצב ששיחקנו בעצם עם קשר התקפי בצד ימין וקשר התקפי בצד שמאל וגם קשר אחד מתחת לחלוצים. ואז המשחק מאוזן. ככה גם היה לנו עכשיו 4 שחקני התקפה ולא שלושה כמו מקודם.
עם היצפלד שיחקתם עם 2 קשרים התקפיים במגרש ו 2 קשרים אחוריים. זה עבד כמו גם מול הקבוצות הקטנות וכמובן גם מול הגדולות של הליגה. טימושצו'ק שיחק היום קשר אחורי לכל דבר למרות המערך היפה שהטלויזיה מציירת לנו בתחילת כל משחק (הם כמעט תמיד לא מדייקים במערך, זה הרבה יותר מורכב ממה שהם חושבים). מולר שיחק בימין ובמרכז ושוויני בשמאל עם נטיה למרכז. למה זה לא הספיק, כל אחד יגיד אחרת. אני יודע מהעובדות בשטח שזה לא בדיוק ההרכב הראשון שלכם וזה שהמאמן רואה בו החזק ביותר. הוא רוצה לשחק עם ואן בומל מאחור, שוויני קשר שמאלי, מולר ימני, ריברי קיצוני שמאלי, רובן קיצוני ימני וחלוץ חוד. אז שוב, כל אחד היה עונה לך אחרת לשאלה למה לא הייתם טובים מספיק (ולא שהייתם רעים בכלל), אבל ואן חאל היה גם מצייר לך את אותו ההרכב שהרגע אמרתי וטוען שבגלל שההרכב בו הוא מאמין לא משחק, זאת הסיבה שבאיירן לא מציגה את שיא חוזקה על המגרש. אם רוצים לומר את האמת, נדב, השחקנים שאתה מצביע עליהם כתמיד "הטובים ביותר" או "המובחרים" שבבאיירן, הם אלו שהיו הכי חלשים היום. אני מדבר על קלוזה, שווינשטיגר ולאם. כן כן. לאם אשם בגול, שוויני היה חלש וקלוזה רע בכל מערך שתדביק עליו העונה (מזל שהוא לא החמיץ את השער שסדרו לו בנבחרת מול רוסיה, כי קל מזה אין). אז אולי במקום לבוא בטענות אך ורק לואן חאל (גם, אבל לא רק), אז תודה בזה ששוויני הוא לא בטוח הקשר הכי יצירתי ובכושר שיש כרגע וקלוזה לא בדיוק חלוץ כמו שהיה פעם, לא זז כמו פעם, לא בא אחורה כמו פעם לעזור לקישור, כבד בהרבה ואין טעם להמשיך. הוא חלש מאוד. דבר נוסף. אם לא הייתם חוטפים את השער שהכניס אתכם לפאניקה, אולי הייתם מנצחים בצורה יותר חלקה, אולי. אז מי שאשם (גם) בזה שהסתבכתם, הוא לא אחר מאשר פיליפ לאם. מותר לומר את זה, לא כל העולם סובב סביב ואן חאל (אני יודע שזה היה נחמד אם כן, אבל זה לא). הכי קל לעצום עיניים ולומר שהכל זה המאמן, אבל שחקני הבית שלכם וקלוזה, חלשים להחריד וגם עליהם רשומה העונה החלשה. אל תפחד לומר זאת ותיהיה הוגן. זה גם ואן חאל וגם השחקנים.
דנידין, אנסה לענות לך בקצרה. אבל תחילה אני רוצה שתבין שאני מסכים איתך במשפט האחרון בן 6 מילים שלך. רובן וריברי פצועים. מכה משמיים. אף אחד לא אשם בזה. אבל, לאם חלש, פראנייץ' חלש, שוייני חלש, טימוש חלש, ואן בומל חלש, קלוזה חלש, גומז חלש וטוני חלש. גם אוליץ' נטען שהוא חלש כששיחק. אתה רוצה להגיד לנו שמרוב בירה באוקטוברפסט הם שכחו לשחק כדורגל או איך להיות טובים. נראה לי שלא. הרי מה זה שחקן חלש או שחקן בתקופה חלשה? זה שחקן שהחיבור הפסיכולוגי/נפשי/פיזי שלו סובל מפגמים. שחקן אחד יכול להיכנס לתקופה חלשה מכל סיבה שהיא (אולי אשתו חולה), אבל לא יכול להיות ש- 8 מתוך 11 שחקנים נחשבים חלשים בעת ובעונה אחת ולאורך תקופה. אמרתי כבר שההחמצות של באיירן הן תוצר של לחץ מסיבי בו שרויים השחקנים. הלחץ הזה הוא עוד אספקט במערכת היחסים הלא-תקינים בין המאמן לשחקנים. הנה לך מאמן שאינו תורם לשיפור המצב (בלשון המעטה) ושחקנים שאינם עושים מספיק (טוני לבד פישל פעמיים מול השוער).
אני מוכן לקבל את הטענה שיחסי האנוש של ואן חאל הם בעצם הבעיה ולא אף שחקן או שיטה. זאת אכן טענה שמתקבלת בהגיון האדם הבריא גם בלי להיות כלל בחדר ההלבשה ולראות מה באמת קורה. אפשר להניח זאת, אבל אי אפשר לדעת לגמרי בוודאות. אני מאמין שיש סיכוי שאתה צודק. בכל זאת, היו כמה מחזורים שהקאדר שואן חאל צריך לשיטה שלו היה בריא ושיחק טוב. יש גם אפשרות שיחסי האנוש לא פגעו בקבוצה באותו זמן כמו שהם פוגעים בה היום. אני מקבל את הטענה שלך, אולי אלו היו מקרים יוצאי דופן. גם כמה שחקנים תמיד יוצאים להגנתו של ואן חאל כמו ואן בומל למשל שאמר היום שהוא האיש הנכון. אבל אולי הההולנדי מדבר בטובת הקבוצה בשל היותו הולנדי. אני באמת לא יודע מה קורה שם, אבל אולי האווירה בקבוצה שלכם באמת חרא. אני באמת לא יודע כי אני לא שם http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
והחילוף הזה מאוד לא מובן. ואן בויטן בלם. זה שפה ושם יש לו הבלחות של כיבושים בזכות משחק הראש המצוין שלו לא הופך אותו לסקורר שנזעק לעזרת ההתקפה בדקות הסיום. פעם, מקסימום פעמיים שלוש ישחק לואן חאל המזל עם הקלף הזה אך לא לנצח. איפה בעוד מקום בעולם המאמן שולח את הבלם לשחק בחוד? החילוף היה ונותר תמוה בעיניי למרות הסוף הטוב של הסיפור. עד שואן בויטן לא יעשה הסבה באופן רשמי לעמדת החלוץ אין על מה לדבר. גם כאן אני חולק על דעתך. רובן נכנס בדיוק שתי דקות לפני גומז. גומז עם הכבדות האופיינית שלו בחיים לא יכול להשתוות למשב הרוח המרענן שמכניס ההולנדי. הוא נמרץ, הוא פעיל, הוא הופך את משחק הקישור לאפקטיבי יותר. נכון שהשיטה שונתה עם כניסת השניים למגרש, אבל את השינוי המרענן והמשמעותי הביא רובן, לא גומז.
וכאן אתה כמובן טועה. ואן בוייטן היה חלוץ בתחילת דרכו כמקצוען, הידעת? גם היצפלד הכניס אותו כחלוץ נגד מילאן במיאלנו לפני 3 שנים והוא כבש את שער הניצחון. תקרא את העיתונות הגרמנית והם אומרים שהחילופים של ואן חאל היו גאוניים. שניהם עבדו ובאיירן ניצחה בגלל החילופים (איזה שרק תבחרו).
לא בהכרח התכוונתי ליחסים הבינאישיים בין המאמן לשחקנים. כי אולי ואן חאל הוא אכן בחזקת האבא הכי מפנק שכל ילד רוצה. אני כמעט בטוח שואן בומל לא יגיד דברים שקריים מול התקשורת שמא לא יערער את היחסים בינו לבין חבריו בקבוצה. כוונתי ליחסים פגומים הינה בפן המקצועי גרידא. דהיינו, קלזה גרוע לא כי לו"ח לא הסכים לשבת לידו בארוחה, אלא מהסיבה שהמאמן כפה עליו כמה פעמים לשחק כקשר; ובאותה שיטה, אפשר לנחש כי גומז גרוע כי סופסל ללא הצדקה כלשהי, ורק בשביל לצפות בטוני מתבזה מחוץ לרחבת ה- 16; וטוני בעצמו גרוע כי הוא חש כאחרון החובבים כשנשלח לשחק בקבוצה של שול; וטימוש גרוע כי הוא יודע שבחיים לא יוכל להוציא מעצמו דברים טובים באגף ימין; ושוייני גרוע כי נהיה שחקן ממלא מקום שכל משחק עובר לעמדה אחרת שהתפנתה.אבל מנגד הוא רואה איך ריברי לעולם ישחק רק בשמאל, אפילו על חשבון חורבן הקבוצה. שוייני כבר מרגיש שהמאמן יותר 'מוצא לו סידור' מאשר מאמין בו בשחקן מפתח בעמדת מפתח; רק כשיימצא הפתרון לפאזל של כל שחקן ותפקידו הסופי, אז נוכל לראות שיפור ביחסים שאני מתכוון אליהם.
