איזה יום לארסנל. איזה יום. אם אפשר גם לסדר מחר בטיין-וויר דרבי איזו הרחקה אחת או שתיים לשחקני ניוקאסל (רצוי גם איבוד נקודות) וניצחון למנצ'סטר יונייטד במחראה, זה יהיה מושלם. http://30.media.tumblr.com/tumblr_m0bd2y8Zkx1qlpkzjo5_250.Xxx
decimated. זו המילה בה בחר לתאר ארסן ונגר את הסגל לאחר המשחק היום; ארטטה בבית חולים, דיאבי עם פציעת האמסטרינג וגם בניון וגיבס לא יצאו שלמים. כל אלו מצטרפים לראמזי, ווילשר, דג'ורו, סאנטוס, קוקלאן, מרטסאקר ופרימפונג ויוצרים, באופן אסטרונומי, 'הרכב' של פצועים (11 פצועים). לא להאמין. אגב, הרגע מצאתי רגע שחיפשתי במשך כל השבוע: לדלי קינג ובראד פרידל, מובסים על הקרקע ובוהים אחד בשני, שנייה אחרי שרוזיצקי כובש. רגע אחד שווה מיליון חיוכים!
איזה ראיון אדיר של ואן-פרסי אחרי הניצחון. SKY. אוי כמה שהבן-אדם הזה גדול. :aaa8: איך הוא אומר: I dont think we really... hamm.... deserved it, to be honest http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx אוי, הלוואי והוא היה נותן ראיונות אחרי משחקים במקום ונגר. כולם היו אוהבים אותנו! הוא מספיק להלל את אנפילד, להחמיא לליוורפול, לסנג'ר על סונג ולברך את שצ'זני, תוך כדי שהוא עונה על השאלות של המראיין בהומור וענווה. אולי הוא צריך להחליף את ונגר בתור מאמן?
לפחות על ארטטה אפשר לדווח חדשות טובות - מסתבר שהוא הובהל לבית החולים רק כאמצעי זהירות. הוא כבר מזמן עזב ונסע בחזרה ביחד עם שאר הקבוצה ללונדון כשהוא במצב רוח טוב. כך דווח בטוויטר של ארסנל.קום. דיאבי באמת מסכן, אפילו אני כבר מרחם עליו.
דיי דאגתי לארטטה זה נראה כל כך רע העניין עם המסכת חמצן והעיניים העצומות. טוב לשמוע שהוא בסדר. היה מאוד מרשים אפלואוז של כל אנפילד. זה קהל כדורגל גדול. לקהל כזה לא מגיע צוללן מגעיל בקבוצה. דיאבי הוא פשוט מקרה נדיר. ולפעמים יש סיפורים כאלה. "זכינו" לחוות את זה. לא נראה שהוא חזור מתישהו. יש מצב שהגיע הזמן להפרד לפחות מבחינת זה שיביאו מחליף.
לחשוב שעד לא מזמן רובין היה בדיוק ככה, בערך. השאלה זה, איזה פראיירית תסכים לקחת את דיאבי במצבו הפיזי המגוחך הזה, קשה לי להאמין שיהיה ביקוש.
לא מבין כ"כ את הכניסה שלו היום. ונגר עושה מעצמו צחוק כל פעם מחדש איתו. ברור שהוא קשור אליו ומאמין בו, ומבחינת יכולת מקצועית ברור שיש לו פוטנציאל להיות שחקן סגל סביר, אבל בינתיים הוא תופס מקום בסגל הקצר גם ככה. גם אני לא רואה מי ירצה אותו במצבו.. אבל ככה אי אפשר להמשיך. ולעניין אחר - שמתם לב מי היה היחיד שבא לנחם את קוס אחרי השער העצמי? זה היה אותו אחד שבא לנחם אותו לפני שנה אחרי הטעות שלו בגמר מול ברמינגהאם. שצ'זני. הוא בדרך הבטוחה להפוך לאגדה, לדעתי. הקפטן הבא אחרי שרובין יפרוש (בגיל 38, בתור גדול שחקני ארסנל בכל הזמנים...)? http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue3.Xxx
ומה אם ונגר היה חושב אותו הדבר על ואן-פרסי? מוותר עליו וזהו? זו הנקודה בה מאמן נבחן. האם הוא לוקח את הסיכון או לא. דיאבי סופר מוכשר כמו שהוא הראה אפילו היום בכמה מהלכים מאד יפים. אולי נקבל ממנו עונה מדהימה שנה הבאה? צריך לקוות ובהחלט יש לו את הכישרון הגדול מסוג הכישרונות שקשה למצוא סתם ככה.
ידעתי שאם הנושא הזה יועלה כאן בדיון, מישהו יעשה את ההשוואה הגסה והשטותית הזו, אבל בחייאת יובל, ממך אני מחזיק בתור בן אדם קצת יותר הגיוני. להשוות בין אבו דיאבי, שבכל 7 שנותיו בארסנל נתן אולי 10 משחקים טובים באמת, לבין רובין ואן-פרסי, שמאז ומתמיד היה נחשב לחלוץ פנטסטי ועל אף הפציעות נתן הרבה יותר משחקים טובים ושערים נהדרים, גם לפני 2010, זה מגוחך עד כדי גרוטסקי. אבו דיאבי, בגיל 26, הוא שחקן שעדיין לא מצא את העמדה שלו על המגרש. הוא קשר אחורי? הוא קשר 50-50? הוא קשר התקפי? מה הוא? אבו דיאבי, בגיל 26, עדיין לא למד למסור כמו שצריך (ושאף אחד לא יתן לי כאן את הנתון שלו מהיום של 100% דיוק במסירות; האיש כולה מסר 15 פסים היום), שלא לדבר, חס וחלילה, על לקבל החלטות נכונות. יש לאבו דיאבי כמות של כשרון ברגליים לא פחות משיש לססק פברגאס, סמיר נאסרי, ג'ק ווילשר, רובין ואן-פרסי ודוד סילבה. שחקן גבוה, עם פיזיות נהדרת, יכולת לא-אמיתית של יציאה מהמקום, יכולת אישית נהדרת, בעיטה לא רעה והרבה 'פליקים ושטיקים' שלצערו הוא בכלל לא שם לב שהוא עושה. אבל, ופה האבל הגדול, הוא לוקה בבסיס. הבסיס הוא קודם כל קבלת החלטות (כמה מפתיע), אבל הוא כולל גם יכולת לעמוד בכושר מסויים לאורך זמן ולהשפיע על המשחק בצורה חיובית. השילוב של מה שאין לדיאבי יוצר שחקן מוכשר, שפשוט לא יודע לתת את הפס ולכן נוצר מצב שהוא מצליח להשתחרר מ-4 שחקנים (בזכות יכולת אישית מצוינת שספק אם הוא בכלל מודע אליה), אבל אז לא משחרר את הכדור ובכך הוא מאט את המשחק. הצרפתי הגיע לשיא שלו עד כה, לטעמי, בסביבות ינואר 2010. אז הוא היה חלק מקבוצה שנתנה כמה משחקים יפים מאוד, אז הוא גם הצליח לשמור על כושר לאורך זמן. מאז, הוא במגמת הידרדרות שכוללת פציעות חוזרות ונשנות ויכולת חלשה בפעמים המעטות שהוא משחק. אני לא מאשים אותו בפציעות, חלילה, רק היום טענתי שאני מרחם עליו, אבל לדעתי יש גבול לכל תעלול ושחקן שגם נפצע כ"כ הרבה וגם כשהוא משחק (גם לאורך זמן, ופה ההבדל המהותי מרובין) לא מראה יותר מניצוצות וכל זאת כשהוא נושק לגיל 26, צריך פשוט לתת לו ללכת למועדון בו הוא יוכל למצות את עצמו, קרי: בולטון או אברטון. זו בערך הרמה שלו. אגב, אתה מוזמן לשמור את ההודעה הזאת למקרה שבשנה הבאה הוא הופך לפטריק ויירה. אשמח לאכול את הכובע! http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/icon_thumright.Xxx
שאלה למקתרגים החריפים של וונגר בדיון- והיה וארסנל מסיימת במקום הרביעי/שלישי בסוף העונה, האם אתם עדיין מחזיקים בדעה שוונגר צריך ללכת?
רק לגבי הנקודה שהועלתה פה לגבי יום שלישי, לעלות עם שחקנים משניים יהיה לדעתי זלזול מוגזם וחוסר כבוד כלפי המעמד וכלפי האוהדים שכן יגיעו לאיימירטס ויצפו לראות את הנס, למרות 0.001% שזה ייקרה. הרבה עיניים עדיין יהיו נשואות לעבר המשחק הזה, ואני מקווה שנסיים את המפעל הזה בכבוד, לפחות עם ניצחון, אפילו מינמלי. להשוות את זה למשחק שהיה מול אולמפיאקוס זה באמת מוגזם וחסר טעם.
בהחלט כן. מקום שלישי או רביעי למועדון כמו ארסנל זה ממש לא הישג. אם היינו זוכים בתואר שהוא לא הקארלינג, אז הייתי מוכן להמשיך. הסגנון ההתקפי של ונגר, הנחמה היחידה בכל 7 השנים האחרונות והעקרות, הייתה סגנון המשחק. בהווה גם זה נעלם. היום היה לנו יותר מזל משכל. המקום הרביעי ילך למי שתהיה פחות גרועה, לא יותר טובה. זה שאנחנו מתמודדים עליו מול קבוצה מתקששת שהמאמן שלה הפך לשק חבטות אומר הכל. תסתכל על היריבה העירונית שלנו. זאת שתמיד צחקנו עליה וחגגנו כשהבטחנו את מקומנו מעליה בטבלה. עכשיו המצב הפוך, וזה עוד אחרי שריסקנו אותם עם חמישייה!. מקום שלישי,רביעי, חמישי. מה כל זה משנה אם לא זכית בכלום?
מישהו חיפש את שידור בערבית לשני של רובין? מומלץ להיכנס. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx כל מילה שתישפך עליו לא תתאר באמת את הגדולה שלו, איזו עונה ענקית הוא נותן. באמת שאנחנו אבודים אם הוא עוזב, לחלוטין. הוא נותן עונה בסדר גודל של הנרי 04 או כ. רונאלדו 08, והעונה עדיין לא הסתיימה, שחקן העונה BY FAR, לא משנה באיזה מקום נסיים.
