ערן, לא ידעתי שבוגדנות נמדדת על פי הצלחה או כישלון, ברגע ששחקן, על אחת כמה וכמה שחקן בית, עובר למועדון אחר, כאשר בשנתיים שהוא איננו הקבוצה מסיימת רק במקום החמישי, בעוד שאותו שחקן זוכה עם קבוצתו החדשה (במקרה הזה, חדשה ישנה) בתארים, זה נראה רע איך שלא תסתכל על זה. יכול להיות שרוני לוי באמת לא רצה אותו, לא נכנס לפרטים, אבל הגדולה היא להלחם על מעמדך ולא לברוח אל הכסף הגדול, בייחוד כשאתה קפטן. זאת בנוסף לדברים ש-N כמוני ציין בתגובתו האחרונה. היה בלם ליגה טוב מאוד, תרם רבות לקבוצות בהן שיחק ולנבחרת, אבל אתה לא יכול להאשים אוהדים ירוקים שרואים בו כדמות שנויה במחלוקת, אי אפשר להתווכח עם רגשות.
לטעמי צריך לעשות את ההבדל בין איך נזכור את אריק בנאדו מבחינת האיכויות המקצועיות לבין איך נזכור את אריק בנאדו מבחינת היותו ספורטאי. מבחינה מקצועית, בדומה לשמעון גרשון (ואפילו לאורך זמן ארוך יותר) אריק בנאדו היה בלם מצוין. בלם אירופאי לכל דבר, מהטובים שצמחו לנו בכדורגל הישראלי מאז ומעולם וכניראה הטוב בדורו. בנאדו חיפה על האיטיות שלו בקריאת משחקת נהדרת ובמשחק פשוט וכמעט נטול טעויות. מי שראה פעם קבוצה שבנאדו משחק בה מתמודדת עם מצבים נייחים בהגנה ראה תמיד שכולם שמרו שחקנים אישית חוץ מבנאדו שהיה השחקן החופשי שהתפקיד שלו היה ללכת לכדור ולנקות אותו. הסיבה היא המיקום הנהדר שלו, משחק הראש המצוין שלו והעובדה שמכל בחינה הגנתית (מיקום, קריאת משחק, סגירה אלכסונית, תגובה ללחץ מצד שחקני ההתקפה) הוא תמיד היה מעל כולם. מבחינה מקצועית בנאדו זכה בכל תואר אפשרי בישראל ועשה זאת לא מעט פעמים גם בבית"ר י"ם וכמובן במכבי חיפה. גם בנבחרת הוא היה מצוין ואין ספק שהריצה שלו עם הראש למעלה הפכה לסמל לאורך השנים ותשאר כזאת עוד הרבה זמן. מבחינה אישית, אני לא מעריך את אריק בנאדו השחקן. ברגע שבית"ר י"ם הציעו לו עוד קצת כסף, בדיוק כמו גרשון, הוא עזב את הבית, את הקבוצה שהוא הנהיג והיה בה קפטן והלך תמורת בצע הכסף. זה לא שחיפה עמדה בפני פירוק או הייתה במאבקי ירידה, אלא שחיפה עברה שנים פחות טובות ואני באופן אישי ציפתי משחקן כמו בנאדו שלא ילך כשהזמנים נהיו טיפה קשים בעקבות ההצעה הראשונה שקיבל. אני גם לא אשכח לעולם את הציטוט שלו שבו הוא אמר שהוא מעדיף שהפועל באר שבע תרד ליגה ולא קבוצה אחרת בגלל שמדובר בנסיעות ארוכות פעם - פעמיים בשנה. מאכזב לשמוע שחקן שהשמועה אומרת שהוא אינטליגנט מדבר בכזאת בורות. לסיכום, אריק בנאדו תמיד יזכר בעיני כשחקן גדול, אפילו ענק, אבל בתור אדם או ספורטאי בינוני.
קודם כל בואו לא נשכח שבכדורגל אין דבר כזה נאמנות. משעשע אותי שאוהדים ירוקים לא שוכחים את זה לאריק אבל מגדירים את רובן עטר כאליל. וכמובן שהיו דברים בגו שגרמו לאריק גם לחשוב שחיפה לא הכי רוצה אותו. אריק לא ציפה בזמנו ששחר ישווה את ההצעה של ביתר אלא שינסה להשאיר אותו. לגבי שאר הדברים שאריק אמר בזמנו על הסיבות שהוא עזב את חיפה אני לא רוצה להתייחס כי כל צד סיפר משהו אחר, אבל האמת היא איפשהו באמצע. לצערי, לצערינו בכדורגל המודרני נאמנות לא שווה כלום, מההיבט הזה צריך לשפוט את אריק על פי היכולת שלו וכאן מגיע לו כל חופן המחמאות.
מצטער מאוד הנסיבות בגינן היה צריך לפרוש, דווקא אחרי שהוחלט שהוא ממשיך. אבל הבריאות חשובה יותר, בעיקר בגילאים האלה ולנו לא נותר אלא להגיד לו תודה. אני שמח שיצא לי לראות את בנאדו בשיא פריחתו מתחילת דרכו ועד היום. ללא ספק מהבלמים היותר טובים שהכדורגל שלנו ידע. לא השחקן הכי טכני, לא הבלם הכי מהיר, אבל שחקן עם ראש על הכתפיים (גם אם הוא פונה לשמיים) ועם קריאת משחק מצויינת שעזרה לו לא פעם להתמודד עם שחקנים בעלי יתרון עליו במהירות ובפיזיות. אריק בנאדו, תחנה אחרונה. ואני שמח שהתחנה האחרונה שלו בקריירה הייתה הבית, מכבי חיפה.
אף אחד לא מוריד מהאיכויות המקצועיות של בנאדו, אבל זכותם של אוהדי הכדורגל בכלל וחיפה בפרט להוריד מערכו כסמל, אדם או ספורטאי אחרי שהעדיף ברגעים הקשים ללכת אחרי הכסף הגדול. משחקן בית, שגדל במועדון, שהפך לקפטן ומנהיג במועדון, לא מצפים שילך ברגע שיציעו לו עוד קצת כסף ובמיוחד בעונות שחיפה היו צריכים אותו הכי הרבה בשנים האחרונות.
ורק לחשוב שהעונה האחרונה שלו הייתה מצויינת. אין לי מה להכביר במילים, כולם אמרו כאן הכל, בנאדו היה אחד הבלמים הגדולים בתולדות הכדורגל הישראלי, ועוד שחקן מהדור שגדלתי עליו פורש אבל אין מה לעשות, הבריאות קודמת לכל.
לא יכולתי שלא להגיב, גם אם באיחור. אני מודה שלא אהבתי אותו לאורך הקריירה, אבל השנה האחרונה שינתה אצלי דברים בחשיבה. הצורה בה ישב על הספסל, בלע את הרוק וחיכה להזדמנות להראות שכוחו עדיין במותניו - מעוררת כבוד. זה לא דבר מובן מאליו, בטח לא כשאתה אחד מהשחקנים המעוטרים ביותר שהיו לכדורגל הישראלי מאז ומעולם. אני זוכר את היום בו אחד החברים הטובים ביותר שלי קיבל את הבשורה שאריק בנאדו חוזר לירוק. יתר החברים הירוקים שלי שנאו את זה, אבל הוא כתב "אל תדברו על אריק" עם צירוף של השיר.
בלם גדול, המון לב והקרבה, המוכן יכולת, קיראת משחק נדירה, מודע לבעיות שלו ולחסרונות שלו בתור שחקן, גאה שהוא לבש את מדי המנורה והלוואי שיהיה לו רק בהצלחה בהמשך הדרך כי מגיע לו. אריק בנאדו תודה רבה על שש שנים נפלאות בצהוב שחור וקצת פחות על עוד 12 שנה של כדורגל שלא בקבוצה שלי, גדול היית על המגרש וגדול אזכור אותך מחוצה לו. נ.ב לאט לאט הכדורגל שלנו נפרד מכל הסמלים הגדולים שלו(נראה לי שחוץ מאנטבי אין אף אחד ששיחק בשנות ה-90 והיה מהגדולים ועדיין משחק ברמות הגבוהות שלנו) ואלו החדשים אני מתקשה להתחבר אליהם, פשוט דור הולך ונעלם.