ארגנטינה אפרטורה 2011 - בוקה חוגגת אליפות

לא רואה את בוקה מאבדת את האליפות הזו, זה היה המשחק שהם היו "אמורים" להפסיד בשביל לפתוח את המירוץ, אבל מואו'צה ובלאנדי נראו מצוין והשכיחו את ויאטרי וסביטאניץ' הפצועים, בעוד המצטיין במשחק היה פוצ'י צ'אבס הנהדר שנכנס לנעליים של ריקלמה.

ראפאלה עברה תקופה לא קלה בחודש האחרון, אבל משיגה ניצחון יפה מאוד על ארחנטינוס החלשה ומתקרבת מאוד להשגת יעד הנקודות הסטנדרטי לטורניר של הקבוצות שנלחמות כנגד הירידה, בזמן שיש עוד משחקים רבים עד לסוף הטורניר. היא גם 6 נקודות בלבד מבוקה, לאוהדים היותר אופטימיים שבחבורה.

גם ולס, שלכאורה וויתרה על הליגה לטובת הגביע, ממשיכה לנצח. בעוד סאן לורנסו ממשיכה להסתבך בתחתית.

 

הבעיה העיקרית של צ'אבס היא חוסר יציבות, מה גם שמסיבות אישיות שלו הוא לא מגלה מוטיבציה רבה לעזוב את בוקה גם בזמנים שנראה הגיוני שיבקש לעשות זאת.

 

כמה עצבים באבז'נדה, אלימות דוחה (קאמוראנסי, טאו), סתם אגרסיביות מיותרת וחוסר כבוד לחברים למקצוע. לא אתחיל לנתח החלטה החלטה של השופט, הוא פשוט איבד שליטה. קאמוראנסי הציג הופעה דוחה במיוחד, הרבה "מעל" שאר השחקנים משתי הקבוצות, השחקן המנוסה איבד שליטה לחלוטין - מרפק לגרון של ליצ'ט שנעלם מעיני השופט, הבלאגן עם טוראנסו שהחל מעבירה שלו, המשיך עם ראסיה והגיע לשיא עם בעיטה לפנים של פאטו כשהוא שוכב על הרצפה (ובעיטה בעיטה). הקשר המשיך גם בירידה לחדר ההלבשה לפזר קללות לכל עבר. רואים שהוא למד משהו באירופה, איך להתנהג כמו חיה.

על רקע העצבים היה גם משחק, בן לדעתי ראסינג הציגה את אחת ההופעות היותר טובות שלה בטורניר, הרבה בזכות הופעה טובה של פיז'וד שהזכיר את השחקן שהיה בעונה שעברה סוף סוף. חבל שטוראנסו הורחק, לא הבנתי על מה בדיוק אבל השופט היה קרוב מאוד לתקרית עם הטינופת האיטלקית, כי גם הוא הציג יכולת משופרת יחסית. אבל בסופו של דבר ג'יו פוצץ ת'משקוף, מרצ'סין עמד יפה, ולא ניצלנו את היתרון המספרי אחרי ההרחקה השנייה של לאנוס.

מי שחוגגת היא בוקה כמובן.

-------------------

הקלאסיקו בין סן מרטין לגודוי קרוס במנדוסה התחיל עם מחצית רעה מאוד כמעט ללא מצבים, אבל השתפר פלאים במחצית השנייה עם הרבה אירועים, טעויות קשות בהגנות ומתח רב בסיום. למיטב ידיעתי המשחק הסתיים ללא אירועים מיוחדים, דבר שאותי הפתיע לאור העבר של הקהלים והכמות הגדולה שהגיעה (קבלת הפנים הייתה יפה למרות האצטדיון הקר והמנוכר הזה).

טיטו ראמירס השמנמן כבש צמד וביסס את מקומו בפסגת טבלת הכובשים, אך אני דווקא נהנתי מארמנדו קופר הפנמי (?) שנכנס במחצית השנייה. אני טוען שהשם המגניב לבד צריך לתת לו יותר דקות, אבל הבחור גם מציג פוטנציאל לא רע ומביא קצת זריזות שחסרה בשילוב קארוסו את טיטו. גודוי סיימה את המשחק עם 4 חלוצים, וזה השתלם לה פחות או יותר. הדמות הטרגית של המשחק הייתה של בלם המארחים, ניקו סאנצ'ס, שטעה פעם אחר פעם בצורה קשה.

 

יש משחק אגרסיבי בו שחקנים משחקים חזק, כמו שצריך לשחק לדעתי, תוך כדי נתינת כבוד (במידה מסוימת) ליריבים. זה מוסיף למשחק כן. מה שקאמוראנסי, טאו, גולטס ואחרים עשו? לא מוסיף כלום, אלא אם אתה נהנה לראות משחקים בהם במקום לשחק כדורגל עומדים ומתווכחים עם השופט כל הזמן, בזמן שבדקות המעטות שכן משחקים כל שחקן על המגרש בסכנת פציעה חמורה בגלל טינופות כמו הנ"ל שציינתי או סתם כאלו שנגררים אחריהם. אם זה מה שמוסיף להנאה שלך ממשחק כדורגל אחלה, אני מעדיף לצפות בכדורגל ולא בחבורת תרנגולות סביב השופט וניסיונות חיסול {אלא אם מדובר במשחק נגד הולנדים, אז זה מצווה לחפש רגליים של הנבחרת המלוכלכת הזו}


בסרטון יש רק כמה מהאירועים, המרפק של קאמוראנסי לגרון של ליצ'ט לא מופיע בין יתר הדברים שלא מופיעים. גם ההילוך החוזר של הבעיטה של קאמוראנסי הוא לא ההילוך הכי קרוב וברור, אבל תאמין לי שהבעיטה נכנסה טוב לפנים של פאטו.

 

אולי אפילו המשחק הכי טוב שלנו העונה, או לפחות בין ה-3 הטובים.

 

מחזור 15 בבומבונרה.