אקטואליה

מסכים עם הכל. למעט עם המשפט האחרון. לדעתי אנשים צריכים לחשוב איך במו ידיהם לקיים את עצמם ברמת החיים שאליה הם שואפים. והמדינה בכלל לא צריכה להיות במחשבות שלהם.

הנה לינק לראיון עם עומר מואב שמסביר דיי בפשטות את דעתו על הנושא

 

תקן אותי אם אני טועה אבל ביטן לא הפיל את ההצעה של גילאון לפני כמה חודשים?
ואיפה הייתה הממשלה עד עכשיו ב8 שנות הכהונה?
אני באמת לא מאמין שאתה מוכן לעשות את עבודת התעמולה הזולה הזאת בחינם, ואם אתה מקבל תשלום, אז חבל שמבזבזים את הכסף הזה באייסוקר על ה6 אנשים בדיון הפוליטיקה.

 

לא מצליח להבין איך זה סותר את מה שאני אומר. העוגה היא כלל הכלכלה, לא רק התקציב הממשלתי. כשבנמל אשדוד מתנהלים כמו מאפיה הם מנסים לקחת חלק גדול מהכלכלה הריאלית ולא רק מהוצאות הממשלה.
אי אפשר להתעלם מהממשלה, כשאתה עושה את זה אתה נותן לאנשים כמו זוהר, כץ וביטן את היכולת לעשות בכסף הציבורי מה שבא להם כדי לקדם את עצמם או את מנהיג המפלגה שלהם. כחלון אמנם עושה טעויות, אבל ברור לחלוטין שהוא מתנהל בסביבה צינית שמכריחה אותו להתנהג בצורה הזאת. סביר להניח שבליכוד כבר היו מוצאים דרך איך לשים את היד על הכסף ולא היו מתנהלים איתו כמו שאני ואתה היינו מצפים.
מואב כרגיל מדוייק וחד.

 

ובנושא אחר אך לא שונה בהרבה :
ynet בג"ץ קבע: עיריית ת"א תוכל לאשר פתיחת עסקים בשבת - חדשות
בג"צ אישר לעריית ת"א לקבוע לעצמה מדיניות בנוגע לפתיחת עסקים בשבת. ללא דיון בסוגיה האם אני בעד או נגד, שני דברים עלו לי מהכתבה. הראשון זה שהעירייה מתחייבת להפחית בשני שליש את פתיחת העסקים. למישהו יש מושג איך נקבע לאיזה עסק מותר או אסור לפעול?
השני הוא "התאחדות הסוחרים". השם אכן נשמע מפוצץ, אולם אם ישנם עסקים הפתוחים בשבת אז כנראה שהם או לא מיוצגים על ידי הגוף הנ"ל. אז למה הם בכלל נשאלים בנושא? מי הוא אותו גוף ולמה דעתו משנה למישהו?

 

ביטן אדיוט אפילו גדול ממך.
זה שאתה גובה כסף על ההטרלות שלך כאן לא אומר שאחרים מקבלים.
תעמולה באייסוקר זה כוסות רוח למת במבחן הכדאיות זה לא שווה אפילו ארטיק קרח. במילים אחרות לך חפש!!
מותר לי להביע דעה ואם אתה לא אוהב אותה תדלג.

 

אני מדבר על החשיבה של הציבור כלפי הממשלה בכל מה שקשור "לקבלת מתנות". אתה דוחף לי חשיבה כללית של הציבור ביחס למה הממשלה צריכה לעשות ברמה האסטרטגית. לדעתי זה יועיל לציבור להפסיק לחשוב שהממשלה ותקציבה נבדל ממנו והיא ישות של מטפלת אל אנושית שמחלקת כספים. זה הכל. מישהו טען שצריך להתעלם מהממשלה? קשיים בהבנת הנקרא?


*אני אתעלם מהמחמאות שלך לגבי תעמולה. מה גם שאין לי מושג על מה אתה מדבר. גילאון? הוא בממשלה בכלל?

 

מואב כרגיל חד ומודייק. חבל שהוא לא פיתח שיטה טובה יותר להתמודד בדיונים האלה כאשר מנסים לגרור אותו כל מיני מחוזות לא ענייניים. למרות שהפעם הוא הגיב בצורה סבירה שהמשיכה את הראיון.

 

* כדאי שתתעלם, זה לא היה מכוון אלייך.
אם זאת לא הייתה כוונתך אז אני קצת אבוד בנוגע למקום שבו איננו מסכימים.

הבעיה של מואב זה שהוא אוהב לשמוע את עצמו מדבר ומחפש רק אנשים שיגידו לו כמה הוא צודק, ואני חושב שהוא בדרך כלל צודק. ראיתי אותו עכשיו אצל לונדון וקירשנבאום והוא פשוט חזר על אותם דברים בכל אמצעי תקשורת שהתראיין.
אני עוקב אחריו בפייסבוק והוא בדרך כלל עושה לייק לכל אחד שיגיב לו וירשום לו שהוא מסכים איתו.

 

כואב מאוד ולא הייתי מוכן להתחלף איתה בעד שום הון שבעולם . מאידך,כך בדיוק התחיל מחול השדים שגרם לנו לשחרר 1027 רוצחים
שחזרו לרצוח תמורת שפן קטן וכפוי טובה. מבוי סתום!

 

למתרגשים משביתת הרעב של האסירים הבטחוניים
תזכורת קטנה על ״גברת הברזל״ ודרך הטיפול שלה.

217 ימים ארכה שביתת הרעב של אסירי ה-IRA בכלא הבריטי בשנת 1981.
10 טרוריסטים שובתי רעב מתו במהלכה בזה אחר זה.
ממשלת בריטניה בראשות 'מרגרט תאצ׳ר' לא התרגשה ולא מצמצה. ה- IRA נשברו והכריזו על סיום השביתה ללא תנאי ב- 3 באוקטובר 1981.

שביתת הרעב תתהייתה השיא במאבקם של הטרוריסטים מ'הצבא האירי הרפובליקני' נגד ההחלטה מ-1976 של ממשלת בריטניה לבטל את המעמד המיוחד שלהם כאסירים פוליטיים.
המאבק החל ב"מחאת השמיכות" בה האסירים סירבו ללבוש בגדי כלא, והלכו ערומים ועטופים בשמיכות הכלא, והמשיך ב-1978 עם "המחאה המלוכלכת" במסגרתה האסירים סירבו לצאת מתאיהם למקלחת או לשירותים ולרוקן את הסירים בהם עשו את צורכיהם. האסירים בחרו למרוח את צואתם על קירות התא ולהשתין דרך הדלתות. שלטונות הכלא הגיבו בניקוי התאים בקיטור ובעזרת כימיקלים שלטענת האסירים פגעו בבריאותם עד שנאלצו לשבור חלונות לקבל אויר צח. עד 1979 לקחו חלק במחאה זו כ-350 אסירים.

האסירים העמידו חמש דרישות:
זכות לא ללבוש מדי כלא;
זכות לא לבצע עבודות בכלא;
זכות למפגשים חופשיים עם אסירים אחרים ולארגון פעילויות חינוך ופנאי;
הזכות לביקור, למכתב ולחבילה כל שבוע;
החזרת הזכויות להקלה בעונש שנשללו בשל המחאות.

ב-27 באוקטובר 1980 החלה שביתת רעב הראשונה. השביתה הופסקה לאחר 53 יום כשאחד האסירים השובתים היה על סף מוות והממשלה הבריטית שלחה מסמך בו היו הצעות פשרה. אולם ה- IRA סברו כי דרישותיהם לא נענו בצורה מספקת ועל כן החליטו לחדש אותה. על מנת להגביר את האפקטיביות שלה הוחלט שהאסירים השובתים לא יתחילו אותה יחד, אלא כל אחד יצטרף אליה כמה ימים לאחר קודמו.
השביתה השנייה הוכרזה ב-1 במרץ 1980. ראשון השובתים היה מנהיגם בכלא מייז, בובי סנדס. על מנת להגביר את ההד הציבורי ולהעניק לו סוג של חסינות, הורץ כמועמד בבחירות המשנה שהתקיימו ב-9 באפריל באירלנד ונבחר להיות חבר פרלמנט. בהמשך אותו החודש הצטרפו אליו עוד 3 אסירים.
הלחץ הציבורי העולמי לסיים את המשבר בפשרה גבר.
ראש הממשלה הבריטית, מרגרט תאצ'ר הציגה עמדה תקיפה, והכריזה:
"אין דבר כזה פצצה פוליטית או אלימות פוליטית. פשע הוא פשע, הוא פשע. זה לא פוליטי, זה פשע. אנחנו לא נתפשר על כך. לא יהיה שום מעמד פוליטי. זהו פשע ואין כאן בכלל שאלה של הענקת מעמד פוליטי". השר לענייני צפון אירלנד, האמפרי אטקינס, הודיע:
"אם מר סנדס יתמיד ברצונו להתאבד הרי שזוהי בחירתו. הממשלה לא תכפה עליו טיפול רפואי".
סנדס מת בבית החולים של הכלא ב-5 במאי, לאחר 66 ימי צום. עם הוודע דבר מותו של סאנדס החלו מהומות בצפון אירלנד, ובהלוויתו בבלפסט השתתפו כ-100,000 איש.
ראש הממשלה תאצ'ר הגיבה על מותו בפרלמנט: "מר סנדס היה עבריין מורשע. הוא בחר לקחת את חייו שלו. זוהי בחירה שהארגון שלו לא נתן לרבים מקורבנותיו". השר אטקינס הוציא הודעה: "סנדס התאבד בהוראת אלו שחשבו שזה יועיל למטרתם שהוא ימות".

בהמשכו של אותו החודש מתו ברעב גם שלושת האסירים שהצטרפו ראשונים לשביתת הרעב שלו. מרגרט תאצ'ר בנאום בפרלמנט [28 במאי 1981]:
"לנוכח כישלון מטרתם המפוקפקת, אנשי האלימות בחרו בחודשים האחרונים לשחק במה שעשוי להיות גם הקלף האחרון שלהם. הם הפנו את האלימות שלהם כלפי עצמם באמצעות שביתת רעב עד מוות. הם מנסים לעבוד על הרגשות האנושיים הבסיסיים ביותר - חמלה - כאמצעי להבערת אש השנאה והמרירות" .
שביתת הרעב החלה להשבר כאשר איימו בני משפחות של חלק מהשובתים להפנות את בניהם לטיפול רפואי אם ייפלו לתרדמת, מה שהניע את ה IRA להפסיקה.
הוכרז על סיום השביתה ללא תנאי בתום 217 ימים, ב- 3 באוקטובר, 1980.

הממשלה הבריטית שלא נכנעה לאף דרישה כל עוד נמשכה השביתה החליטה לאפשר לאסירים שלא ללבוש מדי אסירים [אחת מהדרישות המקוריות שלהם]. כמו כן, הסכימה להחזיר את הזכות להקלה בעונש שנשללה כשהחלו המהומות אבל - רק לאלה שצייתו לחוקי הכלא בשלושה החודשים האחרונים לשביתה!

ראוי ללמוד מהמנהיגה החזקה הזו.

 

כשאני מדבר על השתלטות של השמאל הקיצוני על מוקדי השפעה אני מתכוון למקרים כאלה
הנימוק המדהים להקלה בעונש המחבל - חדשות רוטר
זה רק מחזק אצלי עוד יותר את התפיסה שחובה לחוקק עונש מוות מחבלים. כבר הפכנו לגן עדן בשבילם וחייבים לשים לזה סוף לפני שיהיה מאוחר. דווקא לקראת יום הזכרון לקורבנות הטרור חובה לחוקק חוק כזה שיכבד באמת את זכרם

 

בשביל מה לערוך משפט בכלל. להוציאו לשדה ולחתוך לו את האשכים כמו בימים הטובים של הזקן.

 

אוקיי, סבבה והכל אבל... למה אתה מיד מכריז שזה שמאל קיצוני? אולי זה סתם שופטים גרועים? שופטים טיפשים? השד יודע מה? למה דווקא *שמאל קיצוני*?

במדינה של היום, ההאשמות מתחילות משמאל קיצוני, ואז זולגות והופכות לכל שמאל.

 

לדבר הזה במצרים ( צפון סיני ) קוראים הקם להורגך השכם להורגו.
איפה אילנה דיין ותחקירה המשוחדים? איפה התובע שהסריח את הגלימה..
מחבלים צריך להרוג קאט קלין.