https://fbcdn-sphotos-c-a.akamaihd.net/hphotos-ak-xlf1/v/t1.0-9/fr/cp0/e15/q65/10523165_299526773570724_2973935268795102054_n.Xxx?oh=236dab57385af1ca3a6382c258e998c4&oe=57041E0D&__gda__=1461511981_8afb386428e062ede30f999f4e825103 תסתכלו על העקבה שנמצאה על האסלה : המשטרה , הפרקליטות וביהמ"ש מסכימים שזאת לא עקבה של זדורוב , של מי העקבה הזאת ? א.הדם מכסה את העקבה, בזמן שמצאו את הגופה הדם כבר הפסיק לזרום , לכן אי אפשר לטעון שהעקבה נוצרה לאחר שהמחפשים נכנסו לתא . ב.הדם מעל העקבה יבש (נקרש) מה שמצביע שהעקבה נוצרה בסמוך לזמן הרצח . ג. אם המחפשים היו משאירים את אותה עקבה לא היה זליגה של דם עליה . מישהו מהתומכים באשמתו של זדורוב יכול לענות על השאלה הזאת ? רק זה מוכיח את חפותו , או לכל הפחות ספק סביר (!!!).
אחד מנתניה תוכל לענות בבקשה על מספר שאלות? 1. אתה מנתניה? 2. יש לך קשר לדודו מעפולה? 3.. שבוע טוב סתם בא לי להתחיל את השיחה עם חיוך. אינני עורך דין בטח שלא שופט. את העבודה המשפטית הסבוכה , כולל המחדלים שנעשו בעבודת ההגנה כפי שהצגת, אשאיר למומחים ופלדמן הוא כזה. כאזרח מן השורה כל מה שיש לי זה רק תחושת בטן שהוא לא הרוצח. אגב גם אמא של תאיר נחושה בדעתה גם בחלוף כל השנים מאז שרומן אינו הרוצח. כבר היו דברים מעולם , חפים מפשע רבים מצאו את עצמם מאחורי סורג ובריח המשטרה והפרקליטות התנהלו בצורה שערורייתית בפרשה זו מאז המקרה של גל בק-עו"ד שמעון מזרחי-שני פלטי שולץ ועוד שני מקרים מקבילים שגם בהם היה טיוח ללא ספק. איבדתי אמון בפרקליטות.
אחד מנתניה, אני רוצה להוסיף לעניין העקבה על האסלה, מיכל ההדחה וקורת הקיר (שאלו עקבות שיודעים בודאות שלא שייכות לזדורוב) - שאותה עקבה גם כנראה נמצאה על קצה הג'ינס של תאיר. כאשר ההגנה זימנה מומחה לעקבות נעליים בעל שם עולמי (בוזדיאק) הוא קיבל את הג'ינס כאשר הוא גזור היכן שהעקבה נמצאת! אני אחזור על זה - הוא קיבל את הג'ינס גזור היכן שהעקבה נמצאת! אם זה לא נסיון לשיבוש הליכי חקירה, אז אני לא יודע מה כן.
לדעתי האישית הסימן שאתה מדבר עליו יכול להיות עקבה חלקית ויש לו גם מאפיין דומה לחלק התחתון בעקבה שהעלתי , אבל למען ההגינות זה מעולם לא הוכח ואין כל אסמכתא שהסימן בחלק התחתון של הג'ינס עקבה או דומה לעקבות על מסלול הבריחה האמיתי של הרוצח . לגבי רב פקד שור - זה אמור להדליק נורה אדומה בעניין הגזירת ג'ינס , מה גם הוא לא הציג שום הסבר הגיוני לפעולה הזאת , אבל מבחינה משפטית קשה להוכיח זדון , רשלנות בהחלט .
מקבל את זה שלא הוכח שהסימן זהה לטביעות הנעל ואנחנו צריכים להמשיך להיצמד לעובדות, אבל בוא נסכים ששיבוש חקירה זה כן. אולי אם לא היו גוזרים אותה בוזדיאק היה מוצא שהעקבה כן תואמת לזו שעל האסלה. לא ניתנה לו ההזדמנות לכך.
דרך אגב ראש ההרכב דנציגר פסל את השיטה הישראלית להשוואת עקבות נעליים (תיק - ניקולאי מצגורה) . מה שפעם היתה הראיה "המדעית" היחידה בתיק , גם היא קרסה , אולם ההרשעה נותרה על כנה , ללא שום ממצא מדעי , אובייקטיבי הקושר את זדורוב לרצח .
הפועל, הוגש על זה בג"ץ - ירון שור - הגזירה של המכנסיים. צריך להוכיח שהפעולה נעשתה בזדון, בזמנו ירון שור טען שגזר את המכנס על מנת לעשות ניסוי בג'ינס . פעולה לא מובנת לכל הדעות (מה שונה הג'ינס הזה מכל ג'ינס אחר שהיה אפשר להשתמש) והסבר שאינו מתקבל על הדעת . דרך אגב גם המז"פ צילם את הכתם דם על הג'ינס וערך מזכר משטרתי. בחלק התחתון ולא העקבות המזוייפות שכבר הופרכו.
כן, מכיר את הבג"ץ שהוגש. זה ברור שלא יצא מזה כלום. להערכתי הסיכוי היחיד של התיק הזה להיפתח זה רק אם תהיה עדות חדשה במשטרה על אדם ספציפי שמעורב - כמו ברצח אסף שטיירמן. ואת האמת, אני כ"כ לא מאמין במשטרה, שגם אז אני לא בטוח שהיא תעשה עם זה משהו.
סיימתי לקרוא את מלוא פסק הדין ואביע כעת את דעתי בנושא. חשוב לי לציין שמה שהביא אותי לקרוא את מלוא פסק הדין הוא ההד התקשורתי סביב הפרשיה, הסרטים שנעשו בעקבותיה וגיבוש הדעה שלי בנקודת הזמן הזאת הייתה שהוא אכן חף מפשע. לאחר קריאת פסק הדין, אני חושב שלא נותר ספק שהוא הרוצח וזאת מכמה סיבות (לפי סדר החשיבות, מבחינתי): 1. ההתוודות שלו מול המדובב - היא מלאה בפרטים וברגשות, יש בה פרטים מוכמנים בעלי חשיבות גבוהה והיא נעשת במעטפת של חשאיות. זדורוב לא הביא אף טענה ממשית שיכולה להצדיק את ההתוודות מול המדובב. 2. ההודאה שלו מול החוקרים - היא תואמת כמעט לגמרי למה שסיפר למדובב, היא תואמת את המציאות והפגם היחיד בה היא שהוא היה פחות אקטיבי מאשר מול המדובב וענה יותר על שאלות מאשר סיפר בעצמו. 3. ההתנהלות שלו בחקירה החל מהחקירה הראשונה והשקרים האינסופיים. הפרטים המוכמנים שידע: * לא הייתה אפשרות לנעול את תא השירותים השני מבחוץ (את שאר התאים ניתן). * אופן עמידתה של תאיר ראדה ז"ל בעת הרצח. * העובדה כי ידע על כך שהרצח בוצע בתא השני בקומה השניה. * אופי הדקירות (הגרון שוסף אבל לא נדקר) מיקום החתכים (מלבד המותן, שעליו אדבר בהמשך). *אופן היציאה מתא השירותים. *צורת לבושה של תאיר ראדה ז"ל בדגש על צורת שיערה. *השקרים שסיפר על אופן ידיעתו את הפרטים הללו. פרטים מחזקים: *השיחה עם ג'נאח והעובדה שידע שמדובר על ילדה שנרצחה בשירותים (הזכיר גם אסלה) למרות שלא נאמר לו דבר כזה. * השלכת להב הסכין יום לאחר הרצח. *השלכת המכנסיים שלו יומיים אחרי הרצח. *השקרים שלו בנוגע למכנסיים שלבש ביום הרצח. *סוליות הנעליים שלו היו נקיות לחלוטין (בניגוד לנעליים עצמן). *טיפות הדם שחשש מהן בשירותי הבנים (ושיקר לגביהם גם כן). * טביעות הנעליים שלו על מכנסי הג'ינס של תאיר ראדה ז"ל (לפחות טביעה אחת). *כיבוס חולצתו בעצמו למרות שבדרך כלל חמו עושה את הכביסה בבית. פרטים נוספים (בעלי חשיבות פחותה): * עברו האלים של זדורוב (הרביץ לאחיו קשות, הרביץ לאנשים כאשר היה מאבטח באוקראינה) כולל דיבור שמעיד על בן אדם אלים (אמר על הילדים בפני המדובב כי היה יכול לשבור להם את עמוד השדרה). *אוסף הסכינים שלו בבית. הדברים היחידים שנותרו ללא מענה עובדתי: חתך באורך של 0.8 ס"מ שנעשתה עם סכין משוננת ולא עם סכין חדה; טביעות הנעליים שהן לא שלא זדורוב; התעקשותו של זדורוב על דקירה במותן. לשלושת הדברים הללו יש מענים השערתיים (מפורטים בחלק של השופט עמית בפסק דין) ובכל מקרה לדעתי זה לא מספיק כדי להוריד מהאשמה שלו. עוד דבר שנראה לי חשוב לציין, זה את ההתנהלות של השופטים במחוזי שפסלו את חוות דעתה של ד"ר פורמן בנוגע לסוג הסכין בחתך הספציפי הזה וכל השופטים בעליון קיבלו חוות דעתה ופסלו את חוות הדעת הנגדית של התביעה. לגבי הטענות שהעלו פה, אתייחס בקצרה: ההתוודות בפני ארתור - הטענה לא טענה ולו פעם אחת שנפל פגם בתמלול (לפחות לא מול העליון); בתור אחד עם ניסיון רב בתחום, ניתן בהחלט לתמלל את הדברים שהמדובב אמר; זדורוב הודה בעצמו כי הדברים שאמר למדובב נכונים; הוא חזר על רוב הדברים בהודאה שלו יום למחרת מול החוקרים. לגבי גזירת הג'יס - לא הייתה התייחסות לכך בפס"ד וזו פעם ראשונה שאני שומע על כך ובכל מקרה גם זה לדעתי לא משפיע יותר מדי (במיוחד לאור חוות דעתו הבזיונית של בוזדיאק) וכן אין טביעת נעל דומה לזו ה3 שנמצאו שהם בוודאות לא של זדורוב על הג'ינס.
על חלק ממה שהעלת כבר עניתי בהודעות קודמות, על מה שלא אני אשתדל לענות עד סוף שבוע הבא מפאת קוצר זמן. אני רק אגיד שיש תשובות טובות כמעט לכל טענה שהעלת כאן. ואתה יודע מה, נלך איתך. מדובר ברוצח מתוחכם ומניפולטיבי. הוא הצליח להשאיר בידה שיערות של אחרים בלי שיש זכר לאלו שלו. הוא הצליח להשאיר דנ"א של אחרים בחתך של החולצה שלה בלי הדנ"א שלו. הוא הצליח להשאיר טביעות נעליים של אחרים במסלול הבריחה בלי טביעות הנעליים שלו. הוא שטף את הנעליים שלו אחרי הרצח כדי שלא יישארו סימני דם, אבל כן הצליח להשאיר עליהם אבק. הוא היה כ"כ מתוחכם שהוא רצח בסכין משוננת ואמר שזו סכין יפנית כי הוא מכיר את ההבדלים שהם משאירים בחיתוך העור. ואז נשאלת השאלה איפה היה כל התחכום הזה עם המדובב? לא היית מצפה שאדם כ"כ מתוחכם יחשוד שהחבר לתא זה גם חוקר? איך הוא נשבר במשטרה?
Felakat אפשר לענות על כל השאלות שהעלת , תקרא טוב כי זה ארוך נתחיל מהפרט המוכמן השלישי שבית המשפט נתן לו משקל מכריע – המנעול השבור בתא השני שמנע אפשרות לנעילה מבחוץ. בעקבות הדברים שהעלה "אחד מנתניה", החלטתי להתייחס לפרט המוכמן השלישי שפסק הדין נתן לו משקל מכריע: " הנאשם ידע למסור, כי לא יכל לנעול את דלת תא 2 מבחוץ, כאשר בשלב זה טרם נודע לחוקריו, כי מנעול הדלת המאפשר פתיחתה מבחוץ, שבור. הנאשם הסתבך בשקריו כשניסה להסביר כיצד ידע עובדה זאת, לבסוף הודה ששיקר, לא ראה את דלת התא והמנעול השבור במראה. מדובר בפרט מוכמן חריג, ידיעת הנאשם לגביו ברורה ויש להעניק לו משקל גבוה." קביעה זו מסתמכת על שתי הנחות מופרכות לחלוטין: 1. הטענה כי בשלב זה, שבועיים לאחר הרצח, טרם נודע לחוקריו כי מנעול הדלת המאפשר פתיחתה מבחוץ שבור (כאן הכוונה ללשונית השחוקה), תמוהה ביותר, לאור העובדות הברורות העולות מחומר הראיות: * המחפשים אשר מצאו את המנוחה, מסרו סמוך מאד למציאתה, שהיו חייבים לפרוץ את המנעול, כי אי אפשר היה לפתוח אותו מבחוץ. * איש המז"פ צילם עוד באותו לילה כמה תמונות תקריב של המנעול הפרוץ ולשוניתו השחוקה, ולעומתו מנעול תקין . * העקבות במסלול הבריחה העידו שהרוצח לא יצא דרך הדלת, אלא נעל אותה מבפנים ועבר לתא השני. * אברהם שי הודה במזכר שרשם לאחר השחזור, שזוהי אחת הסוגיות שרצו לוודא בשחזור, והסביר בבית המשפט, כי כל הסימנים בידיהם הצביעו על נעילה מבפנים, בין השאר כי לא ניתן היה לפתוח אותה מבחוץ. * גרסתו הראשונית של רומן לפיה יצא דרך הדלת ונעל אותה מבחוץ, לא סיפקה את החוקרים, וזהו אחד הקטעים הבולטים המוכיחים כי הם ידעו על אופן נעילת הדלת: רומן: "אני דוחף את הדלת, סוגר. אני אפילו לא יודע למה אני סגרתי אותה במנעול. סשה: סגרת כשהלכת, לא מבפנים? רומן: מבחוץ. סשה: מבחוץ. רומן: מבחוץ. סשה: לפני שעשית את זה כל המעשים שלך בתוך התא? (הערה שלי: משתהה כמה שניות אבל רומן לא מצליח לענות ) עשית משהו עם עצמך, אתה, עם אסלה? תזכור, תזכור. רומן: לא. אני לא עשיתי אתה שום דבר, התכופפתי, הסתכלתי. היא כבר לא נשמה, נראה לי. אני הלכתי, אני הלכתי ואפילו לא סגרתי את הדלת. סשה: איך זה שלא סגרת אם אמרת שסגרת את מנעול הדלת? (רומן: סגרתי... (לא ברור) סשה: אתה נעמדת, לאן שהוא עברת? לאן שהוא עלית? ירדת?" 2. לטענה כי זדורוב ידע כי המנעול שבור, אין על מה להתבסס, כיון שבשום מקום, כולל בכל חקירותיו, לא דיבר על המנעול השבור, ואפילו בבית המשפט התובעת היא זו שנאלצה לספר לו על כך: משנשאל על ידה, כיצד ידע לומר שמנעול הדלת של תא מספר 2 שבור, השיב: "ת. אני לא יודע אם היה שבור או לא שבור. ש. אני אומרת לך שהיה שבור. איך ידעת? ת. אני הסברתי שאני לא יודע. ולא רק שאין לטענה בסיס עובדתי, העובדות דווקא מלמדות ההיפך: * גרסתו הראשונה היתה שנעל את המנעול מבחוץ. אמנם גרסה זו השתנתה בשחזור, אולם השינוי ארע לאחר שאלותיו של סשה שצוטטו לעיל, ולאחר שבתום החקירה הרשמית, בשתי שיחות לא מתועדות, ניסה לברר עימו האם עלה על האסלה. עובדה נוספת שיכלה לגרום לו לשנות את גרסתו, היתה שבשחזור הוא ראה את המנעול הפרוץ בצד הפנימי של הדלת בתא השני, כך שיכול היה להסיק מכך שלא ניתן היה לפתוח ולנעול אותו מבחוץ. למרות זאת, במענה לשאלות עורך השחזור, לאחר שכבר הדגים נעילה מבפנים, הוא סרב להתחייב שזה אכן מה שארע בפועל, ועדיין הותיר את האופציה לנעילה מבחוץ. * כאשר נשאל יומיים לאחר מכן אם ידע שניתן לנעול את הדלת מבחוץ, השיב כי ידע שאפשר רק בשירותים למטה, בהם סוג המנעולים בדלתות מאפשר סגירה מבחוץ. הוא כלל לא דיבר על בעיה ספציפית במנעול התא השני שלשוניתו שחוקה: "רומן: מבחוץ ... מבחוץ אפשר סגרתי דלתות, אבל רק בשירותים למטה. יורם: רק למטה, כן. רומן: שמה לא איפה בחורים , יש שירותים. יש שירותים, שמה עגול ככה. יורם: כן. רומן: וחור באמצע. יורם: כן. סשה: חריץ. רומן: חריץ יש. איפה יש כזה, זה אפשר עם בחוץ. יורם: אפשר מבחוץ, כן. סשה: מתי שאתה ... יורם: ושם אי אפשר ... ושם ... יש בשירותים פה, אפשר מבחוץ? רומן אי אפשר. יורם: אי אפשר מבחוץ, רק מבפנים. * כאשר חזר בו מהודאתו, ונשאל לאחר מספר ימים, כיצד ידע למסור שלא ניתן לנעול את התא מבחוץ, הסביר כי בשחזור נוכח שהמנעולים בזירת הרצח שונים בסטנדרט שלהם ממנעולי השירותים בהם השתמש למטה, ואין בהם את העיגול עם החריץ המאפשר נעילה מבחוץ. הוא טען שהסיק זאת מכך שראה את מנעול התא הראשון עשוי פלסטיק לבן, ובאמצעו סתם חור. ואכן בשחזור ישנם כמה רגעים של המתנה למפתח האזיקים בהם זדורוב נראה מתבונן במנעול התא הראשון. גם מתמונות הזירה בתקריב רואים בבירור כי הוא מכוסה בפלסטיק לבן עם חור באמצעו, היוצר את הרושם כי מדובר בחור במנעול עצמו. החוקרים ניסו לברר כיצד הסיק ממנעול התא הראשון לגבי שאר המנעולים, וכדי לחזק את דבריו, טען כי ראה במראה, שישנו מנעול זהה גם בדלת התא השני, שכיון שהיתה פתוחה לא יכול היה לראות את המנעול ישירות מהזוית בה עמד: "רומן : בוידיאו, כשהראיתי – ראיתי שלא ניתן לנעול מבחוץ . בוידיאו ראיתי שאי אפשר . ואילו שירותי גברים – ניתן לנעול . יש שם (לא ברור) (ייתכן : "עגול, עם חריץ") ואפשר לקחת סכין ולנעול מבחוץ . ואילו בשירותי הנשים – בוידיאו, ראיתי שאי אפשר לעשות זאת . (כעבור מספר שניות) לא בוידיאו, אלא בעת צילומי הוידאו . .... נחקר : ראיתי את הדבר הלבן הקטן הזה . חוקר ב' : אה . נחקר : בלי מנעול . כלומר, יש חור פשוט . שם (לא נשמע) . (כעבור מספר שניות) זה לא חור – איזושהי . . . (עברית) קופסא (רוסית) כזאת . ואין את המנעול העגול שיש (ייתכן : "בשירותי הגברים") . ... חוקר ב' : אנחנו צפינו יחד אה . . . את סרט השחזור שלך . אתה ראית אותו, אני ראיתי אותו . השחזור צולם על ידי מצלמת וידאו . נחקר : כן . חוקר ב' : ואנחנו לא ראינו שבחנת את הדלת מבחוץ (במבטך) . נחקר : אין צורך לבחון אותה, את הדלת עצמה לא צריך לבחון . אם דלת אחת (היא כזו) – זה אומר שכולן כאלה . זה סטנדרט . ... חוקר ד' : (עברית) איפה הוא ראה את זה ? חוקר ב' : איפה ראית את זה ? נחקר : התא הלבן הזה, זה לבן שם – במראָה רואים גם (לא ברור) של הדלת השנייה . . . ... נחקר : אה . . . הדלת הראשונה הייתה סגורה, ואני גם לא ראיתי את הדבר הזה, עם חריץ . אם אין עם חריץ – זה אומר שבכל הדלתות יש מנעול אחר . .. נחקר : את הדלת הראשונה ראיתי, ואת השנייה – דרך המראה . .. חוקר ב' : לא ברור, איך הבנת שבראשון . . . שאת הדלת הראשונה אי אפשר לפתוח מבחוץ . איך הבנת את זה ? ... נחקר : (עברית) דלת של שירותים . . . בנים, בנים . חוקר ד' : (עברית) איזה ? ראשון, שני ? ... נחקר : (עברית) של בנים, כן . שמה יש עגול ככה . עם אה . . . (לא ברור) כמו . . . חצי-חצי . (רוסית) ו (עברית) הוא גדול . מתי אתה רואה ככה – זה ככה הוא הולך . עוד דלת . זה דלת . .. נחקר : (עברית) הוא קצת לך . . . (רוסית) ו . . . (עברית) מתי שסכין שלי, אני יכול לשים ככה ולעשות סיבוב . אז שמה היה . . . שם היה כמו (ייתכן : "זה"), והיה חור גדול, זהו . היא לא . . . לא היה זה . ... נחקר : בכלל לא היה שם חריץ . (עברית) ב . . . ילדות לא היה זה . חוקר ד' : (עברית) ב . . . נחקר : (עברית) סתם חור . רק חור, חור . זהו . ... חוקר ד' : (עברית) יופי . באיזה תא זה היה ? איפה אתה אמרת שראית את זה ? נחקר : (עברית) צבע לבנה . זה – על ה . . . דלת בחוץ . חוקר ד' : (עברית) איזה דלת ? (לא ברור) . נחקר : (עברית) ראשונה, שני, שלישי וה . . . ... נחקר : (עברית) שמה סטנדרט . יש אחד . . . חוקר ד' : (עברית) בסדר – אני לא יודע, אני אל זוכר . נחקר : (עברית) זה סטנדרט . .. חוקר ד' : (עברית) אתה אומר שאתה ראית בדלת הראשונה והשנייה אותו מנעול . נחקר : (עברית) בכל המקומות הם כאלה . הכל שמה מנעול, זה כמו סטנדרט . .. חוקר ב' : מה אתה אומר (ייתכן : "שבדיוק אותו (ראית)") במראה ? נחקר : את הפלסטיק הלבן הזה, ולא ראיתי את (לא ברור) . .. נחקר : (עברית) מתי ? שמה ב . . . בבנים יש כזה עגול, ופה – חור . ... נחקר : אני ראיתי אה . . . את (לא ברור) הלבנ/ה ראיתי במראה . אה . . . יכול להיות . . . כן . במראה ראיתי את זה . ו . . . ניסיתי להסתכל איפה עוד, כי לא ידעתי איך זה נסגר שם . ... חוקר ב' : (עברית) מה בדיוק ניסית עוד לראות במראה ? נחקר : אם יש את אה . . . זה שסוגר, או לא . כי לא יכולתי לראותו אותו במדויק . " טענה זו סותרת כמובן את העובדות, מאחר ומנעול התא השני היה ללא פלסטיק לבן עם חור, אלא וכן היה לו עיגול עם חריץ, שהיה כאמור שחוק. אולי התבלבל וראה במראה את מנעול התא הראשון, אבל גם אם שיקר כפי שנאלץ להודות בבית המשפט, הרי שדווקא השקר הזה מוכיח, שהוא כלל לא הכיר את מנעול התא השני, וידע שהלשונית בו שחוקה. אילו ידע זאת, האם היה מספר שראה במראה, כי הוא מכוסה בפלסטיק לבן עם חור, שקר שהיה מתגלה מיד?
