כן, ובבקשה תחסוך ממני את ה"אגרסיביות" של חיילי צה"ל מול אזרחים פלסטינים תמימים אם זה מה שהתכוונת. בטרור לא נלחמים על שולחן הדיונים, נלחמים בשטח, והרשות הפלסטינית כיום היא ארגון טרור ענק.
ושוב, כאן חוזרת הבעיה שככל הזכור לי בחומת מגן פעלת נגד ארגונים ובוודאות נגד פיגועים מתוכננים. מה שעשית אז לא יעזור לך כשאנשים רגילים, שלא קשורים לשום ארגון, לוקחים בבוקר סכין ויוצאים מהבית לדקור. ואני לא אחסוך ממך את האגרסיביות של חיילי צה"ל, כי גם אם מדובר בפתרון נקודתי פה ושם, זה רק מכין את הקרקע לסיבוב הבא. וגם אם יש כאלה שסובלים מהאגרסיביות ומגיע להם - יש רבים מאוד שלא. אבל אצלנו קצת שכחנו שמדובר בבני אדם. אני לא מוכן לשכוח. ולכן אציין את האגרסיביות גם אם לא מתאים לך לשמוע על זה.
@Dennis Bergkamp אתה יכול לפקפק במה שהם עושים, אתה יכול לפקפק בסיכוי שהדברים שהם עושים יובילו למשהו טוב יותר, אבל לא בכוונותיהם. הם לא כאן כדי להחריב את המדינה.
מה במה שמישהו בעולם עושה תורם לשלום? מסתבר שכלום... שוב, אפשר לפקפק במה שהם עושים, אפשר לחשוב שחשיפת ועצירת מעלליה של ישראל כלפי הפלסטינים לא יתרמו ולא יעזרו בדבר. זה לא הופך אותם לשונאי ישראל, רק לשונאי מה שישראל עושה. ובשורה התחתונה בהקשר הנוכחי: זה לא פוסל את היותם שוחרי שלום.
אורן חזן צוחק על נכים, ינון מגל מטריד עובדות בוואלה. תגידו, השתגענו? אלה חברי הכנסת כאן? כן, אני יודע שהתשובה חיובית. אני גם יודע שמה שהם עשו רק יהפוך אותם לפופולריים יותר, כקדושים מעונים ומסכנים שהסמול הבוגדני נטפל אליהם.
זה לא שהם רק חושפים רעות חולות, הם פשוט ממציאים דברים לעתים די קרובות. אלה ארגונים אנטי ישראלים באופן מובהק וזה נבחן הרבה יותר מפעם אחת (רק מהראש - הסרטון המדובר עם המ"פ במיל', העיתונאי הישראלי שהתחזה לעיתונאי זר שמתלווה אליהם).
אז מה היה לנו היום? *העיתונאית שכתבה את הפוסט נשואה לכותב ב"גב האומה" וליאור שליין שלח אותה לנקום בינון מגל. *זה היה לפני שנה, עכשיו נזכרת? *שמאלנית, רצתה לחסל לו את הקריירה. *גם אם הכל נכון, למה לעשות לבנאדם שיימינג? (זה בערך גם מה שמגל כתב בעצמו) *סה"כ בדיחה בין חברים, מה היא לוקחת את זה ברצינות. *הוא בטח היה שיכור מהאלכוהול במסיבה, הוא לא התכוון. ואלה עוד הדברים היחסית נסבלים שקראתי. באמת שזה אחד הדברים שהכי מרתיחים אותי במדינה, הפיכת היוצרות הזאת בפרשיות הטרדה מינית שהופכת את המטריד לקורבן ואת הקורבן לשקרנית/רודפת פרסום/נקמנית/הכל ביחד.
זה מצחיק שתמיד שכשעולות הטענות האלו מול אנשים במעמד מסוים, יהיו כאלו שיבואו ויגידו שמנסים לעשות לו סיכול ממוקד. אז מה? להחליק לו את זה הצידה ולשתוק? אם ידע יפה מאוד לומר את מה שאמר (וגם הודה שאמר דברים כאלו ואחרים), שיידע להתמודד עם התוצאות. לא צריך לחפש קונספירציות בכל דבר.
זו השאלה הלגיטימית היחידה לדעתי, ואסור לטאטא אותה מתחת לשטיח. למה עכשיו כשהוא דמות ציבורית מוכרת? גם אם נגיד והוא הפליק לה על הישבן, למה זה מפריע לה רק עכשיו? יש נשים שאין להן בעיה. למה לא אמרה לו שום דבר אז? ואם אמרה והוא המשיך, למה היא לא פנתה למשטרה באותו הרגע? מבחינתי כל מי שלא מסוגלת לתת לזה תשובה משביעת רצון היא מתלוננת שווא.
זה מה שהיא עצמה כתבה: "לאלה שמנדנדים עם "למה דווקא עכשיו": כבר הסברתי בפוסט, שזה כי רק לאחרונה גיליתי שזה לא היה חד פעמי, שיש עוד מקרים (ראו הפוסט ששיתפתי קודם) ושכבר יש פה חשיבות ציבורית מעבר לעלבון האישי. והאמת, מאז שהחלטתי לכתוב על זה פוסט כמעט לא היה אף יום שלא נראה לי בעייתי לכתוב אותו, ושהחלטתי שהיום לא מתאים כי מי יודע מה יחשבו על התזמון שלי. תמיד היה משהו שעלול לגרום לחובבי קונספירציה להגיד "מעניין למה דווקא עכשיו!!!!!", תמיד היו בלגנים ימין שמאל פיגועים הצעות חוק. במיוחד כשמדובר בח"כים שנויים במחלוקת שתמיד נמצאים בכותרות כמו ינון, כמעט כל יום נראה כמו תזמון "חשוד". שלא לדבר על לפני שבועיים, אחרי ששמעתי לראשונה את הסיפור המלא של אור (מהפוסט ששיתפתי) ורציתי לפרסם - ובדיוק התחילה ההתקוטטות של ינון עם "גב האומה" (שם בעלי אריאל כותב), שזה הכי "מעניין למה דווקא עכשיו!!!" שיש, כאילו שכשליאור שליין מתעצבן על פוליטיקאים הוא שולח את נשות הכותבים שלו לבדות עליהם עלילות דם. אז החלטתי לחכות קצת שעשן הקרבות ב"גב האומה" ישכך, שלא יחשבו שיש קשר ושיקראו את הפוסט נקי מאינטרסים. ואז הבוקר חשבתי שעבר מספיק זמן והעליתי את הפוסט, רק כדי לגלות שדקה לפני ינון נשא איזה נאום מוצלח בערבית ועכשיו אנשים תוהים "למה דווקא עכשיו בדיוק אחרי הנאום שלו!!!!!!!!!" וול, אי אפשר לנצח במשחק הזה. כל יום יהיה "למה דווקא היום" בשביל נודניקי הקונספירציות. אז זהו, היום זה היום. נקסט." ואני אוסיף-זה בהחלט דבר שיכול לקחת זמן-להתמודד עם תקיפה או הטרדה מינית, עם הטראומה, להחליט באיזה מישור את רוצה לפעול אם בכלל, להחליט אם יש לך כוח להתמודד עם כל התגובות מהזן שמניתי למעלה. זה שמישהי חיכתה שנה זה בהחלט לא משהו שאמור לעמוד נגדה.
וואו, השאלה הלגיטימית היחידה היא למה עכשיו, באמת? אני לא יודע אם מדובר כאן בחשיבה גברית טיפוסית, או שמדובר סתם בחשיבה של הגנה על מישהו מהמחנה הפוליטי שלך, או שזה מה שנשאר אחרי שמגל לא ממש הכחיש את הדברים. כך או אחרת, כאשר אפילו הבן אדם עצמו מודה שהדברים קרו, אין שום לגיטמציה להתעסקות בזו ב"למה עכשיו". זה לא העיקר וזה בכלל לא משמעותי.
למה עכשיו? אתה יודע מה עובר על אישה אחרי התעללות מינית? אתה יודע כמה כוחות נפשיים צריך כדי להוציא דברים כאלה לאור? בין אם זה קרה או לא, וזה בתי המשפט יחליטו אם וכאשר (כי אני שונא את משפטי האינטרנט והרשתות החברתיות), השאלה של ״למה עכשיו?״ היא בשום אופן לא לגיטימית, בהנחה והדברים כן קרו. לגבי נשים שאוהבות שמפליקים להן במקומות העבודה. באמת? כמה אחוז מהנשים אוהבות להיות מושפלות ככה לדעתך? במקרה הטוב ביותר הן מעמידות פני ״נהנות״ כדי להגשים את החזון הגברי השוביניסטי שמאפיין את העולם שאנחנו חיים בו.
