לא חושב שזה באמת אכפת למישהו ברמה הזו כמו שאתה מתאר. בסוף כשהעבודה היו בראש המחנה שלהם ב2015 הם קיבלו 24 מנדטים. מה שקרה זה שאין יותר סנטימנטים כלפי המפלגה הזו, ומצביעי המרכז - שמאל נודדים כל מערכת בחירות למפלגה הגדולה בגוש שלהם. אם גנץ היה נכנס לעבודה אין לי ספק שהם היו מקבלים את הקולות של כחול לבן, זה אותם מצביעים מ2015 שיצביעו כל פעם לאלטרנטיבה המרכזית לביבי.
למען האמת, אחרי מחשבה על כך בימים האחרונים, העובדה שבליכוד בכלל רומזים על רצון לבטל את הבחירות זה המהלך הכי לא דמוקרטי שיכול להיות. לכנסת אין מנדט מהציבור לבטל בחירות אחרי שהוכרזו, בהגדרה הם הצהירו שהם מוותרים עליו. אז נכון שעכשיו זה מצב מיוחד, אבל זה לא אמור לשנות. ברגע שהפתח ייפתח, זה מסוג הדברים שיכולים לפרק את הדמוקרטיה.
זה גם לא דמוקרטי שלא ניתנה הזדמנות למישהו אחר להרכיב ממשלה. ביבי ניצל את החוק לרעה וברור שהבחירות רק בגלל אינטרס אישי צר. Sent from my SM-G930F using Tapatalk
המודגש הוא הסיבה העיקרית לכך שהמדינה הזו בוחרים לפי "ביבי"/"לא ביבי". מסתכלים על הכל תחת טיקטים כלליים של ימין או שמאל בלי קשר למציאות, בלי הגדרה מהותית ובעיקר על בסיס התפיסה המדינית בנוגע לשטחי יו"ש. מה בין בנט ושקד לאלי ישי? למה למען השם אלי ישי נחשב לימין? ימין ושמאל זה קודם כל הבדל תפיסתי של מקום המדינה עבור האזרח, ראייה כלכלית וחברתית. כל הבחירות האחרונות בנט ושקד, ובטח פייגלין, דחפו רעיונות של ליברליזם כלכלי, קפיטליזם ושוק חופשי, ומנגד אלי ישי הוא יוצא ש"ס ותומך ברעיונות סופר סוציאליסטיים שהם מקדמים, וזו מפלגה סקטוריאלית שעוסקת מעט בענייני ביטחון. איתמר בן גביר, זה שאומרים שייתאחד עם אלה שציינת, רץ עם מיכאל בן ארי, אולי המתמודד עם התפיסה הכלכלית הכי שמאלנית מחוץ לחד"ש. החיבור הכי הגיוני ברשימה הזו זה הימין החדש וזהות, אבל לא ברור מה עם שקד, וגם זה עם סייגים רבים. אנחנו לא קמים בבוקר במחשבה על הסכסוך והמצב באיו"ש. רוב אזרחי ישראלי קמים בבוקר כדי לצאת לעבודה ולקנות בסופר. מה שנוגע לנו ברמה היומיומית והאישית לא מספיק תופס מקום בשיקולי ההצבעה, וכך זה נראה. מפלגה של ארבעה גנרלים קיבלה כאן 35 מנדטים למרות שאין להם שום אג'נדה מוצקה. חייבים להתנתק מהסגידה המפגרת הזו לענייני ביטחון, ואני עוד בכלל לא מתייחס לזה ששום דבר שנעשה בצה"ל לא מכשיר אף אחד להוביל ברמה הציבורית.
@orimor2212 לא. ימין ושמאל זה בסך הכל טרמינולוגיה, וגם אם בעולם היא משמשת קודם כל לשאלה הכלכלית (או לשאלת מעורבות המדינה בחיי האזרח) בארץ זה פשוט לא ככה ולכפות את זה על השיח לא מועיל בשום צורה. ימין = התנגדות לנסיגות משטחים, התנגדות למחוות לארגוני טרור, תמיכה בצה"ל אגרסיבי והעדפת כח לנבחרי ציבור על פני האוליגרכיה המשפטית. אז כן - נפתלי בנט, איילת שקד, משה פייגלין, בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר ורפי פרץ הם אנשי ימין. אהוד ברק (נסיגה מלבנון), אריאל שרון (התנתקות), אהוד אולמרט (התכנסות), ציפי לבני (שחרורי מחבלים) ושותפיהם - אנשי שמאל. בחירי הליכוד ובחירי כחול לבן פחות או יותר באותו מקום. אתה אולי קם בבוקר ושואל את עצמך כמה עולה אננס בסופר (בהחלט שערורייה), אבל לרובנו זה לא מה שהכי חשוב. רובנו זוכרים שיש מאות אלפי (מליוני?) אזרחים שאחת לכמה חודשים בורחים למקלטים, שיש מדינות אויב שרק מחכות להזדמנות לתקוף אותנו, יש מליוני אנשים עוינים בלי אזרחות סביבנו שצריך להחליט מה עושים איתם ולפני כמה עשרות שנים אוטובוסים ומסעדות התפוצצו בתדירות גבוהה. לי זה קריטי הרבה יותר ממחיר האננס. שלטון כלכלי של פייגלין-מואב-בנט-שקד-השכל-אוחנה לא יעשה את כולנו מליארדרים, וכחלון-ניסנקורן-כץ לא יהפכו אותנו לונצואלה.
אני לא טוען אחרת, אבל מוכרחים לתת יותר משקל גם לעיסוקים היומיומיים. אין שום סיכוי שבן גביר ופייגלין יתאחדו, יש תהום ביניהם גם אם הם שניהם אנשי ימין בהיבט המדיני. אולי אפשר לחלק את זה לשניים, אבל אי אפשר להתעלם מכלכלה וחברה. ומעבר לכך, אולי לא נהפוך לוונצואלה, אבל כלכלת כחלון-ניסנקורן-כץ גוררת אותנו מטה ותביא לפגיעה בחיים שלך. אם זה לא חשוב לך אני לא יודע מה יכול להיות חשוב. המצב בעוטף עזה וכד' קריטי, אבל גם יש כאן מדינה לנהל, כמו בכל העולם.
@orimor2212 כלכלת ניסנקורן-כחלון-כץ (ביבי...) היא מה שיש פה כבר עשור אחרי עשור. המצב של המדינה והאזרחים רק משתפר. אני כן מאמין ששוק חופשי והסרת רגולציות זה חשוב וזה ישפר את הצמיחה, אבל רחוק מלחשוב שזה דרמטי מדי. אם שפיר ושמולי באמת היו אלטרנטיבה רצינית - הייתי מפחד. כרגע הפערים לא קריטיים. בכל מקרה, כמו שהבחירות האחרונות הוכיחו - השאלה הראשונה במדינה הזאת היא כן-ביבי-לא-ביבי. 70 מנדטים הלכו ישירות לשאלה הזו, ורוב מה שנשאר זה הצבעה מגזרית הרבה יותר מאשר הצבעה אידאולוגית. דווקא מי שניסה להציע אידאולוגיה כלשהי נכשל לגמרי. חבל. מקווה לראות רשימה של שקד-בנט-פייגלין בסופו של דבר.
העדפת נבחרי ציבור זאת סתם העדפת אד-הוקית בגלל הקשר ההדוק בין שלטון החוק ובין היכולת של ישראל להישאר מדינת חוק דמוקרטית ביחד עם השליטה בשטחים. מי שבאמת היה אכפת לו מנבחרי הציבור לא היה נותן יד לרמיסה של הכנסת על ידי הממשלה בשנים האחרונות.
אין שום רמיסה של הכנסת על ידי הממשלה. הממשלה קיימת רק בגלל שיש לה רוב קונסיסטנטי בכנסת, וברגע שהרוב הזה לא קיים או אפילו לא חזק מספיק (כמו אחרי הפרישה של ליברמן) - הולכים לבחירות שמאפשרות הקמת ממשלה חדשה. תצטרך להמציא תאוריה חדשה למה המצב הנוכחי לא דמוקרטי. ובאופן עקרוני, העדפת נבחרי ציבור היא יסוד הרעיון הדמוקרטי. שני היסודות הערכיים של המדינה - היהדות והדמוקרטיה - קובעים באופן חד משמעי שהכוח אמור להיות אצל נבחרי הציבור. העדפת האולגירכיה הפרטית של בג"ץ על נבחרי הציבור היא זו שנובעת מהעובדה הפשוטה שהעמדות שלך מפסידות במבחן העם.
אתה אמרת לא דמוקרטי, לא אני. בדמוקרטיה מתפקדת אמורה להיות הפרדת רשויות בפועל, בישראל לא קיימת כזאת. לא מפתיע שמי שתומך בביטול הפרדת הרשויות בין הכנסת והממשלה, תומך גם בביטולה בין הכנסת ובית המשפט.
שני שרי הכלכלה האחרונים, בדגש על כחלון, הביאו נזק גדול. העיקרון דומה כבר שנים, מסכים, אבל זה לא סטטי, יש הבדלים בהתנהלות.
אם אתה מתכוון אליי - אתה כצפוי מסלף ומשקר. רוצה הפרדה בין הכנסת והממשלה? שיהיה בכיף. זה דיון אחר לגמרי. בכל מקרה כרגע הכוח העיקרי נמצא בכנסת ולא בממשלה - מי שיש לו רוב בכנסת הוא זה שמקים את הממשלה, לא להיפך. בג"ץ הוא לא שאלה של הפרדת רשויות אלא שאלה של דמוקרטיה מול אוליגרכיה. אם שופטי בג"ץ היו עומדים לבחירה מול הציבור זה היה סביר, אבל ברגע שמדובר בקליקה סגורה שממנה את המקורבים אליה - אני בהחלט תומך בסירוס הכוח שלה עד כמה שאפשר.
מה הסילוף? ההסכמים הקואליציונים כפי שנעשים בשנים האחרונות, מבטלים לחלוטין את תפקידה של הכנסת. בכל יום ראשון נפגשת "ועדת שרים לחקיקה" ומחליטה אילו הצעות חוק יעברו ואילו לא, אם זה לא ביטול של הכנסת אז מה כן? מי שותף לבחירת השופטים והגדיר את הועדה לבחירת שופטים אם לא נבחרי הציבור? הפרדת רשויות לא יכולה לאפשר לכל הרשויות להיבחר על בסיס אותו מנדט, כי אז אתה מקבל את אותה הרשות בכל מקום. אתה מנסה לקחת שיטה שעובדת ומתואמת עם שגשוג כלכלי ואישי, ולקרב אותה לשיטה שלא עובדת במדינות שאין בהן שגשוג כלכלי וחברתי.
@סיונרה הסילוף הוא שאתה מציג את הממשלה כחבורה שלא קשורה לכנסת. הממשלה היא רוב הכנסת. הכנסת יכולה להפיל את הממשלה. מי שמחליט זה הקואליציה, AKA שלטון רוב העם. להתלונן שהם משתפים פעולה ביניהם ועושים תן-וקח זה ילדותי לחלוטין. ומסכים, הרכב הועדה לבחירת שופטים הוא עצמו לא דמוקרטי. זה אחד המקומות שבהם ביבי מתגאה בהגנה שלו על בג"ץ ואהרון ברק מפרגן לו כמגן הגדול של בג"ץ - ביבי מאפשר לאוליגרכים לשלוט בתמורה לזה שהוא יאשים אותם בכל מהלך ימני שהוא נמנע ממנו (אי אפשר לתקוף בעזה כי בג"ץ לא נותן לחיילים להילחם, אי אפשר לגרש מסתננים כי בג"ץ לא מרשה, וכו' וכו'). במובן הזה שלטון בג"ץ כאילו-דמוקרטי כי הוא מוגן על ידי ביבי שנבחר בצורה דמוקרטית, אבל זה נעשה בצורה עקיפה ומוסתרת מעיני הציבור ולכן זה מסריח לגמרי.
