טוב באיחור של יום ואחרי שצפיתי גם בהצגה הכפולה של פורטוגל-ניו זילנד (2-0 לפורטוגזים) ומקסיקו-גמביה (3-0) אחלוק איתכם קודם כל את החוויה של קנדה צ'ילה. סילחו על האיכות בחלק מהתמונות מראש. אז קודם כל, אין ספק שבעיר התכוננו נכון מבחינת התחבורה. אחרי 40 דקות ברכבת התחתית יצאתי מהתחנה וראיתי שיירה שלמה של אוטובוסים מחכים להתמלא ע"י אוהדים ולצאת לדרכם (אני בכלל התכוונתי ללכת ברגל). אחרי שעה בסה"כ הגעתי מביתי שבפרבר צפוני עד לאיצטדיו הממוקם באחת הנקודות הדרומיות של העיר. כבר באוטובוסים ניתן היה לזהות את אוהדי שתי הנבחרות וברחובות המובילים לאיצטדיון הם בכלל הציפו את השטח. אוהדים קנדיים כמובן לא היו הפתעה אבל מה שכן הדהים אותי היו הכמויות האדירות של האוהדים הצ'יליאנים שנראו נשמעו לפחות באותה המידה כמו המארחים. אחרי הליכה של כמה דקות ובדיקה בטחונית (או יותר נכון אין-בדיקה בטחונית) מבזה מבחינת השאננות (נו טוב, ישראלי בכל זאת) ה-BMO פילד התגלה לנגד עיניי. איצטדיונה הביתי של Toronto FC מה-MLS מכיל כ-20,000 מקומות ישיבה ובצורתו מזכיר מאוד את בלומפילד שלנו, כאשר ההבדל היחידי הוא שקיים יציע עליון כמו בר"ג במקום יציע מאחורי אחד השערים, שם נמצאת רחבה עם שולחנות לאלה שמעדיפים לראות את המשחק בעמידה בעודם נהנים מאחת מהבירות הרבות שנמכרות באיזור. התחלתי את הצפייה בפינה השמאלית של האיצטדיון, איפה שהתמקמו רוב האוהדים הצ'יליאנים. הגעתי די מוקדם, כשעה וחצי לפני שריקת הסיום כך שהאיצטדיון רק התחיל להתמלא. את הזמן העברתי בצפייה במסך האלקטרוני שם הקרינו את ההרכבים וגם כל מיני סרטים של פיפ"א (תקצירי מונדיאל, פרסומות אדידס וכו'). אחרי חימום לא מרגש במיוחד וטקס פתיחה די מזורז, האיצטדיון סוף סוף התמלא ואוהדי צ'ילה הפגינו נוכחות מרשימה עם דגל פריסה (הפוך) ביציע המזרחי. על המשחק עצמו אין הרבה מה לומר, קנדה הייתה חלשה ואנמית. אחרי המחצית הראשונה הבנתי שכדורגל אני לא אראה אז לפחות שיהיה קצת שמח יותר ועברתי מהאוהדים הצ'יליאנים (השמחים אמנם, אך לא ממש מגוונים) לעבר יציע העמידה שנשלט ביד רמה ע"י בריטים וקנדים. בלטו בנוכחותם שלישיית אוהדי ניוקאסל ששרו שירי אהבה לדיוויד אדגר וכמה אוהדים לבושים בחולצות של טורונטו פ.צ שניחמו את עצמם בשיר האוהדים האהוב המכוון כלפי אוהדים אמריקאים "We don't pay for healthcare, we don't pay for healthcare, na na na, na na na" (על משקל Let's go fucking mental). החלטתי בכל מקרה שאת ההצגה הכפולה ביום שני אני אצפה בחברה הזאת ובינתיים ראיתי איך צ'ילה מפרקת סופית את קנדה עם 3-0 קליל כאשר קנדה בועטת רק פעם אחת למסגרת. אם לסכם בקצרה, כדורגל גדול ממש לא היה, אבל החוויה הבינלאומית זה משהו שלא חווים במשחק ליגה טיפוסי. עוד כמה תמונות: מה קשור האו"ם? היציעים 1 היציעים 2 היציעים 3 האדל צ'יליאני השוער הקנדי מודה לקהל
משחקי אתמול: בית 1 קונגו - אוסטריה 1:1. לאוסטריה: הופר(7) לקונגו: איבארה(59 בפנדל). בית 3 פורטוגל - ניו זילנד 0:2. ברונו גאמה, קפטן הנבחרת ושחקנה של בראגה, כבש את שני השערים. הראשון בבעיטה חופשית נפלאה(45) והשני בפנדל(61). מקסיקו - גמביה 0:3. החוד קטלני של מקסיקו, עם קרלוס ולה, ג'ובאני דוס-סנטוס וססאר ויאלוז, לא הצליח למצוא את הרשת במחצית הראשונה, אבל נתן הצגה בשנייה. דווקא גמביה הגיעה לכמה מצבים טובים, אבל נעצרה אצל בלאנקו, השוער המקסיקני. במחצית השנייה דוס סאנטוס כבש את הראשון בבעיטה קשתית יפה(57) ואחר כך מורנו(67) והרננדז(89) הוסיפו שני שערים. משחקי היום: בית 4: ארה"ב - פולין, ברזיל - דרום קוריאה. בית 5: צ'כיה - צפון קוריאה, פנמה - ארגנטינה.
איזה, עוד שבוע אני בארץ, יש לי כרטיסים למשחק על המקום השלישי והגמר אבל זה כבר אני משאיר לאח הקטן. נשאר לי בלו"ז הצגה כפולה ביום חמישי (ניו זילנד - גמביה, פורטוגל-מקסיקו) וצ'ילה-אוסטריה ביום ראשון.
http://en.wikipedia.org/wiki/2007_FIFA_U-20_World_Cup עולים שני הקבוצות הראשונות מכול בית, ו4 הטובות ביותר מהמקום השלישי. שערים מצויינים, למי שרוצה לראות את השערים: http://www.dailymotion.com/bruun7/video/4121270
ברזיל ניצחה אתמול את קוריאה 3-2 עם שני שערים של פאטו. אם מישהו ימצא קישור לשערים מהמשחק, בבקשה פרסמו.
באתר של פיפ"א כתוב שפולין שלישית וברזיל שניה, ולפי מה שאני יודע, בגלל שפולין נצחו את ברזיל הם צריכים להיות במקום השני, וזה כבר לא לפי הפרשי שערים. אז לפי מה זה? אגב, ארה"ב מאוד איכזבה אותי בסיבוב הראשון, ועכשיו הייתי בהלם מכמה שהם שיחקו יפה. אני חושב שארה"ב תוכל להגיע רחוק גם בגלל שהם נבחרת מצויינת, וגם בגלל שהם שכנים של קנדה, מה שנותן להם אווירה טיפה בייתית ויותר קהל. משחקי היום: ספרד - זמביה אורוגוואי - ירדן סקוטלנד - ניגריה יפן - קוסטה ריקה
מבול של שערים במשחקי אתמול: בית 4 ברזיל - דרום קוריאה 2:3. הברזילאים מתאוששים מההפסד במשחק הראשון לפולין. אמראל(35) כבש את הראשון ופאטו הוסיף שניים משלו(59,48). הדרום קוריאנים צימקו בסיום משערים של סונג(83) ורוק(89). ארה"ב - פולין 1:6. האמריקאים מחצו את פולין עם שלושער של פרדי אדו, שהפך לראשון בהיסטוריה שכובש שלושער גם באליפות העולם עד גיל 17 וגם בזו עד גיל 20. דווקא פולין עלתה ליתרון בפתיחה משער של יאנציק(5), אבל זה רק העיר את האמריקאים להם כבשו דני זטלה(51,9), אלטידור(70) ואדו כאמור עם שלושער(85,48,20). בית 5 ארגנטינה - פנמה 0:6. גם הארגנטינאים במגמת התאוששות אחרי תיקו מאכזב במשחק הפתיחה מול צ'כיה. אתמול פנמה החלשה הייתה הקורבן להתפוצצות. כל כוכבי הנבחרת השתתפו בחגיגה, עליה ניצח מקסימיליאנו מוראלס, קשרה המוכשר של ראסינג קלוב. אחרי 20 דקות מאופסות הגיעה הפצצה של 4 שערים ב-7 דקות. כבשו לארגנטינה: מקסי מוראלס(27,20), מאורו סראטה(23), 'קון' אגוארו(62,25) ואנחל די מריה(76). צ'כיה - צפון קוריאה 2:2. תיקו נוסף לשתי הנבחרות. איל העלה את צפון קוריאה ליתרון(12), אבל הצ'כים עשו מהפך משערים של קאלודה(56) ופנין(66). הקוריאנים השיגו את השיוויון המיוחל רק בדקה ה-89 מפנדל של איק. משחקי היום: בית 2: ספרד - זמביה, אורוגוואי - ירדן. בית 6: סקוטלנד - ניגריה, קוסטה ריקה - יפן.
משחקי אתמול: בית 2 אורוגוואי - ירדן 0:1. שער בודד של אדינסון קבאני(40) הספיק לאורוגוואי לנצח את המשחק. ספרד - זמביה 1:2. זמביה לא עשתה חיים קלים לספרדים, שהובילו 0-2 במחצית משערים של סוארז(30 בפנדל) ומאטה(40). נגובו(74) צימק לזמביה. בית 6 יפן - קוסטה ריקה 0:1. יפן הבטיחה את העלייה לשלב הבא עם ניצחון שני בטורניר. טנאקה כבש את שער הניצחון בדקה ה-67. ניגריה - סקוטלנד 0:2. גם ניגריה בשלב הבא עם ניצחון שני. אזקיאל באלה כבש את שני השערים לניגרים בדקות 49 ו-78. היום בטורניר: בית 1: קנדה - אוסטריה, צ'ילה - קונגו. בית 3: ניו זילנד - גמביה, מקסיקו - פורטוגל.
משחק נפלא היה היום בין מקסיקו לפורטוגל. מחצית ראשונה קצת איטית אבל השנייה פיצתה על הכל, ג'ובאני דוס סאנטוס וקרלוס ולה הוליכו את מקסיקו ל2-1 על הפורטגזים באווירה פשוט מדהימה ב-BMO פילד שבטורונטו. דוס סאנטוס שחקן מדהים, היה רמה אחת מעל השאר. מעניין אותי מוצאו האמיתי, הוא שחום בהרבה מחבריו לקבוצה והשם דוס סאנטוס גם לא נשמע לי בדיוק ספידי גונזלס, ברזילאי?
