חסיד הכדורגל ההתקפי, עוד חארטה יפה, כאילו רק מי שמשחק התקפי מגיע לו לנצח. אתה יודע מה, לפי ההיגיון שלך, צריך לעלות עם 11 חלוצים למשחק. ומה זה השטויות האלו באה על שכרה. נכון ברסה הייתה יותר טובה, אבל זה לא מעניין אף אחד כל עוד זה לא מתבטא בתוצאה, אפשר להגיע ל30 מצבים ולהחטיא את כולם ומנגד הקבוצה השנייה תגיע למצב אחד ותבקיע ותנצח וזה יהיה בסדר גמור וספורטיבי לחלוטין, מי שלא מבקיע יכול להאשים רק את עצמו. כאילו הגנה זה לא חלק מהמשחק. כאילו מי שמשחק התקפי יש לו איזה נקודות זכות ודבר כזה שנקרא מגיע. בחיים אין מגיע, מה שהשגת זה מה שהשגת וכמובן שגם בספורט.
לא מסכים, דווקא שתיהן לא באו היום לשחק כדורגל. קרה מה שקרה וברצלונה הצליחה לעקוץ ב2 שערים, לא צריך להיות חכמים בדיעבד
ניפגש בוומבלי?תאמינו לי שריאל יכולה להבקיע לבארסה 2 בקאמפ נואו בדיוק באותה מידה שבארסה נתנה לה היום...זה בכלל לא גמור.
קבוצה שמחזיקה בכדור בפחות מ30 אחוז במשחק בית! חצי גמר לידת האלופות! רבע מיליארד יורו שווי שחקנים. אולי לנצח ב1-0 ממתפרצת זה ספורטיבי, אבל אי אפשר להעריך דרך כזאת. יש לך שחקנים כמו אוזיל, רונאלדו, אלונסו, קאקא. בדרך שמוריניו משחק, ואיך שריאל שיחקה היום, היא פשוט הרימה דגל לבן. גם ב11 שחקנים, הם לא עברו את החצי. שפויול בהגנה, אין להם סיכוי להגיע אפילו למצב מסכן, חוץ מהפצצה התאבדות של רונאלדו ב30 מטר. הגול של בארסה באמת היה רק עניין של זמן, עד שריאל טיפה הייתה מאבדת סבלנות ומנסה לצאת קדימה. שאתה בא בדרך כזאת, את בא בגישה של לוזר. אני לא מבקש מהם לשחק רק קדימה, אבל טיפה מחשבה התקפית. יש לך פאקינג 3 חלוצים על הספסל. ששווים 30 שערים בעונה ואתה פותח בלי אף אחד מהם? עם דרך כזאת אתה יכול לנצח את בארסה, וזה קרה. אבל פפ ממש לא טיפש, והוא לומד לקחים בצורה מצויינת. מוריניו יכול להמשיך לבכות על שיפוט וכו', ואנשים פה יכולים להמשיך ללקק למוריניו כמה הוא גאון, אבל דרך כמו של מוריניו במשחקים מול בארסה, היא דרך לכישלון.
ולחטוף מניטה. כל התוכנית משחק של מוריניו לכל הסופרקלסיקויים האלה היא על לחץ, משחק זהיר מאוד וגנבת איזה גול ממתפרצת או קרן. צריך לקרות משהו מאוד לא צפוי בשביל שמוריניו יצליח לגנוב 2 או אפילו שלוש גולים ולא לספוג.
נגיד... למרות שקשה לראות את זה קורה, אבל אתה רואה תסריט שברצלונה לא כובשת בקאמפ נואו...? לא רואה סרט כזה.
כמה שטויות zivmay, עם הגישה הזאת מוריניו הביא אולי את כל התארים שלו (ראה ערך: אינטר 2009/2010). זה שהאדום דפק לו את התכניות זה משהו אחר. עם עובדות אי אפשר להתווכח
בנתיים בשיטה הזאת של מוריניו מול ברסה המאזן שלו הוא כזה: 2 ניצחונות תיקו 2 הפסדים(אחד מהם היום, משחק שכנראה היה ממשיך להיות שיעמום של 0:0 בלי האדום ההוא) לא יודע, נראה לי שזה הרבה יותר טוב משיטות אחרות.
יהיה קשה מאוד,אבל הכל אפשרי בכדורגל וזה מה שיפה. ריאל יכולה להתפוצץ בקאמפ נואו ומצד שני בארסה יכולה לתפוס יום זבל.
אין ספק שריאל יכולה אחרת ואולי גם צריכה אחרת. מוריניו עשה ניסיון במשחק הראשון בליגה, הניסיון הצליח לו, והוא התאהב בדרך הזו כי הוא ראה באופן ברור שברצלונה לא מצליחה להתמודד עם ריאל בצורה כזו, ולברצלונה באמת במשך 2 משחקים וחצי (עד ההרחקה) לא היו פתרונות לריאל מדריד ולא הצליחה לסכן יותר מדי את השער של קסיאס. ככה מוריניו דמיין את זה, וזה הצליח לו. וזה כמובן בא על חשבון ההתקפה. לריאל מדריד יש כלים לשחק אחרת, יש לה שחקנים אדירים בהתקפה, אבל לא קשה להמר שאם ריאל מדריד הייתה עולה התקפי יותר, לברצלונה היה הרבה הרבה יותר חופש וקל להניע את הכדור ולייצר הרבה יותר מצבים. לא צריך להיכנס במוריניו, כי הוא בסופו של דבר משלם (או נהנה במקרה של ניצחונות) על ההחלטות שהוא לוקח. מה שבטוח זה שהוא המאמן הכי לומד במשחק הזה, התבוסה הראשונה בקאמפ נואו גרמה לו ללמוד, ובהצלחה, ואין לי ספק שאם לא ההרחקה ריאל מדריד הייתה מחזיקה יותר מ-30 אחוז בכדור, המחצית השנייה התחילה במגמת לחץ והתלהבות של ריאל, שנבלמה לחלוטין עם האדום.
