אינטריסטים. שפו על עונה גדולה , על שהחזרתם את הגביע לאיטליה , ועל העזרה בדירוג. ברכותיי. ( עכשיו תוכל להיות לכם חתימה צבעונית כמו שלי ) :aaa15:
דייגו מיליטו הבקיע את שער הניצחון בגמר הגביע האיטלקי, את שער הניצחון במשחק האליפות, ואת צמד הניצחון בגמר ליגת האלופות. החלוץ הכי מכריע שאני זוכר בשנים האחרונות בכדורגל העולמי. מוריניו מלך, ענק, אדיר, אגדה. חאבייר זאנטי, כמה שזה מגיע לו. 15 שנים במועדון, כ"כ הרבה אכזבות לצד שמחות, התמונה שלו בוכה בחצי הגמר מול מילאן ב2003 לא יצאה מהראש, עד היום. מי שהסתכל עליו בהנפת הגביע יכול להבין רק עד כמה הוא חיכה לזה וכמה זה מגיע לו. מוראטי! סוף סוף, שיקבל קצת נחת מאהובתו הנצחית. כל שאר החברים לקבוצה במשחק אדיר, ז'וליו, מאיקון, לוסיו, סמואל, קיבו, קמביאסו, סניידר, אטו עם טריפל שני ברציפות(היחיד בהיסטוריה), השחקנים הטובים ביותר בעולם בתפקידם. סטאנקו גם השתתף בחגיגה ומונטארי כרגיל היה גרוע אבל יכול לרשום לעצמו זכייה. תודה לך אינטר, על עונה אגדית והיסטורית, תודה, תודה, תודה. GRAZIE INTER
לא יודע. חושב שמוריניו מאמן גדול אבל כדי לזכות בתואר הגדול בכל הזמנים של אינטר צריך הצלחה ארוכת שנים בקבוצה. גם לפני מוריניו אינטר זכתה בליגה האיטלקית, גם לפני מוריניו אינטר שלטה באיטליה. נכון, מוריניו הביא לאינטר את גביע האלופות, אבל מה בנוגע לבניית קבוצה? לזכייה בתארים לאורך שנים רבות לאחר משברים רבים, חילופי דורות וקבוצות חזקות באיטליה שיתנו לו פייט (אם כל הכבוד לאוסף הקבוצות הבינוניות שנמצא היום באיטליה)? בכל מקרה, לא בשביל זה נכנסתי לכאן. עם יד על הלב, לא אהבתי את סגנון המשחק של אינטר היום, אבל בכל זאת אינטר זוכה בטראבל (למה כתוב טריפל בכותרת כאן? ליגה, גביע וליגת האלופות זה טראבל כזכור לי מ99 http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue.Xxx ) ולכן מגיעה לה המון מזל טוב וברכות לרגל הזכייה.
אני רוצה להצדיע למוריניו. הוא הגיע לליגה שלנו כאנגלופיל שנזרק מקבוצתו. הוא האמין בכדורגל שהיה יעיל ברמת הליגה, אך לא הרשים במיוחד באירופה (שזו הייתה בעצם מטרתו העיקרית). גם בקאלצ'ו אינטר לא הייתה קבוצה דורסנית, אלא קבוצה של שער ניצחון בדקה ה-90 נגד אודינזה, הרבה מאוד זלאטן איברהימוביץ' (מלך שערי הליגה בעונה הקודמת, למי ששכח, והשחקן הכי טוב באיטליה) ובעיקר שחקנים אפורים כמו זאנטי וקמביאסו שמבצעים הרבה עבודה שחורה. מוריניו היה אז מאמן טוב, אך רחוק מעמיתיו הבכירים לליגה, וניכר היה שהטקטיקה בליגה האיטלקית היא לא בדיוק ה-cup of tea שלו. בנוסף, המרקאטו הבזבזני שלו היה כושל, אולי הכושל באירופה. מונטארי, קווארזמה ומנסיני - שלושה שחקנים שהגיעו בסכומי עתק היישר לספסל הנראצורי. המעמד של מוריניו היה רחוק מלהיות מושלם. ואילו השנה, ניכר בו שינוי משמעותי. אני לא יודע אם זה עניין של טיימינג, או פשוט ניצוץ אלוהי שנפל על הפורטוגזי. בניגוד לשנה הקודמת, המרקאטו שלו היה מושלם, כל שחקן ושחקן שהוא קנה התאימו בדיוק לקבוצה ששאף לבנות. אותה קבוצה שזכתה בטרבל היום. לוסיו כקיר מול סזאר, טיאגו מוטה כחלק משלישיית הקישור, מיליטו בתור הסקורר האימתני (מחליף לזלאטן, שאפילו התעלה על המקור), סניידר כטרקוורטיסטה אדירה. אטו שהגיע על תקן כובש שערים בספרד והוסב לחלוץ נסוג מצוין בצד. פאנדב שהגיע בהעברה חופשית (רק על זה - שאפו). זה המשיך באינטר ששלטה בליגה עד הרנסאנס הרומאי שהגיע במקביל לירידה ביכולת בקאלצ'ו (נראה שכשאינטר הייתה מרוכזת בליגה היא גמגמה באירופה ולהפך), אבל למיוחד זה לא הזיז. במאני טיים הוא פשוט לקח הכל, ובניגוד לעונה הקודמת, בתצוגת טקטיקה פנטסנטית שגאוני המאמנים האיטלקיים לא היו מתביישים בה. אז ממאמן שדגל ב"להעביר את הכדור קדימה לזלאטן" הוא הפך לטקטיקן הטוב בתבל. זו טביעת האצבע של הקאלצ'יו במאמן הטוב ביותר של הדור. כל הכבוד לו, ועם כל האנטגוניזם שיצר לעצמו, קשה שלא לומר תודה על שהחזיר הרבה כבוד לכדורגל האיטלקי (על אף שהשחקנים שעמדו על הדשא היו, רובם ככולם, זרים). הוא פורש בשיא, מכאן אין לאן לעלות יותר.
אחח ז'וזה, לא נתת לנו אפילו לילה אחד שקט. השמחה גדולה אך שביב כאב מרחף באוויר ומתפתח לו. הנחש מאבד את הראש, ואין לדעת לאן הכל התפתח עכשיו. אין שני לו ואין דומה לו בכל העולם, והרומן עם אינטר נגמר פשוט מהר מדי. לעולם לא נשכח אותך ז'וזה, הלוואי שזה לא שלום, רק להתראות. בהצלחה בריאל, אל תשכח אותנו. את מי לעזאזל אפשר להכניס לנעליים האלה אני באמת לא יודע.
