כל מי שמתעניין בכדורגל הישראלי בטוח מכיר את כל ספר המשפטים של המאמן הישראלי ואפילו יודע לדקלם אותו יפה מאוד בעל פה. בכל זאת, יש כמה משפטים שכל הזמן חוזרים על עצמם והם בעצם הופכים לקלישאות. הנה כמה מהם: הראנו שאנחנו קבוצה עם אופי. המאמן הישראלי יגיד את זה תמיד, אבל תמיד, אחרי שהקבוצה שלו חזרה מפיגור. זה לא משנה אם היא קיבלה שער חובה כבר בדקה הראשונה ומאז התבנקרה ברחבה שלה עד לדקה ה-90 ורק אז, תוך כדי התקפה מתפרצת שכללה רק שחקן אחד, בעטה את הבעיטה הראשונה שלה למסגרת ומזה נוצר השוויון. תמיד, אבל תמיד, זה לא יעיד על מזל, זה יעיד על אופי. קיבלנו שער לא מחויב במציאות. נכון, כדורגל זה לא מדע מדוייק, אבל בעולם הזה שאנו חיים בו יש כמה חוקי פיזיקה ברורים למדי והם חלים גם בכדורגל. כל שער שהובקע לא בעזרת קסם, הוא שער מציאותי למדי. קיבלנו שער שאסור היה לנו לקבל. אני חייב לציין, זה אחד המשפטים שהכי מסקרנים אותי. זה תמיד מביא אותי למצב שבו אני מדמיין את התמונה הבאה: המאמן מרכז את כל השחקנים שלו ממש כמה דקות לפני המשחק בחדר ההלבשה ומסביר להם איזה שערי חובה הוא מרשה להם לקבל ואיזה שערי חובה הוא לא מרשה להם לקבל. נו, באמת. אין דבר כזה שער שמותר לקבל, כל שער אסור לקבל. קיבלנו שער ממצב נייח. אז? אתם קיבלתם שער ממצב נייח, הם קיבלו שער מפנדל, אחנו קיבלנו שער עצמי ואחרים קיבלו שער מהתקפה מתפרצת. אפשר לחשוב ששער חובה ממצב נייח שווה שני שערי יתרון לקבוצה היריבה. לסיכום מהיר, פשוט וענייני: קיבלתם שער חובה. משפטים נוספים שאמרו כאן: קבוצה X תעשה הרבה בעיות. אם אני אראה שהבעיה היא בי אז אני יקום וילך. אני לא רוצה שזה ישמע כמו תירוץ אבל...היה חסר לנו ככה וככה והשופט היה ככה וככה. (אני מכניס לכאן רק את המשפטים שהם מתאימים לתואר 'קלישאות'). וכל זה בעצם מביא אותי לשאול אתכל אתכם את השאלה הבאה: מיהו המאמן שאתם הכי אוהבים לשמוע אותו מתראיין? אני מאוד אוהב לשמוע דווקא את המאמנים הצעירים מתראיינים (1-8 שנות אימון) מאשר את המאמנים הותיקים. אני מדבר על ראובן עטר, אלי אוחנה, גיא לוזון והדובדבן שבקצפת מבחינתי, ניצן שירזי. הם לא מספרים סיפורים, הם אומרים את האמת ולא מתחמקים מאחריות. לא רק זה, מלא פעמים הם לוקחים על עצמם את האחריות, למרות שזה ברור מאוד שהשחקנים הם האשמים העיקריים. כמובן שישנם גם את המאמנים הותיקים שכיף לשמוע אותם מתראיינים הם יצחק שום, יוסי מזרחי, אורי מלמיליאן. וכמובן שאי אפשר שלא לשאול איזה מאמן אתם הכי פחות אוהבים לשמוע מתראיין, אחד כזה שהייתם נותנים לו את פרס מספרי הסיפורים? פה יש שילוב בין המאמנים הצעירים לותיקים. רוני לוי, דרור קשטן, אלישע לוי ואברהם גרנט הם מאמנים שהם גאוני כדורגל, אבל כאשר הם מפסידים, הם מתבכיינים בצורה שלא הולמת מאמנים כמוהם. 3 דברים אני רוצה ממכם באשכול הזה: א. מיהו המאמן הישראלי שאתם הכי אוהבים לשמוע אותו מתראיין? ב. מיהו המאמן הישראלי שהייתם מעניקים לו את פרס מספרי הסיפורים? ג. אם יש קלישאה שלא רשמתי, תכתבו ואני אערוך את ההודעה שלי.
א.יוסי מזרחי-למרות שהוא לא מאמן צעיר לדעתי הוא המאמן הכי כנה וישיר שיכול להיות ב.אלישע לוי-תמיד יגיד שהקבוצה שלו משחקת עם אופי ותמיד יגיד שהיא שיחקה טוב לא משנה אם היא הפסידה או ניצחה
אני מסכים איתך לגבי יוסי מזרחי, הוא מאמן מאוד כנה ואחד המאמנים שיותר כיף לי לשמוע אותם מתראיינים. כמו שאמרת, הוא אומר את האמת, הוא לא מספר סיפורים ולא ממציא תירוצים מצוצים מהאצבע.
סחטיין על האשכול http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/icon_thumright.Xxx . 1. שייע, אני אוהב את ההתבטאויות האמיתיות שלו. 2. אברהם גרנט (זיבולי השכל על ה"כבוד" שהנבחרת לא הפסידה קמפיין שלם :aaaoffto: ). קלישאה: המאמנים הישראליים מנסים תמיד להוריד ציפיות, ואומרים את המשפט:"קבוצה X תעשה הרבה בעיות". דוגמאות: קשטן על אסטוניה (YEAH, RIGHT). שום על אודסה. וכו' וכו'.
א) יש שלושה מאמנים שאני אוהב לשמוע אחרי המשחקים : ניצן שירזי,אורי מלמיליאן ויוסי מזרחי. אנשים כנים שמדברים מכל הלב ,אנשים ישרים שכיף לשמוע אותם מדברים. ב)מספרי סיפורים?גרנט,אוחנה ,שייע,לופא . ג) "אם אני יראה שהבעיה היא בי אז אני יקום וילך " (משפט די נפוץ למאמן לחוץ שדורשים ממנו להתפטר) "קיפחו אותנו " "התוצאה משקרת "
"אנחנו הגענו ל5 מצבים של שער בטוח והם עשו גול ממתפרצת אחת" קלאסי. עוד לא ראיתי מאמן שלא אמר את זה. חשבתם אולי ללמוד קצת מהקבוצה שניצחה אתכם על ניצול מצבים וחשיבותו?
א. ראובן עטר כיף לשמוע אותו. יחד עם אלי אוחנה. ב. את גוטמן. ג. זה לא תירוץ - יש מאמנים שמתחילים להתבכיין על השיפוט. על שחקן שלהם שהיה חסר. שהם לא נכנסו למשחק. שהם ספגו שער מחצי מצב ויכלו בכיף להבקיע 4 שערים. וכמובן מזכירים כמה חסר להם חיזוק בקבוצה. ואז בסוף אחרי שסיפרו את כל זה הם אומרים שזה לא תירוץ.
בדיוק מה שבאתי לרשום-הם אומרים:"אני לא רוצה שזה ישמע כמו תירוץ אבל..היה חסר לנו ככה וככה והשופט היה ככה וככה".
המאמן שהכי כיף לשמוע אותו מתראיין-גילי "אני לא רוצה לתרץ אז אסתפק בלומר שרה שרה שיר שמח" לנדאו, ובעונה שעברה לואיס "אם קאנן רוצה, הוא יכול לעבוד בתור אפסנאי" פרננדס וטון "אין שום סיבה שמכבי תפטר אותי" קאנן. הגרוע ביותר-דרור "אתם לא הולכים לראות את מדונה" קשטן, מלך הצנונים במייבשים.
לא, לא, לא חבר'ה, זה לא הדיון של האשכול כאן. כבר דנו מספיק באי העפלתה של נבחרת ישראל למונדיאל, אז אל תסטו מהנושא המרכזי של האשכול.
הכתבה המלאה שהתפרסמה בידיעות מקומי,תהנו http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/biggrin.Xxx http://www.2send.us/uploads/4479728f68.Xxx http://www.2send.us/uploads/987fd3bb96.Xxx http://www.2send.us/uploads/344c584771.Xxx http://www.2send.us/uploads/9322c01263.Xxx http://www.2send.us/uploads/1667e52950.Xxx
שייע פייגנבאום הוא המאמן הכי עילג בתולדות הכדורגל.זה הגיע למצב שהנהלת הפועל ת"א איימה עליו שיפסיק להתראיין כי הוא עושה להם בושות עם "כדורגל טוטאל" וכל מיני שטויות,אז הוא הלך לעשות סטיקרים על עצמו... אייל לחמן בגלל המחלה שלו למשחק יכול לדבר חצי שעה על סגירה אלכסונית בתשובה לשאלה "לאן פניכם מועדות ?"... יש לו ידע ויכולת התבטאות מרשימה מאוד. דרור קשטן נחשב לשתקן אבל על שאלה פשוטה הוא יכול לענות תשובה ארוכה ומרדימה עד מחרתיים. רוני לוי בסדר גמור ולפעמים קצת עצבני וחסר סבלנות מול הכתבים אם כי הוא למד בקטע הזה. אוחנה קבוע סופר את המצבים שהחמיץ ואת החצי מצב של היריב. אורי מלמיליאן דוגרי,גם ניצן שירזי עטר ויוסי מזרחי שקצת מפחיד אותי עם העיניים הפתוחות לרווחה כמו של דג אבו נפחה... אלי כהן אחרי נצחונות מתחיל לאבד את הצפון " נתתי להם לרקוד על המגרש " וכו... גוטמן רומז על עליונות טקטית (מה שנכון כי הוא יחד עם לחמן טקטיקנים בחסד). שומי וארדילס ? שני מלכים. :aaa8: :aaa8:
א. מיהו המאמן הישראלי שאתם הכי אוהבים לשמוע אותו מתראיין? שייע - חרצוף, עילג ויחד עם אלון מזרחי "הפך טמטום למקצוע". מאמן נוסף שאני אוהב לשמוע זה אלי אוחנה אך רק כשהוא עצבני "אני מאמן מספיק טוב (מלווה בתנועת ראש מהירה), מספיק מוכשר(עוד פעם תנועה חדה וחריפה של הראש) ולא פחות טוב מאף אחד (כאן כבר יוצא העשן מהאוזניים). ב. מיהו המאמן הישראלי שהייתם מעניקים לו את פרס מספרי הסיפורים? אייל לחמן, חופר חופר וחופר... בעיקר לגבי טקטיקה, ויש לו הרבה מה להגיד, לא שזה מראה על ידע גדול, כי את זה בכדורגל אין לו, ממה ששמעתי מכמה שחקנים ששיחקו אצלו, הוא בקיא במיוחד בשיטות אימונים וקלטות תדמית של ארגוני טרור.
א. ניצן שיראזי - האיש הזה פשוט לא מסוגל לשקר, לא לעצמו ולא לאחרים ב. אוחנה - תמיד נדמה לך שהוא היה במקום אחר, במשחק אחר , כשהוא מפרשן את המשחקים של הקבוצה שהוא מאמן.