נבחרת ישראל: אלישע לוי הוא מאמנה החדש של נבחרת ישראל

ואני בניגוד אליך מייחס גם הרבה דברים למזל ואני לא חושב שלבזבז את רוב הקריירה בספסל זה תמיד דבר נכון. ואפילו בניון שעזה קריירה אדירה עשה זאת לא מעט. במקרה שלו בצדק ובקבוצות הכי גדולות באירופה אבל הרבה לא. מה היה נותן למאור בוזגלו לדוגמה להמשיך לחמם ספספלים? מה תרם הטיול בחו״ל לקריירה של שכטר? ועטר?
מאוד מסקרן אותי אם עטר עכשיו יככב במכבי חיפה ויביא 2-3 אליפויות עם קצב שערים מטורף גם כל הזמן ישוו אותו לבניון ויגידו שהוא חכם על חלשים ופחדן...
הרבה שחקנים שלנו יוצאים לאירופה, מחרבנים על עצמם, חוזרים עם חוזי עתק ובלי יכולת והתוצאה היא שגם הליגה זבל וגם הנבחרת זבל...
בקיצור, בלי שאתם שמים לב סוכנים מתעשרים ועל הדרך מחריבים לנו את הכדורגל כי סחורה באמת חמה גדלה כאן בערך אחת לעשור...

 

איך אתה יודע שלא? אם עטר יפציץ בלי הכרה לאורך שנתיים ואולי גם בגביע אירופה אז כן יתחילו להגיד שהוא צריך לצאת שוב לאירופה

 

איך זה קשור למה שכתבתי אחינו? ולצורך העניין אני יותר מעריך את מי שמנסה ונכשל מאשר את מי שלא מנסה ולא נכשל, גם מי אמר שאם שכטר ועטר נכשלו גם זהבי ייכשל? הוא הרי טוב מהם אז יש לו גם סיכוי טוב יותר להצליח אבל הוא מפחד.
זו כמובן זכותו אבל זה אוטומטית שם אותו כשחקן ליגה ישראלית גדול ולא שום דבר מעבר לכך.

 

שכטר ועטר יצאו אחרי הצלחה גדולה בליגה שלנו לליגות גדולות והוכיחו שהם לא ברמה הזאת. מה זה תרם להם? מודעות עצמית, הם הבינו מה הרמה שלהם והיכן הם צריכים לשחק עד סוף הקריירה, לכן הם תמיד ייחשבו לשחקני ליגה מצוינים ולא יותר מזה, אם הם ירצו להיזכר ברשימה אחת ביחד עם הגדולים ביותר שיצאו שוב לאירופה וינסו את מזלם. אתה רוצה תהילה? תביא קבלות. וקבלות זה להישאר לאורך זמן באירופה, להצליח שם ולא להבקיע בצרורות נגד אשדוד ועכו ולעשות פעם בכמה זמן סיבוב על בלם שוייצרי בגביע אירופה.

מבחינתי שחקן שמצליח במשך מספר שנים לחיות במדינה זרה, בכדורגל מקצועני הרבה יותר בלי מקורבים וחברים, במזג אוויר שונה וברמה הרבה יותר גבוהה מכאן בכל אימון ומשחק מוכיח קודם כל שהוא ספורטאי אמיתי וראוי לכל ההערכה שיש.

ואם כבר נגענו בזה אז הבעיה של הכדורגל שלנו שיש לנו בליגה יותר מדי שחקני אינסטגרם כמו חנן ממן ולירוי צעירי מאשר ספורטאים.

 

אני לא מחליף את אלירן עטר ב-3 זהבים.

 

צחקתי מלא.

 

בוא נגזים עוד טיפה

 

יפה, הבאת דוגמא לשחקן כדורגל שהצליח בארץ וניסה פעמיים את מזלו בחו״ל ופעמיים נכשל וחזר לארץ( לטעמי בחירה נכונה יותר של קבוצה/ליגה והוא היה נשאר שם הרבה זמן) והיום כבר אנשים בקושי סופרים אותו. אתה מתפלא שזהבי לא רוצה להגיע למצב הזה?

ערן זהבי כבר לא ילד ואין לו זמן לבזבז או הון כלכלי שבגינו הוא יכול לסכן חוזה מובטח במכבי לשנים ארוכות קדימה.
בגיל 28 לכוון לרמות הגבוהות של אירופה דרך הליגה הישראלית, זה כבר מאוחר ואם בגיל הזה הוא מצא נישה שהוא נהנה בה, מרוויח כסף טוב ומצליח, אז מה רע?


אם נדבר דוגרי, אין פה דיון אמיתי על זהבי.
יש צד אחד(הצד שלך) שלדעתי לא אוהב אותו ואת ההצלחה שלו באופן אישי ולכן גם משתמש במשהו כמו כובע שלו שמכבי הוציאה למכירה בתור מרצ׳נדייזינג(רעיון מצויין בפני עצמו) כדי לנגח את ההצלחה שלו.

 

אף אחד לא אמר שזה רע.
זה פשוט לא שם אותו בנשימה אחת עם הגדולים ביותר בתולדות בכדורגל הישראלי

 

הייתי מסכם את זה בכך שזהבי הוא אחד מגדולי שחקני הליגה הישראלית אי פעם.
מה שמוזר זה שבאותו זמן אי אפשר אפילו להגיד כנראה שהוא אחד מ2-3 השחקנים הישראלים הטובים ביותר בדורו.
ביברס נאתכו, רפאלוב וטל בן חיים עושים יופי של קריירה באירופה ויש כאלה שיגידו שגם מה שעושים ניר ביטון,תומר חמד או רמי גרשון עדיף על גם כן הישגיו של ערן זהבי בליגה פה (מה רע בלהיות שחקן הרכב בסלטיק או שחקן הרכב לגיטימי בליגה הספרדית לאורך כמה שנים ברציפות?)

כמו שאמרתי, הדבר שהכי חשוב לזהבי זה שיעריכו ויעריצו אותו. הוא לא יוצא לאירופה רק בגלל שהוא יודע שיש סיכוי די טוב שייכשל שם (ולא רק כי הוא לא יהיה זהבי ועוד 10) ואז הכל הלך פייפן.
אם הדבר הכי חשוב שהיה לערן זהבי בקריירה היה הצלחה מקצועית אמיתית, ולא לספוג הערצה חסרת פרופורציות או להוכיח לכולם כמה לא העריכו אותו מספיק, הוא היה כבר עובר בקיץ האחרון לבאזל, או ל"סתם קבוצה" בצרפת או בלגיה (אני מניח שהיו לו הצעות רציניות מהמקומות האלה למשל).

 

לפי אמת המידה שקריירה בחו"ל היא הפרמטר הכי משמעותי בקביעת הגדולים ביותר כבר ברגע זה יחד עם זהבי העפת כמעט את כל כוכבי העבר דוגמת-
משה סיני, אורי מלמיליאן, עודד מכנס, ראובן עטר, אבי נימני, שייע פיבנגוים, יצחק שום, איציק ויסוקר, אלון מזרחי, איציק זוהר, זהאי ארמלי ועוד ועוד ועוד...
ולמעשה נשארנו עם יוסי בניון, אייל ברקוביץ', רוני רוזנטל, אלי אוחנה, ביברס נאתכו, חיים רביבו, טל בן חיים, ליאור רפאלוב וממש עוד רגע נכנסים לרשימה גם מואנס דאבור, אבי ריקן, תומר חמד ורמי גרשון.

 

אגב, מחר נפרדים כאן ללא ספק מאחד הגדולים בכל הזמנים. בלי קריירה מזהירה בחו"ל, בלי יותר מידי הופעות והשפעה בנבחרת, אני לא ממעריציו הגדולים ומבחינתי האישיות שלו לא פחות שנויה במחלקות מאשר של ערן זהבי- אבל בעיני ראוי להיות מוזכר בנשימה אחת עם כל אחד מהגדולים-
יניב קטן.

 

נו ברצינות, הוא אפילו לא ב - 20 הגדולים שלי במכבי חיפה.
סמל הבינוניות והדשדוש של המועדון. שחקן שייצג את כל מה שמכבי חיפה לא אמורה לייצג.
מיצה אולי 50% מהפוטנציאל שלו.

כשהוא עזב לאנגליה לא הרגשתי את זה. הטעות הכי גדולה של שחר מאז שהוא נשיא, הייתה להחזיר אותו ולתת לו את המנהיגות.
עדיף היה לשלם הרבה כסף כדי להשאיר את בנאדו וזנדברג שבאותה עת השפיעו הרבה יותר על הקבוצה.

 

אבי, חמד ודאבור עוד צריכים להוכיח.
כל מי שרשמת אולי למעט ויסוקר(שוער) ושום הם מבחינתי גדולים יותר מזהבי.

יניב קטן? אחד הגדולים בכל הזמנים? של מי בדיוק? אפילו לא מהשלושים

 

אגב, אני כבר מזמן לא בויכוח סביב ערן זהבי. אני בויכוח סביב הקביעה מי כן בין הגדולים ומי לא...
ומישהו כבר הזכיר כאן, אולי אפילו אתה- זה דבר שנתון לפרשנות.
אם תשאל מי הבלם הכי גדול שצמח בארץ יש כאלה שיגידו אבי כהן, יש כאלה שיגידו צביקה רוזן, יש כאלה שיגידו דויד פרימו ואולי יהיו כאלה שיגידו טל בן חיים...
אם תשאל כל נתנייתי הוא יגיד לך בלי למצמץ ובלי לחשוב פעמיים שלא היה ולא יהיה כמו חיים בר.