אם היו בכדורגל הישראלי יותר מאמנים שהם גם רס?רי משמעת, מצב הכדורגל היה הרבה יותר טוב. הכדורגלן הישראלי המצוי לא אוהב להתאמן קשה, לא שומר על אורח חיים ספורטיביים, חושב שהוא אבי לוזון ועושה מה בזיין שלו. הוא חייב מישהו שייתפוס אותו קצר ואם צריך, גם שיזמבר לו ת?צורה ויעשה לו סדרות חינוך שיסדרו לו את הראש. כשהשחקן מגיע לבוגרים, הוא מגיע כבר אם דפוסים של פרימדונה, לכן חשוב שתהיה משמעת ברזל כבר בגילאים הצעירים, עוד לפני שהם מספיקים להתקלקל. אם זה יקרה, אין לי ספק שכולם רק ירוויחו מכך...
אני אומר שרוב הילדים יחליטו לוותר במצב הזה על כדורגל ויחפשו חוג ספורט אחר/ משהו אחר לעשות/ ישבו בבית מול המחשב והטלוויזיה או בפארק עם וודקה ונרגילה כשיתבגרו/ מחלקם אולי יצאו תלמידים מצטיינים שיחליטו להשקיע בלימודים או בצבא, אבל אני חושב שכאלה לא ממש חסרים לנו, בניגוד לכדורגלנים. לסירוגין יכול להיות שתהייה מחלקת נוער שתהייה מקלה יותר, והיא תמשוך אליה מכל הקבוצות את הכשרונות המתוסכלים של הקבוצות עם הרס"רים בתפקידי המאמן.
חסה, חבל שזה לא יעמוד במבחן המציאות, כי אם היינו מתערבים על כך, אין לי ספק שהיית מפסיד... ד?א, תראה מה קורה במחלקות הנוער במדינות כמו גרמניה, ספרד או צרפת. שם אין שכונה... אבל בטח תגיד, שכאן זה המזה?ת ובישראל תתנהג כישראלי...ברור. הכדורגל הישראלי מתנהל בצורה קלוקלת והמוטו שמלווה אותו כבר שנים: ?אין שכל, אין דאגות?. לצערי, אנחנו תמיד נשאר קטנים, לא מפותחים ועם רגשי נחיתות אדירים. מספיק היה לשמוע את מאמן האולימפית אחרי שעבר בנק? את גרמניה, אנגליה ורוסיה...אתה יודע, דוקים וכאלה.
גם לי אין ספק שהיית מפסיד ואם היינו מכניסים למחלקות הנוער ואפילו לחוגים סטדנרטים נוקשים באימונים, מהר מאוד מצב הכדורגל היה כמו זה של האתלטיקה - דליל בכל פרמטר, רק עולים עם מנטליות משם היו מתאמנים בזה, חוגים לילדים לא היו קיימים בכלל, ולמשוך ילדים לזה היה הופך לבלתי אפשרי. ובכלל היו מעט קבוצות שפרוסות על איזור גיאוגרפי גדול, וגם בהן בקושי היו מתמלאים 13 שחקנים בטווח גילאים רחב מאוד, והנערים היו מסופחים לקבוצות הבוגרים, כמו כדורסל הנשים בארץ. חוץ מזה שספרד, צרפת וגרמניה מדינות קצת יותר גדולות מישראל, הן גם מושכות יותר זרים, גם כאלה שמגיעים לשם כחלק מההגירה, וגם ילדים שמגיעים לשם במיוחד בשביל הכדורגל (כולל מישראל, אתה בטח מכיר אחד כזה בשם עומר דייגי).
ומה תגיד על אורוגוואי, מדינה לא יותר גדולה מבחינת אוכלוסיה משלנו ומוציאה כוכבים אדירים מדי שנה בשנה? הגודל לא רלוונטי, אלא צורת ההשקעה והאימונים ולפני שתדחוף לי את סוארס לפה כדי להוכיח שהם לא מתנהגים כמו בני אדם אני אגיד שהלוואי ומישהו בישראל היה מגיע לרבע מסוארס.
את המנטליות שלהם ביחס לישראלים לא חקרתי. מבדיקה שטחית רמת החיים פה גבוהה יותר (אם כי לא בהרבה), כלומר שם יש יותר ילדים שכדורגל בשבילם הוא ה-הזדמנות, יש שם היסטוריה של כדורגל של 130 שנה כבר, קצת יותר מאיתנו.
היית שואל אותך איל אתה מצפה ללמד ילדים בלי מערכת חוקים ומשמעת, אבל אתה בטח תענה לי בזה שהם לא צריכים שילמדו אותם ותזרוק לי את דאבור וראדי כדוגמא. אני לא מאמין שנפלתי בפח זה שוב...
אתה בעצם טוען שכולם צריכים להיות נחמדים עם כדורגלנים, כי אחרת הם פשוט לא ישחקו כדורגל וכולנו נפגע. בעצם, כל הבעיה של הכדורגל הישראלי זה שמאמני הנוער לא נחמדים מספיק. האמת, תפיסה חדשנית. אני בעד להעסיק ליצנים ובחורות שימצצו לכולם באופן קבוע בתור מאמני כדורגל, ככה כולם יהיו מרוצים.
במקרה זה אני נייטרלי לחלוטין. אלי כהן החדש הצליח במספיק מקומות כדי שיוכל להרוויח צ'אנס בקבוצת מרכז טבלה בישראל.