ובכן, הנה סקר נוסף אך שונה, בנושא קבוצות גדולות לאורך ההיסטוריה. כאן מדובר רק בהיסטוריה המודרנית של ליגת האלופות במתכונת שאנחנו מכירים מעונת 92'-93' ועד עכשיו. הנה רשימה מוצעת של 10 מהאלופות הטובות בהיסטוריית 28-29 השנים של המפעל. בחרו את הטופ 7.
לא נולדתי אז, והיא גם לא זכתה באלופות, אבל האגדה מספרת שמישנגלאדבך הייתה הגדולה בהיסטוריה. לא יודע אם זו אותה אחת של ההפסד לליברפול בגמר. אני הולך על מילאן 94 קל.
הכי היסטורית-בארסה של פפ הכי יפה לעין-ריאל 2014 ואיאקס 95 הכי סנסציונית-מילאן 94 הכי דל פיירו-יובנטוס 96
חחח...."הכי דל פיירו- יובה 96". אהבתי . דל פיירו באמת היה ענק באותה זכייה של יובנטוס. אבל אם כבר ציינת אלופה שלא מופיעה כאן ברשימה וגם ציינת את 94' כזכייה סנסציונית, אז אין ספק שהזוכה הכי סנסציונית, במיוחד בהתחשב במשחק הגמר ובאופן בו היא ניצחה- זו ליברפול של 2005. לא רק שניצחה בפנדלים אחרי פיגור של 3-0 במחצית, אלא גם עשתה זאת מול קבוצה ב 10 דרגות מעליה. זו הייתה ליברפול סופר בינונית מול קבוצת-על של מילאן. וואוו, באמת לא ייאמן
מסכים. אני חושב ש-94 יותר מיוחד כי זה היה ממש נוק אאוט טקטי של קאפלו, והוא לא עשה את זה על איזה דחלול, הוא עשה את זה על פאקינג יוהאן קרויף.
אם כל הכבוד, בארסה של אותם שנים לא הייתה בארסה שמתקרבת לבארסה הגדולה, אם כל הכבוד לקרוייף. בארסה בכל הזכיות שלה, הייתה טובה יותר ממילאן של קאפלו
מה קרה לך זאת היתה קבוצה חייתית. עם רומאריו וסטויצ'קוב וקומאן ולאודרופ(ועוד איזה אחד גווארדיולה אם אייתתי נכון) זה שמות הרבה יותר נוצצים ממה שהיה למילאן באותו זמן, לפחות בחלק ההתקפי. ה-0:4 זה משהו שהגיע אאוט אוף דה בלו.
בונוס שלי, הזוכה "המגעילה" ביותר - צ'לסי מודל 2011/12, למרות שנהניתי לראות אותה סוגרת חשבון עם ברצלונה שלוש שנים אחרי השוד ההוא בגשר. פשוט זה היה קצת פוקס... https://static01.nyt.com/images/2018/05/27/sports/27championstrophy/merlin_138716301_7655ceb3-fb5e-4354-821a-bfad8d475786-superJumbo.Xxx אני בוחר מן הסתם בריאל מדריד, לא 2016 עד 2018 אלא 2013 עד 2018. ארבע זכיות בחמש שנים, שלוש מהן ברצף, לא היה ולא יהיה. קבוצה עם שחקנים היסטוריים כמו כריסטיאנו-ראמוס-מרסלו-מודריץ', מאמן על כמו זידאן, גלאקטיקוס בכל עמדה. קבוצה שידעה לצאת ממצבים בלתי אפשריים. קבוצה שגם אכלה שנים אחרי שנים חרא בחצי הגמר והדחות כואבות עד שהמזל התהפך. קבוצה שידעה לשחק בכמה וכמה סגנונות אם זה 4:3:3 כשבייל עוד תיפקד, או מערך היהלום עם איסקו, קבוצה עם מגינים יוצאי דופן. רונאלדו עם 17 שערים, 16 שערים, 12 שערים ו-15. אני לא אשכח לעולם את ה-0:4 בגרמניה על באיירן השחצנית של פפ, הטרבליסטית, עד אז מעולם לא ניצחנו אותה בחוץ. בזכייה השלישית ברציפות אגב ניצחנו בחוץ את פ.ס.ז', את יובנטוס עם ה-0:3 והמספרת וגם את באיירן בחוץ. גם באיירן מינכן בשני הטרבלים שלה חזקה מאוד (אני חושב שגם להיצפלד הייתה קבוצה חזקה מאוד), ברצלונה 2009 ו-2011. יובנטוס עשתה שלושה גמרים ברצף באמצע שנות ה-90 וזה ראוי להערכה. גם יונייטד מועמדת רצינית.
יונייטד 99 לא היתה יוצאת דופן מבחינת הכדורגל אבל עם הרבה הילה והרבה וינריות, מה שאפשר להגיד על כל הקבוצות של פרגי, אבל הקבוצה הזאת היתה קצת יותר. ה-2 הדקות האחרונות בגמר הן לבטח 2 הדקות הכי זכורות בהיסטוריה של המפעל. זוכר את זה כאילו זה היה אתמול.
ריאל ההיא אומנם הייתה ווינרית וקלינית, אבל אני חושב שבארסה בשיאה היא ביי פאר קבוצת הכדורגל הטובה ביותר שראיתי בחיי.
באיירן של היינקס, הייתה עצומה פשוט. כדורגל עוצמתי ומלהיב, פשוט רמסה כל קבוצה שפגשה. Sent from my LE2113 using Tapatalk
אני חושב שהחמירו עם הכדורגל שריאל מדריד הציגה, עם אנצ'לוטי כשה-BBC בשיאם והיה לנו גם את די מאריה ממש היו אינסוף אפשרויות להתקפה, כבשנו הרבה שערים נאים, פשוט בגמר היה לנו תחת. לגבי זידאן - כדורגל לא רע בשנתיים הראשונות, בהמשך זה בטח לא היה ככה. כמובן שזה לא דומה למסי-צ'אבי-אינייסטה (בהקשר זה, הכדורגל של ריאל של דל בוסקה כשהתווסף גם רונאלדו והיו לנו את ארבעת המופלאים - היה שירה בתנועה, אבל זה הספיק רק לחצי גמר נגד יובנטוס). השאלה אם אנשים מודדים עוצמה ואיכות כדורגל של קבוצה במהלך עונה אחת, למשל באיירן 2012/13, או שליטה של כמה וכמה שנים. אותה באיירן הושמצה ונקטלה על הפסד 'בגמר הביתי' לצ'לסי בצורה לוזרית מאוד וגם עברה את ריאל על הקשקש ("הקריבה" את משחק העונה נגד דורטמונד בעוד ריאל הייתה מותשת אחרי הקלאסיקו). אני בגדול חושב שאינטר לא שייכת 'לקבוצה הזו' עם כמה שהסבה גאווה לאוהדיה ולכדורגל האיטלקי. כמובן שסגנון המשחק נגד ברצלונה בחצי הגמר די נכפה עליה בגלל הכרטיס האדום. זו כן הייתה תצוגת הגנה די מרשימה.
הגדולה של באיירן, לפחות בעשור האחרון, זה שהיא שומרת על יציבות. גם בעונות ש״פחות הולך לה״ היא עדיין אחת הקבוצות הטובות והעצמתיות באירופה, זה גם ניהול נכון אבל זה גם הרבה קומבינות בתוך הבונדסליגה.
וואוו.....הרבה דברים מעניינים ציינתם כאן. קודם כל, לגבי הגמר של 94' הוא אכן היה סנסציוני בגלל התוצאה החד צדדית שלו. מילאן עדיין הייתה גדולה באותה שנה, אבל מאוד אפורה. בארסה של יוהאן קרויף, לעומת זאת, הייתה נוצצת. אכן היא לא קרובה לגדולה של אף אחת מהקבוצות של בארסה שזכו בעשור ומשהו האחרונים, אבל עדיין קבוצה גדולה באותם זמנים. עדיין,הגמר של 2005 הוא הסנסציוני מכולם, בעיקר בהתחשב בכך שהמהפך שליברפול עשתה במחצית השנייה מפיגור 3-0 נעשה מול קבוצה בהרבבבההההה יותר טובה ממנה. הסיכוי של המהפך הזה לקרות היה בערך אחד לכמה אלפים, לדעתי. יונייטד של 99', עם כל ההישג הגדול שלה, היא בעיקר גימיק בכל הקשור להיסטוריה של המפעל. לא אחת המרשימות, לא אחת הדומיננטיות, לא אחת האיכותיות וכיוב, אלא קבוצה שבנתה את שמה בעיקר סביב אותן 2 דקות של התוספת זמן בגמר. לגבי צ'לסי של 2012, אני מסכים שזו הייתה אחת הזוכות המגעילות והפחות מרשימות אי פעם. לגבי 7 הזוכות הטובות ביותר, הנה הרשימה ללא דירוג: בארסה 2009 ו 2011 אייאקס 1995 באיירן מינכן 2013 באיירן מינכן 2020 בארסה 2015 ליברפול 2019 מילאן 1994
