דיון הסרטים

http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/icon_thumright.Xxx

 

או כמו שקורה לזה איגור, השומר בסינמה סיטי, פיראטים קאריביים. http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/smile.Xxx

 

Metallica: Some Kind of Monster - 8/10

(למי שלא מכיר, מעט סיפור רקע - מדובר בסרט תיעודי העוקב אחרי ההקלטות של האלבום האחרון של מטאליקה, כולל כל התלאות בדרך)

כאשר מתייחסים לסרט שכזה, הסמוך להוצאתו של אלבום חדש, יש להסדיר ראשית סוגייה אחת: האם מדובר בתרגיל שיווקי או יצירה אומנותית? במקור, הסרט הופק עבור VH1 כפרסומת נטו, סוג של ריאליטי כמו ה"אוזבורנס" אשר ילווה את יציאת האלבום החדש. אך, לאחר שנקלט במצלמת היוצרים די חומר כדי לעשות סרט תיעודי משמעותי, רכשה הלהקה את הזכויות ונתנה לבמאים יד חופשית. ואכן, קשה לקרוא למוצר הסופי פרסומת. במשך מרבית הסרט, חברי מטאליקה לא נראים סימפטיים במיוחד. ג'יימס הטפילד (גיטרת ריתם) ולארס אולריך (תופים), מקימי הלהקה, מתנגחים ללא הרף, בעוד קירק האמט (גיטרת סולו) איבד כל שמץ של אישיות כאשר נגמל מסמים ואלכוהול. קשה להאשים את הבמאים בתצוגה מייקל-מורית של אנשים. לא רואים פה ליטוש מחריד של המציאות - כל הפגמים נטועים בחברי הלהקה עצמם, לא בתכסיסי עריכה. ובכל זאת, כפי שהקלישאה אומרת - Any publicity is good publicity. יציאה של סרט כזה, אוטומטית תיצור עניין נוסף באלבום החדש. אינני יודע אם מישהו מהאחראים על הסרט ניגשו לפן זה במודע ומכוון, אך לאמר כי לא קיים לסרט צד מסחרי מובהק יהיה שקר גס.
לטעמי, הדבר המעניין ביותר בסרט הוא זוויות המבט השונות שהוא מציע על היישות הנקראת מטאליקה (או "מפלצת", כמשתמע מהשם). אין ספק כי מדובר בהרבה יותר מאשר שלושת החברים הכמעט מקוריים (האמט החליף את דייב מוסטיין מעט לאחר שהוקמה הלהקה). בסופו של דבר, מדובר בלהקת המטאל המצליחה ביותר בכל הזמנים, והיא צמחה מזמן מעבר למימדים בהן מדובר בסתם ארבעה חברים שמנגנים. ניכר כי חברי הלהקה מנסים עדיין להתייחס לזה כך, אך המציאות כל פעם מוכיחה אחרת. ארבעה אלכוהוליסטים צעירים הם לא בדיוק האנשים המתאימים להתמודד עם הצמיחה המטאורית לה זכתה הלהקה, והסרט מראה כיצד הם נאלצים לעשות זאת עם לחץ מצטבר של 25 שנים (רמז: רע).
ישנם אנשים רבים נוספים, כל אחד עם נקודת ראות משלו על יישות המטאל הענקית. על בוב רוק, המפיק אשר החדיר את הלהקה למיינסטרים (לטוב ולרע), ניכר הלחץ מהאולפנים. הוא האיש אשר אחראי על כך שהפרוייקט יסתיים בהצלחה, בלי לדחוף את אחד מהאגו-מניאקים סביבו מעבר לקו האדום. פיל טאול, המטפל אשר נשכר על ידי האולפנים כדי להעניק סיוע פסיכולוגי לחברי הלהקה, משייך את עצמו למטאליקה ולקראת הסוף רואה בעצמו חלק מהלהקה. ג'ייסון ניוסטד הבאסיסט שעזב מעט לפני תחילת הסרט, מריר וכועס על יחסם של חבריו לשעבר. אבל את הזווית המעניינת והמרגשת ביותר מציג דייב מוסטיין, אשר פוטר מהלהקה לפני יותר מ- 20 שנים בגלל בעיות אלכוהוליזם. למי שלא יודע, מוסטיין הקים לאחר מכן את מגהדת', אשר אמנם לא הצליחה כמו להקתו המקורית אך הצליחה למכור מעל ל- 15 מיליון תקליטים בעולם (ואם תשאלו אותי, לא מעט בזכות 'מוצאו' של מוסטיין). בסצינה הטובה ביותר בסרט, נפגש אולריך עם מוסטיין כחלק מתהליך הטיפול, והשניים מקיימים את השיחה אשר הייתה צריכה להתרחש 20 שנים קודם לכן. מוסטיין, מסתבר, רואה בעצמו כשלון ואוכל את עצמו כל יום על כך שלא קם בזמן והלך לגמילה. יש משהו כל כך עצוב במלנכוליה של מוסטיין, בייחוד כאשר רואים מה קרה לשאר חברי הלהקה בהמשך הדרך. הצד האפל של כוכבי רוק הוא דבר שתועד רבות בתרבות המערבית, אך כנראה שבכל זאת אף אחד לא מוכן לוותר על ההזדמנות להיות אחד כזה - אפילו כוכב בפני עצמו כמו מוסטיין.
שאלה מעניינת היא כיצד נוכחות המצלמות משפיעה על המתרחש לפניהן. למעשה, אי שם באמצע הסרט, אותה שאלה אף עולה לדיון. לאחר שג'יימס הטפילד חוזר מגמילה, מתכנסים יחד חברי הלהקה והבמאים עוברים לפתע לעמוד לפני המצלמות. חברי הלהקה מפתחים מחשבות שניות לגבי פרוייקט זה, אך לבסוף מחליטים להמשיך לתת למצלמות חופש פעולה. לצערם של הצופים, זה לא תמיד אומר כנות מירבית. הטפילד ואולריך מתקשים לשכנע בדבריהם (פרט למקרים בהם הם כועסים), אם כי לטעמי לא מדובר באשמת המצלמות. הם מנסים לדבר מהלב, אך לאחר שנים ארוכות של מניפולטיביות הדדית אמירת אמת מפיהם נשמעת איטית והססנית - הם מחפשים את הניסוח הפוליטי. ג'ייסון ניוסטד ודייב מוסטיין, לעומת זאת, מפציצים בלי מחשבה מיותרת. ניוסטד, למעשה, אף אומר כי לדעתו כל הרעיון עם המטפל הוא מגוחך. אחרי הכל, חברי הלהקה נהגו לקבל החלטות של מיליארדי דולרים על כוס בירה.
בפן הקולנועי, אין יותר מדי להטטנות, ובהתחשב בחומרים המצולמים זוהי החלטה נכונה. למרות זאת, ישנן מספר סצינות בולטות מבחינה סינמטית - בעיקר האודישנים לבאסיסט החדש כאשר שיר אחד מנוגן באופן רציף על ידי האמט, האטפילד ואולריך בעוד הבאסיסט מתחלף בקאטים, או השילוב המוצלח של ראיונות הפרומו ל"St. Anger" בתוך הסרט.
בסך הכל, מדובר בחוויה מומלצת ביותר, ולא רק למעריצי מטאליקה או סגנון המוזיקה. מדובר במבט נדיר מאוד על דינמיקה של להקת-על, וספק אם דבר כזה יקרה שוב בעתיד הנראה לעין.
מסקנה ברורה אחת יש מהסרט. להקה שרוצה לעשות אלבום טוב - זו לא הדרך. עם כל הבלאגן שסבב את ההקלטות, אין פלא שהאלבום עצמו הוא חרא גולמי.

 

היום יוצא ברחבי הארץ "אפקט הפרפר 2". הסרט הראשון היה טוב מאוד לדעתי. הרעיו עצמו אמנם לא מקורי אבל נעשה טוב והיו כמה קטעים טובים וסצנות כמו בעיקר הסצנה האחרונה. טוב, אז לא בדיוק האחרונה. לפי הפוסטר הקטנטן בעיתון הרכבת, שזה בעצם מה שהודיע לי על קיומו של הסיקוואל, מככבים שני שחקנים אלמוניים ולא כל כך קשורים. מישהו יודע מה העלילה, מה הקשר והאם זה סרט המשך שכן מקיים את המסורת לקלקל את שמו של הראשון?

 

הראשון היה ענק, הסרט הכי טוב שראיתי. אבל איך אפשר להמשיך מפה?

ספוילר, אם מישהו עדיין לא ראה....


הרי הוא כבר סידר לעצמו את החיים בסצינה האחרונה בסרט הראשון, איך ימשיכו מפה?
מה, פתאום הוא יגלה מחדש את הילדות העשוקה שלו ויבין שהיתה עוד ילדה שהוא אהב עם אבא מתעלל ואח מטורף?
אני כבר מאוד סקרן לראות את הסרט הזה רק כדי לראות איך לעזאזל ממשיכים מהסצינה האחרונה בסרט הראשון ואם זה יהיה המשך מוצלח, כי מוצלח כמו הראשון זה בטוח לא יהיה

 

הסרט זה לא על אשטון קוצ'ר זה על מישהו אחר עם אותם יכולות

 

MTA, הואיל ואני לא מעוניין לקרוא את הספויילר (תודה על האזהרה), תסביר טיפה בלי להרוס על ה"איך להמשיך מפה" במובן של איך ה-1 וה-2 קשורים.

אהה, ובוריס, התגעגעתי לביקורות שלך. תראה את FLASH כבר (למרות שאני כבר שכחתי אותו מלבד איזה 2-3 סצנות חזקות).

 

לא ראיתי את השני, הספוילר הוא על הראשון(בגלל הוספתי "אם מישהו עדיין לא ראה")

בהמשך ההודעה הסברתי למה קשה לי לראות איך ממשיכים מפה אבל מי יודע, אולי הבמאי יפתיע אותי וידפוק המשך שלא יבייש את הראשון

 

אבל לא הבנת אחי, יש שחקן ראשי אחר (נראה מבוגר יחסית) ושחקנית ראשית חדשה (גם נראית טוב, לא מבוגרת).

 

אם טי איי,

ספוילר,

אתה ראית את גרסת הקולנוע ולא גרסת הבמאי לכן לא ברור מאיזה גרסא ימשיך הסרט השני.

 

כן. אין שום קשר לסרט הראשון. בזבוז כסף. לקחו את הקונספט של אדם החוזר בזמן כדי לשנות על עלילת חייו והלבישו את זה על סיפור אחר עם אנשים אחרים. שום פואנטה מלבד היותו של הסרט מסחטת כסף.

 

גם הראשון היה מתחת לממוצע
קצת אפקטים, לא יותר

 

הראשון היה ענק.
השני חלש, ללא שום רגע שאתה באמת נכנס לסרט.. למעט הכוסיות שלו. זה הכל.
חבל שהם סתם הוציאו סרט כ"כ חלש שפוגע בזיכרון של הסרט הראשון שהיה ענק, כמו שציינתי.

אגב, רקובה, השחקנית הראשית נראית הרבה, אבל הרבה יותר טוב מ-"טוב" http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/smile.Xxx (רק לידע כללי לפני שאתם באים לסרט).

 

מישהו ראה קליק? סרט ענק!! ממש התחברתי אליו...כמעט בכיתי בסוף...