@wings דשאן מביא ברב הזמן תוצאות וזה מספיק בשביל ההתאחדות הצרפתית. כאוהד ניטרלי אני מצפה ליותר כדורגל, אבל מי אני? נולדתי וגדלתי במדינה איפה שהשחקן הכי טוב שלה בהיסטוריה אמר: "אני מעדיף להפסיד יפה מאשר לנצח בצורה מכוערת...". קרויף ז"ל לא זכה כשחקן או מאמן במונדיאל. דשאן כן...
יפה שהוא זכה אבל הוא מאמן בנבחרת עם הכי הרבה טאלנט. צריך להיות חסר מושג או ממש חסר מזל כדי לא להגיע עם נבחרת כזאת כל מונדיאל לחצי גמר. הוא אמנם זכה פעם אחת אבל גם פישל ביורו ולדעתי עלה לגמר המונדיאל האחרון עם הרכב שהפסיד לו את המשחק בסוף. הוא המאמן הראשי של צרפת מאז 2012 וזכה בגביע העולם פעם אחת ובשום יורו (לא מחשיב nations leauge). אני חושב שרוב המאמנים היו משיגים את זה וחלק יותר. אם הוא לא זוכה השנה אז בכלל אין מה לדבר על איזה משהו מיוחד שהוא הוציא מהנבחרת.
לא מדוייק. סגל עם שחקני טופ עולמי על כל בלטה: זה חרב פיפיות. לא כל כך קל להביא תוצאות כשיש לך סגל שלם של סופרסטארים שרובם הם פרימדונות ו/או שומרים על הרגליים כרוניים ו/או זכו כבר בהכל בקריירה או בוא נאמר ככה הם כבר בשלב שלא להוטים להוכיח כלום (בטח אם זה לא בכדורגל מועדונים איפה שיש יוקרה אמיתית ובונוסים בחוזה). מה נולדנו אתמול? זה לא מובן מאליו. מאז שאני זוכר את עצמי, כל טורניר אנחנו רואים נבחרות משופעות בכישרון... עם שחקנים מצטיינים קבועים ברמת המועדונים - אך בנבחרת לא יוצא מהם כלום... "תסמונת נבחרת בלגיה" אני קורא לזה. תשנו את השם לברזיל או אנגליה או הולנד. אם בא לכם. לצערי הרב גם הנבחרת שאני אוהד עם כל המוסיאלות שלה והברץ וסאנה ו-וירץ, גם הפכה לכזו בעשור האחרון. כוכבי נבחרת בלגיה. אני אוהב לקרוא למוסיאלה הברץ ושות'. במועדונים הם חיות. בנבחרת תמיד כלומניקים.
ממש לא מסכים. מודה שראיתי רק את התקצירים של ארגנטינה עד עכשיו. היכולת הטכנית שלו עדיין מדהימה. אבל כל פעם שהוא עושה דריבל רואים בבירור שהוא ממש איבד מהמהירות. הוא עזב למיאמי בתזמון טוב מבחינתו.
דווקא היו לא מעט טורנירים שהנבחרת הכי טובה על הנייר זכתה. צרפת 2018, גרמניה 2014, ספרד 2010, ברזיל 2002. בלגיה זה אכן פספוס חריג במיוחד, מצד שני גם היו שם בעיות של יותר מדי שחקנים על אותה עמדה. מרטנס למשל לא יכל חלוץ כמו בנאפולי כי היה שם את לוקאקו. ניינגולאן לא יכל לשחק מקדימה כי היה שם את הזארד ודה בריינה. בגלל זה גם פרש מהנבחרת. דה בריינה והזארד עצמם אלה שחקנים שצריך 2 כדורים בשבילם. היו שם גם הרבה בעיות בחדר הלבשה, ריב מאד מתוקשר בין דה בריינה לקורטואה. וכן גם מאמן מאד בינוני אבל זה לא רק הוא.
הוא לא צריך מהירות. יכול להיות המנהל משחק הכי טוב במשחק. אם גיגס וסקולס שיחקו ברמות הגבוהות בגיל הזה ועשו חיל אז השחקן הגדול בתולדות המשחק, שכרגע אולי מוביל את הנבחרת שלו לזכייה נוספת(ורצופה) במונדיאל יכול. כאב לב ממש. לפחות באנגליה חסרים, חוץ מברונו העונה אין אף שחקן שהיה שווה לקנות כרטיס כדי לראות אותו משחק. אחד כמו מסי היה מחזיר את כל המליוני צופים שאיבדה הליגה בגלל ארסנל.
אוליסה זה הנשק הזה שמכפה על כל החסרונות של צרפת והמאמן הדפקט שלה. כלומר, כשיגיעו המשחקים האלה שלדשאן אין מה למכור חוץ ממתפרצות אתה תמיד יכול לקוות שהכדור יפול לרגל את אוליסה ומשם הוא ירקד לך כל הדרך לשער. יש מצב שגם אמבפה לא יעלם במשחקים האלה בזכותו. ביחד עם הגיאורגי הם בליגה משל עצמם בז׳אנר של הווינגרים.
איך יעמוד בקצב של הפרמייר ליג כל שבוע? הוא יפול מהרגליים, וזה עוד בנוסף לצ׳מפיונס ליג(הוא הרי לא ילך לשחק בברייטון) מונדיאל זה מתאים לו כי הוא יכול לשחק בקצב הנמוך של ה-MLS ולשמור כוחות למונדיאל
איזה שוער ליצן יש לסנגל. חשבתי שהוא נראה רע מול צרפת אבל הוא מתעלה על עצמו מול נורבגיה. ומה קורה לאודיגרד? כאילו הוא שכח לשחק כדורגל
אין נבחרת שלא סובלת מזה במידה מסוימת. אמבפה ודמבלה מהנבחרת שאתה בטוח שתזכה בהליכה לא קוקסינלים? מסוט אוזיל מהנבחרת שזכתה ב2014 לא קוקסינל? בשביל זה יש מאמן. מאמן אמור לדעת מתי לשחק עם קוקסינלים מוכשרים ומתי להעלות את המאדרפאקרס מהספסל שיחצבו את הניצחון עם השיניים והציפורניים. דשאן יחיה וימות על היכולת האישית של השחקנים שלו (בהגנה ובהתקפה). בטורניר של 5 משחקי נוקאאוט שאין מהם דרך חזרה: משחק אחד שבו הם לא יופיעו במלוא הדרם יספיק כדי לשלוח אותם הביתה בלי הגביע. נבחרות כמו ספרד וגרמניה יכולות לנצח גם בדרכים אחרות.
