ליברפול 2026/27: איראולה על הקווים, ברקולה שורף אגפים

סלוט אמר שיש לנו 5 שחקני הגנה כשירים לשבועות הקרובים (ואן-דייק, קונאטה, גומז, רוברטסון וקרקז) ושאי אפשר לצפות מגומז לשחק יותר מדי בזמן הזה כי הוא לא בנוי לזה פיזית (לא באופן מילולי).
הוא גם אמר שלא דחוף לנו בלם כי גם גראבנבראח ואנדו יכולים לשחק את התפקיד ושיש לנו עמדות אחרות דחופות יותר (משתלב עם הדיווחים על סמניו).

מעבר לשטויות הרגילות שמדבר, מי הוא חושב שישחק בקישור אם הוא לוקח משם את גראבנבראח? שלא לדבר שבטח נצטרך את סובוסלאי כמגן ימני כי אין לנו מגן ימני כשיר.

 

מפסידים 3-0 לפורסט, 6 הפסדי ליגה ב7 משחקים אחרונים. תוצאה שמדגישה עד כמה ההידרדרות כמעט ובלתי ניתנת לעצירה. הקבוצה איבדה את הביטחון, חסרת השראה ונראה שהאמון התפורר בחדר ההלבשה, על הקווים וביציעים.

המשחק הזה הוסיף רובד נוסף לתחושה שהטעויות האישיות ומזל רע כבר לא מסבירים דבר. התבנית חוזרת, פעם אחר פעם, קבוצה שמתקשה להבין את עצמה. המערך שברירי, החיבורים בין העמדות מקרטעים, ותוכנית המשחק אם קיימת, לא מצליחה לבוא לידיי ביטוי. לעיתים נדמה שהקבוצה משחקת בפאניקה.

הבחירות בהרכב יוצרות תחושת של חוסר אמון, קונאטה למרות עונה חלשה, ממשיך לפתוח והתוצאה בהתאם, סובו נזרק לכל עמדה בשביל לסתום חורים והקישור מתפרק. מנגד שחקנים שמשנים משחקים כשהם על הדשא, כמו אקיטיקה, מתקשים לקבל מקום בהרכב. הפער בין מי שמספק תרומה לבין מי שמקבל קרדיט לא מובן.

הבעיה ניכרת גם מחוץ לקווים. ניהול הרכש בחלון האחרון, שכלל שורה של החתמות של שחקנים שעדיין לא הוכיחו התאמה למערך או לדרישות של הקבוצה, יצר חוסר איזון ללא כיוון ברור. במקום לייצר בסיס יציב, מנהלי הרכש הוסיפו עוד שכבות של לחץ, מצב שמקשה לייצר בסיס בריא ויציבות.

רגעי הלחץ רק מחזקים את התחושה הזו. הצוות המקצועי נראה לעיתים כמי שמנסה להכניס עוד ועוד שחקני התקפה ולחכות שמשהו יצליח לפגוע ובפועל זה לא קורה. סלוט נראה אבוד ומחפש פתרון מיידי, אך השינוי המהותי מסרב להגיע. היריבות מרגישות את החולשה הזו ומשתמשות בה שוב ושוב בכדי לשבור בקלות את המערך ולהבקיע מולנו מתי שרוצות, כל מצב נייח וכל כדור חוזר הופכים לשער וודאי.

הקבוצה הפכה לקלה לפיצוח, ואנפילד חדל מלהרתיע. ההפסד לפורסט הוא לא רק תוצאה קשה, אלא סימן אזהרה חזק לעומק המשבר. אם לא יגיע שינוי משמעותי בגישה, בניהול הסגל ובקבלת ההחלטות בחלון ההעברות, העונה הזו עלולה להמשיך להתדרדר.

השאלה היא אלה החלטות יתקבלו וע״י מי.

הפנים לפ.ס.וו

 

כשהמנטליות לא טובה, ההגנה פרוצה וההתקפה לא מתפקדת כבר אי אפשר להאשים שחקנים. זה רק המאמן.

כרגע הוא לגמרי איבד כיוון ומה שהוא מנסה לעשות נכשל. לדעתי אם עד ינואר המצב לא משתפר חובה לדעת לחתוך הפסדים.
מאמין ומקווה שיוז מסתכל על אלטרנטיבות.

 

הודג'סון הפסיד 9 מ-31 המשחקים שלו במועדון.
סלוט הפסיד 13 ב-31 המשחקים האחרונים שלו.

לדבר איתי על רכש שלא מתאקלם או לא יודע מה זה בדיחה, הוא עושה היום את העבודה הכי גרועה שראיתי ממאמן כלשהו במועדון הזה, צריך להיות עיוור בשביל לא לראות את זה.

לא שהוא המאמן הכי גרוע, ברור שלא. אבל זאת קריסה מוחלטת שלו, פשוט קריסה ממושכת ומוחלטת. איסק עצלן, קונאטה שיכור, יוז הרשע שהחתים לו את השחקנים הכי מבוקשים באירופה, וואטאבר. כל הבעיות מתגמדות לעומת סלוט כרגע.

 

אתה קצת יוצא פוסט תעמולה של יונייטד. הודג'סון שיחק בליגה אירופית כולל נגד כל מיני קבוצות מקדוניות במוקדמות.
סלוט משחק באלופות בחלק מהמשחקים מול הקבוצות הגדולות ביותר.

 

לקחת כאילו את ה8-10 משחקים האחרונים בעונה הקודמת שהיו גארבג׳ טיים כדי להראות שהכשלון הטקטי הגדול כבר גלש בענק מהעונה הקודמת?

הרכש הזה בינתיים כשלון ענק.
מכל בחינה.
ויותר מהרכש, נראה שלקבוצה אין משהו שמתקרב למענה לעזיבה של שני שחקנים משמעותיים מאוד בפיק של הקריירה שלהם.

על הרבה פחות מהשואה הנוכחית מנהלים שילמו בתפקיד שלהם.

 

הבעיה הכי גדולה היא המאמן כי זה נראה ברדק על הדשא.
תעיפו את המאמן, תראו איך זה נראה בחצי שנה הקרובה, בקיץ תטפלו במנהלים ובשחקנים בהתאם.
יהיה זמן להכל זה לא אחד או השני. מתחילים בהכי דחוף.

 

המאמן הנוכחי סיים את הסיפור שלו, אף אחד לא מתווכח עם זה. מפה זה רק יראה גרוע יותר והשחקנים כבר לא איתו.
המנהלים מעל עזרו לו להגיע למצב הזה אחרי שנתן עונה ראשונה לפנתאון.

הייתי מוריד את הציפיות ממה שהמאמן הבא יוכל להראות בחצי השני הקרובה.
אם זה בכלל יקרה. אני מסוגל לראות אותם פותחים עם סלוט את חלון ינואר ואליפות אפריקה תשחק קלף טוב.

 

בלי הרקורד העלוב של סוף העונה שעברה.
יש פה כמה 8 הפסדים ב11 משחקים? 6 הפסדים ב7 משחקי ליגה?
אז זה הרקורד. בעייני גם היה לנו המון מזל העונה. אמור להיות הרבה יותר גרוע. בורנמות ניוקאסל וברנלי ניצחנו בלי שהגיע לנו. כל מה שהפסדנו הגיע לנו.

זה גרם לזה להיות מתעתע. כשמנצחים דקה אחרונה כל משחק אתה חושב טוב, אולי צריכים עוד ״להתחבר״. אבל כן מרגישים שמשהו לא דופק.
אחרי המשחק מול פלאס כשהוא תקף אישית את פרימפונג התחלתי לחשוד. הרגיש מאוד לא טוב. מול יונייטד, עוד לפני הגול של מגווייר זה כבר היה ברור שהוא חייב ללכת דחוף. איבד את זה.

חשוב מאוד שזה יהיה כמה שיותר מהר. יש עוד הרבה מה לעשות העונה. הייתי שמח שיבוא בן אדם שינצל את המצב שייתן לריו לרוץ בשמאל במקום גאקפו השקוף הצפוי. שייתן לניוני. שיתחיל להרוויח את וירץ.
בינואר להביא בלם ומישהו לימין.
חשוב בעיניי אם יש סיכוי כבר בינואר למכור את סלאח לסעודיה. מעבר ליכולת הביזיונית שלו, הוא נראה כמו גורם שלילי. אם אני וירץ אני מזמן שונא אותו.
מקום בליגת האלופות זה כמובן הכי חשוב, אבל נראה רחוק כרגע. עם זאת, זה יכול לקרות. אבל רק עם מאמן אחר.

 

טוב אתמול לפחות הוא סוף סוף הפסיק להאשים ולקח אחריות על זה שהוא לא מוציא כלום מהשחקנים.
לא שזה יוביל לשום מקום.
זה נראה שהוא איבד את השחקנים, ולא רק שהוא איבד את השחקנים, זה נראה שהשחקנים איבדו את עצמם כבר. אין פה קבוצה וכימיה קבוצתית.

הפרצופים, סימני הידיים, הבעות התסכול והאשמות.
אף אחד לא מרוצה.


אני אתחיל להפנות אצבעות מאשימות להנהלה ולרכש החדש כשדברים יתחילו להתאפס בין אם סלוט ובין אם תחת מאמן אחר. והם עדיין יראו לא קשורים ולא ברמה.
בנתיים אם לא נראים שונה מאף אחד אחר בקבוצה.
כולם לא מתפקדים, מי שהיה פה לפני שלוש עונות ומי שפה רק שלושה חודשים.

ובקשר לעזיבת שחקנים, אני בספק אם דיאז וטרנט היו גורמים לנו לא לספוג 20 שערים ב12 משחקים.
זה כבר קשור ליכולת הרעה של קונאטה ומקאליסטר (או כל קשר אחר שהוא לא סובו)
ההתקפה נפגעה יותר מזה שסאלח נראה כמו תחת מאשר העזיבה של דיאז. שכן נתן הרבה אנרגיות והוסיף המון, אבל כולנו יודעים שמה שהוא עושה בבאיירן לא היה קורה אצלנו עכשיו.
וזה שנראה שהעונה הטובה של גאקפו בעונה שעברה הייתה יותר one of, ולא משהו לבנות עליו.

הירידה ביכולת + הטקטיקה הלא קיימת + אפס אינטנסיביות + הלחץ ואיבוד הכלים כל פעם שאנחנו בפיגור אחרי דקה 55 + כל מיני שינויי תפקיד מפגרים + המון המון אגו = יותר מידי בשביל סלוט. הרוב הגדול פה זה באחריותו.
אני לא קונה את זה שהנחיתו לו שחקנים על הראש, וזה שהוא נאלץ לשנות ולא רצה לשנות וזה רק רכש כושל. כולנו יודעים וראינו מה זה רכש כושל. מה שאנחנו רואים עכשיו זה רמה מעל. זה איבוד ראש היסטרי.

האם יש מאמן אחר שהוא לא קלופ (כי זה לא יקרה) שיכול להגיע באמצע העונה כמאמן זמני ולייצב את הספינה ולנהל את כל האגו הזה שהולך להתפוצץ בשנייה שסלוט לא יהיה שם לספוג את האש.
אני באמת לא רואה אפילו שם אחד, לא רואה מישהו שיכול לבוא לייצב עד הקיץ ששם יכולו לנסות לרדוף אחרי שמות רציניים יותר.

המחליף זאת בעיה בפני עצמה.

בכל מקרה, כרגע סאלח גאקפו מקאליסטר וקונאטה לא יכולים לראות הרכב.
וירץ במקום מקאליסטר, קייזה במקום גאקפו וגומז במקום קונאטה זה המינימום
ואם קצת יותר ביצים אז קייזה במקום סאלח וריו במקום גאקפו. מה יש להפסיד כבר?

זה לא שקייזה גומז הם שיא האיכות ושהם מחליפים ראויים. אבל מה בדיוק כזה נוראי בלתת להם הזדמנות להסריח את הדשא גם?

 

לדעתי אם סלוט ילך אז ההנהלה תפנה לגלאסנר.

 

אין פה שום תעמולה.
בליגת האלופות סלוט הפסיד גם לאיינדהובן וגלטסראי, לא בדיוק באיירן מינכן (כן, איינדהובן היה משחק לפרוטוקול).
אבל איפה הסגל שהיה להודג'סון ואיפה הסגל שיש לסלוט? שמיים וארץ.

אני בהתחלה לא התייחסתי למה שראינו בסיום העונה הקודמת, כי הדעה הרווחת היתה ששיחקנו על מי מנוחות.
אבל מה אם התירוץ הפשטני הזה לא נכון ונותן הנחה שלא במקום?
אני לא יכול להתעלם יותר מהיכולת שראינו אז למה שרואים היום.
ככל שעובר הזמן זה פחות נראה זניח אלא משמעותי.

כרגע הרכש הזה כושל מאוד, כן. כמו שהרכש כשל מאוד תחת רודג'רס ואז התפוצץ תחת קלופ.
בגלל שאיסק אוברייטד (אני זורם) - הקבוצה לא מסוגלת לייצר מצבי הבקעה? בגלל שוירץ לא אינטנסיבי אין משחק לחץ גם כשהוא לא משחק?
בגלל שפרימפונג לא מגן אנחנו לא מסוגלים שלא לספוג גם כשהוא לא משחק?
אנחנו גרועים בכל פרמטר שאפשר לבחון בו קבוצה, וזה לא רצף של 5 משחקים אנחנו בפאקינג סוף נובמבר וזה חרא משחק אחרי משחק.

ויותר גרוע מהתוצאות (המזעזעות, ממש ממש מזעזעות) זה איך שזה נראה תכלס על הדשא.
זה מדהים כמה קבוצה יכולה להיראות לא מאומנת ברמות האלה. זה כל כך גרוע שקשה להאמין שהוא לא איבד לגמרי את החדר הלבשה האמת.

לא שאני באשליות שעם מאמן אחר אנחנו נעוף קדימה, אבל זה פשוט לא יכול להיראות כל כך גרוע.
אין פה קבוצה בתקופת מעבר כמו שיש מי שחשבו שיהיה עם כאלה שינויים (או שמתרצים עכשיו). אין כלום, שום דבר הרי לא נבנה מבחינה טקטית, אין חבלי לידה, יש סתם כאוס מוחלט.
הוא איבד את זה לחלוטין, זה painfully obvious כשרואים את המשחקים.

רק דבר אחד - אני לא רוצה מאמן זמני.
שיחשבו מי הכי טוב שיש ויביאו, להביא לי מישהו עד סוף העונה זאת לא פונקציה מבחינתי.
לא זה ולא מאמן שמשחק עם 3 בלמים (וצריך להיות מטומטם רציני להביא מאמן כזה כשיש לנו טוטאל של 3 בלמים בסגל).

 

זה היה אחד המשחקים הרעים שלנו ב25 שנה שאני אוהד, בתחרות על הגרוע שבהם מבחינת הנסיבות. להגיע לאנפילד אחרי פגרה של שבועיים מול פאקינג פורסט בבית ולחטוף 3-0 זה בלתי נסבל. זה כנראה ההפסד הכי מביך שרובנו פה ראינו במשחק בית בחיינו. חסר תקדים.

מבחינת הסיבות,
אני מסכים האמירות שיש פה הרבה סיבות קטנות שמתנקזות בעיקר למאמן, ולמנהלים המקצועיים. אין שום סיבה בעולם שניראה כל כך גרוע. זה היה משחק מת לחלוטין.

לא ברור לי בכלל מה הצעד הבא אבל זה מתחיל להרגיש כמו קאמבק של יורגן בקיץ. אנחנו עד כדי כך גרועים.

 

אין מישהו שיגיע לכאן באמצע העונה.
אני אתאר לעצמי ששלושת המועמדים שנשמע עליהם היו נאגלסמן, אלונסו ואולי לואיס אנריקה.

שאנחנו יודעים שFSG חרמנים על נאגלסמן כבר כמה שנים טובות. ואתה לא תוציא אותו מנבחרת גרמניה. בטח ובטח שלא לפני מונדיאל.
אלונסו זה רק אם יקבל בעיטה מריאל בקיץ
ולואיס אנריקה זה סתם שם ״מוביל״ שאני רואה סיכוי סביר שיחליט לעזוב בקיץ. אני לא הייתי מתרגש מחזרה שלו.
יורגן אין סיכוי שיחזור ואם כל האהבה והזכרונות אני גם לא יודע כמה זה יהיה נכון ומוצלח.

אחת האופציות אחרות זה אחד מהחבר׳ה מהליגה הסעודית (סימאונה או יסילה, ההוא שהיה בזלצבורג וגם היה מאוד מוערך אצלנו) או מאמני קבוצות של דרג ב׳ מהליגה (אריאולה, גלאסנר, האו) שאני חושב שכל אחד מהחמישה האלה לא יצליח להתמודד עם האגו בחדר ההלבשה ולייצב משהו.

 

איך בכלל השאירו את גומז הפצוע (גם השבוע לא התאמן), במקום למכור אותו ולשלם את ה5 מיליון פאונד של מארק גהי, שעכשיו בכלל יחשוב 10 פעמים אם לחתום פה בחינם כשקבוצות "בריאות" יאבקו עליו. אותו הדבר עם קונאטה שנראה שעונת הפרישה שלו תסתיים בינואר, כשיחתום במקום אחר כשחקן חופשי ואולי אז קו המחשבה שלו יהיה בהיר ורגוע יותר. כמו העמדה שלצידה, אי אפשר להקריב את חראפנברך עבורה.

כרגע עמדת המגן הימני נראית כאסון בפתח, ועדיין אי אפשר להקריב את סובו עבורה ויהיו חייבים להריץ שם את ראמזי או שחקן מהאקדמיה.

---

אני בדרך כלל מנסה לבחור בגישה אופטימית ולשמור על פרופורציות. העונה זה קשה יותר, אבל אני משתדל. הפעם, התחושה אחרת. זה מרגיש כמו צומת דרכים ובחירת כיוון שלא ניתן להתעלם ממנו.

אפשר למנות את כל הנסיבות המקילות של העונה, המוות של ג'וטה, הרכש ושחרור השחקנים בחלון העברות שהוביל לחוסר איזון בסגל, ויש כאלה לא מעט, אבל זה נראה כרגע כפאניקה, חוסר ביטחון ואובדן דרך.

סלוט שהביא לנו אליפות וימים מאושרים נכנס עכשיו לתקופה לא פשוטה. חלק מהאוהדים מאמינים שהסגל איכותי מאוד. אני עדיין בספק עד כמה המאמן באמת אחראי לבנייתו, נראה שהשליטה שלו על בניית הקבוצה מצומצמת בהרבה יותר.
ובתוך זה, כמו בכל מועדון, כשחומר השחקנים שנרכש על ידי המנהל הספורטיבי ומנהל הכדורגל נחשב טופ פרמיירליג והתוצאות לא מגיעות, הזרקור מופנה בעוצמה אל המאמן שעומד על הקווים. הוא זה שמוביל את הדרך וכרגע הדרך הזאת נמצאת בצומת דרכים.

אני מאמין שעד פתיחת חלון העברות בינואר ובמשך 6 משחקי הליגה הקרובים ייקבע לא רק הכיוון הכללי והמקצועי של העונה, אלא גם עתידם של לא מעט אנשים ושחקנים במועדון. זה תקופה קצרה אך מכריעה, כל תוצאה תקבל משמעות גדולה יותר, וכל החלטה תשפיע על הקבוצה כולה.

זה מבחן אמיתי, להנהלה (טום ורנר נכח אתמול ביציע), לשחקנים ולסלוט עצמו.

עבור כולנו, האוהדים, נקווה שעד המפגש מול ארסנל בינואר, יהיה על מה לשחק בליגה.