קלשצ'נקו >>>>> אוסטרץ. גם אוגבונה ויבואה עדיפים עליו ביחס למה שהראה פה פרט לכמה משחקים בודדים באירופה.
קאמנאן זה ויכוח עתיק, היה שחקן מצוין עם רגעי קסם בלתי נשכחים כמו השער השני על הפרצוף של משומר ב4-0 בקרית אליעזר או השער החמישי ב5-0 נגד הכח. אבל בראיה היסטורית של 26 העונות שלי כאוהד מכבי הרצליה, לא חושב שהחצי עונה שלו נכנסת ל-11 הגדולים באף סיטואציה. הוא בהחלט מהזכורים ביותר, זה כן.
חשבתי על נאתכו אבל לא חושב שהוא היה טוב מספיק, עזב בגיל מאוד צעיר ולפני זה זכורה לי בעיקר הרב. ביקורת של הקהל עליו. מה שכן היה את זהבי ששיחק חלק מהזמן בקישור באמצע אצלנו(אחרי שנאתכו עזב והשאיר חור), אבל אצלו היכולת הכי הטובה הייתה בעמדה יותר קדמית והשיא שלו הגיע אחרי שעזב אותנו. גם איגיבור עבר אצלנו אבל שיחק בעמדה קדמית ורק במכבי הזיזו אותו אחורה לאמצע.
לא הייתה סבלנות איתו. היה שחקן צעיר. דווקא כשתקע צמד שיחררו והביאו פלופ גדול יותר. Sent from my SM-G973F using Tapatalk
11 הגרועים: שראנוב, מאבוקה, מימון, גרשון, גולדברג, תמיר כהן, אופיר קריאף, מאור לוי, שכטר, אידריסו, דה חסוס
שוער: ציון דגמי. מפתה לכתוב קביליו, אבל ציון היה שוער נבחרת, חתולי לא פחות, ועמד בשנים הכי גדולות של יפו. מגינים: צ'וצ'קו לוי ומוצי ליאון. צ'וצ'קו הוא יותר בלם, אבל לנבחרת הוא הגיע בתור מגן. הוא צריך להיות בהרכב אז אני מוותר על אהרונצ'ו לוי ויוסי סדרינה. כמובן שגם מוצי מופיע פה בתור מגן ולא בלם, הוא המגן השמאלי הכי גדול בתולדות המדינה. בלמים: יחזקאל קצב ומוני ניניו. בלמי נבחרת, אין מה לדבר. קשר אחורי: בובי קלמי. בתפיסת העולם של תחילת שנות ה-60 היו ארבעה קשרים אחוריים אגדיים: אהרן עמר, גדעון טיש, יענקל'ה גרונדמן ובובי קלמי. בסדר הזה, כי קלמי עסק בשטויות. 50/50: אלברט לוי. אולי קשר ה-50/50 הראשון בתולדות המדינה. קשר עושה משחק: אברמיקו ארואטי. ג'ורג' בסט. המספר, המראה, התרגיל. קיצונים: בוחוס ג'וג'וסיאן ומשה אוננה. בוחוס היה שחקן עצום, גדול בועטי העונשין בישראל אי פעם. בעיטות מ-35 מטר בעוצמה של ערן לוי עם הסיבוב של טועמה. אוננה זה אוננה: אגדה. חלוץ מרכזי: צריך להיות ישראל אשכנזי, אבל אני חייב לתת משהו שאני גם מכיר: עפר דגמי. חלוץ עצום בכל קנה מידה.
דיון מעניין מאוד לזמן פגרת הנבחרות שעולה אחת ל, ואני גם מאלה שמאוד אוהבים נוסטלגיה. לגבי הפועל תל אביב זה בעצם די קל, ערבוב בין הקבוצה שגדלתי עליה כלומר הדאבל של קשטן+רבע גמר גביע אופ"א (אז שחקנים היו 'מזוהים' יותר ובאמת היה אפשר להשתמש במילה סמל) עם הדאבל של אלי גוטמן ב-2009/10 ומה שהגדיר אריק איינשטיין כקבוצה הכי גדולה בהיסטוריה שלנו, קבוצה בסגנון אחר לגמרי ואני שמח שיצא לי לראות שתי קבוצות כל כך מצליחות ובצורה שונה. לא כל כך הבנתי במטרת הדיון אם זה בסדר להעדיף לפי הרגש ולא לפי השכל, אבל אני אבחר ואערבב בכוונה: שביט אלימלך| עומרי קנדה\דני בונדר, שמעון גרשון, דגלאס דה סילבה, דדי בן דיין| גילי ורמוט, יוסי אבוקסיס, גאבור הלמאי, סלים טועמה| איתי שכטר ועומר דמארי. שוער: זה די ברור שזה או שביט אלימלך שיש לי סיפור אישי איתו כביכול - למד בבית ספר שלי, עצם זה שהוא כל כך מזוהה איתנו ושיחק בגדול "רק" אצלנו, הדמעות במוסקבה, הפנדלים, ההורים שלי אפילו ראו אותו בסופר והוא הביא לי גלויות וקלפים חתומים - או וינסנט אניימה שאומרים עליו שהוא מעין קדוש. אניימה עמד בקבוצה התקפית יותר שפחות מתבססת על הגנת ברזל, היה חתול, ועדיין אני הולך עם הלב. הגנה: שמעון גרשון הוא השחקן שבזכותו ובגללו אני אוהד הפועל, אני די סלחתי לו על המעבר לבית"ר למרות שהוא שבר לי את הלב. לדעתי היה אלגנטי, קלאסי, בלם מדהים שבשנות השיא גם ניהל משחק בצורה אדירה כמו קשר. היו לנו בלמים טובים כמו אסי דומב ואלין טופוזאקוב אבל אין להם מקום. דגלאס היה מדהים. זה די מתבקש לעשות 'שבוע שבוע 'בעמדת המגן הימני, אם קנדה היה גם יודע להרים טוב יותר בנגיעה ולא בעיקר דפוק בראש - חבל. על בונדר אפשר היה לסמוך שיעשה את המוות ליריבים טובים מאוד אפילו. דדי נתן עונה אחת מדהימה באמת בדאבל, יגאל אנטבי האהוב יסלח לי אני מקווה. קישור: אבוקסיס קונצנזוס לדעתי, שחקן שגם בעונה האחרונה שאמרו לו 'זקן'- כל פעם ששיחק טוב אז גם הפועל הייתה טובה. גאון כדורגל, שחקן שאתה חייב בקבוצה שלך, משפר את היתר, מנהיג. העדפתי את הלמאי על פני נאתכו שראינו ממנו פיקים. ורמוט היה קוסם, הכי קרוב לשלום תקווה, העניק לי כל כך הרבה רגעי אושר, עונה אדירה בדאבל. טועמה זה מתבקש, איך הוא היה מחכה לדרבים ולמשחקים נגד בית"ר, גם בגיל 40 היה מרים נפלא או שולח בעיטה מסובבת לחיבורים. ווצ'יצ'ביץ' אם היה יכול לשחק יותר משלושה חודשים - היה נכנס בוודאות. הלוואי שהייתי יכול לכתוב גם את בן לוז וטלקיסקי, שבעונה המלאה שלו היה קצת פחות טובה אבל הוא אחראי על שניים מהגולים הכי גדולים שראיתי. באדיר את רוב זמנו בהפועל עשה כבלם, רק בעונת הבכורה שיחק בקישור והיה קצת מעבר לשיאו. סמל, שחקן מרגש, לא מצאתי לו מקום. התקפה: לצערי עומר דמארי היה בתקופה של הפועל שמתחילה לגסוס, שחקן אדיר, שיאן הכיבושים שלנו לעונה אחת, הקבוצה ב-2013/14 זה בעיקר הוא. שכטר נתן את העונה הכי גדולה של שחקן שראיתי בהפועל, בדאבל לפרקים לדעתי היה משמעותי יותר מגילי אפילו. שולח את הכדור קדימה ודורס עם היציאה מהמקום, הערמומיות שלו. זוכר לו את הטוב ואת שיר השחקן המרגש. "איך הם שמחו ב-0:0 הבני..."; יבואה היה מדהים ב-2008/09 ורונן חרזי בלי ברך בעונת הדאבל. בטח הפספוס הוא כפיר אודי.
גילארדי, אנטבי ובכר מגינים, קורצקי ודיווידס בלמים. קשרים: בוקסנבויים, נדודה, איבאנוב. שלישייה התקפית: קאמנאן, עופר מזרחי, ג'ורדן פושה. Sent from my M2007J3SY using Tapatalk
איתמר ניצן בשער, בהגנה: איסמעיל עמאר, מוראד מגמאדוב ובובאן גראנצרוב. בקישור: גל אלברמן, סולי צמח, סלים טועמה, מנור סולומון וליאל עבדה. בהתקפה: עומר גולן וסטניסלב דוברובין.
יוסי בצלאל עמרי קנדה , מוחמד עלי קמארה, איתן טיבי, נדיב סימן טוב. בן בנימין יוסי מדר סטיבן כהן אוואנס קאנגוה, יניב עזרן, טוני וואקמה 11 גרועים זה משימה בלתי אפשרית אבל ראויים לציון: אוהד כהן, אופק בן טולילה, דין מיימוני, בר הלל, אלעד גבאי,רוג'רס קולה, ויקטור בארון.. טוב עם הזרים ששיחקו אצלינו זה לא יגמר אבל מעל כולם,הכי חלש אי פעם שלבש את המדים שלנו בפער- עמנואל מאיוקה
11 הגדולים: איציק קורנפיין סרגיי טרטיאק, חסוס רואדה, כריסטיאן אלבארס, דוד אמסלם גל אלברמן, דרק בואטנג, יוסי אבוקסיס תמאש שאנדור ברק יצחקי, סטפן שאלוי ראויים לציון: טברטקו קאלה, אינדיו פריירה, ז'אן טלסניקוב, דאריו פרננדס, עידן טל, אבי נימני, איציק זוהר, אישטבן פישונט, מיכאל זנדברג, אישטבן האמר, אבירם ברוכיאן וניר סביליה. * ההיצמדות לפורמט דחקה מהסגל את אלי אוחנה שראיתי רק בסוף הקריירה וכמובן גם את פישונט. 11 אלה שכיכבו/בלטו פה לרגע(חצי עונה-עונה): גולן מלול אלון חרזי, ססאר ארסו, כריסטיאן גונסאלס מזואה אנסומבו, ז'רום לרואה, ג'ובאני רוסו מנור חסן, ראובן עטר רומולו, עופר שטרית 11 הפלופים: דודו גורש אמיר שלח, גולן חרמון, מיקי עטייה, שמואל שיימן ניקו אולסק, סנטיהו סלליך, דני פרדה, ז'אורז'יניו סמואל יבואה, עמיר תורג'מן 11 הזרים למקצוע: בוריס קליימן מיגל פורטיז'ו, דניאל אסקלינג, דנוט פראג'ה, שמוליק מלול אייס קרים, אנתוני אנאן ארסניו ואלפורט, סבסטיאן ואסקס לירון דיאמנט, מיחאי וודוץ
דודו גורש (לא שהוא היה כזה שוער אדיר אבל אם יש עמדה בבאר שבע שהיסטורית דיי עלובה זה השוער) חזות ויטור דווידי קורהוט אוגו הובאן חליל מליקסון טוני אליה
טוב לי יש את העבודה הכי פחות קשה כאן כנראה לבקו דיא מתיאוס סיסה גרצקין טאפוקו אבו פאני אליאל פרץ מרמרטיני פלומה לוסיו
