ההבדל הוא עצום, פאריס היא אחת הערים הפופולאריות והמתוירות בעולם, בנוסף נייק מתגה אותה ולא בכדי עם אייר ג'ורדן כיאה לעיר אופנתית עם יוקרה והפכה אותה למותג בינלאומי בפניי עצמו. בסיס האוהדים שלה עוד בטרם הרכישה הוא הכי גדול בצרפת והיא הקבוצה. ועכשיו חווית הכדורגל בה היא נדבך נוסף לתיירים.
קשה לי להאמין שהיה לה את בסיס האוהדים הכי גדול בצרפת. ממה שזכור לי פסז' הוקמה בשנות ה70 ע"י אנשי עסקים בעיר שהיא אמנם מאוד תיירותית אבל היא לא ממש עיר של כדורגל. אפשר להגיד שזה תמיד היה מועדון קצת פלסטיקי. היו לה יותר אוהדים ממארסיי, סנט אטיין וכאלה טרם הרכישה? אני לא בטוח אם יש לה אפילו היום. @Nigel de Jong אולי יכול לספר.
הייתי לפני 20 שנה בפריז(בדיוק בקיץ שהגיעו רונאלדיניו ופוץ'). לא קיבלתי רושם שזו עיר של כדורגל. ספק אם השתנה משהו מאז. אגב גם לפני השייחים היא הייתה העשירה בצרפת(לפחות אחרי ירידת טאפי מהבמה), פשוט לא בכזה פער עצום. Sent from my SM-G973F using Tapatalk
חחחח זה מדהים כל העסק הזה. איזה פח. נזכר בקלופ בתחילת הקדנציה אצלנו אומר אחרי הפסד ביתי מול קריסטל פאלאס (במהלכו אוהדים הלכו לפני שריקת הסיום) הוא הרגיש "alone", בערך שם זה נגמר. עדיין יש משחקים שאנפילד שקט מדי אבל אף אחד לא חשב לבקר אותו על זה בזמנו, הבינו שהוא צודק, לא ראיתי את זה קורה מאז. אבל זה שגוארדיולה אחרי כבר 4-5 במועדון צריך לבקש מאוהדים להגיע... פאתט.
להגיד שבסיס האוהדים שלה טרם הרכישה היה הכי גדול בצרפת זה לא נכון. פאריז היא עיר תיירות, מסכים איתך. היה לה פוטנציאל גדול למיתוג עוד לפני הרכישה. מנצ'סטר זו עיר כדורגל ועיר התיירות מס' 2 באנגליה. קצת אמריקזציה לאירוע ועוד 10 שנים גדל פאן בייס מספיק גדול כדי למלא משחק בתיירים עשירים מאמריקה, הודו ואסיה בעולם נקי מקורונה. אני רואה מה עוברת העיר שלי ממש עכשיו. עיר תיירות, ש99 אחוז ממנה זה אוכלוסיה שעברה מקליפורניה בלי טיפת זיקה לעיר. משחק פוטבול של הקבוצה המקומית מבוסס על 85 אחוז תיירים. ההיסטוריה היחידה שיש זה בכמות הפעמים ששופטים שחררו פה מתאגרפים בערבות. מעבירים את הקבוצת פוטבול של האסירים עם הקעקוע נייק על הקרחת מקליפורניה, בונים אצטדיון חדש ענק, מביאים את סטיב איוקי וברוס באפר לעשות intro למשחק פתיחה ויאללה "יש לגאסי". אם סיטי יעתיקו אפשר לקצר תהליכים. כבר עכשיו לסיטי יש בסיס אהדה לא קטן(רק תציץ ברדיט כדי להבין) באמריקה, איפה שנמצאים האוהדים עם הכסף שיקנו גם PPV אם יום אחד נגיע לשם.
כיום פ.ס.ז' הכי אהודים, עקפו בשנים האחרונות את מארסיי. מבחינת רייטינג הן שתי הקבוצות המעניינות ואהודות וכמעט כל המשחקים המרכזיים מחולקים ביניהן. גם לפני הבעלות הקטארית פריז היה אחד המועדונים האהודים בצרפת, בטופ 4 או טופ 5. אבל לא הכי אהוד בצרפת. אמנם הרכישה הקטארית שינתה סדרי עולם והגיעה לאחר עונות רעות אבל צריך לזכור שהחל משנות התשעים זה היה מועדון מצליח בזירה המקומית וגם האירופאית במידה מסוימת ושיחקו שם לא מעט כוכבים(ז'ינולה, רונאלדיניו, אוקוצ'ה, ראי, אנלקה, פאולטה ואחרים) הבסיס האיכותי בקהל שלהם נבנה אז גם בזכות היריבות הגדולה שנוצרה עם מארסיי והשיוך לעיר ענקית כמו פריז(כולל הפרברים). ראיתי לפני כמה שנים כתבה/מחקר על מי הקבוצה האהודה בצרפת באופן כללי וגם לפי קבוצות גיל. באופן כללי אז מארסיי נחשבה לאהודה ביותר ופריז אחריה, ליון, סנט אטיין, מונאקו ובורדו לאחר מכן. לפי קבוצות גיל פריז לקחו בגדול בקרב האוהדים הצעירים, סנט אטיין בקרב המבוגרים(50+) ובגיל הביניים מארסיי וליון הובילו.
פריז היו קבוצה ממש אנדראצ'יברית לפני הקטארים. במיוחד בעשור הראשון של האלף הזה. הזכירו את מכבי ת"א טרום עידן אנשי מקצוע זרים של מיץ'. Sent from my SM-G973F using Tapatalk
בעידן של היום בונים פאן בייס מרשתות חברתיות. אני מניח שבשביל רוב היוזרים בפורום ניימאר הוא שחקן גדול אבל בעיקר פוטנציאל מבוזבז, אבל תהיו בטוחים שבשביל ילדים בגילאים יותר צעירים הוא ה-כוכב שעליו הם גדלים. בפרספקטיבה של 20 שנה אני חושב שזה יכול לגרום לשינויים טקטוניים כי מבחינת מסות של אוהדים - כל עיר בינונית ומטה בסין/ארה"ב/הודו > עיר גדולה באירופה (העיר של הקבוצה עצמה). הדוגמא הקלאסית לדעתי זה צ'אבי סימונס מפסז'. כישרון גדול שבקושי עשה הופעה אחת בבוגרים אבל נעקב יותר מרוב הסגל הבוגר שלהם.
סיטי חזקה מאוד בארהב. בכל עיר גדולה כמעט יש לה המון אקדמיות לילדים, היא משקיעה הון באיתור של אמריקאים צעירים עוד לפני שהתחייבו לקולג׳ וגולת הכותרת יש לה קבוצת כדורגל בניו יורק עם אצטדיון חדש וכל העמאיית הנלווה. במשחקים של ניו יורק 100 אחוז מהקהל עם מרצ׳נדייז של מנצ׳סטר סיטי. מהקיץ האחרון היא אפילו דוחפת לשם שחקנים שהיא קונה לקבוצה ממנצ׳סטר. תבחנו את המהלכים האלה בעוד עשור. באמריקה כדורגל סה קודם כל ענף של ילדים וילדות שרבים מהם נולדו לדור שסיטי זו קבוצת טופ באירופה עם טריליון אקדמיות בארה״ב. הם לא מכירים מציאות אחרת. כשמשפחה אמריקאית יצאת לחופשה באירוםה היא מעמיסה את כל הילדים איתה ומשחק כדורגל זה בילוי שכל המשפחה תכנס אליו(5-6 כרטיסים) עם כל המרצ׳נזייז הנלווה, אוכל, שתיה. בקיצור סיטי חורכת פה את הפאן בייס במקומות ששווה להשקיע בהם מתוך הבנה שתוך עשור אפשר לבנות היסטוריה מכלום ולבסס את זה בהכנסות על מאצ׳דיי. בקורונה אין כמעט תנועה בין ארהב לאנגליה ולהיפך וגם זה כמובן משפיע.
בסוף ילדים גדלים לאהוד בד"כ קבוצות שהצליחו כשהיו קטנים/מועדונים מהעיר שלהם. כמה אוהדים יש לברצלונה בארץ מלפני רונאלדיניו? כמה אוהדי צ'לסי יש מלפני אברמוביץ'? זה בדיוק הדור שגדל על הקבוצות האלו ועכשיו הוא הפאן בייס. אין לי ספק שגדל עכשיו דור שחלקו יהיה אוהד סיטי/פריז, כשהתהליך ההפוך מתרחש אצל מועדונים כמו ארסנל/מילאן שמדשדשים כבר עשור.
רק שבלי לשים לב אנחנו כבר עשר שנים מאז האליפות ההיא של אגוארו. עשר שנים שזו אחת הקבוצות המצליחות בעולם. לתחושתי אין פה אפילו התחלה של פאן בייס. אתה יכול להשוות את זה לעשר שנים אחרי אברמוביץ’? וזה שהם לא מצליחים למלא את האיצטדיון בתקופה שהם בולעים אליפויות? גם העובדה שכולנו פה כנראה נבחר באליפות של סיטי על פני אליפות של היריבות האחרות שלנו אומרת הכל. מועדון פרווה.
לא באמת אפשר להשוות לצ׳לסי של אברמוביץ' שממוקמת בעיר הכי מפורסמת באירופה, בליגה הכי טובה ועשירה באירופה ובלי קשר, היא הייתה מועדון די מצליח גם לפני רומן (זכיה בגביע אופ"א, הופעות בליגת האלופות כולל עליות משלב הבתים וכו'). כנראה המועדון הרביעי בטיבו באנגליה אחרי קריסת האימפריות היותר עתיקות (נוטינגהאם פורסט, בלקבורן וכו'). מנצ׳סטר סיטי לפני השייחים הייתה שום דבר מזה, ונקודת הפתיחה שלה גרועה במיוחד בתור קבוצה מעיר ש90% ממנה אוהדים את הקבוצה השנייה.
90 אחוז ממנה אף פעם לא אהדו את הקבוצה השנייה. יש להם בסיס אוהדים די חזק באיזורים של מנצ׳סטר עוד מהימים שדניס לואו שיחק שם. לפני עשור עידן הרשתות החברתיות לא היה מה שהוא בחמש שנים האחרונות. (ובחמש שנים האלה גם יש שינויים). ההשקעה שלהם בשוק האמריקאי גדולה מאוד בטווח הזה של העשור האחרון. הם גם הקימו קבוצה בניו יורק, גם הרחיבו את המערך סקאוט שלהם, גם פתחו הרבה אקדמיות לילדים. את היבול מזה אתה תראה בעשור הקרוב. צ׳לסי כמו שנכתב במצב אחר מסיטי. הייתה קבוצה תחרותית עוד לפני אברמוביץ׳, הגיעה למפעלים הגדולים, לונדון ואצטדיון ביתי וקטן יותר בעשר אלף מקומות.
ברור שאי אפשר להשוות את נקודת הפתיחה, עדיין הגבתי לשורה של "כמה אוהדים היו לצ'לסי לפני אברמוביץ'?", כאילו היה תהליך גדילה זהה.
יש הבדל בין מישהו שיקנה חולצה (בכלל היום נהוג הרבה יותר לקנות גם חולצות של קבוצות שאתה לא אוהד בגלל שהם נראות טוב ובשביל לשחק איתם כדורגל, יש לי חברים שמשחקים איתי כדורגל שכל שבוע באים עם חולצה אחרת, ריאל, ארגנטינה, רומא, סיטי, ארסנל, יובנטוס וכדומה), או יבקר במשחק (אני ב-5 הביקורים שלי באנגליה רציתי לראות כמה שיותר כדורגל, ככה שהלכתי לכל מה שהיה זמין חוץ מיונייטד כמובן, צ׳לסי, טוטנהאם (פעמיים), פאלאס, ידידות באמירויות (שבדיה ברזיל), הדרבי של ברמינגהאם, צ׳רלטון (כמובן עדיפות ללונדון והאזור), ברייטון ועוד קבוצות גם מליגות נמוכות יותר, לבין מישהו שיהפוך לאוהד קבוע וימשיך לעקוב שנים גם בתקופות הפחות טובות. זה מרגיש לי שסיטי עדין לא הצליחו לבנות בסיס של קהל קבוע, אולי גם בין היתר כי לא זכו בליגת האלופות שהיא הבמה אולי המרכזית של הרבה אוהדי כדורגל צעירים (לדעתי גם פריז סובלת מאותה הבעיה, בטח בליגה לא תחרותית ולא מעניינת כמו צרפת, לכן אולי ניסתה השנה לבנות סוג של קבוצת חלומות שתמשוך את הקהל הצעיר להצגות כדורגל). וכשאתה משהו חולף, אז קשה הרבה יותר לייצר אהדה אמיתית ולא איזה קשר חד פעמי של חולצה או משחק כי היית באיזור…
