נכנס לוינט ותוקף אותי שם עופר שלח בתמונת ענק עם הציטוט "הפחד שעומד בינינו לבין אימן עודה זה האיום האמיתי". רק ממחיש עוד יותר כמה וינט זה בעצם הארץ רק עם מסיכה של כחול לבן.
מעניין שאין שום חשד לפלילים בפוליטיקאים שמזגזגים בין הכנסת לתקשורת כמו שלח, יחימוביץ', הורוביץ בין הקדנציות שלו ועוד. אף אחד לא תוהה את האינטרסים של מי הם שירתו בכנסת ומה אולי הובטח להם בתמורה. לא נתניהו לא מעניין.
אין או לא היה חשד כזה גם סביב שרון גל, ישראל אייכלר, יפעת ארליך, משה גפני, ציפי חוטובלי, יועז הנדל, ינון מגל, אורלי לוי, גדעון סער...
לא ראיתי, יודע על מה הסרט, ואני לא סומך על ביקורות של אנשים שבבירור לא ראו את הסרט. זוכר כבר את הפיאסקו סביב "פוקסטרוט" שרגב הודתה שלא ראתה, ובסוף ה"שמאלנות" בסרט הסתכמה בסצנה שרואים חייל גונב צעצוע מרכב פלסטיני במחסום או משהו בסגנון. וגם אם הסרט מציג את ישראל בצורה רעה אין לי בעיה עם זה, אבל אנשים שמבקרים בלי שראו הם בדיחה וחלק מהcancel culture שיש כאן סביב סביב פרות קדושות במדינה כמו המצב בשטחים.
