היו ימים שגביע הטוטו היה מרגש את כולם אז אוסיף ואומר שבאותו בית היו גם הפועל תל אביב, גם מכבי תל אביב (הביאו את ברקוביץ' ראשון, החתימו את רוסו אחרי פציעה וניצלו את זה שמכבי חיפה לא רצו אותו, ואז כמובן אבי נמני שעליו אי אפשר לוותר כשמנגד אבי יחיאל בלם ורועי דיין החלוץ) וגם בית"ר ירושלים. הפועל ניצחה 0:3 את מכבי וגם פירקה את בית"ר (1:4) והיה נראה דווקא שיש לה התקפה סבבה. בסופו של דבר המרעננים לקראת סיום העונה היו גילי ורמוט, עומר פרץ הילד המבטיח שלאחר מכן עשה את טעות חייו וגם יבוריאן והגביע. שחקנים כמו אבוקסיס ואלימלך חזרו לעצמם אחרי עונה רעה. אגב לגבי בית"ר היא שיחקה התקפי מהרגע הראשון עם ברוכיאן, מליקסון, טוטואנה ואחרים, על הנייר הקבוצה ההיא פחות איכותית מזו של היום אולי אבל הסגנון היה חשוב. "האתגר" של מכבי חיפה כביכול היה להתאושש מעוד פספוס באירופה. אני חושב אגב שמאז "פליימקר", הסרט סביב ברקוביץ' באותה שנה - היה רק משהו אחד מקביל אליו - "שירת הברבור" של אריק בנאדו ב-2011.
אני זוכר את הריגוש של הגעת "מיליארדר" לקבוצה שאתה אוהד. סוף סוף השתחררנו מפניג'ל והניהול השכונתי, סוף סוף מישהו שלח את אוחנה הביתה(שלטעמי לא היה מאמן מספיק טוב לבית"ר), השמות שרצו באוויר מבחינת שחקנים וצוות אימון(ראי, קארמבו, אלואיסיו, יורי סיומין, לואיס פרננדז, לרואה, מוחמד טצ'יטה), דיבורים על השקעה במתקני אימונים ואקדמיות. הציפיות היו כל כך גבוהות, אבל היה כיף לדמיין שהכסף הזה ישרת את בית''ר כדי לשדרג את המעמד שלה המועדון. בסוף 90% מהכסף הלך על שכר שחקנים מוגזם וקומבינות של אנשי ביניים.
אלי ארזי שהיה איש משטרה או משהו כזה - קיבל משכורת עתק, בנייני היוקרה ועוד ועוד, גם בחירת הזרים בהתחשב בכסף של המועדון הייתה טובה אבל לא מדהימה. אין עוררין על בואטנג ולרואה אבל היו גם כל מיני פביאני, טוטו רושל, שחקנים שהגיעו בעודף משקל. בית"ר בזמנו גם לא פתרה את עניין בית וגן והמשיכה לשלם שכירות מאוד גבוהה. ארקדי בסופו של דבר הביא אליפות אחרי הרבה זמן וגם דאבל אבל בסיום המשמרת שלו המועדון היה במצב קטסטרופלי. זו בהחלט תחושה מדהימה אבל, בלי ציניות - שאתה מסמן שחקן ולוקח אותו. אפילו מכבי של קרויף לא דרסה ככה. שמעון גרשון - בואו לפה. אריק בנאדו - יאללה גם כן. טברטקו קאלה.. היום כאוהד הפועל אני קונה 5% מארקדי שהבעיה שלו הייתה שהוא לא הבין מי תופס עליו טרמפ והיה מלא ביועצי אחיתופל. זה כסף שיכל להספיק לעשור.
מעולה, אז חזו שהפעם יהיה מאבק אליפות ושחיפה לא תיקח בשיוט על אשדוד ולוזוניה. מכאן ועד "הקיץ הכי מסקרן בתולדות הכדורגל הישראלי"?
מכבי חיפה שברה שיא קהל חוץ באולד טראפורד באירופה. אולי מאז השיא הזה נופץ שוב. כתבה בכיינית. מכבי חיפה שיחקה די טוב יחסית למה שיכלה.
אפרופו היריבות הזו, אני חושב שב - 1988 ברוז' הביאה על המשבצת הזר של רוני רוזנטל שעזב לסטנדרד, את יריבו מנבחרת אוסטרליה פרנק פארינה. חלוץ מרכזי.
חורף 2001, ערוץ הספורט משיק את הערוץ החדש בתשלום, וברחוב הספורטיבי מתווכחים האם זהו גזל הצרכנים או כורח המציאות. https://i.imgur.com/R15wuDq.Xxx
אני רק מקווה שבעידן הסטרימינג/טלוויזיות חכמות נוכל לבחור עבור מה אנחנו משלמים. כמו שאני מנוי לנטפליקס, שתהיה לי את האפשרות להיות מנוי ללה ליגה/פרמייר ליג/ליגת הבורסה.
