אקטואליה

מתווה הגז הוא דוגמא גרועה לאיך שלטון דמוקרטי צריך להתנהג. שלטון שלא עומד בכללים שהציב לעצמו, מי בדיוק אמור להיות הסמכות כדי לעצור את זה?

המילה הומניזם אולי הייתה בשימוש לא מדוייק, אוניברסליות זה הביטוי שהייתי צריך להשתמש בו.
בישראל חלק גדול מהפער בין הימין לשמאל הוא בחוסר הבנה של הימין "איך השמאלני יכול להרגיש קרוב לערבי בדיוק כמו שהוא מרגיש קרוב ליהודי חרדי" והשמאל לא מבין "איך הימני יכול להתעלם מהעובדה שהערבי הוא בנאדם בדיוק כמוהו שחי בסביבה בעייתית".
האמנות הבינלאומיות ברובן מנסות להיות כמה שיותר אוניברסליות ופחות פרטניות. זאת גישה שהיא שמאלנית במהותה. השאלה היא למה הממשלה שלנו לא מחליטה להוציא את עצמה מאלו שלא מתאימות למדיניות שלה.

 

איזה תנאים הוא הציב לעצמו שהוא לא עמד בו?
האם בג״ץ היה צריך להתערב גם בהתנתקות?

 

איפה מניחים את טירוף הגז הטבעי? בימין או בשמאל?
מצד אחד, הימין אכן שם את האדם במרכז (וקוראים לו תשובה במקרה זה). מצד שני, הטענות מהימין הן שכל זה לטובת הקולקטיב.

 

אני חושב שהמהלך בהתנתקות היה מאוד בעייתי מבחינה דמוקרטית. המהלך הנכון היה ללכת לבחירות חדשות כדי להחליט על ההתנתקות. מצד שני, פירוק הממשלה על ידי בג"צ יכל להיות אפילו גרוע יותר.
מה זאת אומרת, הסמכות לחתימה על הגז הייתה של שר הכלכלה, שהוחלף על ידי ביבי אד-הוק כדי שיהיה אפשר להעביר את המהלך, החשכחת חלק גדול מהתנאים על ידי "שיקולי ביטחון".
אישית אין לי התנגדות למתווה גז, שכן אני לא בקי בתחום, אבל הצורה שבה הממשלה התנהלה בנושא גרמה לי לחשוד שמדובר במשהו לא כשר.

 

הסיבות שציינת לא היו מה שגרם לבג״ץ לבטל את המתווה, הסיבה היא סעיף היציבות.

 

אתה משחק ראש קטן. כל המהות של שלטון במדינה דמוקרטית הוא דאגה לקולקטיב שהוא האזרחים, השאלה איך - דרך דגש על הפרט, על אפשרותו להתקדם בכוחות עצמו ולהתפתח כלכלית, או דרך הגברת מסים ושאיפה לשיוויון מלאכותי. שיוויון הזדמנויות לעומת שיוויון כלכלי, לומדים את זה בתיכון, מספיק להיתמם.

מודה שאיני מכיר את נושא מתווה הגז מספיק לעומק כדי להתבטא בנושא, אבל על פניו מדובר בהחלטה מתוך גישה ימנית מובהקת ששמה את הדגש לקצירת פירות פרטית של המשקיע, כשיש גם אינטרס מדיני (לפי הממשלה) של שיפור המסחר עם מדינות אחרות והבטחת יותר משאבי אנרגיה בדמות גז טבעי בשל פיתוח שדות הגז, שזה למעשה התרומה לקולקטיב.

אפשר להיכנס לדיון עמוק בדמות הדמות הכלכלית של מדינת ישראל. אני לא חושב שההתנהלות הכלכלית פה ימנית כמו שהשלטון הנוכחי היה רוצה שיהיה (לפחות על פי התפיסה שמפגין כלפי חוץ לאורך השנים), באופן שגם אני חושב שעדיף מהמצב הקיים. ישראל עוד חיה על שרידים של התנהלות שמאלנית לחלוטין מבחינה כלכלית, שקשה מאוד להתנתק מהם.

 

שוב אתה נכנס לעניינים משפטיים שאין לי את הידע הדרוש לדון עליהם.
שאלת למה מתווה הגז בעייתי, אז עניתי.
סעיף היציבות גם כן בעייתי, ממשלה שהופכת החלטות של עצמה אחרי 3 שנים פתאום מתחייבת ל10-15 שנה מבחינה רגולטורית? איך לממשלה הנוכחית יש סמכות לקבוע ל3-4 הממשלות הבאות החלטות בסדר גודל שכזה? עזוב שמבחינה כלכלית אין לנו שום דרך לדעת מה יהיה המצב בשוק הגז עד אז.

 

המדיניות הכלכלית של השלטון נעה בין פופוליזם ונפוטיזם. אפשר להמשיך לדבר באוויר, אחרי לא יודע כמה שנים ברצף בשלטון הגיע הזמן שהימין יקח אחריות ויפסיק להאשים את השמאל.

 

אני לא מאשים את השמאל, למעשה לא מאשים אף אחד.
המדינה הוקמה עם תפיסה סוציאליסטית לחלוטין, ונבנתה עם בסיס סוציאליסטי שבא לביטוי במגוון תחומים. זה לא משתנה יותר מידי כי זה קשה מאוד ולא בטוח בכלל שיעבור כי לא יתנו לזה לקרות.
זה מתחיל מוועדי עובדים חזקים וההסתדרות, ממשיך דרך רגולציה על שווקים כאלה ואחרים, ומתקשר אפילו לנושאי הקרקעות במדינה בסופו של דבר.
אין כאן כל ביקורת על השמאל, בטח לא הנוכחי. זה מצב נתון ולא ממש נמנע.

 

נמנע,
נתחיל בזה שגם לימין יש קבוצות לחץ משלו, אם זה נהגי המוניות או ועד התעשייה האווירית של חיים כץ. נמשיך בזה ששום דבר לא מנע מהימין (לא רק הליכוד, גם כחלון) לצאת למלחמה בחוצפה של אגד השבוע, וזאת ממש לא הפעם הראשונה.
הליכוד של היום רק מחפש איך להשאר בשלטון והוא לא בוחל בשום אמצעים. אידאולוגיה זה לפראיירים. יושרה זה לקוקסינלים.

 

בוא נתחיל בזה שיש להם כוח (שלושה קולות מתוך תשעה), גם מסתבר שלשופטים הם בעלי ידע נרחב לגבי שיבוצים של שופטים, נכון ו...? חסר אנשים אחרים עם ידע נרחב מספיק? אני לא יודע אם המהלך של שקד יצא לפועל אבל אני חושב שעדיף לציבור שלנבחרי העם(2 מהקואליציה ו2 מהאופוזיציה) יהיה כוח יחסי רב יותר מהשופטים, כי אחרי הכל אנחנו בוחרים אותם.


אין לי מושג לגבי מה הולך בהצבעות עצמם מבחינת השופטים אבל נראה לי שדווקא הם כן מקשה אחת, אבל אם יש לך מידע בנושא אשמח לראות.

 

אין לי מידע לגבי מה שקורה בהצבעות. לגבי הכוח של נבחרי העם, אינני מסכים. הדבר הכי חשוב כשמדובר בשופטים - בדיוק כמו במינויי דירקטורים, יו"רים ומנכ"לים בחברות ממשלתיות, או לפחות כפי שצריך להיות - הוא שיהיו מקצוענים ברמה הגבוהה ביותר והכי מתאימים שאפשר.

כשאתה נותן לפוליטיקאים לבחור, אין לך שום ערבות שהם מכירים את הדרישות לתפקיד בצורה הטובה ביותר, ויש לך תמיד סיכוי די גבוה שלא היכולת המקצוענית היא שתהיה בראש מעייניהם. אולי אם הממשלה והכנסת ימנו לוועדה אנשים על פי ידע משפטי וכו', אראה את זה אחרת.

 

אתה יוצא מנק' הנחה שהשופטים נטולי שיקולים ואינטרסים ובוחרים בצורה מקצועית נטו, אני לא מסכים עם ההנחה הזו.
שאלה: האם יש לך ספק לגבי הדרישות לתפקיד של רות גביזון לכהן כשופטת ביהמ"ש העליון? על מה היא נפסלה בדיוק?

 

שוב, שום האשמה של השמאל, אלא ציון שהמדינה מתנהלת גם היום לפי תפיסה כלכלית שמאלנית שנגררת מהקמתה. אגד שציינת, למשל, זה שריד לתקופה ההיא שבכלל לא אמור להיות קיים מבחינתי.
עצם הקרבה של גופים כאלה לליכוד של ביבי מעידה על ריחוק בין האידאולוגיה המוצהרת והמציאות.

שמירה על הכסא, זגזוג וכד', הכל נכון מבחינתי ואני לא מתווכח, השלטון פה לא טוב (וגם אין ממש אלטרנטיבה עדיפה), אבל בכלל לא התייחסתי לזה.

 

\

אינני מכיר את סיפור גביזון. בנוגע לשורה הראשונה - אני לא אומר שהשופטים נטולי שיקולים. אני אומר שגם להם יכולים להיות שיקולים ואינטרסים וגם לפוליטיקאים. ועדיין, במצב שבו שני הצדדים בעייתיים, תהיה יד השופטים על העליונה בגלל שיש להם גם ידע מקצועי מובהק.

מה זה אומר? שאולי צריך לחפש פתרון אחר לבחירת שופטים במקום הוועדה.