לצערי, לא מפתיע. זה למעשה הפנים של המדינה, "מחנה הימין והשמאל" מוצאים תמיד זמן להתנגח אחד בשני, לזרוק האשמות. העם הנאור בתפארתו.
https://fbcdn-sphotos-g-a.akamaihd.net/hphotos-ak-xfp1/t31.0-8/13613518_1327329787297054_4304056780253300571_o.Xxx הלך הזרזיר אצל העורב. אני מאחל הצלחה לזרזיר ולעורב גם יחד.
ככל שאני קורא יותר בנושא הגז כך אני מבין שאני לא יודע באמת כלום בנושא. כמה שאלות- 1. זכור לי שכבר התייחסו לעניין המנופול והממונה הכריז על המאגרים כמנופול, אם בעצם הקביעה על מונופול לא חל על החברות הגבלה על מחירי הגז בין השאר? 2. קראתי שבהתחלה החליטו להשאיר בסביבות 45 אחוז מהגז ולאחר הלחץ הממשלה הגדילה את זה ל-60%, מה שאמור לספק לנו גז ל- 30 שנה, יש לך מידע על חלוקה של מדינות אחרות בין שימוש מקומי לייצוא בגז טבעי? וכמה המיסוי על הרווחים מהייצוא? 3. איך בדיוק ממשלת ישראל נכנעה לחברות הגז אם המיסוי על הרווחים מהייצוא עומד על 60 אחוז ורוב (60%) הגז נשאר אצלנו?
1. הממונה על ההגבלים לא אישר את מתווה הגז בדיוק מהסיבה הזו. הוא הרגולטור בנושא, וכעיקרון מתווה שקובע את מדיניות הגז של ישראל חייב את אישורו. איך המתווה עבר בכל מקרה? יש פרצה בחוק ששר הכלכלה יכול לחתום במקומו מ"אילוצי ביטחון", וראש הממשלה לחץ על אריה דרעי לאשר את המתווה. לאחר שדרעי סירב לחתום גם הוא, נתניהו העביר אותו למשרד הפנים, וחתם על הסעיף הזה בעצמו. במתווה הגז לא חלה שום הגבלה על המונופול במחירים שאותם הם יכולים למכור לצרכן, ואלא אם כן יתרחש נס ובניגוד לציפיות אכן תהיה תחרות אמיתית בשוק הגז בעוד 3 שנים, לא יהיה דבר שימנע מחברות הגז להמשיך לעשוק את הציבור. 2. התחזית המדברת על 30 שנה של אספקת גז היא תחזית אופטימית מאוד של חברות הגז. היא נשענת על עתודות הגז של ישראל שלפיהן יש הסתברות של 50% שיימצא בעתיד ועל-כך שצריכת האנרגיה בישראל לא תעלה. בכל מקרה, כשאנחנו מקבלים נתונים ממונופול הגז עלינו להטיל בהם ספק, כי ייתכן שכמות הגז שנמצאת בישראל קטנה בהרבה ממה שדווח. אם משווים למדינות אחרות, אפשר לראות שהמדינות שמייצאות כמות רבה של גז הן מדינות שיש בהן עתודות גז אדירות או מדינות עניות מאוד שזקוקות את הכסף מייצוא הגז באופן מיידי כדי לעמוד על הרגליים ואינן מסוגלות לתכנן לטווח הרחוק. המדינות הדומות לנו ביותר במובן הזה הן הולנד וארצות הברית, שמייצאות כמות קטנה בהרבה ממה שאנחנו מתכננים לייצא, והן עושות את זה בעיקר כדי לממן פיתוח של מאגרים נוספים. בהולנד אגב, המסים על הגז מגיעים לרמה של יותר מ-80 אחוז, כאשר יש שותפות בין הממשלה ההולנדית לחברות הגז שמחזיקה בכ-50% מהן. כאן תוכל לקרוא נתונים נוספים (אני מודה שהאתר סובייקטיבי ובעל אג'נדה מסוימת, אך קראתי דברים דומים באתרים הכלכליים המובילים בישראל שלא הצלחתי למצוא מחיפוש קצר בגוגל, והנתונים המופיעים שם נכונים עד כמה שאני מכיר אותם). 3. כמו שהסברתי, בטווח הרחוק אנחנו מפסידים המון לעומת מה שיכלנו להרוויח אם היינו משתמשים בגז בצורה נכונה שמתאימה לאינטרסים שלנו. לאחר שהגז ייגמר (בין אם זה בעוד 15 או 30 שנה) נאלץ לחזור לייבא דלקים מחו"ל במחירים יקרים הרבה יותר. אפילו אם צריכת האנריגה של ישראל לא תשתנה בעוד כ-20 שנה, יידרשו 4 שנים בלבד של ייבוא דלקים בשביל להחזיר את כל התמלוגים מייצוא הגז חזרה (שגם הם סבירים, אך ממש לא גבוהים במיוחד).
https://fbcdn-sphotos-c-a.akamaihd.net/hphotos-ak-xal1/v/t1.0-9/13606754_10153843066236896_867341772668020093_n.Xxx?oh=4d2ef913de8aec7f704142452855441b&oe=57ECC609&__gda__=1475987493_baffcd68bcf57a9230661aa245fac321 מי יותר סמרטוט? 1. מי שנכנס לפוליטיקה על תקן מפלגת מרכז תמימה וחברתית, "באנו לשנות", "איפה הכסף", "שוויון בנטל", והחליט למכור את כל הבטחותיו עבור הניסיון (חסר הסיכוי) לקושש כמה מנדטים מהימין. מי שיש לו 11 מנדטים באופוזיציה, כוח לא מבוטל, ובמקום להילחם בממשלה מחליט שהסכנה הגדולה למדינת ישראל הם ארגון של לוחמים לשעבר והעיתון הרביעי בגודלו במדינה, ומרכז את מרצו בלהוציא אותם מאירוע מצ'וקמק של התנועה הקיבוצית שאיש לא היה שומע עליו אחרת. 2. מי שהצביע לו אז ועדיין מתכנן להצביע לו שוב. 3. כלי התקשורת המרכזיים שלא שואלים אותו את השאלות הקשות האלה, אולי כי רובם עבדו איתו בעבר. 4. עופר שלח.
בינתיים הוא חזר בו. גם דביל גם שפן וגם זין קטן מעריב | ח"כ לפיד חזר בו מהתקפתו נגד העיתונאית נעה לנדאו: "טעיתי"
שמעון פרס מתראיין לפרבדה שלו ומשחק אותה אבו גבר כשהוא אומר שמבצע אנטבה היה הכרחי ״כי לא רצינו להיתפס כסמרטוטים״. מעניין מה יש לו להגיד על פרס הסמרטוט שתמך בעסקת ג׳יבריל ועסקת שליט
רוצים שלום? בבקשה! עזה מציגה את חזון השלום של הג'יהאד משמעות המילה "שלום" בעיני מוסלמים: שלום הוא כשכל הכופרים מתים הם אומרים זאת כך כתוב , הם גם מטומטמים מכדי להסתיר זאת/ או שלא. מי שמחנך כך את הדורות הבאים דואג שהם ינקו רעל מזוקק היישר מהפטמה.
טור מבריק של פרופ' רות גביזון. רות גביזון - Ruth Gavison. · האם אלאור אזריה מקבל משפט הוגן? הפעם אני כבר יודעת שאני נכנסת לשדה מוקשים. מכל הצרות בעולם יש לך לכתוב על המשפט של אזריה? להגן על מי שבשמו פוגעים בכל ערכי צה"ל ושלטון החוק? אז כן. כי אני מסכימה עם אלה שאומרים שהעניין הזה של החייל הזה שירה במפגע ששכב מנוטרל וגרם למותו הוא לא רק עניין אישי אלא מערכתי. אלאור אזריה, חייל פשוט // רוית הכט - דעות - הארץ ואני חוששת שבינתיים אנחנו ממשיכים להכשיל את עצמנו בצורה שבה אמצעי התקשורת, במידה שאני עוקבת, מסקרים את המשפט הזה. ואני רוצה להדגיש. לא בצורה בה מנהלים אותו, אלא בצורה בה מסקרים אותו. המשך לצורה הלא נכונה שבה טופל וסוקר העניין הזה מכלתחילה. מכל הצדדים. וזה חשוב מפני שבסופו של יום, למרות שעשינו הליך נכון, לא נוכל לקבל עליו קרדיט. כי הליך נכון אמור לספק הכרעה מוסמכת שתהיה מקובלת על רוב הנוגעים בדבר. ואנחנו מייצרים תהליך שעלול בסופו של יום להגביר פילוג במקום שיביא לקבלת העובדה שבסך הכל התמודדנו נכון גם במצבים מורכבים וקשים. המטרה אינה לרצות את אלה שדורשים לשחרר את אלאור או את אלה שמסיתים נגד הקצינים שמעידים במשפטו מטעם התביעה. העמדות האלה חמורות ומסוכנות. הן אכן חותרות נגד תפיסות של בירור נכון ושל משפט הוגן. שכולל העדרה של הפחדה של מי שהעיד על פי מיטב שיקול דעתו במשפט. גם נגד הנאשם. חמור שצריכים לאבטח את צוות התביעה במשפט. http://www.maariv.co.il/news/military/Article-548480 אבל המשפט הזה עדיין מתנהל. בינתיים, כמקובל, נשמעו עדויות התביעה. העיתונות מוציאה מהן קטעים שנוחים לעמדה שהיא רוצה לקדם. הנה, לדוגמא, כאן:ynet חייל בכוח של אזריה: "למדנו שבחברון אין איום מטענים" - חדשות אבל ראו, למשל, את הניתוח של איפרגן, הגורס כי דווקא עדותו של המ"פ תומכת בגרסתו של אזריה: http://mida.org.il/…/%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E…/ וכל זה עוד לפני שהתחלנו את פרשת ההגנה! משפט הוגן פירושו שהשופטים אינם חורצים דין במהלך המשפט (ובוודאי לא לפניו), והם נשארים במחשבה פתוחה ובנפש חפצה עד סיום פרשת הראיות. של שני הצדדים. משפט הוגן פירושו שהמשפט מתנהל בבית המשפט ולא על גבי העיתונים. במקרה שלנו קשה להשתחרר מן הרושם שהיה חפזון לא רגיל בסיכום התחקיר הראשוני שהיה הבסיס להתבטאויות הראשונות. אף אם בדיעבד יתברר כי התמונה שצויירה אז היתה אכן התמונה הנכונה והשלמה - מערכת מנוסה אינה אמורה לחרוץ דין לפני שנערך בירור מסודר. ובוודאי לא ידענו, מייד לאחר שחרור הסרט, אם החייל הוא כהניסט מושבע שניצל הזדמנות לחסל חשבונות על בסיס משנה רעיונית מוצקה, או חייל זוטר למדי, שהיה נחשב חייל טוב, ופעל בצורה שהוא חשב - בטעות כפי שהסתבר - שהיתה הצורה הנכונה לפעול כדי לבצע נכון את משימתו. נדמה לי - שוב בלי לעקוב מקרוב - שהתשובה על השאלה הקריטית הזאת עדיין אינה לגמרי ברורה. ואני חוששת כי הרעש שמייצר הסיקור הוא כל כך גדול, שכבר אין לנו סיכוי אמתי לקבל תשובה לשאלה הזו, שתעמוד לא במבחן הבהירות הנחרצת, אלא דווקא במבחן הטיפוסי למצבים כאלה - שהם עמומים תמיד עד שבוחנים אותם לאחר מעשה. אמנם אני בטוחה שהשופטים מלמדים את עצמם ניתוק מן התקשורת והתרכזות בראיות. אבל רק פתי ותמים לא יאמין ששופטים בתוך עמם הם יושבים. וכבר היו דבריםן מעולם. גם המשפט אינו פטור מפופוליזם. וחבל שאיסור הסוב יודיצה כבר מזמן לא נאכף במקומותינו. אז בבקשה, עתונאים, תרגיעו. על העקרונות של שימוש נכון בנשק ועל צמצום הפגיעה בחיי אדם, ועל העקרון שלא פוגעים במי שכבר אינו מסוכן אף אם הוא מפגע שפגע בחבר לנשק לא נגן באמצעות מסע דמוניזציה של אלאור אזריה. הבעיה היא מבנית ומערכתית וחוזרת. וזה גורלנו. לא נפתור אותה על ידי מציאתו של שעיר תורן לעזאזל. גם אם המשפט יסתיים בהרשעה חד משמעית וחמורה של אלאור אזריה - וכדאי שהתקשורת לא תראה את זה כמשימתה להחליף את בית המשפט הצבאי ולהבטיח תוצאה כזאת - אזריה הוא עדיין חייל שהיה שם במסגרת שירותו. והכלל הוא שאת מעשיו אנחנו בוחנים, ושופטים ובגינם אולי אף עונשים. אבל הוא לא האוייב שלנו. הוא החייל שלנו. זה אומר שכולנו מקבלים קרדיט על הישגיו ומקבלים אחריות על כשליו אם היו. וזה לא כאילו אנחנו כולנו נצא צדיקים ככל שנמהר להרשיע אותו (ולהלין שהאישום הומר מרצח להריגה "בלבד"). דווקא מפני שיש כל כך הרבה עניינים אחרים לעסוק בזה, בואו נמתין בסבלנות לכך שהמשפט הזה יתנהל ויגיע לסיומו? ואם רוצים באמת לתת כיסוי צמוד-הדוק, אולי אפשר לבקש שהוא יהיה מלא ומאוזן יותר ולא כל כך חורץ דין? קראתי שעורכי הדין של אזריה מאיימים להתפטר כי אינם מקבלים את שכר טרחתם.בגלל אי עמידה בתשלום שכר הטרחה: סנגוריו של אלאור אזריה איימו להתפטר הייתי ממליצה למדינה לשקול להשתתף משמעותית במימון הגנתו. זה אינטרס של כולנו שהמשפט הזה ינוהל ללא רבב.
לא חושב כמוך. יש לי רק יתרון אחד עליך את החומר הרלוונטי אני מלקט בעצמי. ולא ערדואן ניר ודומיו.אף ערוץ תקשורת מגמתי לא ירעיל את מוחי לא שמאלני ולא ימני. אתן לך דוגמה קטנה. ( מאתגר אותך לבדוק אותה ). הידעת שסוכני בצלם צילמו את האירוע מארבע זוייות שונות? רוצה לומר 4 מצלמות וארבעה צלמים שונים . העדויות מוכיחות: התביעה קרסה במשפט אלאור אזריה
זה ענק! גלי בת חורין ב"במבי", כשהציידים נכנסו ליער כל החוגולות מיהרו להסתתר מאחורי סלע רועדות מפחד למשמע היריות. ואז חוגלה אחת פקעו עצביה, נופפה בהסטריה בכנפייה נעדרות המעוף , קירקרה "אני לא יכולה לעמוד בזה יותר!" וזינקה באוויר. ירייה אחת והיא צנחה ככה נראים לי כל אלו שפתאום פוקעים להם ופולטים, בתורם, את השטות המנאצת החדשה. כמו נתוך מכונה אוטמטית של השלכת חוגלות היסטריות, או צלחות חרס מטומטמות במיוחד - לאימוני ירי לאחר כמה ימים החוגלה נזכרת פתאום, שהיא בעצם תלויה לפרנסתה בציבור שעליו התאבדה ברגע של התקף חוגלתיות, וכך במחזוריות מכאנית מגיעה ההתנצלות הקבועה: "לא התכוונתי, לא הבינו אותי,אני דווקא מאד.. ואם פגעתי, אז סליחה.." חוגלות מטומטמות
