אקטואליה

אבל אתה רואה מה קרה בליכוד לבעלי גישה ליברלית שניגשו לפריימריז בשנים האחרונות והוסרו מהדרך כמו מרידור, מיכאל איתן, בגין (שהוחזר בדלת האחורית). גם לריבלין היו את הבעיות שלו. חלק מהימין נהיה, אם נגדיר זאת בעדינות, ימין אחר.

 

כן, הצמרת הגבוהה של הליכוד היא הבעיה במקרה הזה ולא עיתון שמשקר, מסלף ומסית בשם חופש הביטוי (אם כבר בשם חופש השיסוי). צודקים.
לאן התקשורת התדרדרה אם עיתון הארץ עדיין נחשב לעיתון לגיטימי והתחקיר של עובדה נחשב להוגן?

אגב, נקודה למחשבה : המפלגה היחידה שנפסלה וגופי התקשורת היחידים שנסגרו במדינה היו ימניים.

 

האם לדעתך זה מקרי? האם לדעתך יכול להתקיים בארץ ימין ליברלי? האם ניתן לגשר בין התמיכה בשלטון הצבאי בגדה לבין עמדות ליברליות?

המפלגה של כהנא, אגב, לא הייתה המפלגה היחידה שנפסלה. באותה שנה נפסלה יחד איתה "הרשימה המתקדמת לשלום", ומאז בערך בכל בחירות מתבצע ניסיון לפסול את המפלגות הערביות או חלק מהן.

 

פייגלין אמנם אוהב להציג את עצמו כדמוקרט ליברל, אבל הדמוקרטיה שאליה הוא שואף היא כזו שהעם היהודי בה הם עם אדונים, ושצריך להתאים אותה לצרכים של העם היהודי. תומר פרסיקו ניתח בהרחבה על האידאולוגיה שלו לפני כמה שנים: הדמוקרטיה העממית של ישראל – על תפיסתו הדמוקרטית של משה פייגלין | לולאת האל

הפיתרון חייב להיות פיתרון דמוקרטי. הוא חייב להכיר בזכויות האזרח ובזכויות הלאומיות של שני העמים בארץ. זה יכול להיות כל פיתרון שמוסכם על שני העמים - בין אם הוא שתי מדינות, מדינה אחת או שילוב באמצע. ככל שפיתרון שתי המדינות מתרחק צצים פיתרונות אלטרנטיבים מעניינים כמו תכנית "שתי מדינות מולדת אחת" שנשמע מעט אוטיפי או הקמת קונפדרציה. השלב הראשון הוא הכרה בכך שהפיתרון הגרוע ביותר או השלמת המצב הקיים בו עם אחד שולט על עם אחר, ושצריך לפתור אותו.

אגב, אני בכלל לא בטוח שהפלסטינים לא יסכימו להתפשר. מסמכי פלסטין שנחשפו לפני כמה שנים חשפו שבמשא ומתן בתקופת אולמרט הם העלו הצעות מעניינות מאוד ומרחיקות לכת.

 

אין מה להשוות לנסיגה מסיני ופינוי ימין.
כיום יש קרוב לחצי מיליון אזרחים ישראלים-יהודים ביהודה ושומרון, והמספר רק ילך ויעלה.
האפשרות שיצליחו ציבורית (במיוחד אחרי ההתנתקות) ומעשית לפנות עשרות אלפי אנשים מביתם נשמעת מופרכת לא פחות מרעיון הקונפדרציה.

האמת היא שרעיון שתי המדינות מת כבר כמה שנים ואין לו היתכנות מעשית בשטח בלי שום קשר לחוסר רצונם של הפלסטינים לשלום.

 

גם הפלסטינים מבינים את זה, והם לא דורשים נסיגה מוחלטת לקווי 67, אלא חילופי שטחים מוסכמים שיסכימו את רוב המתנחלים בתחומי מדינת ישראל. גם זה פיתרון שרחוק מלהיות מושלם, והמדינה היהודית שתשאר כאן לא תהפוך לדמוקרטיה למופת כמו שהשמאל מקווה.

 

הרשימה המתקדמת לשלום רצה לכנסת לאחר ש"נפסלה".
מדהים שהמשאל מרשה לעצמו לדבר על ליברליות, כאשר הוא מוכן לעשות ויזה את המעשים הכי לא ליברלים שיש, שחלק מהתוצאות שלו היו הרת אסון, רק כדי להקים עוד מדינה ערבית ליברלית למהדרין. יחי הצביעות.

 

בכל משא ומתן עם הפלסתינים יש רק צד אחד שבאמת מנסה לגשר על הפערים הגדולים ומוכן לפשרות, מנגד אבו מאזן ממשיך להתבצר בעמדותיו ללא שום נכונות לוויתורים מהצד שלו. יש כתבה טובה שקראתי מזמן על המשא ומתן עם הפלסתינים שמפרטת בנושא אנסה למצוא אותה.

 

אני לא מבין למה יש מין הסכמה על כך שאם וכאשר תקום מדינה פלסתינית היה צריכה להיות ללא יהודים. מה הבעיה שכאשר חותמים על הסכם שלום אז יהיו יהודים גם שם באותה מידה שיש ערבים במדינת ישראל, למה ישר חושבים על פינוי יהודים?