אקטואליה

בקיצור, בולשיט. אף מועמד רפובליקני לא תומך בשליחת כוחות קרקע רציניים ללחימה במזרח התיכון, בטח לא במלחמה נוספת. זה שבוש עשה זאת אחרי מתקפת הטרור הגדולה ביותר על ארה"ב בהיסטוריה, לא אומר כלום על המועמדים הרפובליקנים כיום. אגב, טראמפ לא מפסיק לדבר על כמה שהמלחמה בעיראק היתה טעות וכמה שהוא התריע נגדה, אז גם בנושא הזה נראה שאתה גם כותב מבלי לעקוב אחרי עמדות המועמדים.

אהבתי את ה"יותר ויותר אמריקאים מאמינים... בזכויות שוות ללא הבדל דת, גזע, מין או נטיה מינית" - נכון, כי במפלגה הרפובליקנית לא מאמינים בזה.
אמריקאים תומכים בסוג של מדינת רווחה? שוב אתה ממציא דברים? אשמח לראות את הסקר המקורי (אם קיים כזה), סתם מתוך עניין, כדי לראות כיצד עיוותת אותו.
אז אני מבין שהבחירות הללו היו חסרות משמעות לחלוטין (מפלה חד פעמית) אבל הסקרים זה מה שחשוב ואפשר לקבוע לגביו. למה? ככה.

 

ודאי שאף מועמד לא יביע תמיכה במלחמה כוללת. המדיניות ההרסנית שלהם תביא לכך. ההתנגדות לכל הסכם עם איראן, תמיכה במבצע צבאי נגד מתקני הגרעין שלה או פאניקה מדעא"ש עלולה בסבירות גבוהה לגרום לאחד הפסיכופטים הרפובליקנים לפתוח במתקפה מיותרת, בדיוק כמו שהפאניקה מהמתקפה על התאומים גרמה לבוש לעשות הרבה מאוד מעשים שסביר מועמדים שפויים ומשיחיים פחות לא היו עושים.

טראמפ טוען שהתנגד למלחמה בעיראק והתריע נגדה? מדובר בשקר. הוא התנגד והתריע לה רק ב-2004, אחרי שארצות הברית הייתה עמוק בבוץ העיראקי, שזה בערך כמו להתריע על מלחמת לבנון השנייה אחרי דו"ח וינוגרד. מה גם שמדובר במחליף דעות מקצועי, שתוכל למצוא לו דעה שונה בכל נושא. ולך תדע עם איזו דעה הוא יבחר ללכת בתרחיש הדמיוני שהוא ייבחר לנשיאות.

למה אמריקה זזה שמאלה? קרא ואולי תחכים. במאמר מוסבר למה זה קורה והכל מגובה בסקרים ובמחקרים. לרפובליקנים יכולים להיות הישגים פה ושם (כמו בבחירות אמצע הקדנציה), אבל המגמה נשארת. קשה לי לראות מועמד רפובליקני היום (במיוחד עם המועמדים הנוכחיים) שינצח דמוקרט בבחירות לנשיאות.

 

כולם אותו הדבר למעט אולי טראמפ. המועמד היחיד מאז אולי קנדי שלא נבחר ונתמך מראש עלידי האליטה הבנקאית והנפט, אז כן זה סוג של תקווה למרות שהסגנון לא נראה לחלק מכם. כל השאר רק עושים הצגה על הציבור האמרקאי ומעסיקים אותם (הסחת דעת) בזכויות להומואים או לא. בתאכלס הם מנהלים שילטון שהמנצחים והמפסידים נקבעו מראש, בדיוק כמו בקומוניזם. הם שומרים רק על בעלי ההון שישארו בעמדת כוח גם אם כשלו, פשוט לא יתנו להם להכשל, אבל השאר לא מעניינים אותם. רפובליקני, דמוקרטי, יבוא מי שיבוא אין הבדל, אולי אולי למעט טרמפ, התקווה הקטנה... מעסיקים אותנו בזבל, זו הסחת דעת למצב המאוד עגום של הכלכלה האמרקאית, הדבר האמיתי באמת שצריך היה להיות בראש סדר היום בבחירות, אבל מכיוון שבדרך כלל בחירות בארה"ב הם על כלום והם בסך הכל הצגה להמונים, אז הכל סתם בזבוז של זמן.

 

ההתנגדול להסכם עם איראן נובעת ממה? מזה שהמתנגדים מבינים שהסכם גרעין פשוט לא יעצור אותם מלפתח פצצה אלא רק ייתן לשלטון שם אוויר לנשימה באמצעות עצירת הסנקציות או סתם בגלל שהרפובליקנים המשיחיים, הפאשיסטים, והחסרי כל ראציונאל אוהבים לתקוף סתם כי מתחשק להם?

Sent from my GT-I9500 using Tapatalk

 

גם סנדרס עובד אצל "האליטה הבנקאית"? כי הוא דווקא כן שם דגש על הנושא הכלכלי, וגם הוא כמו טראמפ לא מקבל כסף מבנקים ובעלי הון.

הבעיה מתחילה כשאתה מסתכל על התוכנית הכלכלית של שני האאוטסיידרים האלה, ומבין שאין בה שום היגיון.

 

נכון, ולכן הכל בזבוז של זמן (ואפילו שאין תקווה עדיין הייתי סקרן לראות מישהו שמחוץ לקליקה מנסה לעשות דברים קצת אחרת ממה שכל הנשיאים עשו ע"פ החליל של הבנקים ב 100 השנה האחרונות). אני גם לא חושב שטראמפ יכול להתנגד להם במידה ויהיה בשילטון, הם הכוח והם קובעים ועדיין הייתי שמח שמישהו שלא מגיע ישירות מהם יקח את הפיקוד. גם ככה אף אחד לא יכול לחלץ את ארה"ב מהמצב הכלכלי שלהם, אבל עדיף אולי מכלום.

 

זה שרוצים לראות מישהו אחר, משהו אחר, לא אומר שצריך להעדיף את זה בכל מצב על הסדר הקיים כשהאופציה האחרת היא טראמפ.

 

'Gathering storm' for global economy as markets lose faith | Business | The Guardian
IMF says world at risk of 'economic derailment' - BBC News

 

ותמיכה של מועמד דמוקרטי? למשל הילארי קלינטון, שהצביעה בזמנו בעד יציאה למלחמה בעיראק? או אובמה שהיה על סף פלישה לסוריה עם ה"קווים אדומים" שלו, או זה שהקים קואליציה ומפגיז את דאעש בימים אלו? המדיניות שלהם לא הרסנית ויכולה להביא למלחמה?
ומה הקשר להתנגדות להסכם נוראי עם איראן? אז זה או הסכם נוראי או מלחמה? אין עוד אופציות?

תוכל בבקשה לתמצת את ה"סקרים" ו"מחקרים" בכתבה?
ואני לא מצליח להבין את התירוץ הגרוע שלך לגבי בחירות אמצע הקדנציה. רק הדמוקרטים איבדו עניין בבחירות האלו והרפובליקנים נשארו עם עניין? איך אתה מסביר דבר כזה?
יכול להיות שזה דומה למה שראינו במערכת הבחירות האחרונה בישראל, שם היה פער עצום בין כל הסקרים לבין תוצאות האמת?

 

לא טענתי שהמועמדים הדמוקרטים מושלמים. למרות שקלינטון משווקת את הניסיון שלה כשרת חוץ כיתרון, לדעתי מדובר בחיסרון. התמיכה שלה במלחמה בעיראק היא גם אחת הסיבות המרכזיות שנכשלה בהתמודדות מול אובמה ב-2008. אם אפילו הדמוקרטים נופלים בזה, אז אין לי ספק שהרפובליקנים יילכו רחוק הרבה יותר.

כמו שמוסבר בכתבה, מה שמעניין זו המגמה שרואים במשך שנים. זה לא אומר שמעתה והלאה רק הדמוקרטים ייזכו בבחירות, אלא שדעת הקהל בארצות הברית בסוגיות החשובות זזה שמאלה בעשור האחרון. היא זזה שמאלה עוד בתקופת בוש, ובתקופת אובמה המגמה הזו התחזקה. גם הרפובליקנים צריכים להסתגל למגמה הזו, וכבר אתה רואה שמועמדים רפובליקנים מדברים כמו שהם מעולם לא הרשו לעצמם. הנשיא הרפובליקני הבא יצטרך להיות הרבה יותר ליברל מג'ורג' בוש, והנשיא הדמוקרט הבא יהיה יותר ליברל מאובמה.

נתונים מהכתבה: ב-1993 רוב האמריקאים (בהפרש של 37 אחוז) העדיפו ממשלה קטנה על ממשלה גדולה. ב-2009, כשאובמה נבחר, ההפרש ירד ל-8 אחוז. ב-2014 כבר לא היה יתרון לאף צד. בביטוח הבריאות ב-2010 רוב האמריקאים התנגדו לו בהפרש של 10 אחוז. היום יש שיוויון בנושא הזה. בנושאי זכויות קהילת הלהט"ב לפני עשור אף מועמד דמוקרטי לא העיז לדבר על נישואין חד-מיניים, מה שהיום נהיה קונצנזוס. 75 אחוז מהאמריקאים מתנגדים לאפליית טרנסנג'דרים, והייתה עלייה חדה באמריקאים שמחשיבים את האפליה הזו כ"בעיה חמורה".

אבל מה שהכי מעניין אלה הדעות של הדור הצעיר לעומת הדור המבוגר.האמריקאים שמתחת לגיל 30 מאשימים את המשטרה בגזענות נגד שחורים פי 2 מאשר בני 65 ומעלה. כאשר שליש מבני 65 ומעלה מאמינים שטרנסג'נדריות פסולה מוסרית, בקרב בני 30 ומטה זה יורד לחמישית. המבוגרים מאמינים ב-18 אחוז יותר מהצעירים שהמהגרים הם עול על ארצות הברית וב-25 אחוז פחות שהם מחזקים את המדינה. ולצעירים יש דעה חיובית יותר על מוסלמים בהפרש של 17 אחוז על המבוגרים.

הדור הצעיר (18-34) מעוניין גם בממשלה גדולה יותר. כאשר האמריקאים מעל גיל 35 טוענים שהממשלה עושה יותר מדי (בהפרש של 4%), הדור הצעיר טוען שהממשלה עושה מעט מדי (בהפרש של 23%). ב-2011 הדור המבוגר התנגד לביטוח הבריאות בהפרש של 23 אחוז, והדור הצעיר תמך בהרחבה של הביטוח בהפרש של 17 אחוז. הם תמכו בתנועת "Occupy Wall Street" ב-25 אחוז יותר מהדור המבוגר, והייתה להם דעה חיובית יותר על סוציאליזם ב-36 אחוז. כל זה נכון גם לדור הצעיר הרפובלקני. גם הרפובליקנים זזים שמאלה ויש יותר תמיכה שלהם בסוגיות ליברליות כמו לגליזציה ושיוויון לקהילת הלהט"ב.

הנתונים האלה אומרים שאם אכן טד קרוז או טראמפ יהיו המועמדים הרפובליקנים זה יבטיח לקלינטון (או לסנדרס) את הנשיאות.

 

למסגר את זה לפעם הבאה שניכנס לויכוח הישן על הפתרון המדיני?

 

תגידו לי, אין אפילו אחד במדינה שהבין שהטור של בני ציפר היה סרקסטי?

 

קודם כל כי אני מכיר את הסגנון כתיבה שלו, ודבר שני כשהוא כותב משהו כמו ״גתה ואייל גולן צריכים לשכב עם קטינות כדי לעודד את היצירתיות שלהם״ זה ברור שהוא צוחק

 

לי כבר הרבה זמן ברור שמדובר בטורים סרקסטיים ושכל מטרתם היא לכתוב ההפך ממה שאמורים לחשוב/לכתוב/לומר. אבל זה לא אומר שבמסווה הזה אתה יכול לכתוב כ-ל דבר.