מנצ'סטר יונייטד 2015/16-הסיוט שנגמר עם גביע

בהמשך למה שאמרת, אני מזכיר לכולם שההשאלה של לינגארד כבר הייתה סגורה ורק בגלל חוסר ברירה הוא נשאר בקבוצה. מה שמחזק את העובדה שהצעירים שמקבלים דקות השנה לא מקבלים את הדקות בגלל שמאמינים בהם או בונים עליהם בעתיד אלא פשוט כי אין ברירה לאור בניית הסגל הבעייתי.

 

מסכים ומסכים. מבחינתי זה גם האישיו המרכזי שאותו אמיר הזכיר קודם לכן, וכבר יצא לנו לדסקס עליו בעבר הלא רחוק כאן בדיון.

רק תיקון לגבי פלגריני ומוריניו: לראשון יש את בגירסטיין לידו/מעליו. אצל השני המערכת מורכבת יותר מזו שלא הייתה סביב פרגוסון ו-ונגר.*

* - לונגר בתקופה המוצלחת בארסנל היה את דיוויד דין שעבד איתו.

אני פשוט אעתיק את מה שרשמתי לראוליטו.

היכולת (לא) לקרוא ולהבין, ולאחר מכן לכתוב עם אפס התייחסות רלבנטית לדברים שאני ואחרים כתבנו היא בהחלט מעוררת התפעלות.

http://45.media.tumblr.com/c85db198e229666cce94d3b1e3e8c067/tumblr_msjr0z1PmG1sgl0ajo1_500.Xxx

 

מנצ'סטר יונייטד עקבה אחרי אנדר הררה עוד מתקופת אלכס פרגוסון. דייויד מויס לא האמין מספיק בשחקן או בצוות שעקב אחריו, או שסתם לא היו לו ביצים, לשים עליו את הכסף שנדרש. ואן חאל אמר - תעשו זאת. מה זה אומר? שאני לא יודע אם זה רכש של מועדון או של מנג'ר, אבל אתה עדיין צריך מנג'ר כדי לבצע את העסקה. אתה עדיין צריך את ואן חאל שיאשר את עסקת הררה או עסקת מרסיאל, שייתן אוקיי לעסקה גדולה או לעסקת ענק (והאמת שלא משנה כמה מרסיאל יעלה, ואין לי עניין לדון בסכומים שהם לגמרי ספקולטיביים, הוא רכש נפלא ומבריק לטעמי).

ובסך הכל, כך הדברים צריכים להיות. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו כיום, בעידן פוסט פרגוסון, שברגע שיתחלף מנג'ר, כל מה שקרה אצל קודמו יימחק. אם עקבו אחרי שחקנים, עדיין צריכה להיות לזה משמעות. זה לא אומר שחייבים להביא אותם או שצריך להביא מישהו בניגוד לרצונו של המנג'ר, אבל העבודה לא נמחקת. בסופו של דבר, *כל* רכש צריך להיות רכש של המועדון. בוודאי שלצד זה שיש שחקנים שהמערכת מכירה, יש גם שמות שמנג'ר חדש יעלה - כמו דיילי בלינד, נגיד.

זו הסינרגיה הנדרשת. זו הדרך הנכונה לעשות דברים. זה לא אומר שצריך לבטל קרדיט של מישהו. זה רכש של כולם. או שתיכף יבוא מעריץ של ואן חאל ויגיד - נו, גם הרכש הכושל הוא של המועדון. גם די מריה, גם פלקאו... דבר אחד שאנחנו יודעים זה שביונייטד לא מפילים שחקנים על המנג'ר. הוא ראוי לקרדיט על הצלחות וראוי לביקורת על כישלונות.

במקרה של ואן חאל, שני הדברים פחות רלוונטיים לטעמי כי אין פה משהו קיצוני לכאן או לכאן. לא הצלחה מוחלטת וממש לא כישלון קולוסלי, כשמדובר פרטנית בשחקנים. בהחלט אפשר לדבר על מקומות בהם אפשר היה לבנות את הסגל אחרת או טוב יותר, אם כי אני חושב שזה קשה כשעושים כל כך הרבה שינויים ושצריך לקחת בחשבון שלא כל מי שיונייטד רוצה, רוצה ליונייטד.

 

זה לא יותר מידי חשוב לדיון אלא סתם קטע שהציק לי בעין, אבל פלגריני הוא בערך האחרון שאפשר להביא כדוגמה לאחד ששולט ביד רמה בכל ההיבטים המקצועיים. הרי הוא כמו גם קודמו בתפקיד מראש מונו כי הם אנשים שנוח לעבוד איתם, כאלה שלא יבואו להנהלה בדרישות. סיטי מן הסתם יכולה הייתה להביא מאמן הרבה יותר בכיר מהשניים האלה. וחוץ מזה ידוע שבגיריסטיין הוא הסמכות המקצועית העליונה שם.

עריכה: נכתב לפני שראיתי את התגובה של אלעד בעמוד העוקב

 

ואן חאל ניקה את האורוות ואולי בנה בסיס לא רע ואלה נקודות זכות היחידות שלו. אבל הוא אינו יודע גם לנצל את הסגל והזנחת נושא החלוצים זה פשע

 

האמת שהתקופה של ואן חאל מכניסה אותי לפרופורציות. ביקרתי את ונגר המון בשנים האחרונות, והנה הוא סיים מעל ואן חאל בשנה שעברה, פירק אותו בקרב הישיר בין הקבוצות בליגה ועכשיו מעלה את ארסנל לשלב הבא בזמן שואן חאל שולח אותנו לליגה האירופאית.

 

לא הבנתי את הנקודה שלך.

 

ביונייטד יש תקווה בסוף להשיג מנג'ר נורמלי. ארסנל וונגר זו חתונה קתולית ויש עוד סכנה שהם יקשיבו לו לגבי היורש.
לא רואה ערך מיוחד לרצף עצמו של 16 שנה בשלבי הנוק אאוט, אם הוא השיג בו רק גמר אחד וכבר שנים לא באמת מאיים על משהו.
בכלל ארסנל מחזיקה בכמה שיאים ורצפים יפים, אבל יונייטד מחזיקה בשיא החשוב מכולם באנגליה.

 

שהרבה פעמים מקבלים פרופורציות בחיים. שהייתי ממש אנטי ונגר בשנים האחרונות, והנה בא ואן חאל ומוכיח לי שאפשר אפילו להיות פחות הישגי מהצרפתי ועוד עם כדורגל רע הרבה יותר.

 

זה הזוי להגיד את זה, ואן חאל הגיע להרבה יותר בקריירה מ-ונגר. איך אפשר להגיד עליו שהוא פחות הישגי על סמך עונה וחצי של בנייה מ-0? יא אללה זה מטורף פשוט.

Sent from my ONE A2001 using Tapatalk

 

אולי זה קשור לעובדה שונגר מאמן את ארסנל וואן חאל אימן קבוצות כמו ברצלונה ובאיירן?
וחוץ מזה, כל ההתעסקות הזאת במה ואן חאל השיג בעבר היא לא רלוונטית מבחינתי. גם ואן חאל בכל מסיבת עיתונאים מדבר על העבר ועל זה שהוא שיחק את אותו כדורגל בהולנד, גרמניה, ספרד וגם אצלנו (כן בטח), את מי זה מעניין? באנגליה הכדורגל שלו משעמם ונטול הישגים, ובעוד ונגר מקבל הרבה ביקורות על כך שהוא נשאר מאחור מבחינת תפיסת עולם הכדורגל, ואן חאל לדעתי נשאר אפילו רחוק יותר.

 

על מה אתה מדבר תגיד לי? הברצלונה ובאיירן שהוא אימן אלו לא אותן ברצלונה ובאיירן של היום. כמה אנטי אפשר להיות?

לגבי עכשיו, העונה הקודמת הסתיימה שבאמת ארסנל מעל יונייטד בטבלה (באמת נורא קריטי לי מקום שלישי או רביעי) והעונה הזו עוד לא הסתיימה. מה יקרה אם יונייטד תסיים מעל ארסנל וארסנל גם תודח עכשיו בשמינית (לא כל כך לא הגיוני נכון?), עדיין תדבר על ההבדל בהישגיות?

אני גם לא מרוצה מהכדורגל של ואן חאל, אני לא חושב שמישהו כן. כולנו קיווינו שהקבוצה תשחק כדורגל הרבה יותר טוב בשלב הזב. אבל מכאן ועד ההגזמות המטורפות שהולכות פה יש הבדל עצום. גם לפרגוסון היו שנים בהן הכדורגל היה נראה רע ולא היינו הישגיים, זה קורה לכולם. תראה מה קורה למוריניו עכשיו, תנו לי אחד שציפה לנפילה שכזו.

מדבר אחד אני מרוצה מאוד, יש פה הליך של בניית קבוצה לטווח הארוך שבינתיים לא מאוד משפיע עלינו מבחינת תוצאות (בליגת האלופות כן, בליגה 3 נקודות מהפסגה). אני מאוד שמח לראות שיש בסיס צעיר לקבוצה, שיש שיתוף של שחקני נוער וגם שיש מחשבה על העתיד. לפעמים זה שווה הרבה יותר מהצלחה בטווח הקצר. ראו דוגמאות לקבוצות מבוגרות שזכו בתארים ונפלו מיידית אחרי (מילאן 2007 כדוגמא הראשונה שעולה לי לראש). לא הכל שחור או לבן, הרבה פה חייבים להבין את זה.

Sent from my ONE A2001 using Tapatalk

 

ברצלונה היא ברצלונה היא ברצלונה. גם בשנים של ואן חאל במועדון מדובר היה במועדון הכי גדול בספרד ביחד עם ריאל ואחד הגדולים בעולם עם שאיפות לזכות באליפות בכל עונה ועונה.
וכשאתה מדבר על ואן חאל בברצלונה, אתה מדבר על הקדנציה של 1997-2000 אז ואן חאל זכה בשתי אליפויות והתפטר אחרי חוסר הצלחה באירופה (עף שנתיים רצופות בשלב הבתים) ואחרי שלה קורוניה זכתה באליפות בעונה השלישית שלו בברצלונה? או על ואן חאל בקדנציה השנייה בברצלונה בעונת 2002-2003 אז הוא הצליח להסתכסך עם כל מה שזז במועדון ועזב את ברצלונה כשהיא במקום ה - 15 בליגה (לא בדקתי אבל אני די בטוח שמדובר במקום הכי גרוע שאליו ברצלונה הגיעה ב40 השנים האחרונות ואולי אפילו יותר)?
גם בבאיירן, שגם אז הוא הגיע לבאיירן גדולה וחזקה, ואן חאל לקח אליפות אבל לאחר מכן הסתכסך עם האנשים במועדון נכשל ופוטר.

ושוב, ואן חאל היה מאמן מצוין. אבל לאורך כל הקרירה האופי שלו היה בעייתי מאוד. לפני שחתם דיברתי עם כמה חברים, חלקם אוהדי ברצלונה וחלקם אוהדי באיירן, כדי לדעת מה דעתם על המינוי ככאלה שראו אותו מקרוב. כולם אמרו לי את אותו הדבר, לא משנה מה ההישגים של ואן חאל, בשלב מסוים הוא מצליח להביא את עצמו למיצוי במועדון, האופי שלו יוצר אנטי במועדון בגלל שהוא עקשן ולא מוכן ללמוד מהטעויות שלו.
גם אצלנו, אני חושב שיש בסיס שאפשר לצמוח ממנו, ושאם ואן חאל היה מוכן ללמוד ולהשתנות אז הדברים אולי היו נראים אחרת, אבל ואן חאל מוכיח גם אצלנו שהוא לא באמת לומד מטעויות ולא באמת מוכן לשנות את עצמו ושהאופי הוא אותו אופי וכמו בברצלונה ובאיירן גם אצלנו הוא ישלח הביתה בשלב כזה או אחר.

אני גם חייב להוסיף שזה מרגיש שהוא נשאר מאחור בהרבה מאוד בחינות. אנחנו לא בשנות ה - 90 וגם לא בשנות ה2000, וזה מרגיש שואן חאל, אפילו יותר מיושן מונגר בשיטת המשחק שלו, בבניית הסגל ובדרך שהוא מנהל את המועדון.

הנה כתבה שנתקלתי בה לאחרונה -

כמה עולה כל ניצחון של לואי ואן חאל?