מנצ'סטר יונייטד 2015/16-הסיוט שנגמר עם גביע

@Sir Alex התייחסת כאן לבכיינות, לזה שעם הסגל המעפן שלנו אין לנו מה לחפש באירופה.
נראה לי שרוב מוחלט של המשתתפים בדיון הזה יסכים שהסגל שלנו הוא לא מציאה גדולה, שאנחנו רחוקים שנות אור מבאיירן או ברצלונה מבחינת חומר השחקנים שלנו.

ברור שאנחנו לא רלוונטיים באירופה, ומבחינתי, גם לצפות מאיתנו להיאבק על אליפות הפרמיר ליג זה טו מאץ'.
אבל כל מה שאני מבקש זה להיות יותר טוב (מבחינת איכות הכדורגל) מווסטהאם, ממידלסברו, מאיינדהובן.
לא בהכרח לנצח, אתה יודע.

אפשר במשחק נתון להיות הקבוצה העדיפה ואיך שהוא להפסיד (סיטי מול ווסטהאם באתיחאד מוקדם יותר השנה זה דוגמא מצוינת לכך).
או כל משחק שבו ברצלונה מגיעה למיליון הזדמנויות של שער בטוח, מצליחה להחטיא את כולן, וסופגת גול מאיזו קרן מצ'וקמקת בדקה ה 85.

אני לא מצפה מיונייטד הזאת, עם חומר השחקנים הזה, להיות ברצלונה. אין לנו שום סיכוי להגיע לרמה הזאת.

אבל בכל זאת, שלד של דה-חאה, סמולינג, בלינד, דרמיאן (כשיחזור לכושר סביר), שניידרלין, שווייני, הררה, מאטה ומרסיאל...
אפילו שרק דה חאה הוא וורלד קלאס; אתה חושב שזה מוגזם לצפות מאיתנוו להיראות יותר טוב מווסטהאם, מידלסברו או איינדהובן במשחק בית?

חמש תוצאות של 0-0 בתשעת המשחקים האחרונים שלנו,
ובאף אחד מהם לא יצאתי בתחושה של "פייי איזה חוסר מזל, היינו טובים יותר, 9 מתוך 10 משחקים כאלה אנחנו מנצחים בדוק".

האנלוגיה שאני תמיד משתמש בה היא "מה בנאדם שמבין כדורגל, אבל לא יודע מי זאת קבוצה א' ומי זאת קבוצה ב', היה אומר על יונייטד"? ומבחינתי, בנאדם שהיה צופה בנו מול בורו, איינדהובן, ווסטהאם - שאני לוקח אותם כמשחקים מול קבוצות בינוניות מינוס שהיית מצפה מיונייטד לנצח אותן בבית, כמו שסיטי או ארסנל עושות די בקביעות לא היה מציין מיד שהקבוצה באדום היא הטובה יותר. הוא היה אומר שמשחקות כאן שתי קבוצות שוות ברמתן, שאף תוצאה לא תפתיע אותו...

ואני שואל את עצמי, ממתי אנחנו קבוצה ברמה של שאר הקבוצות בליגה, או קבוצות דרג ג' באירופה?

 

לגמרי... זה כמו שברבאטוב היה מעשן סיגריות.

 

1. פול סקולס חזר מפרישה בחודש ינואר. כלומר בקיץ של אותה עונה, פרגוסון יכול היה, אם רצה בכך, לחזק את הקישור. פרגוסון בחר שלא לעשות זאת. סקולס פשוט הגיע כתוספת בינואר.

2. כמו לארסון לפניו, גם סקולס היה פתרון מצוין לאותו זמן קצר וכמעט סידר לנו אליפות. להגיד שבגלל החזרה של סקולס לא התחזקנו בקישור זה לשכוח את העובדה שעם כל ההנאה והגדולה של פרגוסון, בשנים האחרונות שלו במועדון הוא לא חיזק את הקישור כמו שהיה צריך.

3. עוד לפני שסקולס חזר מפרישה, פוגבה לא נספר מקצועית על ידי פרגוסון. כשהייתה מכת הפציעות באותה עונה, הוא הסיט את רפאל ופארק למרכז הקישור. אפילו בגביע הליגה חסר החשיבות, במשחקים שהיו לנו במפעל באותה שנה פוגבה נכנס רק כמחליף. אני עד היום טוען שעם כל הכבוד לסוף הדרך של פוגבה איתנו ולסיפור עם הסוכן והחוזה, הוא עזב קודם כל כי לא קיבל מפרגוסון את האמון והביטחון המקצועי שהוא ציפה לקבל.

4. עכשיו כשאנחנו מדברים על העבר, זה מצחיק לחשוב כמה התעסקנו בזמנו בקישור. היינו במצב כל כך טוב מקצועית שהדבר היחידי שנשאר לנו זה לשאול למה אנחנו מסתפקים בסקולס, פלטשר, גיגס וקאריק במרכז המגרש. היום אנחנו כל כך רעים מקצועית, כל כך חלשים בכל איזורי המגרש, שאם נתחיל ברשימת התלונות והדברים לשפר אנחנו נמשיך להתכתב כאן גם עוד שבוע.

וזה אולי התלונה העיקרית לואן חאל. אפילו פרגוסון בשנים האחרונות שלו במועדון התקשה להעמיד קבוצות שיהיו טובות יותר או ברמה של ברצלונה או ריאל, אבל לפחות הוא שמר עלינו תחרותיים, לפחות הוא בנה קבוצות שהתחרו על אליפות הליגה האנגלית וגם אם לא זכו בהם תמיד היו שם מבחינת התשוקה, מבחינת הכדורגל, מבחינת הרצון. היום אנחנו במצב שיש אוהדים שלנו שחוגגים את העובדה שהגענו ל - 4 הזדמנויות טובות מול ווסטהאם במשחק בית. המצב שלנו היום הוא עצוב ומדכא, לא פחות.

 

השמועות הם שמדובר בהררה שכניראה גם ביקש שיחת הבהרה עם ואן חאל. אולי השחקן הטוב ביותר בקבוצה בשנתיים האחרונות וכניראה גם השחקן שנפגע הכי הרבה מהפילוסופיה של ואן חאל כשהוא לא מקבל חצי מהקרדיט שמגיע לו.

פול פארקר על ואן חאל ויונייטד:

“He may be a successful manager, but he must learn – even at his age – to become a good man manager. At the moment we have to say he’s not man managing that team. All those players he’s got are not bad players, and they’ve not played negative football all their lives. He’s being incredibly stubborn. Any player who doesn’t conform to what he wants is chopped. He looks for a player who’s made a mistake, then drops them for the next game. Under Van Gaal, every player who has had one bad game has been left out… except for Wayne Rooney. He’s got to learn not to bear grudges. A player knows when they mistake. What they need is an arm around them, not exclusion. What message is that sending out to the rest, other than: ‘that could be me’. Players are human, not machines. If the rule is ‘one mistake and you’re out’ then a fear culture takes over and players are scared to pass forward, to run forward. That’s wrong. It’s affecting the team and it’s not good for Rooney either. He wants to be one of the lads – but how can he be, when he keeps getting played and everyone else is thinking: ‘Wayne hasn’t had a good 90 minutes all season, why is he still playing?’ Van Gaal has to be flexible with his philosophy. It can’t be his way or no way. He’s asking players to change their methods to suit him, so why can’t he change too? I’m not demanding United play this way or that, I’m just asking for the players to have a little bit of freedom. You only get the best out of people if they’re willing to give you 100 per cent. When you see people smiling, it’s amazing how much more they will do. There’s not enough players smiling in that Manchester United team – and there’s a little bit of a fear factor attached to mistakes now. Would you want Van Gaal to have another pot of gold in the summer? It doesn’t matter how good the players are if they’re not managed properly. At the moment there are a lot of very, very good players at Manchester United… and the best isn’t being got out of them.”

“When Louis van Gaal arrived at United, I thought he too would be flexible. But we now have a situation where there are a lot of discontented players and we have to question why they are playing badly. I look at Anthony Martial and worry for him. He looks like a boy who doesn’t smile anymore. He doesn’t look like he’s enjoying himself. The form Memphis Depay is showing hasn’t just happened because he’s playing in the Premier League. That boy probably feels like a scapegoat. He’s in a country relatively close to where he’s from, but feeling a million miles away. Ander Herrera is hugely popular with the fans because he makes things happen. Everyone loves to see players like that, but he’s barely playing and is probably unsettled. These players need freedom; they need to enjoy themselves. Van Gaal puts the fear of God into players. It has to be his way. He selfishly manages the team. And no one enjoys it.”

 

לא צריך להיות ברצלונה, באיירן מינכן ודומותיהן כדי "להיות רלבנטים באירופה״.

על הנייר יש לכם את הכלים להתחרות על האליפות בצמרת הנוכחית ולבצע בנוסף קמפיין טוב בליגת האלופות. לא כי אתם ״פאקינג מנצ׳סטר יונייטד״, אלא כי הקבוצה שלהם בסה״כ בנויה בצורה מאוזנת ויש לכם מספיק כישרון שאי אפשר לבטל אותו בכזו קלות. אה, רגע, זה בדיוק מה שואן חאל עושה.

אגב, אני יודע שזה לא דיון רלבנטי ו/או ענייני בנקודת הזמן הנוכחית, אבל שאני קורא את דבריו של פארקר כל מה שעולה לי לראש זה: קרלו אנצ׳לוטי.

• פיגורה מוכחת ברמות הגבוהות ביותר - V
• דוגל בכדורגל התקפי - V
• שולט בחדר הלבשה - V
• נוטה לאמן מועדונים עם תקציבי ענק - V
  
• מכיר את הפרמיירליג - V

האמת שאחרי שקלופ הגיע לליברפול, אני כבר זמן מה נמצא בתחושה שאנצ׳לוטי יגיע ליונייטד ופפ לסיטי, אבל יש עוד זמן לעסוק בספקולציות שכאלה.

 

הייתי אולי יכול לכבד את מה שפארקר כתב אלמלא הקטע האידיוטי על זה שמרסיאל לא מחייך. אני חושב שלקחו לנו 2.5 שניות כדי להבין שזה הבחור, זה לא ואן חאל. בדיוק כמו ולנסיה בשעתו.

 

בסדר, אני עדין מזדהה עם הרבה מהדברים שפארקר כתב, וכל ההתנהלות עם ממפיס היא דוגמא מצוינת לזה.
יתכן שבגלל התנהלות של ואן חאל הפסדנו את די מאריה, אם בעקבות ואן חאל נאבד גם את הררה זה יעמיד גם את הבנייה מחדש של הקבוצה (שהרבה נותנים לו קרדיט עליה) באור אחר לגמרי.

 

הרירה ביטל כבר ממזמן את השמועות האלה שהגיעו מעיתונאים שניסו לעשות סלט מראיון שלו(הכניס בטוויטר בדיוק את הקטע המדויק של מה שאמר.

 

ממפיס הוא לגמרי שאלת הביצה והתרנגולת. עד כמה היכולת שלו נובעת מהקושי להסתגל ועד כמה מהצורה שאנחנו משחקים. כשרואים את מה שהוא עשה נגד יריבות חלשות יותר ואת הדרך שמרסיאל כן הצליח להרשים למרות הכל, אין לי ספק שאי אפשר להפיל את הכל בעניין ממפיס על ואן חאל. ואף אחד לא הפך אותו לשעיר לעזאזל. ואן חאל נתן לו מקום בהרכב תקופה ארוכה למרות שהיה חלש. זה לא יכול היה להימשך לנצח.

בנוגע להררה, שלא יהיה ספק. אם זה מגיע למצב שוואן חאל רוצה למכור אותו או שהוא רוצה לעזוב בגלל ואן חאל, אני שולח את המנג'ר הביתה לפניו. די מריה? די ברור שלא היה שם קליק, אבל אני לא מאמין שהכל שם קל ונפל על המנג'ר.

 

הררה פצוע

Sent from my ONE A2001 using Tapatalk

 

בקצב כזה לא יהיה הרכב תחרותי בבורנמות ושוב מתי בקבוצה הזו ידעו לשמור על כשירות של השחקנים.
גם ואן חאל נכשל בכך.