אקטואליה

נו בדיוק! בגלל הכאב שבדבר, בגלל שהוא ניסה להתאבד במקום כה מרכזי מרושת במיליון מצלמות. מבינים, עכשיו גם מוות צריך לביים ולתכנן ככה שכלל המדינה תדבר עלייך.

כל מי שמצית את עצמו הוא לא בסדר במוח, בטח אנשים שעושים את זה מול מיליון מצלמות כדי שאותם -אף אחד- לא יישכח (למרות שבפועל בעוד שבוע אף אחד כבר לא יזכור אותו)

ומה הקשר שיטה? אני לא צריך להגיד לך כמה אנשים כאלה חיים במדינה, מעטים מאוד מוותרים לעצמם, בטח לא הופכים את המוות שלהם לווידאו הכי נצפה ביו טיוב!

 

http://www.antifeministtech.info/wp-content/uploads/2011/03/godzilla_facepalm.Xxx

 

תגיד לי נווה אתה לא מתבייש?
יותר עדיף שתשב בשקט, בן אדם אשכרה שרף את עצמו ואתה מתעסק באם הוא טמבל או חכם?

 

זו דעתי. כדי לשרוף את עצמך צריכים להגיע לשפל המדרגה, בטח לעשות את זה מול כל הארץ.

ולא, מצטער, גונזילה לא תגרום לי לשנות את דעתי.. כמעט, אבל לא מספיק.

 

נווה, חשבת שאולי הבן אדם המסכן כבר הגיע לשפל המדרגה? אחרי שעיקלו לו את העסק ורצו לפנות אותו מהדירה, ועל מה? כולה על חוב של 15 אלף ש"ח לביטוח לאומי.
בושה וכלימה שכבר על כזה חוב המדינה מחלטת לך את החיים. משה סילמן שהצית את עצמו אתמול הוא בדיוק הדוגמא לחזירות שנוצרה במוסדות המדינה כלפי האזרח הקטן. העיקר שאפשר לעשות תספורות של מאות מיליונים לבן דב ותשובה. אבל לאזרח הקטן שחייו תלויים בזה, הביטוח הלאומי ירד לנשמה ויביא אותו לתחתית שבתחתית, מה שיגרום לו לעשות בדיוק את מה שהוא עשה אתמול.

 

כן בנאדם עם 90% מהגוף כוויות אבל העיקר שיש קצת רגשות אשם של אנשים כלפיו.

 

http://www.haaretz.co.il/gallery/media/1.1776384

אכן, עיתון עם הרבה אמינות ויושר. מסריח יותר מנייר עטוף בדגים בשוק הכרמל.

 

כן, "הארץ" הוא עיתון ישר ללא אינטרסים כאלה ואחרים. כל העיתונים ובכלל כלי התקשורת נגועים, יש כאלה יותר יש כאלה פחות.

 

נו, גם ב"הארץ" מתעלמים מפרסומים שלא טובים לאג'נדה שלהם. הלו, אתה חי בישראל. אני מציע שבמקום לבחור לאילו עיתונים להאמין תבחר לאילו עיתונאים להאמין, ויש מעט מאוד כאלה.

 

http://1.bp.blogspot.com/-NSSNIWMuMu8/T1SfSaod5iI/AAAAAAAAAro/vfNUf_cKy3A/s1600/stupidity.Xxx

 

http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry....EntryId=2352471

הוא לא לגמרי מדייק אבל אני מסכים עם הרוח שעולה מדבריו. קרה אתמול אירוע נורא ומזעזע, אבל אחרי תחושת האמפתיה ואיחולי ההחלמה והתאוששות למסכן, צריך לחשוב מה גרם לכך. האם אנחנו עומדים להאשים את המדינה בכל כישלון שלנו? איפה עובר הגבול? האם אנחנו צריכים לכבות את החשיבה הביקורתית ולתפוס צד מסוים מתוך אותה אמפתיה כלפי אדם שחווה סבל נורא?

 

אני לא באתי לסנג'ר על "הארץ". סה"כ ראיתי דיווח ובאותה האופציה יכלתי להביא את זה מטוויטר או מעריב. אותו עיתון שכביכול רושם בדף השני שלו כחלק מחמשת הדברות שלו לשמור על אמינות ולהביא את העובדות כמו שהן..אז הנה, הייתה עובדה והם שיבשו אותה לגמרי.

 

ניסה להקים עסק עצמאי, נכשל, נכנס לחובות, לא שילם אותם בזמן. והוא עוד מאשים את המדינה.
אני לא מבין מה הקשר שלו ל'מחאה', או לפחות מה שהיא אמורה להיות...

קורבן קומוניסטי של המערכת, מחזה פואטי נוסף של הסוציאליזם בגרוש תגידו.

 

הוא מאשים ת'מדינה על זה שכאחד שקיבל 100% אובדן כושר עבודה, הוא מקבל כולה 2300 שקל!
מה אפשר לעשות עם 2300 שקל היום בישראל?
את כולם הוא זורק על תרופות ומס בריאות, לבן אדם אין כסף לשכר דירה ולהקים אוהלים גם לא נותנים במדינה אז איפה הם רוצים שאנשים שאין להם קורת גג ישנו בספסלים?
הזוי מה שקורה במדינה.

 

http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/goodpost.Xxx