קלאסיקה, קלאסיקה, קלאסיקה. קבוצה שנבנתה למעמדים האלה. לא היינו טובים היום ממילאן, משחק שווה כוחות, אבל הווינריות, ניצול המצבים המושלם של השחקן הטוב בעולם ו-היום אני חושב שאפשר לקרוא לו כבר כך - אלוהים, נתן לנו את הניצחון. כמו כן, משחק נהדר של השלישיה באמצע. פלטצ'ר במחצית שנייה נפלאה ובישול סופר חכם לרוני, קאריק פושר ועל פול סקולס אין להכביר במילים מבחינה התקפית. אגדה שבחודש האחרון מצוי בכושר הטוב ביותר שלו אולי מאז..עונת האליפות ב-2003. ההגנה במילה אחת רעה. באברטון בשבת לאוונס וריו יש מבחן גדול מול סאהה בכושר מצוין. יהיה קשה בעוד שלושה שבועות ואסור לבוא שאננים, אבל אני מאמין שנעלה. אנחנו חייבים רוקו, הארגריבס במחלקה הגריאטרית ואני מתקשה להאמין שפרגי יזרוק את גיבסון למשחק כה מכריע. אי אפשר לדעת מה יקרה וכל-כך הרבה דברים יכולים להשתנות, אבל כרגע זה נראה שגיגס יהיה המחליף של קאריק. אנדרסון כמו שהוא נראה..תתפללו.
Scouser Tommy ההתפרצות של פרגוסון באה אחרי שאוונס מסר/הרחיק גרוע למרכז השדה והכדור שלו פגש את הראש של פירלו שהוביל למצב של רונאלדיניו אחד מול אחד על ריו פרדיננד. מחצית ראשונה גרועה שלנו שהזכירה את משחקי החוץ שלנו באירופה לפני כמה שנים אחורה, נתנו יותר מדי כבוד למילאן,היינו פזיזים,רשלניים,בעטנו לעצמנו בביצים עם איבודי כדור הכי לא מחוייבים במציאות,סגירות ועמידה לא נכונה ברחבה ורק בנס לא ירדנו עם פיגור של 2 או 3. פרגוסון הפתיע(כרגיל)כשהציב את פלטצר באגף שמאל ושם את פארק באמצע, זה לא עבד כמו שצריך במחצית הראשונה ולא בגלל ששניהם לא היו טובים אלא בעיקר כי החסרון של פלטצר במרכז השדה היה מורגש מדי. מבחינה התקפית במחצית הראשונה הגענו לכמה הזדמנויות מצד ימין אבל נאני ביום מאוד לא מדוייק בזבז כמה הגבהות נוחות. ספגנו שער מזליקי וכבשנו שער כזה עוד יותר,חלק מהמשחק וזה הגיע במהלך הראשון שפלטצר היה מעורב בו ובאיזור שהוא יותר רגיל אליו,אמצע-ימינה. מחצית שנייה ולאחר שפרגוסון ככל הנראה שטף אותם במחצית והעלה אותם כמה דקות לפני לדשא להמתין שם למילאן ולא בחדר ההלבשה,כבר נראנו יותר טוב, הפסקנו לחלק מתנות וזה היה הכי חשוב. החילוף של ולנסיה היה במקום,היינו צריכים מהירות,כוח ויותר דיוק מאגף ימין, זה עבד מיידית,עד שהמגן השמאלי של מילאן הבין מול מי הוא עומד הוא ראה את הגב שלו, ולנסיה בהגבהה טובה ורוני מעל כולם. לאחר מכן זו היתה יונייטד ורק יונייטד על הדשא,הנעת כדור שקטה וחכמה,שלטנו והכתבנו את הקצב, ככה הגיע השער השלישי,היינו יכולים ללחוץ עוד ולכבוש עוד אחד, גם 3-1 היה טוב אבל אז רפאל החליט לתת עוד מתנה, חילץ כדור ברחבה והחליץ לרוץ איתו ועוד לכיוון מרכז המגרש, בשביל מה לרוץ עם כדור ובאיזור מסוכן ועוד לפקעת של האמצע??? איבד את הכדור,האגף שלו היה ריק ומשם הדרך לשער של סיידוף,חבל. ואן דר סאר - הציל אותנו כמה פעמים,8. רפאל - ממשיכים לשלם על חוסר הנסיון שלו וגם טיפשות,4. ריו - התחיל חלוד,השתפר,6. אוונס - קיבל פיק ברכיים,קיבל שטיפה פומבית מפרגוסון,מסודר יותר במחצית השנייה,4. אברה - עבד קשה,5. פלטצר - 2 בישולים ועוד עבודה נהדרת,נהדר,8. סקולס - מצד אחד הניע כדור כמו שרק הוא יודע ומצד שני במחצית הראשונה 2 איבודי כדור טיפשיים ומרגיזים שכמעט וספגנו מהם,5.5. קאריק - נשאר מאחור,עבודה טובה,חבל על הצהוב השני המיותר וההרחקה,6. נאני - ניסה,לא היה מדוייק אבל לפחות ממשיך לשחק נכון,5. פארק - יופי של משחק,עשה לחץ על מילאן,היה פנוי לקבל כדורים,הניע בפשטות,7.5. רוני - אין עוד מלבדו,8.5. ולנסיה - הביא שינוי,7. ווס בראון - קיבל בונוס על הניצחון. הגול השני של מילאן קצת דילל את החגיגות ועדיין,מקדמה ענקית בדרך לרבע הגמר, קשה לי להאמין שבאולד-טראפורד נחזה בהופעה הגנתית שכל-כך לא מאפיינת אותנו בשנים האחרונות, גם לא באירופה. עשינו לעצמנו חיים קשים אבל איזה יופי היה לראות ומתוך המשחק איך עם הנסיון,חוכמה ואופי חזרנו למשחק והפכנו אותו לטובתנו,זו גדולה של קבוצה.
טל, אני חושב שלכושר הגופני היה חלק גדול היום. הקצב באנגליה הוא מדהים והקבוצה האיטלקית שעמדה מולנו פשוט נפלה מהרגליים בחצי שעה האחרונה. הבדלי הרמות מבחינת הכושר הגופני לדעתי הם מאוד גדולים. לדעתי החמרת עם סקולס בציון. 305 דקות ראשונות שהוא לא היה במשחק (ואז גם איבד 2 כדורים) אבל לאחר מכן, האיש הבולט במגרש. השער, העבודה הגנתית ובעיקר ניהול המשחק הנפלא. מדהים.
לא חושב שזה הבדל בכושר הגופני בגלל ההבדלים בקצב בין 2 הליגות בהרכח, אני חושב שזה יותר קשור לעובדה שבמילאן ממוצע הגילאים היה 91. אפילו מוטי איווניר צחק על זה שהוא רואה לפעמים משחק של מילאן ומוודא שהוא לא על ערוץ גולד בטעות
לא חושב שיש פה עניין של כושר גופני,מדובר במילאן לא בבית"ר ירושלים, אבל עניין הפיזיות והקצב(נקודה שכל האנגליות מובילות בו כרגע על שאר אירופה)כן שיחק תפקיד וזה הגיע ביחד עם השיפור ביכולת ובריכוז שלנו במחצית השנייה.
אין לזה שום קשר לכושר. בתור אחד שמן הסתם עוקב טוב מאוד אחרי הקבוצה, אני יכול לספר שיש לנו בעייה מנטלית רצינית. חטפנו מהפך והשחקנים פשוט נשברים. בגלל זה פתאום לשחקנים "חזר הכושר" אחרי השער של סיידורף ופתאום שחקנים שלא זזו בדקה ה-70, דפקו ספרינטים בדקה ה-90'. דבר דומה קרה לנו בדרבי הראשון העונה מול אינטר - רק ששם זה קרה בדקה ה-30'. מה? גם שם התעייפנו? היינו שבורים מנטלית אחרי הגול השני (גם הקהל נשבר) וניצלתם את זה באופן מקסימלי. אין צורך לקחת כל מיני הגדרות מוכנות מראש על ההבדלים בין הפרמיירליג והסרייה A ולכפות אותם על המשחק הספציפי הזה. עריכה: זה מכוון למשה אוחיון. נוספו כמה הודעות בזמן שכתבתי את ההודעה.
סיכום יום, 3-2 על מילאן בסן סירו ומקדמה מצויינת לקראת הגומלין והשלב הבא. שיטי עם תיקו אחד בחוץ נגד סטוק...לעזעזל,הם עוד יכניסו בכוח את ליברפול לטופ 4. אפקט אולד-טראפורד ממשיך להשפיע על לידס שמפסידה בבית 2-1 לוולסל,מאז הניצחון עלינו בגביע האנגלי הם לא אותה הקבוצה בליגה,כנראה שהם אוהבים את משחקי הפלייאוף :aaa031:
איך שרפאל איבד את הכדור התחלתי לקלל באמוק... יש את הרגעים האלה שאתה יודע שזה יבוא, קיבינימאט. אין סיבה להתבכיין, אבל בכל זאת 1-3 זה סגור וחתום ונעול. הלאה לליגה. VDS אלוהים
אני די מסכים עם האמירה הזו שלך. כמי שעוקב לא מעט שנים אחרי מילאן (משום יראת הכבוד ליריבה ראוייה). ...אחרי הגול השלישי שלנו המשחק עבר לגארביג' טיים בשפת הכדורסל. יכולנו בקלות לשים עוד כמה חתיכות כי ראו בבירור שהמוטיבציה לשחק אצל הרוסונרי הייתה בגובה של פיצה מבצק דק דק. כפי שאמרתי בהודעתי מאמש קלארנס (עוד אייקון מתקופת הפאר שלכם שריד ללוחמים אמיתיים . ואפרופו לוחמים מה נסגר עם גאטוסו? )הכניס רוח חדשה והשוויון נראה קרוב מתמיד. למזלנו הגדול אמש שיחקו לטובתינו 5 עובדות מרכזיות ..פירלו שאמנם לא נסגר הרמטית ע"י פארק אבל התפוקה נפגעה כתוצאה מהשמירה. רמז קטן קטן לאיזה נזק מסוגל לגרום פירלו ראינו בבעיטת העונשין המדהימה לחיבורים. כל שוער אוכל את הגול הזה כולל דידה הבדחן שלכם אבל לא VDS .שבהזדמנות זו ראוי לברך בפעם האלף. GOD BLESS VDS .רונאלדיניו שלכם עסוק יותר בפוזה של "איך אני מכדרר הא?" מאשר לחפש תפוקה אמיתית וכנראה מפנטז החל מהדקה ה50 על הארוחה הבאה.ואני אומר זאת למרות הבישול המדהים שלו לסיידורף ולמרות השער הראשון שלו (יותר עצמי).רונאלדיניו של בארסה היה קטלני. הפציעה של אנטוניני,שגרמה לחילוף שלו.החולשה של בקהאם למרות הדיוקים בהגבהות לא עשה הרבה וזה די הפסיד לכם את הקישור. והחילוף של וולנסיה שחגג על פאבלי קשישא... כלום לא גמור ..וכמו שאמרו כאן לפניי אולי יסתבר שהגול המצמק שלכם יהיה קללת בלעם בן בעור שבא יעני לקלל ויצא שבירך.מה שמבטיח שפרגי לא יקח כאן סיכונים מיותרים ויעלה עם הרכב נכון.. FORZA UNITED
אחת התצוגות ההגנתיות החלשות של יונייטד מאז אני עוקב אחריה. אין דברים כאלה. למחצית היינו "ראויים" לרדת בפיגור של שלושה שערים, בשקט בשקט ובלי להתלונן על חוסר מזל. משום מקום חזרנו, ומאותו הרגע אין ספק שהשתפרנו, בעיקר התקפית, בעוד ההגנה המשיכה במופע האימים שלה. ראיתי עכשיו את התקציר הארוך של סקיי (נפלא, איכות HD), ובאמת שלולא אדווין, אלילת המזל וניצול מצבים רע של האיטלקים, היינו סופגים פה בערך מה שנתנו לרומא באותו ערב קסום. אנחנו ממשיכים לקבל בראש בגלל שכר הלימוד של רפאל, שאולי מעט כבד עלינו כל עוד וידיץ' עם ממוצע של משחק כן משחק לא, ואת ההופעות של ריו העונה אפשר לספור על שתי ידיים. אבל כמובן שזה לא רק רפאל. אוונס כמעט גרם לפרגי לרצוח אותו, סקולסי עם כמה איבודים טיפשיים, וכל פעם אותו תרגיל של מסירות עומק דרך האגף הימני שלנו חיסל אותנו. טוב שיש פלטצ'ר ורוני, שאפו גם לפארק על משחק חכם ויעיל מאוד, וכמובן שגם סקולסי בחצי השני עם תצוגה נפלאה. כשהשופט שלף צהוב שני ואדום בדקת הסיום, לא היה ברור מי השחקן המורחק ואני חשבתי בהתחלה שמדובר ברוני, הלב שלי ירד לתחתונים, רק זה חסר לי, שאלוהים לא ישחק לנגד עיניי בגומלין... מפלצת!
זו לא היתה רק ההגנה, זה היה גם הקישור שאיבד כמה כדורים שהפכו להתקפות מהירות (מאוד) של מילאן. חלק גדול מהמצבים נגדנו נבעו מאיבודי הכדור של סקולס והמסירה הגרועה של אוואנס שהובילה לכמעט שער של הונטלאר. אלמלא המסירות הרעות האלה, זה היה נראה הרבה יותר טוב. רפאל הוא בהחלט נקודת תורפה, דבר הגיוני למדי בגיל שלו ובהתחשב בכך שהוא בא מתרבות בה גם המגן הוא שחקן התקפה. למרבה המזל, הגנה והבנת משחק אפשר ללמוד, וגם זה יגיע. אני מניח שבגומלין כבר נראה את ווס כמגן ימני. אין סיבה שלא. בסך הכל זה היה משחק די מוזר. ניצחון היסטורי על מילאן בסן סירו, שהוא סוג של get out of jail card. וואטאבר. I'll take it.
היה מאוד יפה לראות את החיבוקים בין השניים לאחר המשחק. אגדה בהתהוות ואגדה לקראת סוף דרכו. ההערכה בין שניהם מעידה גם על ההערכה של שני המועדונים אחד לשני. הערב ההוא בסאן סירו לפני שלוש שנים היה אחד הנוראים שחוויתי כאוהד יונייטד (ולמזלי לא יצא לי לחוות הרבה כאלו), ועדיין ההערכה שלי לרוסונרי ולמסורת שלהם נשארה. לגבי רפאל, אני לא איבדתי את התקווה לגביו. לאחר המשחק אתמול יקומו רבים ויגידו שהיכולת ההגנתית שלו לא מספיק טובה לרמות הגבוהות, בסדר, אני זוכר לו משחק נהדר נגד שיטי באולד טראפורד ולמרות העבירה הטיפשית על בלאמי במשחק הראשון, הוא עשה עבודה טובה על קיצוני מצוין כמו בלאמי. חוץ מזה, שצריך לזכור - אתמול הוא התמודד מול רונאלדיניו בערב שבו הוא התעלה על עצמו והיה קשה מאוד לעצור אותו. אני מוכן לשלם את שכר הלימוד הזה, אני משוכנע שהוא יהפוך למגן ימני גדול. עריכה: אם כבר בהגנה עסקינן - אברה נהדר. לא תרם המון התקפית אבל סגר את פאטו המסוכן ומלבד הטעות הקשה והיחידה בשער הראשון - נקודת אור הגנתית.
